בית משפטי חופשי ועצמאי – זכויות אדם, חוקים, פרשנויות משפטיות ומבחר דעות של עורכי דין בארץ ובעולם

ועדת חקירה ממלכתית או פנים ממשלתית

מה ההבדל בין ועדת חקירה ממלכתית לועדה פנים ממשלתית? מתי עולה צורך במינוי ועדת חקירה ומתי ניתן להסתפק בוועדת בדיקה? על כל אלה ועוד במאמר שלפניך…

אירועי השריפה הקשה בכרמל והמחדלים שהובילו לתוצאות העגומות שלה – מעל ל-50 אלף דונם של חורש שנשרפו כליל, פגיעה קשה בטבע ונזק עצום לרכוש פרטי וציבורי, מעוררים לא מעט ביקורת ציבורית.

האם ראוי להכריז על איזור אסון? מי אשם במחדל? האם צריך למנות ועדת חקירה ואם כן, מי יחקור?

כדי לברר את הסיבות שהובילו לתוצאות אלה ועל מנת לתת מענה לשאלות רבות וכבדות משקל, צריכה הממשלה להקים ועדת בדיקה מיוחדת שהנה למעשה: ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית.

ועדת חקירה ממלכתית

ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה המתמנה בהתאם להחלטת הממשלה או בהתאם להחלטת הוועדה לביקורת המדינה במסגרת פעילותה של הכנסת.

הממשלה יכולה להחליט על מינוי ועדת חקירה ממלכתית בנסיבות שונות, כאשר ועדת הכנסת רשאית להורות על הקמתה רק לאור ממצאי דוח מבקר המדינה.

נשיא בית המשפט העליון אחראי על מינויה, כאשר מטרתה העיקרית היא לברר לעומק נושאים מהותיים שעל סדר היום.

לרוב מוקמות ועדות החקירה כתוצאה מלחץ ציבורי, כאשר בהתאם לפסיקת בג"ץ, הממשלה איננה חייבת לקבל את המלצות הוועדה אך היא חייבת לדון בהן בכובד ראש. ואכן, במרבית המקרים הממשלה איננה מתעלמת מההמלצות גם אם אינה מיישמת אותן במלואן.

חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968

חוק ועדות חקירה קובע את ההוראות השונות למינוי ולפעילות ועדות חקירה ממלכתיות. בהתאם לחוק, מוסמכת, כאמור, הממשלה להחליט על הקמת הוועדה ועל ניסוח כתב המינוי שלה, הכולל את תחומי פעילותה ואת נושאי חקירתה.

לאחר מכן, הממשלה איננה רשאית עוד להתערב בהרכבה של הוועדה או בפעילותה. בהתאם לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, רשאית גם הוועדה לביקורת המדינה להחליט על הקמת ועדה בעקבות דו"ח המבקר.

במקרה זה, מנסחת הוועדה לביקורת המדינה את כתב ההסמכה. ועדת חקירה ממלכתית חוקרת נושא המצוי באחריותה של המדינה, ולעיתים לממשלה יש אינטרס להקים אותה במטרה להתגונן נגד ביקורת ציבורית קשה.

ועדת החקירה הממלכתית פועלת ממש בדומה לבית משפט והיא מוסמכת לזמן עדים ורשאית אף לדרוש מרשויות המדינה או מאזרחים פרטיים חומר חסוי העשוי לסייע לה בחקירתה.

לאורך השנים הוקמו ועדות חקירה רבות, כדוגמת: ועדת שמגר שהוקמה בעקבות רצח רבין, ועדת דורנר בנושא הסיוע לניצולי שואה וועדת מצא בנושא הסיוע למפוני גוש קטיף.

קיראו בהרחבה על: זילות בית המשפט – הדרדרות מעמד השופטים בישראל (מאמר דעה)

ועדת בדיקה ממשלתית

ועדה פנים ממשלתית היא ועדה המוקמת בהתאם להחלטתו של אחד מהשרים בממשלה, לצורך בדיקה של אחד הנושאים שבתחום אחריותו. בראש ועדה פנים ממשלתית עומד שופט בדימוס וחבריה ממונים על ידי השר לאחר אישור הממשלה.

קיראו בהרחבה על: חוק יסוד השפיטה

שר המשפטים רשאי להחליט על הרחבת סמכויותיה. בסעיף 8א לחוק יסוד הממשלה, התשס"א-2001, קבועות סמכויות הוועדה והמגבלות החלות עלייה. הוועדה רשאית לגבות עדויות ולבקש מסמכים, כאשר את המלצותיה היא מגישה לשר הממנה והוא אחראי על העברתן לממשלה.

בניגוד לוועדת חקירה, ממונים חברי הוועדה והיושב ראש שלה על ידי הממשלה וגם מטרותיה מנוסחות כולן על ידי הממשלה. עובדה זו מעוררת לא אחת ביקורת ציבורית, בשל החשש למעורבות שיקולים זרים העלולים להשפיע על תוצאות חקירת הוועדה.

שתי דוגמאות בולטות לוועדות חקירה ממשלתיות הן: ועדת זיילר שהוקמה בשנת 2005, לצורך בדיקת פעילות פרקליטות המדינה והמשטרה בנושא פרשיות שונות של משפחות הפשע בארץ וועדת וינוגרד שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה.

קיראו בהרחבה על תפקידיו של: היועץ המשפטי לממשלה

השאר תגובה

אתה חייב להיות מחובר כדי לכתוב תגובה.