בית משפטי חופשי ועצמאי – זכויות אדם, חוקים, פרשנויות משפטיות ומבחר דעות של עורכי דין בארץ ובעולם

לשכת עורכי הדין נגד המרכז למימוש זכויות רפואיות

מה אתם יודעים על המרכז למימוש זכויות רפואיות בבעלות הגב' לבנת פורן? ובכן, כולנו שומעים ורואים את הפרסומות של המרכז המציע לאזרחים לפנות אליו לצורך מימוש זכויות רפואיות בחברות הביטוח ומול המוסד לביטוח לאומי. לשכת עורכי הדין בישראל הגישה תביעה אזרחית כנגד המרכז למימוש זכויות רפואיות בטענה להשגת גבולות המקצוע…

בבית משפט המחוזי בירושלים    ת.א 9270/07

בעניין:

התובעים

1. לשכת עורכי הדין בישראל – תאגיד סטטוטורי בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 מרח' שופן 1, ירושלים

2. אלדד ארגוב, עו"ד מ"ר 21037 מרחוב לינקולן 5, תל אביב

ע"י ב"כ עו"ד אסף פוזנר, מ"ר 11092 ו/או אתי ליבמן עפאים מ"ר 41724 מרחוב אגריפס 42, ירושלים 94301 טל: 02-6215555; פקס: 02-6254555

– נ  ג  ד –

הנתבעים

1. המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ ח.פ 51-342757-5 מרח' החשמונאים 100, תל אביב, ת.ד 20293 ו/או דרך מנחם בגין 125, תל אביב 61070

2. לבנה פורן ת.ז 55256804 רח' נחל עיון 20, מודיעין

3. דני רחימי ת.ז 54943071 מברקת 320, סתריה

4.   לבנה פורן אחזקות בע"מ, ח"פ 51-386865-3 מדרך מנחם בגין 125, תל אביב 61070    4.

מהות התביעה: צו מניעה, מתן חשבונות, כספית
סכום התביעה: מעל 2,500,000 ₪.

כתב תביעה

(כל הטענות נטענות במצטבר או לחילופין, הכל לפי הקשר הדברים והדבקם)

1.    התובעת מס' 1 (להלן: "הלשכה" או "התובעת") היא תאגיד סטטוטורי בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961.

2.    התובע מס' 2 (להלן: התובע) הוא עורך דין במקצועו, שקיבל את רישיונו בשנת 1997 ובעל משרד עורכי דין העוסק בין היתר בתחומי הנזיקין, הביטוח והביטוח הלאומי. התובע מייצג במסגרת משרדו, הן תובעים והן נתבעים בתיקים כאמור ועוסק בין היתר אף בניסוח מסמכים משפטים, כגון מכתבי דרישה, כתבי בי-דין, תביעות המוגשות למוסד לביטוח לאומי, למשרד הביטחון, כנגד חברות ביטוח וכד'.

3.    הנתבעת מס' 1 (להלן "המרכז" או "החברה") היא חברה בע"מ המופעלת – שלא כדין – למתן שירותים משפטיים ותוך הסגת גבולות מקצוע עריכת הדין, כמפורט בתביעה זו.

4.    הנתבעת 2 היא מנהלת החברה. בהתאם, נותנת הנתבעת מס' 2 בשיתוף עם החברה, שירותים משפטיים שונים ומבצעת פעולות תוך הסגת גבולותיו של מקצוע עריכת הדין, כפי שיפורט להלן.

5.    הנתבעים מס' 3-4 הינם בעלי מניות  בחברה; הנתבע מס' 3 בעל 253 מניות רגילות, והנתבעת מס' 4, בעלת 722 מניות רגילות. מן הראוי לציין כי בתמצית רישום החברה, מצוין בעל מניות נוסף, ואולם הובהר לתובעים, כי מדובר בבעל מניות שאינו מעורב בפעילות החברה ומחזיק במניות בנאמנות (ולאור פניית התובעים, אף התחייב להעביר את מניותיו).

כמו כן יצוין כי בעל מניות נוסף זה שהינו חברת עורכי דין הבהיר והתחייב כי אינו מקבל – הוא או חבריו ואו מי מטעמם – לקוחות מהחברה לצורך ייצוגם. למותר לציין שהתובעים שומרים לעצמם את הזכות לצרף בעל מניות זה כול שימצא שהנתונים שנמסרו לו אינם מדויקים. העתק דו"ח רשם החברות של הנתבעת מס' 1, מצורף לכתב התביעה כנספח א' ומהווה חלק בלתי נפרד הימנה.

התשתית המשפטית

חוק לשכת עורכי הדין:

6.    בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 (להלן: "החוק") הוקמה לשכת עורכי הדין כתאגיד סטטוטורי אשר הופקד על "רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין" (סעיף 1 לחוק).

7.    הלשכה היא תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית (סעיף 4 לחוק), והיא רשאית, בין היתר, "לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה" (סעיף 3(4) לחוק).

8.    בהתאם לחוק מיוחדות פעולות שונות לעורכי דין בלבד. בין פעולות אלה מנויות הפעולות הבאות, שאין אדם, שאינו בעל רישיון עריכת דין, רשאי לעשותן דרך עיסוק ו/או בתמורה:

א.    ייצוג אדם אחר וכל טיעון או עשיית כל פעולה אחרת בשמו לפני בתי- המשפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית (סעיף 20(1) לחוק) (כל ההדגשות מכאן להבא אינן במקור אלא אם נאמר אחרת).

ב.    ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני משרד ההוצאה לפועל, לשכת רישום הקרקעות, רשם המקרקעין, רשם החברות, רשם השותפויות, רשם האגודות השיתופיות, רשם הפטנטים והמדגמים, רשם סימני המסחר, פקיד השומה ונציג מס הכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, ומנהל מס שבח ו/או מס עיזבון (סעיף 20(2) לחוק).

ג.    עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי עבור אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה (סעיף 20(3) לחוק).

ד.    ייעוץ וחיווי דעת משפטיים (סעיף 20(4) לחוק).

9.    מן הראוי להוסיף ולציין כי בהתאם לסעיף 96 לחוק, מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לעורכי דין, דינו קנס.

המגבלות החלות על פעולותיו של עורך הדין:

10.    פעולותיו של עורך הדין מוגבלות על פי החוק והכללים שהותקנו לפיו (ובראש ובראשונה כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן – "הכללים")), ונקבעה בהם מסגרת פעולותיו. הוראות אלה נועדו לשמור על כבוד המקצוע, המערכת המשפטית בכללותה וכמו כן גם לוודא שהשירות הניתן ללקוח הוא הגון וראוי.

זאת ועוד, ההוראות הנ"ל נועדו למנוע תחרות בלתי הוגנת במקצוע עריכת הדין (דבר שיפגע הן בלקוחות והן בכבוד המקצוע), ולאפשר לבית המשפט לעשות משפט. הוראות אלה אף נקבעו על מנת להגן גם על הצד שכנגד, העומד מול הלקוח. לאור מטרות אלו נקבעו בין היתר הוראות, חובות ומגבלות החלות על עורך הדין כדלקמן:

א.    עורך הדין מחויב לא רק כלפי לקוחו, אלא גם כלפי בית המשפט (סעיף 54 לחוק, כלל 2 לכללים, כללים 32 ואילך לכללים).

ב.     עורך הדין מוגבל בעשיית פרסומת לעיסוקו, במישרין או בעקיפין (סעיף 55 לחוק, כפי שתוקן בתש"ס). מבלי למעט מהנ"ל, יצוין כי על עורכי דין נאסר לעשות פרסומת באמצעי שידור אלקטרוניים ו/או באמצעות שלטי חוצות: כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001.

ג.     על עורך דין נאסר לשדל לקוחות, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים (סעיף 56 לחוק), והוא מנוע מלתת הלוואות על מנת לקבל עבודה (כלל 43 לכללים).

ד.     על עורך דין נאסר להעסיק במשרדו אדם שחברותו בלשכת עורכי הדין הושעתה, בתקופת השעיה, או אדם שהוצא מן הלשכה (סעיף 59 לחוק).

ה.     על עורך דין נאסר לעשות כל מעשה או מחדל שאינו הולם עורך דין (סעיף 61(3) לחוק), והוא אף כפוף לדין המשמעתי.

ו.     עורך הדין מוגבל באפשרויות גביית שכר הטרחה מלקוחו. מבלי למעט בכך, יצוין שעורך דין אינו יכול לקבוע לעצמו שכר מופרז (ראה סעיף 84(ב) לחוק). עורך הדין אף אינו רשאי לקבל תשלום הכולל הוצאות ושכר, מבלי להבחין ביניהם (סעיף 85 לחוק); עניין זה, הבא להגן – בעליל – על הלקוח של עורך הדין, אף קובע כי מי ששילם שכר טרחה למעלה מהמגיע, זכאי לדרוש החזרת היתרה, על אף כל הסכם (סעיף 87 לחוק). כמו כן, עורך דין מוגבל בגביית שכר טרחה בטיפול בנפגעים בתאונות דרכים (ראה סעיף 16 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975) ועוד.

ז.     עורך הדין מנוע מלהיות במצב של ניגוד עניינים בייצוג לקוחות (כלל 14 לכללים), אינו רשאי לטעון כנגד הסכמים שערך (כלל 15 לכללים), אינו יכול לייצג כנגד לקוחו (כלל 16 לכללים, בתנאים הנקובים שם) ואף נאסר על עורך הדין ליתן ערבות אישית ללקוח, בעניין הנמצא בטיפולו (כלל 10 לכללים), הוא מנוע מלהעיד בעניין בו הוא מייצג (כלל 36 לכללים), ועוד.

ח.     עורך דין מנוע מלהלוות ללקוח את ההוצאות הכרוכות במתן שירות מקצועי (כלל 44 לכללים); איסור זה נכון גם במקרה והדבר מוסכם בין עורך הדין לבין לקוחו.

ט.     עורך הדין חייב לשמור בסודיות את המובא לידיעתו בידי הלקוח או מטעמו (כלל 19 לכללים). יתירה מזו. הדין אף מגבה חובה זו, בחיסיון הקבוע בפקודת הראיות [נוסח חדש].

י.     עורך הדין מנוע מלהקליט את לקוחו או עורך דין אחר, או להקליט דיון בבית המשפט (אלא באישורו של בית המשפט), ואינו יכול לעשות שימוש בהקלטות שכאלה (כלל 22 לכללים).

יא.     עורך הדין מחויב לנהוג בצד שכנגד בדרך ארץ (כלל 23 לכללים), מנוע מלאיים עליו (כלל 24 לכללים), אינו יכול לפנות לצד שני, המיוצג, אלא באמצעות עורך דינו (כלל 25 לכללים), ואף אינו רשאי לבוא בדברים עם עדים של הצד שכנגד (כלל 37(ב) לכללים).

יב.    עורך הדין מנוע מלשלם לעד תמורת עדותו, אם תשלום זה מותנה בתוצאות המשפט (כלל 35 לכללים); גם כאן נכונים הדברים, אפילו ומוסכם הדבר בין העד, הלקוח ועורך הדין.

יג.    עורך דין מנוע מלהעלות טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה (כלל 34(א) לכללים).

יד.    עורך דין מחויב לנהל את כספי הלקוח, בצורה נפרדת, ולהעביר ללקוח כל כסף שהגיע לידו, עבור הלקוח, תוך זמן סביר (כללים 39-40). עורך הדין אף מחויב להודיע ללקוחו על כספים המוחזקים עבורו בנאמנות, ולפעול על פי הוראות הלקוח בהשקעתם (כלל 41 לכללים). בנוסף לכך עורך הדין צריך לתת ללקוח דין וחשבון על כספים אלה (כלל 42 לכללים).

11.    הדין אף מסדיר את הכשרתו, לימודיו והסמכתו של עורך הדין; הן בשלב הלימודים האקדמיים והן בשלב ההתמחות. הדין אף קובע הסדרים שנועדו למנוע מצב בו אנשים שאינם מתאימים, הן בשל ידיעותיהם וניסיונם, והן בשל עבירות שביצעו, לא יפעלו כעורכי דין.

12.    לאור המפורט לעיל, למותר לציין, כי כל טיפול משפטי, שאינו מבוצע על ידי עורך דין, לא רק שמהווה פגיעה בייחוד המקצוע, כמבואר בסעיף 20 לחוק, אלא שהוא חושף את הלקוח, מערכת המשפט והגופים המעין שיפוטיים בפני סיכונים שונים.

כך למשל:

א.     במסגרת טיפול משפטי שכזה הלקוח האקטואלי אינו מוגן על פי ההוראות השונות דלעיל, סודותיו אינם סודות (לא מבחינת הכרת הדין בסודות, ולא מבחינת חיוב המייצג בשמירת הסודות), כספיו אינם בהכרח נשמרים, האיכות המקצועית של הטיפול בו אינה מפוקחת ועלולה להיות בלתי ראויה והוא אף לא יכול להיות בטוח שהמייצג אינו פועל תוך ניגוד עניינים ולרעתו ואף שכר הטרחה שהוא משלם אינו מוגבל; הלקוח הפוטנציאלי חשוף לשידול פסול, תוך שאינו יכול לבחור – בצורה ראויה – את מי שייצגו; בית המשפט וכל גוף מעין שיפוטי חשוף לפעילות בלתי מרוסנת; הצד השני ללקוח, חשוף לאיומים והטעיות, וכיו"ב  בניגוד לטיפולו של עורך דין כנגזר מן החוק ומן הכללים ומן הדין.

ב.     בנוסף לכך, וכן (אך לא רק) כתולדה מכל האמור, ציבור עורכי הדין בכלל והתובע מס' 2 בפרט, חשוף לתחרות בלתי הוגנת ובלתי ראויה, תוך פגיעה בהם: בעוד שהם מנועים (מטעמים ראויים) לפרסם בריש גלי, באמצעי התקשורת האלקטרוניים ובשלטי חוצות, את שירותיהם, הרי שהמייצג-שאינו-עורך דין, יכול לפרסם ללא כל הגבלה; בעוד שעורך הדין (מטעמים ראויים), אינו יכול להציע הלוואה ללקוח, להציע לו לשלם את הוצאותיו ולהציע שירות "ללא מצרים ומגבלות" (כולל הטעיית הצד השני ובית המשפט, איומים על הצד השני, וכו'), הרי שה"מתחרה" יכול לעשות כן.

ממילא, פעולות כאמור, אף פוגעות בזכות עורכי הדין לחופש עיסוק. ודוק: לעורכי הדין, חברי הלשכה בכלל, ולעורכי הדין העוסקים בתחום הנזיקין ובכל נושא בו הנתבעים ו/או מי שעוסק במסגרתם מתיימר לעסוק, נגרם במישרין ו/או בעקיפין נזק כספי ומניעת הכנסה בשל פעולותיהם של הנתבעים, שכן אלמלא אותה פעילות, כמפורט בתביעה, ב'ייצוג' לקוחות, היו אותם לקוחות, קרוב לודאי, פונים לקבלת טיפול וייצוג משפטי על ידם.

ג.     ולבסוף, פעילות כאמור, אף פוגעת בשמו ובכבודו של מקצוע עריכת הדין; ממילא אף פוגעת היא באינטרס שלשכת עורכי הדין ממונה עליו, על פי דין, היינו רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין.

13.    לטענת התובעים, על כן, טיפול כאמור, הוא בלתי חוקי וכן מנוגד לתקנת הציבור, ועל כן כל חוזה שנכרת לקראת ובמסגרת טיפול שכזה, הוא חוזה בטל, וזאת בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

14.    חשוב להדגיש: ההליך הנוכחי, אינו בבחינת הליך ראשוני, בו יש צורך לקבוע את ההלכות בפעם הראשונה; לשכת עורכי הדין – מתוקף תפקידה וסמכויותיה – ניהלה הליכים שונים, הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון, אשר הבהירו כי אכן לא זו בלבד שתפקידה של לשכת עורכי הדין הוא להילחם בתופעות של הסגת גבול המקצוע, אלא גם הבהירו את מעמדה, כמו גם תקפות הכללים השונים.

15.    בנוסף לכל האמור ולתמיכה בדברים יש לציין את החלטתו של בית-המשפט העליון בבג"צ 9596/02 פיצוי נמרץ נ' שר המשפטים ולשכת עורכי הדין פ"ד נח(5) 792, 805 (2004):

"לחברה המעסיקה עשויים להיות אינטרסים שונים מהאינטרסים של הלקוח עצמו ואף מנוגדים לו. כך למשל, עשויה החברה להעדיף את סיומה המהיר של ההתדיינות בבית המשפט בדרך של פשרה, אשר לא תמיד תעלה בקנה אחד עם האינטרסים של הלקוח. וגם זאת, בעוד שהאינטרס של החברה המעסיקה אינו אינטרס כלכלי טהור, במקרים שבהם מדובר במערכת יחסים רגילה בין עורך-דין לבין לקוח מחויב עורך-הדין לכללי האתיקה, ובהם שמירה על אינטרס הלקוח, אפילו אם אלה סותרים אינטרסים כלכליים שלו."

16.     זאת ועוד  נפנה לבש"א 452/02, ת.א. 4033/02 לשכת עורכי הדין בישראל ואח' נ' פיצוי נמרץ בע"מ ואח', ניתן ביום 10.4.02, מצוי באתר "נבו". שם הגישה לשכת עורכי הדין בקשה בבית המשפט המחוזי למתן צו זמני. במסגרת זו התייחס כב' השופט מ' גל לנפקותם ותקפותם של כללי האתיקה לא רק ביחס לעורכי דין אלא אף ביחס לצדדים שלישיים:

"לו המדובר היה רק בהגנה על האינטרסים של עורכי הדין … ניתן היה לומר, כי דרך המלך היא בהפנייתם לאחוז באמצעים משמעתיים כלפי עורכי הדין הסוררים, אלה המוכנים לקבל על עצמם ייצוג של לקוחות הנתבעת חרף מצוות כללי האתיקה. ואולם, בענייננו חוברת לנושא גם סוגיית ההגנה על הציבור הרחב, במסגרת חובת הנאמנות הכללית של התובעת מס' 1 [לשכת עורכי הדין – א.פ., א.ל.ע.].

בנושא זה ניצב לו הלקוח כצרכן, כך שאף אם נצא מתוך הנחה … כי שומה על הנתבעת להסב את תשומת לבו שטיפולה אינו כולל ייעוץ, טיפול וחיווי דעת משפטיים, עדיין מן הראוי שיבין, כי עורך הדין האמור לקבל את עניינו לטיפול – על פי הסדר ותעריף המסוכמים עם הנתבעת – הנו מי שמוכן לעשות כן חרף כללי האתיקה החלים עליו.

כלומר, מי שאינו מקבל על עצמו את מרות המגבלות המקצועיות החלות עליו. חופש העיסוק איננו מיועד כדי להטעות או לפגוע בלקוחות, כשם שחופש הביטוי של הנתבעת לבצע את הפרסומים כאוות נפשה, צריך להיות מוגבל בכך שימוזער ככל הניתן הנזק ללקוחות, למצער על דרך אספקת מידע הולם ומדויק, כדי שהלקוח יוכל לשקול היטב וכראוי את צעדיו" (פסקה 29 להחלטת כב' השופט גל)

17.    להשלמת התמונה נציין עוד כי בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטתו של כב' השופט מ' גל בעניין פיצוי נמרץ – נדחתה (ע"י כב' השופט ד"ר גרוניס): רע"א 4196/02 פיצוי נמרץ בע"מ ואח' נ' לשכת עורכי הדין בישראל ואח', ניתנה ביום 4.7.02, מצוי באתר "נבו".

18.    מן הראוי להפנות גם להחלטתו של בית-משפט נכבד זה בת.א. 4033/02 לשכת עורכי הדין בישראל ואח' נ' מרגלית אלבז רביבו ואח', פסק דין חלקי מיום 13.11.2005.

בעניין זה נתקבלה (בחלקה) תביעתה של לשכת עורכי הדין, התובעת מס' 1, למתן צו מניעה כנגד חברת "פיצוי נמרץ" ואחרים. במסגרת פסק הדין ניתח בית המשפט את היקף הייחוד בחוק לשכת עורכי הדין, וקבע כי הייחוד מתמקד בשאלת הייצוג:

"כאשר אדם אינו עוסק בענייניו שלו, הוא עלול להימצא בניגוד עניינים. אדם כזה חייב בנאמנות. ואכן נאמנות היא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין…אחת הדרכים להבטיח שמירה על אותה נאמנות היא ייחוד המקצוע. בדרך זו ניתן לכבול את כל המועסקים במקצוע במסגרת נוקשה של כללים כחלק ממשטר פנימי המבטיח את האינטרס של הלקוח…" (ראה פסקה 13 לפסק הדין)."

באותה מסגרת אף ניתנו צווים המונעים מחברת פיצוי נמרץ – הדומה לענייננו לנתבעת מס' 1 – את העיסוק החורג מהדין, תוך קביעת זכאותה של לשכת עורכי הדין לקבלת אותם צווים.

19.    מן הראוי לציין, כי החוק והכללים, לא קובעים רק את גבולות הסגת גבול המקצוע (היינו, המותר והאסור בתחום הייצוג, למי שאינו עורך דין), ולא רק כללים החלים על עורכי דין, אלא גם מתייחסים לקשר בין עורך דין לבין מי שמפרסם ייצוג לקוחות, וזאת במסגרת כלל 11ב לכללים; כלל זה – שנבחן ואושר במסגרת בג"צ 9596/02 פיצוי נמרץ נ' שר המשפטים ולשכת עורכי הדין פ"ד נח(5) 792, 805 (2004) – אוסר במפורש על עורך דין לתת שירות ללקוח, אם זה הופנה אליו על ידי גוף שאינו עורך דין, הפועל למטרות רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים (דוגמת הנתבעת מס' 1 דכאן), ואף לא כעובד אותו גוף.

התשתית העובדתית

פעולות הנתבעים כנגד חוק וכללי לשכת עורכי הדין:

20.    החברה, הנתבעת מס' 1, מכריזה בפרסומיה כי "הוקמה על מנת לסייע לך לממש את זכויותיך במקרה שבריאותך נפגעה".

העתק הצהרת החברה מתוך אתר האינטרנט של הנתבעת http://www.medical-rights.co.il/  מצורף כנספח ב' ומהווה חלק בלתי נפרד מן התביעה.

21.    במסגרת זו מספקת החברה ייעוץ באשר לטיב הזכויות לו זכאי הנפגע וכן סיוע בהכנת תביעות וערעורים, ופנייה בשם הנפגעים (כלומר ייצוגם) לצורך מיצוי זכויותיהם במסגרת המוסד לביטוח לאומי, קצין התגמולים, מס הכנסה וחברות הביטוח.

22.    כמו כן, מצהירה החברה כי במידה ומתעוררת בעיה, יועץ החברה יוכל להפנות את הנפגע לעו"ד תוך שנציגיה מציינים כי עובדים עמה עורכי דין מן השורה הראשונה.

23.    הפעולות הנ"ל נעשות באופן שיטתי, רציף ומתמשך, במסגרת מהלך העסקים הרגיל וכפי שיפורט להלן, תוך הפרה בוטה של הדין החל.

24.    למרכז למימוש זכויות רפואיות משרדים בתל אביב ובחיפה והוא מטפל בענייני לקוחות בכל רחבי הארץ, ואף מפרסם באופן נרחב את שירותיו – באמצעי התקשורת השונים ובין היתר בשלטי חוצות, באמצעות אתר האינטרנט ובעיתונות המקומית והארצית.

25.    מפרסומים אלו ניתן ללמוד ולו באופן חלקי על טיב פעולתה של החברה, כדלקמן:

25.1.    לדוגמא בשלט חוצות, אשר צולם בכניסה ליישוב צהלה ביום 12.2.2007 הכריזה החברה כך:

"חלית? נפצעת? אני אדאג שתקבל את הכסף שמגיע לך מביטוח לאומי, מס הכנסה וחברות הביטוח – המרכז למימוש זכויות רפואיות"

תמונת שלט החוצות מצורפת כנספח ג', ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.

25.2.    כמו כן מפרסמת החברה את שירותיה במסגרת מודעות העיתונות המקומית, ובין היתר מתוך פרסומים אלו ניתן ללמוד על היקף פעילותה רווחיה של החברה, כך מפרסמת החברה:

–    " 14,697,000 ₪ זה הסכום שקיבלו לאחרונה לקוחותינו מביטוח לאומי ומס הכנסה".
–    "9,641,082 ₪ זה הסכום שקיבלו לאחרונה לקוחותינו מביטוח לאומי ומס הכנסה".

העתקי המודעות מצורפים כנספח ד' ומהווים חלק בלתי נפרד מהתביעה.

25.3.    זאת ועוד, במסגרת אתר האינטרנט של החברה בכתובת  http://www.medical-rights.co.il/ מפורסמים  מכתבי תודה והערכה מלקוחות שונים. ממכתבים אלו ניתן ללמוד כי החברה עוסקת בין היתר בפניה לוועדות ערר במסגרת המוסד לביטוח הלאומי. פרסום מכתבים אלה, ולו כפרסומת, של הנתבעת מס' 1, מלמד – מטעמה – על נושאי עיסוקה.

העתק המכתבים מצורף כנספח ה' ומהווה חלק בלתי נפרד מהתביעה.

25.4.    על אופן פעולת התובעת ניתן אף ללמוד מתוך "הסכם השירות" עליו נדרשים לקוחות החברה לחתום. במסגרת הסכם שירות משנת 2003 פורטו שירותי החברה כך:

"1. השירות: החברה תסייע ללקוח לברר ולממש את זכויותיו בגין מצבו הבריאותי מאחד או יותר מהגורמים הבאים: ביטוח לאומי, מס הכנסה, קצין תגמולים, חברת ביטוח, קרן פנסיה או כל גורם אחר כפי שיפורט להלן.

2.השירות כולל: הגשת תביעה, הדרכה ועזרה במילוי טפסים והגשתם, איסוף חומר רפואי והפניה לבדיקות, הגשת תוצאות בדיקות רפואיות, הגשת ערער על תוצאות הועדה הרפואית, הגשת תביעה להחמרת מצב, הדרכה לקראת דיונים בועדות רפואיות וחקירה. השירות אינו כולל ייצוג בוועדה, ייעוץ או ייצוג משפטי…"
העתק הסכם השירות מצורף כנספח ו' ומהווה חלק בלתי נפרד מהתביעה.

25.5.    זאת ועוד אחרת. עיון בהסכם הנ"ל, נספח ו', אף מלמד כי סכומי שכר הטרחה (באותו עניין, 20% בתוספת מע"מ מכל סכום שיתקבל), הוא אף מקביל לנהוג על ידי עורכי דין רבים, דבר שאף בו יש לשקף את היקף הייצוג.

25.6.    מכל מקום, לאחר שהובא נוסח ההסכם לידיעת התובעת, פנתה התובעת במכתבים אל החברה ואל הנתבעת מס' 2, מנכ"ל הנתבעת מס' 1. במכתבים אלו ציינה התובעת כי פעילות החברה מהווה הסגת גבול מקצוע עריכת הדין.

העתקי מכתביו של עו"ד גד שילר יו"ר ועדת הגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין מצורפים כנספחים ז' ומהווים חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.

25.7.    מכתבים אלו מטעם הלשכה נותרו ללא מענה. אך עם זאת לאחר קבלתם השקיעה החברה מאמץ נוסף בטשטוש וטיוח טיב פעולתה, ועל כן שונתה הגדרת השירות בהסכם השירות כך:

2. השירות כולל: טיפול מלא בכל שלבי התביעה כולל איסוף חומר רפואי והפניה לבדיקות, הגשת תוצאות בדיקות רפואיות, הדרכה ועזרה במילוי  הטפסים והגשתם, החמרת מצב, הדרכה לקראת דיונים בוועדות רפואיות. השירות אינו כולל יעוץ או ייצוג משפטי, ייצוג בוועדה…"

אולם, בנוסח זה הוסיפה החברה את סעיף 5.ד לפיו:

"במקרה של נכות זמנית, הלקוח יאפשר לחברה להמשיך ולטפל בתביעה עד לקבלת נכות צמיתה או קבלת מינימום של 48 חודשי נכות זמנית. במקרה והלקוח יחליט להפסיק את ההתקשרות עם החברה הוא ישלים את התשלום כאילו קיבל נכות ל- 48 חודשים."

העתק הסכם השירות המתוקן מצורף כנספח ח', ומהווה חלק בלתי נפרד מהתביעה.

25.8.    ועוד, בדף ההנחיות המחולק ללקוחות החברה, מתבקשים הלקוחות למסור לחברה את הקוד הסודי אותו יקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, וזאת על מנת ש"נציגי החברה יוכלו לבצע עבור הלקוח את הבירורים במוסד לביטוח לאומי".העתק דף ההנחיות מצורף כנספח ט' ומהווה חלק בלתי נפרד מהתביעה.

25.9.    על אף הניסוחים הזהירים והחמקמקים במסמכיה והניסיון לטשטש את טיב פעולותיה, הרי שבפועל עוסקת החברה בייעוץ משפטי, סיוע בעריכת מסמכים משפטיים ואף בייצוג. על אופייה האמיתי של פעילות החברה ואף על ידיעתה כי פעילותה מהווה הסגת גבול מקצוע עריכת הדין ניתן ללמוד מתוך פסק דינו של כב' השופט מנחם קליין בת.א 47247/05 (שלום, ת"א) המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' אופיר דובי, פסק דין מיום 2.3.2006.

פסק הדין עוסק בתביעת החברה כנגד מר אופיר דובי בגין אי תשלום בעבור השירותים אותם העניקה החברה למר דובי. בפסק הדין כתב כב' השופט קליין כך:

" … אינני נתפס לטרמינולוגיה שמשתמשת התובעת כשמתייחסת ל"זכויות רפואיות" במאובחן, כאילו מ"זכויות משפטיות". עסקינן בייעוץ, סיוע וייצוג של אנשים, שבקרות אירוע בריאותי, מעוניינים לממש את זכויותיהם עפ"י החוק או עפ"י פוליסת ביטוח, ולכן אלו זכויות משפטיות לכל דבר ועניין.

כך למשל מתיימרת התובעת לטעון, שהיא פועלת רק "מאחורי הפרגוד" בהכוונת הנתבע על מימוש זכויותיו ה"רפואיות" אך בפועל עיון ב"רישום שוטף" של פעולותיה מראים בבירור שפקידת התובע בקשר שוטף עם המל"ל בשמו של הנתבע (ימי 28/9/04, 14/10/04, 7/11/04, 17/11/04, 19/1/05, 15/02/05, 5/4/05, 6/4/05, 13/4/05) ויתרה מזו אף מציעה ללקוח בדיקת אפשרות של פטור ממס (15.2.2005)."

קיראו בנושא: רשלנות רפואית

העתק פסק הדין מצורף כנספח י' לכתב התביעה.

26.    לצורך השלמת התמונה יצוין כי המרכז למימוש זכויות הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של כב' השופט קליין. במסגרת הדיון שהתקיים בפני כב' השופטת הילה גרסטל קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה בוטל פסק דינו של כב' השופט קליין ומאידך נמחקה התביעה כנגד המשיב והחברה הצהירה כי לא תהיינה לה כל טענות ו/או תביעות נגד המשיב.

העתק פרוטוקול הדיון מצורף כנספח יא' ומהווה חלק בלתי נפרד מהתביעה.

למען הסר ספק, הרי שהתובעים יטענו כי לא זו בלבד, שיש באמור כדי ללמד על ידיעת הנתבעים על כך שהם מסיגי גבול המקצוע, אלא גם כי ההכרעה המשפטית – היחידה שנעשתה לגופם של דברים – של כב' השופט קליין, אף היא מחייבת את הנתבעת, כמו גם ההבנה של הנתבעת מס' 1, שלגבי גורמים דוגמתו של הנתבע שם, אין היא יכולה לבוא בטענות או תביעות כלשהן; אכן, כביכול, בוטלה ההחלטה, אך אין בכך כדי לבטל את ההנמקה, וכל שניתן לומר הוא שניתן להבין את הנתבע שם, אשר יצא עם מלוא תאוותו בידו, כאשר הנתבעת נאלצת לוותר על מלוא התביעה, ולהצהיר שהיא חוזרת מכל תביעותיה וטענותיה.

27.    לאור האמור יטענו התובעים כי הנתבעים כולם ידעו ויודעים היטב, כי פעולות החברה מהוות הסגת גבול מקצוע עריכת הדין. ועם זאת, ועל אף האמור ממשיכה החברה בפעולתה תוך ניסיונות "הסוואה" וטשטוש אופי פעולתה.

פעולות הנתבעים כנגד הוראות חוק הביטוח הלאומי באשר לייצוג לקוחות בפני המוסד לביטוח לאומי:

28.    סעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי) קובע את הרשאים הבלעדיים לייצג אדם בפני המוסד לביטוח לאומי:

"386. ייצוג בפני המוסד
לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך".

29.    מכוח סעיף זה תוקנו תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), התש"ל-1970, הקובעות כי בנוסף לרשאים הנ"ל רשאי גם יועץ מס המקבל לכך אישור מיוחד מאת המוסד לביטוח לאומי, לייצג מבוטחים בפני המוסד. ודוק: על יועץ המס לעמוד בכמה וכמה תנאים וקריטריונים הקבועים בתקנות אלה (ראה למשל תקנות 1, 2 ו-3), ועליו גם להתכבד ולהגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה בכתב לקבלת הרשאה לייצוג (תקנה 4).

30.    על מטרת סעיף 386 הנ"ל אנו למדים גם מדברי ההסבר להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 11), שם מצוין כי:

"מוצע כי רק עורכי דין, רואי חשבון, ידידים קרובים של המעוניין בדבר, וכן נציגי עובדים או מעבידים, יהיו רשאים לייצג את זולתם בפני המוסד" (הצ"ח תשכ"ד 245).

31.    ונציין, כי הוראת החוק האמורה חלה גם בעניינם של חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (על פי הוראת סעיף 23(א) לחוק זה), ושל חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 (על פי הוראת סעיף 15 לחוק זה).

32.    כמו כן יצוין כי בדו"ח מבקר המדינה השנתי 57ב לשנת 2006 ולחשבונות שנת הכספים 2005, הוקדש פרק ל"תופעת ה"מאכערים" במוסד לביטוח לאומי. בפרק זה חזר מבקר המדינה והדגיש את חשיבות מיגור התופעה ואת הנזק הרב שהיא גורמת למוסד לביטוח לאומי, לציבור הנזקק לשירותי המוסד לביטוח לאומי ואף לציבור כולו.  העתק הדו"ח מצורף כנספח יב ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.

33.    לעניין זה נשוב ונפנה להחלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 4033/02 לשכת עורכי הדין ואח' נ' מרגלית אלבז רביבו ואח' (על פסק הדין הנ"ל לא הוגש ערעור). שם כאמור הובהר כי הנתבעות שם מנועות מלפנות למסגרות המעין שיפוטיות במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הביטחון, וכן מנועות מלפנות לפקיד השומה במס הכנסה בשם לקוחותיה. בנוסף נקבע כי הנתבעות מנועות מלנסח עבור לקוחותיהן ערעור ו/או עררים על החלטות מנהליות המתקבלות במוסדות אלה, ובכל הנוגע לפניה אל המוסד לביטוח לאומי הוסיף בית המשפט וקבע:

"תוצאה זו אין בה כדי להכשיר פעולה אשר אינה עונה על הדרישה המופיעה בסעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995…"

34.    עם זאת ועל אף כל האמור לעיל ממשיכה החברה ומייצגת לקוחות בפני המוסד לביטוח לאומי . לא זו אף זו ביום 27.11.2006 הגישה עתירה לבג"ץ במסגרתה התבקש המוסד לביטוח לאומי, בין היתר, ליתן טעם מדוע לא יתעלם מהוראות סעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי (למען הסר ספק, הרי שככל הידוע לתובעים, לא ניתן צו ביניים בעניין זה).

35.    אם כך הרי שאין כל ספק, אפוא – כי הנתבעים לא רק שפועלים שלא כדין בקשר להוראותיו של חוק הביטוח הלאומי. אלא אף מודעים היטב כי פעולתם זו נעשית שלא כדין.

העילות העומדות לטובת התובעים:

36.    התובעים יטענו כי פעולותיהם של הנתבעים כאמור הן פעולות המסיגות את גבול מקצוע עריכת הדין באופן מובהק, ופעולות המנוגדות לדין החל באופן ברור.

37.    בנסיבות המתוארות, פעולות הנתבעים ו/או מי מהם מהוות עוולות כלפי התובעים, ובין היתר מהוות הן פנייה לגופים בעלי סמכות שיפוטית ו/או מעין שיפוטית (לרבות ועדות המוסד לביטוח לאומי ו/או משרד הביטחון ו/או נציגי מס הכנסה), עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי עבור אחרים, לרבות ייצוג לקוחות במשא ומתן משפטי, לקראת עריכת המסמכים, וייעוץ וחיווי דעת משפטיים.

38.    כפי שבואר, הרי שלמיטב הידוע לתובעים נוהגים הנתבעים, בין יתר פעולותיהם, אף להפנות לקוחות שונים לעורכי דין עמם הם עובדים ו/או המועסקים על ידם ו/או הקשורים עמם, וזאת בניגוד להוראת כלל 11ב(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986.

39.    ויודגש: הנתבעים נוהגים ליתן את השירותים האמורים, שירותים מובהקים של ייעוץ משפטי, ניסוח מסמכים משפטיים, ייצוג משפטי בפני רשויות וערכאות שונות והפנית לקוחות לעורכי דין – תוך הפרה גסה ובוטה של החוק – כדבר שבשגרה ובמסגרת עסקיהם הרגילים. פעולתם של הנתבעים הינה שיטתית ורציפה והמדובר בפעילות הנמשכת, באין מפריע, אף בימים אלה, פעילות המהווה, למעשה, עוולה נמשכת (או – חוזרת ונשנית, מתחדשת), הגורמת נזק רב ללקוחות, לעורכי הדין ולמערכת המשפטית.

40.    ממילא, וכנובע מהאמור לעיל, פעילות משפטית ו/או מעין משפטית על ידי גופים או אנשים שאינם עורכי דין, בין לבד ובין אם בשיתוף עם עורכי דין, מהוות עוולות כלפי התובעים ו/או מי מהם, כדלקמן:

א.     הפרת חובה חקוקה של חוק לשכת עורכי הדין והכללים שהותקנו מכוחו, וזאת בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

ב.     עוולה על פי הלכת "אדמה" (ע"א 140/53 אדמה בע"מ נ' לוי, פ"ד ט 1666 אשר אף אושרה בבג"צ 1921/94  יוסף סוקר נ' הועדה לבניה למגורים ולתעשייה  פ"ד מח(4) 237), בהיות המעשה בלתי חוקי, ללא היתר כדין, תוך גרימת נזק לתובעים.

ג.     עוולת הרשלנות, בכך שהפועלים כאמור, פועלים כפי שאדם סביר ונבון לא היה פועל באותן נסיבות ו/או לא עושים מעשים שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, תוך גרימת נזק ללקוחות ו/או לתובעים ו/או מי מהם.

ד.     עשיית עושר ולא במשפט, כאשר הפועלים כאמור מקבלים טובות הנאה, של שכר טרחה, שלא כדין, על חשבון ציבור עורכי הדין בכלל, והתובע בפרט.

ה.     עוולות על פי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, ובין היתר גניבת עין (סעיף 1 לחוק), התערבות בלתי הוגנת (סעיף 3 לחוק), מניעה ו/או הכבדה באופן לא הוגן על פניית ו/או גישת לקוחות לציבור עורכי הדין בכלל, ולתובע בפרט, בין היתר, בתחרות בלתי הוגנת ו/או בלתי שווה ו/או בלתי ראויה ו/או פרסום שלא כדין של עסקיהם, תוך יצירת רושם שמדובר בעסק הפועל על פי דין, והרשאי לתת את השירות הניתן על ידו ו/או כאילו שההגנות בו על הלקוח זהות להגנות הקיימות על ידי לקוח הפונה לעורך דין (דבר המהווה גם תיאור כוזב, בהתאם להוראת סעיף 2 לחוק). בעניין זה ראה גם: ת"א (ת"א) 1627/01 מגנטיקס נ' דיסקופי, תקדין מחוזי 2001(2) 4238; וכן: בש"א (ת"א) 14377/01 ה"פ 810/01 לשכת עורכי הדין בישראל; שם ההתייחסות הנה להכבדה שלא בהכרח במובן הפיזי.

ו.     עוולות על פי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, בהטעיית לקוחות כאילו השירות הניתן הוא כדין ו/או כולל את ההגנות העומדות ללקוח, על פי חוק לשכת עורכי הדין ו/או הכללים שהותקנו על פיו ו/או בטיב ו/או מהות השירות ו/או התאמתו של השירות לדין, לרבות במגבלות הנוגעות לשכר הטרחה ולגבייתו. התובעים יטענו כי הם זכאים לתרופות בגין האמור, מאחר והם נפגעים כתוצאה מהתחרות הבלתי הוגנת האמורה, ובהתאם לסעיף 31(א1) לחוק הגנת הצרכן.

41.    ולמען הסר ספק, הרי שאין גם מקום לטענה בדבר "חופש עיסוק" של הנתבעים, וזאת משלושה טעמים מרכזיים:

ראשית, בענייננו, חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 הוא חוק "ישן" שחוקק לפני כניסתם לתוקף של חוקי היסוד החדשים. בנסיבות אלה, אין חוקי היסוד החדשים משפיעים על תקפותו.

שנית, וחשוב יותר: חופש עיסוק אינו חופש עיסוק מוחלט. כל חופש עיסוק הוא מוגבל (וראה ע"א 672/96 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל נ' רכטמן ואח' פ"ד נג(5) 25, בסעיף 14 לפסק הדין והאסמכתאות המובאות שם). "חופש העיסוק לא לבדד ישכון": בג"צ 170392 ק.א.ל. קווי אוויר למטען נ' ראש הממשלה ואח', פ"ד נב(4) 193. עצם חופש העיסוק אינו מאפשר לאדם לעסוק ברפואה, ללא רישיון ומבלי שלמד.

בדומה לכך, בענייננו: חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 והכללים מכוחו, הם הגבלות לתכלית ראויה, של איכות המקצוע, איכות הייצוג, הגנה על לקוחות פוטנציאליים ואקטואליים, על בתי המשפט ועוד. האיסור על העיסוק המתואר בתביעה זו, על ידי הנתבעים, אינו עולה על הנדרש, והרעיון שבו פורט והובהר לעיל.

שלישית, ועוד: פעולת הנתבעים עצמם היא המביאה לפגיעה בחופש העיסוק של התובע ושל עורכי הדין חברי התובעת, בכך שהנתבעים נוטלים חירות לעצמם "להתחרות" בעורכי הדין, בתנאים בלתי הוגנים, ולמשל הם יכולים לפעול לקבלת לקוחות, בצורה ובאופן שבהם עורכי דין אינם יכולים לנהוג. נמצא, שגם מטעמי חופש העיסוק של התובע ושל עורכי הדין חברי התובעת, מן הראוי למנוע מהנתבעים את הפעולות הנזכרות בתביעה זו.

42.    מן הראוי להדגיש כי החברה אינה חברת עורכי דין; מבלי למעט, הרי שזאת בין היתר לאור העובדה שלא כל חברי הנתבעת מס' 1 הם חברי לשכת עורכי הדין (סעיף 59א(א)(3) לחוק לשכת עורכי הדין), לאור העובדה שהנתבעת מס' 1 היא חברה מוגבלת (סעיף 59א(א)(1) לחוק), לאור היעדר מגבלות על מטרות הנתבעת מס' 1 (בניגוד לסעיף 59א(א)(2) לחוק). בנוסף לכך, מנועים עורכי דין לפעול במסגרת הנתבעת מס' 1, גם מכוח כלל 11ב.

הסעדים

43.    בית המשפט הנכבד יתבקש, על כן, להזמין את הנתבעים לדין, ולהורות כדלקמן:

א.    ליתן צו האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לפעול – בין בעצמם ובין באמצעות אנשים, תאגידים או גופים שבשליטתם ו/או בניהולם ו/או כאלה הקשורים עמם – למתן אחד או יותר מן השירותים המפורטים בתביעה זו ובסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

וביתר פירוט:

(1)    צו האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לייצג כל אדם (במסגרת הנתבעת מס' 1) ו/או לטעון בשמו או עבורו ו/או לעשות כל פעולה אחרת בשמו לפני בתי-משפט, בתי-דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית.

(2)    צו האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לייצג אדם אחר (במסגרת הנתבעת מס' 1) ו/או לעשות כל פעולה אחרת בשמו לפני משרד ההוצאה לפועל, לשכת רישום הקרקעות, רשם המקרקעין, רשם החברות, רשם השותפויות, רשם האגודות השיתופיות, רשם הפטנטים והמדגמים, רשם סימני המסחר, פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לעניין פקודת מס-הכנסה, ומנהל מס שבח ו/או מס עיזבון.

(3)     צו האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לערוך במסגרת הנתבעת מס' 1, מסמכים בעלי אופי משפטי עבור אדם אחר, לרבות הכנת כתבי ערעור, הסכמים וכתבי בי-דין בערכאות השונות, בלשכות ההוצאה לפועל וועדות הערעור השונות, ולרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן ייעוץ משפטי לקראת עריכת מסמך כזה.

(4)    צו האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לפעול למתן ייעוץ וחיווי-דעת משפטיים, במסגרת הנתבעת מס' 1.

ג.    ליתן צו המחייב את הנתבעים לפנות למי שנרשמו אצלם כלקוחות בניגוד לאמור בס"ק א'-ב' לעיל, ולהודיע להם על אי מתן שירותים כאמור.

ד.    ליתן צו האוסר על הנתבעים 1-4 ו/או מי מהם ו/או מי מטעמם להפנות לקוחות למתן שירות משפטי על-ידי עורכי דין, בניגוד לכלל 11ב(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986.

ה.    ליתן צו האוסר על הנתבעים לפרסם את השירותים הנזכרים, והמורה להם לבטל ו/או לתקן לאלתר כל פרסום שנעשה על ידם בעניינים האמורים.

ו.    ליתן צו האוסר – באופן פרטני – ביצוען של כל הפעולות האמורות, בכל הנוגע לפעולות המתבצעות בפני המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, רשויות המס, וכן פניות לחברות ביטוח ו/או למוסדות ולגופים אחרים ככל שהמדובר בדרישה לתשלום פיצויים ו/או להכרה בנזק.

ז.     לחייב את הנתבעים ו/או מי מהם, ליתן לתובעים ו/או מי מהם חשבונות, הכוללים את פירוט כל הלקוחות שלהם, כל הפעולות שנעשו עבורם, כל הכספים שנגבו עבורם, כל תשלומי שכר טרחה (וכן עמלות, הוצאות, דמי פתיחת תיק, וכל תשלום אחר), בעניינים הנזכרים בכתב התביעה.

ח.    לחייב את הנתבעים ו/או מי מהם לשלם לתובעים ו/או מי מהם, את כל תשלומי שכר הטרחה שגבו ממי שמכונים לקוחותיהם (וכן תשלומי עמלות, הוצאות, דמי פתיחת תיק, וכל תשלום אחר, יהא שמו אשר יהא) שנגבו בעבור שירותים שניתנו בניגוד לדין ותוך פגיעה בתובע 2 ובציבור. הכול בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום גבייתם, ביחס לעניינים הנזכרים בכתב התביעה. התובעים אומדים סכום זה בסך של יותר מ-2,500,000 ₪, לצרכי התביעה.

ט.    להורות על תפיסה והשמדה של כל הטפסים של הנתבעים ו/או מי מהם (לרבות הטפסים הריקים), שנועדו למתן שירותים כאמור בכתב התביעה, ובמידה ויש בהשמדה כאמור כדי לפגוע ב"לקוחות", לדאוג להחזרתם לכל "לקוח".

44.    התביעה לפי שוויה, מהותה, מקום עיסוקם של הנתבעים ו/או חלקם והמקום בו צריכים הנתבעים לפצות את התובעים (היינו, ירושלים) (ראו רע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט(2) 731), ו/או מקום פרסומי הנתבעים (ולרבות באינטרנט), ו/או מקומה של התובעת מס' 1, בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, היא בסמכות בית המשפט הנכבד.

45.    אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבעים לדין ולחייבם, ביחד ולחוד, בסעדים הנזכרים בסעיף 42 לעיל. כמו כן מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד ומע"מ, הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום המלא בפועל.

ירושלים

אסף פוזנר, עו"ד                אתי ליבמן עפאים, עו"ד

בבית משפט המחוזי בירושלים ת.א 9270/07

בעניין:

לשכת עורכי הדין בישראל

תאגיד סטטוטורי בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961

מרח' שופן 1, ירושלים

1.

התובעים

אלדד ארגוב, עו"ד מ"ר 21037

מרחוב לינקולן 5, תל אביב

2.

ע"י ב"כ עו"ד אסף פוזנר, מ"ר 11092 ו/או אתי ליבמן עפאים מ"ר 41724
מרחוב אגריפס 42, ירושלים 94301
טל: 02-6215555; פקס: 02-6254555

– נ ג ד –

המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ ח.פ 51-342757-5

מרח' החשמונאים 100, תל אביב, ת.ד 20293 ו/או דרך מנחם בגין 125, תל אביב 61070

1.

הנתבעים

לבנה פורן ת.ז 55256804

רח' נחל עיון 20, מודיעין

2.

דני רחימי ת.ז 54943071

מברקת 320, סתריה

3.

לבנה פורן אחזקות בע"מ, ח"פ 51-386865-3

מדרך מנחם בגין 125, תל אביב 61070

4.

מהות התביעה: צו מניעה, מתן חשבונות, כספית

סכום התביעה: מעל 2,500,000 ₪.

כתב תביעה
(כל הטענות נטענות במצטבר או לחילופין, הכל לפי הקשר הדברים והדבקם)

1. התובעת מס' 1 (להלן: "הלשכה" או "התובעת") היא תאגיד סטטוטורי בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961.

2. התובע מס' 2 (להלן: התובע) הוא עורך דין במקצועו, שקיבל את רישיונו בשנת 1997 ובעל משרד עורכי דין העוסק בין היתר בתחומי הנזיקין, הביטוח והביטוח הלאומי. התובע מייצג במסגרת משרדו, הן תובעים והן נתבעים בתיקים כאמור ועוסק בין היתר אף בניסוח מסמכים משפטים, כגון מכתבי דרישה, כתבי בי-דין, תביעות המוגשות למוסד לביטוח לאומי, למשרד הביטחון, כנגד חברות ביטוח וכד'.

3. הנתבעת מס' 1 (להלן "המרכז" או "החברה") היא חברה בע"מ המופעלת – שלא כדין – למתן שירותים משפטיים ותוך הסגת גבולות מקצוע עריכת הדין, כמפורט בתביעה זו.

4. הנתבעת 2 היא מנהלת החברה. בהתאם, נותנת הנתבעת מס' 2 בשיתוף עם החברה, שירותים משפטיים שונים ומבצעת פעולות תוך הסגת גבולותיו של מקצוע עריכת הדין, כפי שיפורט להלן.

5. הנתבעים מס' 3-4 הינם בעלי מניות בחברה; הנתבע מס' 3 בעל 253 מניות רגילות, והנתבעת מס' 4, בעלת 722 מניות רגילות. מן הראוי לציין כי בתמצית רישום החברה, מצוין בעל מניות נוסף, ואולם הובהר לתובעים, כי מדובר בבעל מניות שאינו מעורב בפעילות החברה ומחזיק במניות בנאמנות (ולאור פניית התובעים, אף התחייב להעביר את מניותיו). כמו כן יצוין כי בעל מניות נוסף זה שהינו חברת עורכי דין הבהיר והתחייב כי אינו מקבל – הוא או חבריו ואו מי מטעמם – לקוחות מהחברה לצורך ייצוגם. למותר לציין שהתובעים שומרים לעצמם את הזכות לצרף בעל מניות זה כול שימצא שהנתונים שנמסרו לו אינם מדויקים.

העתק דו"ח רשם החברות של הנתבעת מס' 1, מצורף לכתב התביעה כנספח א' ומהווה חלק בלתי נפרד הימנה.

התשתית המשפטית

חוק לשכת עורכי הדין:

6. בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 (להלן: "החוק") הוקמה לשכת עורכי הדין כתאגיד סטטוטורי אשר הופקד על "רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין" (סעיף 1 לחוק).

7. הלשכה היא תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית (סעיף 4 לחוק), והיא רשאית, בין היתר, "לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה" (סעיף 3(4) לחוק).

8. בהתאם לחוק מיוחדות פעולות שונות לעורכי דין בלבד. בין פעולות אלה מנויות הפעולות הבאות, שאין אדם, שאינו בעל רישיון עריכת דין, רשאי לעשותן דרך עיסוק ו/או בתמורה:

א. ייצוג אדם אחר וכל טיעון או עשיית כל פעולה אחרת בשמו לפני בתי- המשפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית (סעיף 20(1) לחוק)

(כל ההדגשות מכאן להבא אינן במקור אלא אם נאמר אחרת).

ב. ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני משרד ההוצאה לפועל, לשכת רישום הקרקעות, רשם המקרקעין, רשם החברות, רשם השותפויות, רשם האגודות השיתופיות, רשם הפטנטים והמדגמים, רשם סימני המסחר, פקיד השומה ונציג מס הכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, ומנהל מס שבח ו/או מס עיזבון (סעיף 20(2) לחוק).

ג. עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי עבור אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה (סעיף 20(3) לחוק).

ד. ייעוץ וחיווי דעת משפטיים (סעיף 20(4) לחוק).

9. מן הראוי להוסיף ולציין כי בהתאם לסעיף 96 לחוק, מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לעורכי דין, דינו קנס.

המגבלות החלות על פעולותיו של עורך הדין:

10. פעולותיו של עורך הדין מוגבלות על פי החוק והכללים שהותקנו לפיו (ובראש ובראשונה כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן – "הכללים")), ונקבעה בהם מסגרת פעולותיו. הוראות אלה נועדו לשמור על כבוד המקצוע, המערכת המשפטית בכללותה וכמו כן גם לוודא שהשירות הניתן ללקוח הוא הגון וראוי. זאת ועוד, ההוראות הנ"ל נועדו למנוע תחרות בלתי הוגנת במקצוע עריכת הדין (דבר שיפגע הן בלקוחות והן בכבוד המקצוע), ולאפשר לבית המשפט לעשות משפט. הוראות אלה אף נקבעו על מנת להגן גם על הצד שכנגד, העומד מול הלקוח. לאור מטרות אלו נקבעו בין היתר הוראות, חובות ומגבלות החלות על עורך הדין כדלקמן:

א. עורך הדין מחויב לא רק כלפי לקוחו, אלא גם כלפי בית המשפט (סעיף 54 לחוק, כלל 2 לכללים, כללים 32 ואילך לכללים).

ב. עורך הדין מוגבל בעשיית פרסומת לעיסוקו, במישרין או בעקיפין (סעיף 55 לחוק, כפי שתוקן בתש"ס). מבלי למעט מהנ"ל, יצוין כי על עורכי דין נאסר לעשות פרסומת באמצעי שידור אלקטרוניים ו/או באמצעות שלטי חוצות: כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001.

ג. על עורך דין נאסר לשדל לקוחות, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים (סעיף 56 לחוק), והוא מנוע מלתת הלוואות על מנת לקבל עבודה (כלל 43 לכללים).

ד. על עורך דין נאסר להעסיק במשרדו אדם שחברותו בלשכת עורכי הדין הושעתה, בתקופת השעיה, או אדם שהוצא מן הלשכה (סעיף 59 לחוק).

ה. על עורך דין נאסר לעשות כל מעשה או מחדל שאינו הולם עורך דין (סעיף 61(3) לחוק), והוא אף כפוף לדין המשמעתי.

ו. עורך הדין מוגבל באפשרויות גביית שכר הטרחה מלקוחו. מבלי למעט בכך, יצוין שעורך דין אינו יכול לקבוע לעצמו שכר מופרז (ראה סעיף 84(ב) לחוק). עורך הדין אף אינו רשאי לקבל תשלום הכולל הוצאות ושכר, מבלי להבחין ביניהם (סעיף 85 לחוק); עניין זה, הבא להגן – בעליל – על הלקוח של עורך הדין, אף קובע כי מי ששילם שכר טרחה למעלה מהמגיע, זכאי לדרוש החזרת היתרה, על אף כל הסכם (סעיף 87 לחוק). כמו כן, עורך דין מוגבל בגביית שכר טרחה בטיפול בנפגעים בתאונות דרכים (ראה סעיף 16 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975) ועוד.

ז. עורך הדין מנוע מלהיות במצב של ניגוד עניינים בייצוג לקוחות (כלל 14 לכללים), אינו רשאי לטעון כנגד הסכמים שערך (כלל 15 לכללים), אינו יכול לייצג כנגד לקוחו (כלל 16 לכללים, בתנאים הנקובים שם) ואף נאסר על עורך הדין ליתן ערבות אישית ללקוח, בעניין הנמצא בטיפולו (כלל 10 לכללים), הוא מנוע מלהעיד בעניין בו הוא מייצג (כלל 36 לכללים), ועוד.

ח. עורך דין מנוע מלהלוות ללקוח את ההוצאות הכרוכות במתן שירות מקצועי (כלל 44 לכללים); איסור זה נכון גם במקרה והדבר מוסכם בין עורך הדין לבין לקוחו.

ט. עורך הדין חייב לשמור בסודיות את המובא לידיעתו בידי הלקוח או מטעמו (כלל 19 לכללים). יתירה מזו. הדין אף מגבה חובה זו, בחיסיון הקבוע בפקודת הראיות [נוסח חדש].

י. עורך הדין מנוע מלהקליט את לקוחו או עורך דין אחר, או להקליט דיון בבית המשפט (אלא באישורו של בית המשפט), ואינו יכול לעשות שימוש בהקלטות שכאלה (כלל 22 לכללים).

יא. עורך הדין מחויב לנהוג בצד שכנגד בדרך ארץ (כלל 23 לכללים), מנוע מלאיים עליו (כלל 24 לכללים), אינו יכול לפנות לצד שני, המיוצג, אלא באמצעות עורך דינו (כלל 25 לכללים), ואף אינו רשאי לבוא בדברים עם עדים של הצד שכנגד (כלל 37(ב) לכללים).

יב. עורך הדין מנוע מלשלם לעד תמורת עדותו, אם תשלום זה מותנה בתוצאות המשפט (כלל 35 לכללים); גם כאן נכונים הדברים, אפילו ומוסכם הדבר בין העד, הלקוח ועורך הדין.

יג. עורך דין מנוע מלהעלות טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה (כלל 34(א) לכללים).

יד. עורך דין מחויב לנהל את כספי הלקוח, בצורה נפרדת, ולהעביר ללקוח כל כסף שהגיע לידו, עבור הלקוח, תוך זמן סביר (כללים 39-40). עורך הדין אף מחויב להודיע ללקוחו על כספים המוחזקים עבורו בנאמנות, ולפעול על פי הוראות הלקוח בהשקעתם (כלל 41 לכללים). בנוסף לכך עורך הדין צריך לתת ללקוח דין וחשבון על כספים אלה (כלל 42 לכללים).

11. הדין אף מסדיר את הכשרתו, לימודיו והסמכתו של עורך הדין; הן בשלב הלימודים האקדמיים והן בשלב ההתמחות. הדין אף קובע הסדרים שנועדו למנוע מצב בו אנשים שאינם מתאימים, הן בשל ידיעותיהם וניסיונם, והן בשל עבירות שביצעו, לא יפעלו כעורכי דין.

12. לאור המפורט לעיל, למותר לציין, כי כל טיפול משפטי, שאינו מבוצע על ידי עורך דין, לא רק שמהווה פגיעה בייחוד המקצוע, כמבואר בסעיף 20 לחוק, אלא שהוא חושף את הלקוח, מערכת המשפט והגופים המעין שיפוטיים בפני סיכונים שונים. כך למשל:

א. במסגרת טיפול משפטי שכזה הלקוח האקטואלי אינו מוגן על פי ההוראות השונות דלעיל, סודותיו אינם סודות (לא מבחינת הכרת הדין בסודות, ולא מבחינת חיוב המייצג בשמירת הסודות), כספיו אינם בהכרח נשמרים, האיכות המקצועית של הטיפול בו אינה מפוקחת ועלולה להיות בלתי ראויה והוא אף לא יכול להיות בטוח שהמייצג אינו פועל תוך ניגוד עניינים ולרעתו ואף שכר הטרחה שהוא משלם אינו מוגבל; הלקוח הפוטנציאלי חשוף לשידול פסול, תוך שאינו יכול לבחור – בצורה ראויה – את מי שייצגו; בית המשפט וכל גוף מעין שיפוטי חשוף לפעילות בלתי מרוסנת; הצד השני ללקוח, חשוף לאיומים והטעיות, וכיו"ב בניגוד לטיפולו של עורך דין כנגזר מן החוק ומן הכללים ומן הדין.

ב. בנוסף לכך, וכן (אך לא רק) כתולדה מכל האמור, ציבור עורכי הדין בכלל והתובע מס' 2 בפרט, חשוף לתחרות בלתי הוגנת ובלתי ראויה, תוך פגיעה בהם: בעוד שהם מנועים (מטעמים ראויים) לפרסם בריש גלי, באמצעי התקשורת האלקטרוניים ובשלטי חוצות, את שירותיהם, הרי שהמייצג-שאינו-עורך דין, יכול לפרסם ללא כל הגבלה; בעוד שעורך הדין (מטעמים ראויים), אינו יכול להציע הלוואה ללקוח, להציע לו לשלם את הוצאותיו ולהציע שירות "ללא מצרים ומגבלות" (כולל הטעיית הצד השני ובית המשפט, איומים על הצד השני, וכו'), הרי שה"מתחרה" יכול לעשות כן. ממילא, פעולות כאמור, אף פוגעות בזכות עורכי הדין לחופש עיסוק. ודוק: לעורכי הדין, חברי הלשכה בכלל, ולעורכי הדין העוסקים בתחום הנזיקין ובכל נושא בו הנתבעים ו/או מי שעוסק במסגרתם מתיימר לעסוק, נגרם במישרין ו/או בעקיפין נזק כספי ומניעת הכנסה בשל פעולותיהם של הנתבעים, שכן אלמלא אותה פעילות, כמפורט בתביעה, ב'ייצוג' לקוחות, היו אותם לקוחות, קרוב לודאי, פונים לקבלת טיפול וייצוג משפטי על ידם.

ג. ולבסוף, פעילות כאמור, אף פוגעת בשמו ובכבודו של מקצוע עריכת הדין; ממילא אף פוגעת היא באינטרס שלשכת עורכי הדין ממונה עליו, על פי דין, היינו רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין.

13. לטענת התובעים, על כן, טיפול כאמור, הוא בלתי חוקי וכן מנוגד לתקנת הציבור, ועל כן כל חוזה שנכרת לקראת ובמסגרת טיפול שכזה, הוא חוזה בטל, וזאת בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

14. חשוב להדגיש: ההליך הנוכחי, אינו בבחינת הליך ראשוני, בו יש צורך לקבוע את ההלכות בפעם הראשונה; לשכת עורכי הדין – מתוקף תפקידה וסמכויותיה – ניהלה הליכים שונים, הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון, אשר הבהירו כי אכן לא זו בלבד שתפקידה של לשכת עורכי הדין הוא להילחם בתופעות של הסגת גבול המקצוע, אלא גם הבהירו את מעמדה, כמו גם תקפות הכללים השונים.

15. בנוסף לכל האמור ולתמיכה בדברים יש לציין את החלטתו של בית-המשפט העליון בבג"צ 9596/02 פיצוי נמרץ נ' שר המשפטים ולשכת עורכי הדין פ"ד נח(5) 792, 805 (2004):

"לחברה המעסיקה עשויים להיות אינטרסים שונים מהאינטרסים של הלקוח עצמו ואף מנוגדים לו. כך למשל, עשויה החברה להעדיף את סיומה המהיר של ההתדיינות בבית המשפט בדרך של פשרה, אשר לא תמיד תעלה בקנה אחד עם האינטרסים של הלקוח. וגם זאת, בעוד שהאינטרס של החברה המעסיקה אינו אינטרס כלכלי טהור, במקרים שבהם מדובר במערכת יחסים רגילה בין עורך-דין לבין לקוח מחויב עורך-הדין לכללי האתיקה, ובהם שמירה על אינטרס הלקוח, אפילו אם אלה סותרים אינטרסים כלכליים שלו."

16. זאת ועוד נפנה לבש"א 452/02, ת.א. 4033/02 לשכת עורכי הדין בישראל ואח' נ' פיצוי נמרץ בע"מ ואח', ניתן ביום 10.4.02, מצוי באתר "נבו". שם הגישה לשכת עורכי הדין בקשה בבית המשפט המחוזי למתן צו זמני. במסגרת זו התייחס כב' השופט מ' גל לנפקותם ותקפותם של כללי האתיקה לא רק ביחס לעורכי דין אלא אף ביחס לצדדים שלישיים:

"לו המדובר היה רק בהגנה על האינטרסים של עורכי הדין … ניתן היה לומר, כי דרך המלך היא בהפנייתם לאחוז באמצעים משמעתיים כלפי עורכי הדין הסוררים, אלה המוכנים לקבל על עצמם ייצוג של לקוחות הנתבעת חרף מצוות כללי האתיקה. ואולם, בענייננו חוברת לנושא גם סוגיית ההגנה על הציבור הרחב, במסגרת חובת הנאמנות הכללית של התובעת מס' 1 [לשכת עורכי הדין – א.פ., א.ל.ע.]. בנושא זה ניצב לו הלקוח כצרכן, כך שאף אם נצא מתוך הנחה … כי שומה על הנתבעת להסב את תשומת לבו שטיפולה אינו כולל ייעוץ, טיפול וחיווי דעת משפטיים, עדיין מן הראוי שיבין, כי עורך הדין האמור לקבל את עניינו לטיפול – על פי הסדר ותעריף המסוכמים עם הנתבעת – הנו מי שמוכן לעשות כן חרף כללי האתיקה החלים עליו. כלומר, מי שאינו מקבל על עצמו את מרות המגבלות המקצועיות החלות עליו. חופש העיסוק איננו מיועד כדי להטעות או לפגוע בלקוחות, כשם שחופש הביטוי של הנתבעת לבצע את הפרסומים כאוות נפשה, צריך להיות מוגבל בכך שימוזער ככל הניתן הנזק ללקוחות, למצער על דרך אספקת מידע הולם ומדויק, כדי שהלקוח יוכל לשקול היטב וכראוי את צעדיו" (פסקה 29 להחלטת כב' השופט גל )

17. להשלמת התמונה נציין עוד כי בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטתו של כב' השופט מ' גל בעניין פיצוי נמרץ – נדחתה (ע"י כב' השופט ד"ר גרוניס): רע"א 4196/02 פיצוי נמרץ בע"מ ואח' נ' לשכת עורכי הדין בישראל ואח', ניתנה ביום 4.7.02, מצוי באתר "נבו".

18. מן הראוי להפנות גם להחלטתו של בית-משפט נכבד זה בת.א. 4033/02 לשכת עורכי הדין בישראל ואח' נ' מרגלית אלבז רביבו ואח', פסק דין חלקי מיום 13.11.2005.

בעניין זה נתקבלה (בחלקה) תביעתה של לשכת עורכי הדין, התובעת מס' 1, למתן צו מניעה כנגד חברת "פיצוי נמרץ" ואחרים. במסגרת פסק הדין ניתח בית המשפט את היקף הייחוד בחוק לשכת עורכי הדין, וקבע כי הייחוד מתמקד בשאלת הייצוג:

"כאשר אדם אינו עוסק בענייניו שלו, הוא עלול להימצא בניגוד עניינים. אדם כזה חייב בנאמנות. ואכן נאמנות היא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין…

אחת הדרכים להבטיח שמירה על אותה נאמנות היא ייחוד המקצוע. בדרך זו ניתן לכבול את כל המועסקים במקצוע במסגרת נוקשה של כללים כחלק ממשטר פנימי המבטיח את האינטרס של הלקוח…"
(ראה פסקה 13 לפסק הדין)."

באותה מסגרת אף ניתנו צווים המונעים מחברת פיצוי נמרץ – הדומה לענייננו לנתבעת מס' 1 – את העיסוק החורג מהדין, תוך קביעת זכאותה של לשכת עורכי הדין לקבלת אותם צווים.

19. מן הראוי לציין, כי החוק והכללים, לא קובעים רק את גבולות הסגת גבול המקצוע (היינו, המותר והאסור בתחום הייצוג, למי שאינו עורך דין), ולא רק כללים החלים על עורכי דין, אלא גם מתייחסים לקשר בין עורך דין לבין מי שמפרסם ייצוג לקוחות, וזאת במסגרת כלל 11ב לכללים; כלל זה – שנבחן ואושר במסגרת בג"צ 9596/02 פיצוי נמרץ נ' שר המשפטים ולשכת עורכי הדין פ"ד נח(5) 792, 805 (2004) – אוסר במפורש על עורך דין לתת שירות ללקוח, אם זה הופנה אליו על ידי גוף שאינו עורך דין, הפועל למטרות רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים (דוגמת הנתבעת מס' 1 דכאן), ואף לא כעובד אותו גוף.

התשתית העובדתית

פעולות הנתבעים כנגד חוק וכללי לשכת עורכי הדין:

20. החברה, הנתבעת מס' 1, מכריזה בפרסומיה כי "הוקמה על מנת לסייע לך לממש את זכויותיך במקרה שבריאותך נפגעה".

העתק הצהרת החברה מתוך אתר האינטרנט של הנתבעת http://www.medical-rights.co.il/ מצורף כנספח ב' ומהווה חלק בלתי נפרד מן התביעה.

21. במסגרת זו מספקת החברה ייעוץ באשר לטיב הזכויות לו זכאי הנפגע וכן סיוע בהכנת תביעות וערעורים, ופנייה בשם הנפגעים (כלומר ייצוגם) לצורך מיצוי זכויותיהם במסגרת המוסד לביטוח לאומי, קצין התגמולים, מס הכנסה וחברות הביטוח.

22. כמו כן, מצהירה החברה כי במידה ומתעוררת בעיה, יועץ החברה יוכל להפנות את הנפגע לעו"ד תוך שנציגיה מציינים כי עובדים עמה עורכי דין מן השורה הראשונה.

23. הפעולות הנ"ל נעשות באופן שיטתי, רציף ומתמשך, במסגרת מהלך העסקים הרגיל וכפי שיפורט להלן, תוך הפרה בוטה של הדין החל.

24. למרכז למימוש זכויות רפואיות משרדים בתל אביב ובחיפה והוא מטפל בענייני לקוחות בכל רחבי הארץ, ואף מפרסם באופן נרחב את שירותיו – באמצעי התקשורת השונים ובין היתר בשלטי חוצות, באמצעות אתר האינטרנט ובעיתונות המקומית והארצית.

25. מפרסומים אלו ניתן ללמוד ולו באופן חלקי על טיב פעולתה של החברה, כדלקמן:

25.1. לדוגמא בשלט חוצות, אשר צולם בכניסה ליישוב צהלה ביום 12.2.2007 הכריזה החברה כך:

"חלית? נפצעת?

אני אדאג שתקבל

את הכסף שמגיע לך

מביטוח לאומי, מס הכנסה וחברות הביטוח

המרכז למימוש זכויות רפואיות"

תמונת שלט החוצות מצורפת כנספח ג', ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.

25.2. כמו כן מפרסמת החברה את שירותיה במסגרת מודעות העיתונות המקומית, ובין היתר מתוך פרסומים אלו ניתן ללמוד על היקף פעילותה רווחיה של החברה, כך מפרסמת החברה:

" 14,697,000 ₪ זה הסכום שקיבלו לאחרונה לקוחותינו מביטוח לאומי ומס הכנסה".

"9,641,082 ₪ זה הסכום שקיבלו לאחרונה לקוחותינו מביטוח לאומי ומס הכנסה".

העתקי המודעות מצורפים כנספח ד' ומהווים חלק בלתי נפרד מהתביעה.

25.3. זאת ועוד, במסגרת אתר האינטרנט של החברה בכתובת http://www.medical-rights.co.il/ מפורסמים מכתבי תודה והערכה מלקוחות שונים. ממכתבים אלו ניתן ללמוד כי החברה עוסקת בין היתר בפניה לוועדות ערר במסגרת המוסד לביטוח הלאומי. פרסום מכתבים אלה, ולו כפרסומת, של הנתבעת מס' 1, מלמד – מטעמה – על נושאי עיסוקה.

העתק המכתבים מצורף כנספח ה' ומהווה חלק בלתי נפרד מהתביעה.

25.4. על אופן פעולת התובעת ניתן אף ללמוד מתוך "הסכם השירות" עליו נדרשים לקוחות החברה לחתום. במסגרת הסכם שירות משנת 2003 פורטו שירותי החברה כך:

"1. השירות: החברה תסייע ללקוח לברר ולממש את זכויותיו בגין מצבו הבריאותי מאחד או יותר מהגורמים הבאים: ביטוח לאומי, מס הכנסה, קצין תגמולים, חברת ביטוח, קרן פנסיה או כל גורם אחר כפי שיפורט להלן.

2.השירות כולל: הגשת תביעה, הדרכה ועזרה במילוי טפסים והגשתם, איסוף חומר רפואי והפניה לבדיקות, הגשת תוצאות בדיקות רפואיות, הגשת ערער על תוצאות הועדה הרפואית, הגשת תביעה להחמרת מצב, הדרכה לקראת דיונים בועדות רפואיות וחקירה. השירות אינו כולל ייצוג בוועדה, ייעוץ או ייצוג משפטי…"

העתק הסכם השירות מצורף כנספח ו' ומהווה חלק בלתי נפרד מהתביעה.

25.5. זאת ועוד אחרת. עיון בהסכם הנ"ל, נספח ו', אף מלמד כי סכומי שכר הטרחה (באותו עניין, 20% בתוספת מע"מ מכל סכום שיתקבל), הוא אף מקביל לנהוג על ידי עורכי דין רבים, דבר שאף בו יש לשקף את היקף הייצוג.

25.6. מכל מקום, לאחר שהובא נוסח ההסכם לידיעת התובעת, פנתה התובעת במכתבים אל החברה ואל הנתבעת מס' 2, מנכ"ל הנתבעת מס' 1. במכתבים אלו ציינה התובעת כי פעילות החברה מהווה הסגת גבול מקצוע עריכת הדין.

העתקי מכתביו של עו"ד גד שילר יו"ר ועדת הגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין מצורפים כנספחים ז' ומהווים חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.

25.7. מכתבים אלו מטעם הלשכה נותרו ללא מענה. אך עם זאת לאחר קבלתם השקיעה החברה מאמץ נוסף בטשטוש וטיוח טיב פעולתה, ועל כן שונתה הגדרת השירות בהסכם השירות כך:

2. השירות כולל: טיפול מלא בכל שלבי התביעה כולל איסוף חומר רפואי והפניה לבדיקות, הגשת תוצאות בדיקות רפואיות, הדרכה ועזרה במילוי הטפסים והגשתם, החמרת מצב, הדרכה לקראת דיונים בוועדות רפואיות. השירות אינו כולל יעוץ או ייצוג משפטי, ייצוג בוועדה…"

אולם, בנוסח זה הוסיפה החברה את סעיף 5.ד לפיו:

"במקרה של נכות זמנית, הלקוח יאפשר לחברה להמשיך ולטפל בתביעה עד לקבלת נכות צמיתה או קבלת מינימום של 48 חודשי נכות זמנית. במקרה והלקוח יחליט להפסיק את ההתקשרות עם החברה הוא ישלים את התשלום כאילו קיבל נכות ל- 48 חודשים."

העתק הסכם השירות המתוקן מצורף כנספח ח', ומהווה חלק בלתי נפרד מהתביעה.

25.8. ועוד, בדף ההנחיות המחולק ללקוחות החברה, מתבקשים הלקוחות למסור לחברה את הקוד הסודי אותו יקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, וזאת על מנת ש"נציגי החברה יוכלו לבצע עבור הלקוח את הבירורים במוסד לביטוח לאומי".

העתק דף ההנחיות מצורף כנספח ט' ומהווה חלק בלתי נפרד מהתביעה.

25.9. על אף הניסוחים הזהירים והחמקמקים במסמכיה והניסיון לטשטש את טיב פעולותיה, הרי שבפועל עוסקת החברה בייעוץ משפטי, סיוע בעריכת מסמכים משפטיים ואף בייצוג. על אופייה האמיתי של פעילות החברה ואף על ידיעתה כי פעילותה מהווה הסגת גבול מקצוע עריכת הדין ניתן ללמוד מתוך פסק דינו של כב' השופט מנחם קליין בת.א 47247/05 (שלום, ת"א) המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' אופיר דובי, פסק דין מיום 2.3.2006.

פסק הדין עוסק בתביעת החברה כנגד מר אופיר דובי בגין אי תשלום בעבור השירותים אותם העניקה החברה למר דובי. בפסק הדין כתב כב' השופט קליין כך:

" … אינני נתפס לטרמינולוגיה שמשתמשת התובעת כשמתייחסת ל"זכויות רפואיות" במאובחן, כאילו מ"זכויות משפטיות". עסקינן בייעוץ, סיוע וייצוג של אנשים, שבקרות אירוע בריאותי, מעוניינים לממש את זכויותיהם עפ"י החוק או עפ"י פוליסת ביטוח, ולכן אלו זכויות משפטיות לכל דבר ועניין.

כך למשל מתיימרת התובעת לטעון, שהיא פועלת רק "מאחורי הפרגוד" בהכוונת הנתבע על מימוש זכויותיו ה"רפואיות" אך בפועל עיון ב"רישום שוטף" של פעולותיה מראים בבירור שפקידת התובע בקשר שוטף עם המל"ל בשמו של הנתבע (ימי 28/9/04, 14/10/04, 7/11/04, 17/11/04, 19/1/05, 15/02/05, 5/4/05, 6/4/05, 13/4/05) ויתרה מזו אף מציעה ללקוח בדיקת אפשרות של פטור ממס (15.2.2005)."

העתק פסק הדין מצורף כנספח י' לכתב התביעה.

26. לצורך השלמת התמונה יצוין כי המרכז למימוש זכויות הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של כב' השופט קליין. במסגרת הדיון שהתקיים בפני כב' השופטת הילה גרסטל קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה בוטל פסק דינו של כב' השופט קליין ומאידך נמחקה התביעה כנגד המשיב והחברה הצהירה כי לא תהיינה לה כל טענות ו/או תביעות נגד המשיב.

העתק פרוטוקול הדיון מצורף כנספח יא' ומהווה חלק בלתי נפרד מהתביעה.

למען הסר ספק, הרי שהתובעים יטענו כי לא זו בלבד, שיש באמור כדי ללמד על ידיעת הנתבעים על כך שהם מסיגי גבול המקצוע, אלא גם כי ההכרעה המשפטית – היחידה שנעשתה לגופם של דברים – של כב' השופט קליין, אף היא מחייבת את הנתבעת, כמו גם ההבנה של הנתבעת מס' 1, שלגבי גורמים דוגמתו של הנתבע שם, אין היא יכולה לבוא בטענות או תביעות כלשהן; אכן, כביכול, בוטלה ההחלטה, אך אין בכך כדי לבטל את ההנמקה, וכל שניתן לומר הוא שניתן להבין את הנתבע שם, אשר יצא עם מלוא תאוותו בידו, כאשר הנתבעת נאלצת לוותר על מלוא התביעה, ולהצהיר שהיא חוזרת מכל תביעותיה וטענותיה.

27. לאור האמור יטענו התובעים כי הנתבעים כולם ידעו ויודעים היטב, כי פעולות החברה מהוות הסגת גבול מקצוע עריכת הדין. ועם זאת, ועל אף האמור ממשיכה החברה בפעולתה תוך ניסיונות "הסוואה" וטשטוש אופי פעולתה.

פעולות הנתבעים כנגד הוראות חוק הביטוח הלאומי באשר לייצוג לקוחות בפני המוסד לביטוח לאומי:

28. סעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי) קובע את הרשאים הבלעדיים לייצג אדם בפני המוסד לביטוח לאומי:

"386. ייצוג בפני המוסד

לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך".

29. מכוח סעיף זה תוקנו תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), התש"ל-1970, הקובעות כי בנוסף לרשאים הנ"ל רשאי גם יועץ מס המקבל לכך אישור מיוחד מאת המוסד לביטוח לאומי, לייצג מבוטחים בפני המוסד. ודוק: על יועץ המס לעמוד בכמה וכמה תנאים וקריטריונים הקבועים בתקנות אלה (ראה למשל תקנות 1, 2 ו-3), ועליו גם להתכבד ולהגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה בכתב לקבלת הרשאה לייצוג (תקנה 4).

30. על מטרת סעיף 386 הנ"ל אנו למדים גם מדברי ההסבר להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 11), שם מצוין כי:

"מוצע כי רק עורכי דין, רואי חשבון, ידידים קרובים של המעוניין בדבר, וכן נציגי עובדים או מעבידים, יהיו רשאים לייצג את זולתם בפני המוסד" (הצ"ח תשכ"ד 245).

31. ונציין, כי הוראת החוק האמורה חלה גם בעניינם של חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (על פי הוראת סעיף 23(א) לחוק זה), ושל חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 (על פי הוראת סעיף 15 לחוק זה).

32. כמו כן יצוין כי בדו"ח מבקר המדינה השנתי 57ב לשנת 2006 ולחשבונות שנת הכספים 2005, הוקדש פרק ל"תופעת ה"מאכערים" במוסד לביטוח לאומי. בפרק זה חזר מבקר המדינה והדגיש את חשיבות מיגור התופעה ואת הנזק הרב שהיא גורמת למוסד לביטוח לאומי, לציבור הנזקק לשירותי המוסד לביטוח לאומי ואף לציבור כולו.

העתק הדו"ח מצורף כנספח יב ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.

33. לעניין זה נשוב ונפנה להחלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 4033/02 לשכת עורכי הדין ואח' נ' מרגלית אלבז רביבו ואח' (על פסק הדין הנ"ל לא הוגש ערעור). שם כאמור הובהר כי הנתבעות שם מנועות מלפנות למסגרות המעין שיפוטיות במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הביטחון, וכן מנועות מלפנות לפקיד השומה במס הכנסה בשם לקוחותיה. בנוסף נקבע כי הנתבעות מנועות מלנסח עבור לקוחותיהן ערעור ו/או עררים על החלטות מנהליות המתקבלות במוסדות אלה, ובכל הנוגע לפניה אל המוסד לביטוח לאומי הוסיף בית המשפט וקבע:

"תוצאה זו אין בה כדי להכשיר פעולה אשר אינה עונה על הדרישה המופיעה בסעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995…"

34. עם זאת ועל אף כל האמור לעיל ממשיכה החברה ומייצגת לקוחות בפני המוסד לביטוח לאומי . לא זו אף זו ביום 27.11.2006 הגישה עתירה לבג"ץ במסגרתה התבקש המוסד לביטוח לאומי, בין היתר, ליתן טעם מדוע לא יתעלם מהוראות סעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי (למען הסר ספק, הרי שככל הידוע לתובעים, לא ניתן צו ביניים בעניין זה).

35. אם כך הרי שאין כל ספק, אפוא – כי הנתבעים לא רק שפועלים שלא כדין בקשר להוראותיו של חוק הביטוח הלאומי. אלא אף מודעים היטב כי פעולתם זו נעשית שלא כדין.

העילות העומדות לטובת התובעים:

36. התובעים יטענו כי פעולותיהם של הנתבעים כאמור הן פעולות המסיגות את גבול מקצוע עריכת הדין באופן מובהק, ופעולות המנוגדות לדין החל באופן ברור.

37. בנסיבות המתוארות, פעולות הנתבעים ו/או מי מהם מהוות עוולות כלפי התובעים, ובין היתר מהוות הן פנייה לגופים בעלי סמכות שיפוטית ו/או מעין שיפוטית (לרבות ועדות המוסד לביטוח לאומי ו/או משרד הביטחון ו/או נציגי מס הכנסה), עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי עבור אחרים, לרבות ייצוג לקוחות במשא ומתן משפטי, לקראת עריכת המסמכים, וייעוץ וחיווי דעת משפטיים.

38. כפי שבואר, הרי שלמיטב הידוע לתובעים נוהגים הנתבעים, בין יתר פעולותיהם, אף להפנות לקוחות שונים לעורכי דין עמם הם עובדים ו/או המועסקים על ידם ו/או הקשורים עמם, וזאת בניגוד להוראת כלל 11ב(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986.

39. ויודגש: הנתבעים נוהגים ליתן את השירותים האמורים, שירותים מובהקים של ייעוץ משפטי, ניסוח מסמכים משפטיים, ייצוג משפטי בפני רשויות וערכאות שונות והפנית לקוחות לעורכי דין – תוך הפרה גסה ובוטה של החוק – כדבר שבשגרה ובמסגרת עסקיהם הרגילים. פעולתם של הנתבעים הינה שיטתית ורציפה והמדובר בפעילות הנמשכת, באין מפריע, אף בימים אלה, פעילות המהווה, למעשה, עוולה נמשכת (או – חוזרת ונשנית, מתחדשת), הגורמת נזק רב ללקוחות, לעורכי הדין ולמערכת המשפטית.

40. ממילא, וכנובע מהאמור לעיל, פעילות משפטית ו/או מעין משפטית על ידי גופים או אנשים שאינם עורכי דין, בין לבד ובין אם בשיתוף עם עורכי דין, מהוות עוולות כלפי התובעים ו/או מי מהם, כדלקמן:

א. הפרת חובה חקוקה של חוק לשכת עורכי הדין והכללים שהותקנו מכוחו, וזאת בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

ב. עוולה על פי הלכת "אדמה" (ע"א 140/53 אדמה בע"מ נ' לוי, פ"ד ט 1666 אשר אף אושרה בבג"צ 1921/94 יוסף סוקר נ' הועדה לבניה למגורים ולתעשייה פ"ד מח(4) 237), בהיות המעשה בלתי חוקי, ללא היתר כדין, תוך גרימת נזק לתובעים.

ג. עוולת הרשלנות, בכך שהפועלים כאמור, פועלים כפי שאדם סביר ונבון לא היה פועל באותן נסיבות ו/או לא עושים מעשים שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, תוך גרימת נזק ללקוחות ו/או לתובעים ו/או מי מהם.

ד. עשיית עושר ולא במשפט, כאשר הפועלים כאמור מקבלים טובות הנאה, של שכר טרחה, שלא כדין, על חשבון ציבור עורכי הדין בכלל, והתובע בפרט.

ה. עוולות על פי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, ובין היתר גניבת עין (סעיף 1 לחוק), התערבות בלתי הוגנת (סעיף 3 לחוק), מניעה ו/או הכבדה באופן לא הוגן על פניית ו/או גישת לקוחות לציבור עורכי הדין בכלל, ולתובע בפרט, בין היתר, בתחרות בלתי הוגנת ו/או בלתי שווה ו/או בלתי ראויה ו/או פרסום שלא כדין של עסקיהם, תוך יצירת רושם שמדובר בעסק הפועל על פי דין, והרשאי לתת את השירות הניתן על ידו ו/או כאילו שההגנות בו על הלקוח זהות להגנות הקיימות על ידי לקוח הפונה לעורך דין (דבר המהווה גם תיאור כוזב, בהתאם להוראת סעיף 2 לחוק). בעניין זה ראה גם: ת"א (ת"א) 1627/01 מגנטיקס נ' דיסקופי, תקדין מחוזי 2001(2) 4238; וכן: בש"א (ת"א) 14377/01 ה"פ 810/01 לשכת עורכי הדין בישראל; שם ההתייחסות הנה להכבדה שלא בהכרח במובן הפיזי.

ו. עוולות על פי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, בהטעיית לקוחות כאילו השירות הניתן הוא כדין ו/או כולל את ההגנות העומדות ללקוח, על פי חוק לשכת עורכי הדין ו/או הכללים שהותקנו על פיו ו/או בטיב ו/או מהות השירות ו/או התאמתו של השירות לדין, לרבות במגבלות הנוגעות לשכר הטרחה ולגבייתו. התובעים יטענו כי הם זכאים לתרופות בגין האמור, מאחר והם נפגעים כתוצאה מהתחרות הבלתי הוגנת האמורה, ובהתאם לסעיף 31(א1) לחוק הגנת הצרכן.

41. ולמען הסר ספק, הרי שאין גם מקום לטענה בדבר "חופש עיסוק" של הנתבעים, וזאת משלושה טעמים מרכזיים:

ראשית, בענייננו, חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 הוא חוק "ישן" שחוקק לפני כניסתם לתוקף של חוקי היסוד החדשים. בנסיבות אלה, אין חוקי היסוד החדשים משפיעים על תקפותו.

שנית, וחשוב יותר: חופש עיסוק אינו חופש עיסוק מוחלט. כל חופש עיסוק הוא מוגבל (וראה ע"א 672/96 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל נ' רכטמן ואח' פ"ד נג(5) 25, בסעיף 14 לפסק הדין והאסמכתאות המובאות שם). "חופש העיסוק לא לבדד ישכון": בג"צ 170392 ק.א.ל. קווי אוויר למטען נ' ראש הממשלה ואח', פ"ד נב(4) 193. עצם חופש העיסוק אינו מאפשר לאדם לעסוק ברפואה, ללא רישיון ומבלי שלמד. בדומה לכך, בענייננו: חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 והכללים מכוחו, הם הגבלות לתכלית ראויה, של איכות המקצוע, איכות הייצוג, הגנה על לקוחות פוטנציאליים ואקטואליים, על בתי המשפט ועוד. האיסור על העיסוק המתואר בתביעה זו, על ידי הנתבעים, אינו עולה על הנדרש, והרעיון שבו פורט והובהר לעיל.

שלישית, ועוד: פעולת הנתבעים עצמם היא המביאה לפגיעה בחופש העיסוק של התובע ושל עורכי הדין חברי התובעת, בכך שהנתבעים נוטלים חירות לעצמם "להתחרות" בעורכי הדין, בתנאים בלתי הוגנים, ולמשל הם יכולים לפעול לקבלת לקוחות, בצורה ובאופן שבהם עורכי דין אינם יכולים לנהוג. נמצא, שגם מטעמי חופש העיסוק של התובע ושל עורכי הדין חברי התובעת, מן הראוי למנוע מהנתבעים את הפעולות הנזכרות בתביעה זו.

42. מן הראוי להדגיש כי החברה אינה חברת עורכי דין; מבלי למעט, הרי שזאת בין היתר לאור העובדה שלא כל חברי הנתבעת מס' 1 הם חברי לשכת עורכי הדין (סעיף 59א(א)(3) לחוק לשכת עורכי הדין), לאור העובדה שהנתבעת מס' 1 היא חברה מוגבלת (סעיף 59א(א)(1) לחוק), לאור היעדר מגבלות על מטרות הנתבעת מס' 1 (בניגוד לסעיף 59א(א)(2) לחוק). בנוסף לכך, מנועים עורכי דין לפעול במסגרת הנתבעת מס' 1, גם מכוח כלל 11ב.

הסעדים

43. בית המשפט הנכבד יתבקש, על כן, להזמין את הנתבעים לדין, ולהורות כדלקמן:

א. ליתן צו האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לפעול – בין בעצמם ובין באמצעות אנשים, תאגידים או גופים שבשליטתם ו/או בניהולם ו/או כאלה הקשורים עמם – למתן אחד או יותר מן השירותים המפורטים בתביעה זו ובסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

וביתר פירוט:

(1) צו האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לייצג כל אדם (במסגרת הנתבעת מס' 1) ו/או לטעון בשמו או עבורו ו/או לעשות כל פעולה אחרת בשמו לפני בתי-משפט, בתי-דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית.

(2) צו האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לייצג אדם אחר (במסגרת הנתבעת מס' 1) ו/או לעשות כל פעולה אחרת בשמו לפני משרד ההוצאה לפועל, לשכת רישום הקרקעות, רשם המקרקעין, רשם החברות, רשם השותפויות, רשם האגודות השיתופיות, רשם הפטנטים והמדגמים, רשם סימני המסחר, פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לעניין פקודת מס-הכנסה, ומנהל מס שבח ו/או מס עיזבון.

(3) צו האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לערוך במסגרת הנתבעת מס' 1, מסמכים בעלי אופי משפטי עבור אדם אחר, לרבות הכנת כתבי ערעור, הסכמים וכתבי בי-דין בערכאות השונות, בלשכות ההוצאה לפועל וועדות הערעור השונות, ולרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן ייעוץ משפטי לקראת עריכת מסמך כזה.

(4) צו האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לפעול למתן ייעוץ וחיווי-דעת משפטיים, במסגרת הנתבעת מס' 1.

ג. ליתן צו המחייב את הנתבעים לפנות למי שנרשמו אצלם כלקוחות בניגוד לאמור בס"ק א'-ב' לעיל, ולהודיע להם על אי מתן שירותים כאמור.

ד. ליתן צו האוסר על הנתבעים 1-4 ו/או מי מהם ו/או מי מטעמם להפנות לקוחות למתן שירות משפטי על-ידי עורכי דין, בניגוד לכלל 11ב(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986.

ה. ליתן צו האוסר על הנתבעים לפרסם את השירותים הנזכרים, והמורה להם לבטל ו/או לתקן לאלתר כל פרסום שנעשה על ידם בעניינים האמורים.

ו. ליתן צו האוסר – באופן פרטני – ביצוען של כל הפעולות האמורות, בכל הנוגע לפעולות המתבצעות בפני המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, רשויות המס, וכן פניות לחברות ביטוח ו/או למוסדות ולגופים אחרים ככל שהמדובר בדרישה לתשלום פיצויים ו/או להכרה בנזק.

ז. לחייב את הנתבעים ו/או מי מהם, ליתן לתובעים ו/או מי מהם חשבונות, הכוללים את פירוט כל הלקוחות שלהם, כל הפעולות שנעשו עבורם, כל הכספים שנגבו עבורם, כל תשלומי שכר טרחה (וכן עמלות, הוצאות, דמי פתיחת תיק, וכל תשלום אחר), בעניינים הנזכרים בכתב התביעה.

ח. לחייב את הנתבעים ו/או מי מהם לשלם לתובעים ו/או מי מהם, את כל תשלומי שכר הטרחה שגבו ממי שמכונים לקוחותיהם (וכן תשלומי עמלות, הוצאות, דמי פתיחת תיק, וכל תשלום אחר, יהא שמו אשר יהא) שנגבו בעבור שירותים שניתנו בניגוד לדין ותוך פגיעה בתובע 2 ובציבור. הכול בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום גבייתם, ביחס לעניינים הנזכרים בכתב התביעה. התובעים אומדים סכום זה בסך של יותר מ-2,500,000 ₪, לצרכי התביעה.

ט. להורות על תפיסה והשמדה של כל הטפסים של הנתבעים ו/או מי מהם (לרבות הטפסים הריקים), שנועדו למתן שירותים כאמור בכתב התביעה, ובמידה ויש בהשמדה כאמור כדי לפגוע ב"לקוחות", לדאוג להחזרתם לכל "לקוח".

44. התביעה לפי שוויה, מהותה, מקום עיסוקם של הנתבעים ו/או חלקם והמקום בו צריכים הנתבעים לפצות את התובעים (היינו, ירושלים) (ראו רע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט(2) 731), ו/או מקום פרסומי הנתבעים (ולרבות באינטרנט), ו/או מקומה של התובעת מס' 1, בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, היא בסמכות בית המשפט הנכבד.

45. אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבעים לדין ולחייבם, ביחד ולחוד, בסעדים הנזכרים בסעיף 42 לעיל. כמו כן מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד ומע"מ, הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום המלא בפועל.

ירושלים, היום __________

____________________ _____________________

אסף פוזנר, עו"ד אתי ליבמן עפאים, עו"ד

5129371

54678313

54678313-9270/07

באי כוח התובעים

ש.י. 038584215/04

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

‏2 תגובות

  1. אלול ב- 28 ביולי 2011 בשעה 19:36

    לא יתכן שאנשים בלי הכשרה משפטית ינהלו תיקים כל כך חשובים, נשמע לי מוזר…



  2. מורגן ב- 18 בספטמבר 2011 בשעה 19:13

    הלכתי לפגישת ייעוץ בנוגע למצבי במרכז למימוש זכויות רפואיות,
    לאחר שהוסבר לי כי מגיע לי עד כ40 אחוזי נכות וכי קשה מאוד להשיג את המגיע בבית הביטוח הלאומי גם כאשר אכן מגיע כמו בעינייני, מומלץ כבר להתחיל לפעול – משמע לשלם מחיר מופקר של פתיחת תיק בסכום של 1500 ש"ח בנוסף ל18 אחוזי תמורה אשר ישולמו מתוך הקצבה ללא טווח סכום או הגבלה, ולשם ביטוח קבלת התמורה יש לחתום על עוד מסמך בו מצויין כי יוכלו להשתמש בצ'ק הביטחון במידה ולא יקבלו את התמורה ללא אף התראת הקליינט כי התשלום לא הועבר אליהם וכי אם לא יעבור הצ'ק ללא הודעה נוספת הם יעבירו אותו להוצאה לפועל ללא בעיה בין אם פנו לקליינט להסדרת החוב או לא וללא צורך הודעת חילול "צ'ק הביטחון".
    האם זה אמיתי??? מה גם זכיתי להכיר את הנציגה שתעסוק בתיק ואין לה כל הכשרה משפטית, רפואית, סיעודית וכד' …. הרבה חומר למחשבה וללא כל כך לאן לפנות בנושא…
    האם זהו שכר טרחה/פתיחת תיק תקניים או בוזזים? האם זה תקני להעביר את המידע הרפואי הרגיש לכל יד באירגון? האם הטופס הזה שלא מצריך הודעה אפילו על חילול צ'ק ביטחון בטוח לחתימה?



השאר תגובה

אתה חייב להיות מחובר כדי לכתוב תגובה.