בית משפטי חופשי ועצמאי – זכויות אדם, חוקים, פרשנויות משפטיות ומבחר דעות של עורכי דין בארץ ובעולם

קנית צימר עם ליקויים במבנה? ת"ק 2740-03-10 זנטי נ' ציון

התובעת רכשה צימר למגורים מהנתבע, ולאחר שגילתה ליקויים במבנה פנתה אל הנתבע וביקשה ממנו לתקנם. חרף פניותיה הרבות הנתבע, שמכר את הצימר והבטיח לתקן את הליקויים, התעלם ממנה ומכאן בחרה להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בצפת. בית המשפט פסק כי התביעה אינה משוללת יסוד, אך הנתבע אינו אחראי ויש להפנות את התביעה לגורם שמולו נעשתה העסקה. להלן פסק הדין המלא…

בית משפט לתביעות קטנות בצפת – ת"ק 2740-03-10 זנטי נ' ציון בפני  כב' השופטת  אינעאם דחלה-שרקאוי

התובעת – רחל זנטי

נגד

הנתבע – אזולאי ציון


פסק דין

א.    פתח דבר

ביום 02/03/2010 הגישה הגב' זנטי רחל (להלן: "התובעת") נגד מר אזולאי ציון (להלן: "הנתבע") תביעה כספית-נזיקית על סך 30,200 ₪  (להלן יקרא:"כתב התביעה") כפיצוי בגין ליקויים אשר התגלו בצימר אותו רכשו מהנתבע (להלן: "הצימר" או "המבנה").

ב.    טענות הצדדים

טענות התובעת:
עיקר טענותיה של התובעת בכתב תביעתה הינן, כי הנתבע סיפק לה צימר למגורים רווי ליקויים, ביניהם חדירת מי גשמים לצימר וחלונות שלא נסגרים. לטענת התובעת חרף פניותיה הרבות לנתבע, זה הבטיח כי יתקן את הליקויים, אך עד היום חמק מאחריות, אשר הובטחה לה כי תעמוד לה למשך שנתיים מיום רכישת הצימר.  התובעת צרפה לכתב תביעתה עותק פניותיה בכתב לנתבע, אישורים בדבר שליחתן בדואר, עותק הזמנת המבנה מאת הנתבע ותמונות המבנה.

טענות הנתבע:
בכתב הגנתו, טען הנתבע להעדר יריבות, שכן התובעת ביצעה הזמנה מחברת "אזולאי בית משה חומרי בניה והובלות במשא בע"מ" (להלן: "החברה"), ולא ברורה פנייתה של התובעת בתביעה זו נגד הנתבע, מנהלה של החברה, שהינו אישיות משפטית נפרדת מהחברה ולפיכך יש לדחות את התביעה.

לגופו של עניין, נטען כי התובעת אכן רכשה צימר למגורים מהחברה, אשר חלק מעיסוקיה הוא מכירת מבנים מסוגים שונים, ביניהם מבנים פגומים הטעונים שיפוץ במחירים זולים, תוך שהיא מיידעת את לקוחותיה בדבר הליקויים.

לטענת הנתבע, התובעת בחרה לרכוש את הצימר, אשר נפגם במהלך ההובלה בשל מחירו הזול (כ-90,000 ₪ במקום 160,000 ₪ עבור מבנה חדש), כשהתובעת מודעת לפגם בצימר הנרכש ולעובדה כי עלות תיקונו תחול עליה כקונה.

הנתבע כמנהל החברה, הגיע לבדיקת השטח עליו חפצה התובעת להציב את המבנה והסביר לתובעת כי עליה להכין תשתית ליציבות המבנה, בלעדיה יינזק המבנה באופן ניכר וזו הודיעה כי בכוונתה לשכור שירותיו של אחר לביצוע בניית התשתית. הנתבע בתגובה הבהיר כי החברה אינה אחראית לאיכותו ויציבותו של המבנה במקרה בו עבודת התשתית מתבצעת ע"י אחר ואכן מביקור הנתבע בשטח התובעת, נוכח לראות כי התשתית לא מתאימה כלל להצבת המבנה, ועל כך התריע הנתבע באוזניי התובעת אשר התעלמה מהערותיו.

חרף האמור, לאחר פניותיה של התובעת, וכמחווה של רצון טוב, נשלחו נציגי החברה למבנה, אשר המלצותיהם אף הן לא התקבלו ע"י התובעת.

ביום 24/11/2008 הוחתמה התובעת על טופס מסירת המבנה לשביעות רצונה, אותו הסתירה מבית המשפט ולמרות חתימתה, בחרה להגיש תביעה זו ולהתעשר שלא כדין על חשבון הנתבע ומשכך דין התביעה דחייה.

ג.    דיון והכרעה

בחינת טענת העדר היריבות
בטרם אדון בטענות הצדדים לגופו של עניין, עליי להכריע בשאלת קיומה או העדרה של יריבות בין בעלי הדין, שכן ההכרעה בשאלת היריבות, משליכה באופן ישיר על הדיון לגופו של עניין, באשר לאחריותו, או העדר אחריותו של הנתבע באחריות אישית נזיקית כלפי התובעת.

התובעת הפנתה תביעתה כלפי מר ציון אזולאי, מנהלה של החברה. הנתבע טען, ובצדק, כי העסקה לא נעשתה עימו באופן אישי, אלא עם החברה, בה משמש כמנהל וכי על התובעת היה להפנות את תביעתה כלפי החברה ולא כלפיו. אכן, ככלל, נושא משרה בחברה, הפועל כשלוח או כאורגן שלה, אינו חב באחריות אישית לחובות החברה, אולם ייתכנו מצבים בהם נושא המשרה יחוב באופן אישי כלפי צדדים שלישיים. אחריות אישית של נושאי משרה פירושה הטלת חבות על נושא המשרה באופן אישי בשל פעולותיו, וזו יכולה לקום בשתי סיטואציות: כאשר נושא המשרה הפר את חובת תום הלב במהלך משא ומתן או כאשר נושא המשרה ביצע עוולה נזיקית במסגרת תפקידו כאורגן בחברה.

יצוין כי הנתבע מסתמך בכתב הגנתו על עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת בין חברה לאורגנים שלה, אך בענייננו מדובר בתביעה נזיקית, אשר יש להבדילה מתביעה חוזית או כספית נגד חברה. יפים לעניין זה הדברים כפי שהובאו בספרו של א' חביב-סגל, "מגמות חדשות בהלכות הרמת המסך", עיוני משפט יז, 197, 214 ולפיהם: "הטלת אחריות אישית על נושא משרה, להבדיל מהרמת מסך ההתאגדות מרחיבה את מעגל היריבויות מבלי לכרסם בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת".

ביישום הדברים על ענייננו, אכן הנתבע כמנהלה של החברה אינו חב באחריות אישית למעשי נזיקין שנעשו, אם נעשו, על ידי החברה, אלא שהוא אחראי למעשים כאלה אם שיתף עצמו או לקח חלק בהם, או הרשה או הורה על עשייתם, או אישורם לאחר מעשה. בענייננו הנתבע נטל חלק פעיל בעסקה נשוא כתב התביעה והראה בקיאות רבה בפרטיה כפי שיפורט להלן, עובדה אשר יש לה השלכות לעניין אחריותו הנזיקית כאמור לעיל.

כבר בכתב תביעתו, תאר הנתבע את העסקה לפרטי פרטיה, מראשיתה: "הנתבע הציג בפני התובעת את המבנים השונים ומחיריהם…" (ראה סעיף 8.3 לכתב ההגנה) ועד סופה: "משהגיע הנתבע למקום ביום ביצוע ההובלה נוכח הוא לראות כי התובעת יצרה תשתית אשר לא מתאימה כלל וכלל להצבת המבנה" (ראה סעיף 8.10 לכתב ההגנה).

גם בעדותו בדיון שבפניי, תאר הנתבע את העסקה מראשיתה ועד סופה, תוך שהוא מדייק ומדקדק בפרטיה, ומתאר את ההתקשרות עם הנתבעת בגוף ראשון: "הצגתי להם מבנה…, אמרתי לו המבנה הוא לא חדש…, נתתי לו שנתיים אחריות…, הגעתי לשטח ואמרתי לו שצריך רצפת בטון… ואמרתי אני יכול לעשות רצפת בטון… ואני ועוד עובד החלפנו באמצע קרמיקה.." (ראה דברי הנתבע, בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 22/07/2011).

מכל האמור, אני למדה כי הנתבע היה שותף פעיל במכירת הצימר והתקנתו בחצרה של התובעת, ומכאן כי אם תוטל אחריות החברה בנזיקין בגין הליקויים שהתגלו בצימר, הרי שתיבחן גם אחריותו האישית של הנתבע.

חיזוק למסקנתי זו מצאתי גם בעובדה, כי הנתבע חתום בעצמו, ולא ע"י חותמת החברה על טופס ההזמנה מיום 23/10/2008, אשר צורף כנספח לכתב התביעה.

בחינת קיומו של נזק
אין חולק כי הצימר רווי ליקויים, התובעת פרטה בכתב תביעתה כי החלונות לא נסגרים וכי חודרים מים לצימר, והנתבע אישר בדבריו קיומם של ליקויים אלו באומרו "עובדה שבהתחלה החלונות נסגרו" (ראה עמ' 2, שורה 15 לפרוטוקול הדיון מיום 22/06/2011), מה שמלמד כי כעת החלונות אכן אינם נסגרים. עוד בהמשך דבריו הוסיף הנתבע ואמר "עובדה כי המבנה ברח לצדדים…" (ראה דברי הנתבע בעמ' 3, לפרוטוקול הדיון מיום 22/06/2011).

גם עד ההגנה, מר שלום ביתן, העיד בפניי כי "ראיתי שמתחילים להיות סדקים ביסודות שהם בנו וכאחד שמתעסק בזה הרבה זמן הצעתי להם לעשות חגורת בטון כי אם לא יעשו זה ישקע להם" ובהמשך דבריו הסביר עד זה כי "כששוקע צימר החלונות מתחילים לצאת מהמסלול שלהם ואז הם לא נסגרים" (ראה דברי העד בעמ' 3, לפרוטוקול הדיון מיום 22/06/2011).

כמו כן, עד התביעה, בעלה של התובעת, מר משה זנטי, העיד בפניי כי "אחרי שעברנו לגור ראינו שיש נזילות… והוא בא וניסה לסדר אבל הבעיה היתה מהחלונות עצמם…" (ראה דברי העד בעמ' 2, לפרוטוקול הדיון מיום 22/06/2011).

מהתמונות אשר הוצגו בפניי נוכחתי לראות, כי אכן קיימת נזילה בצימר נשוא כתב תביעה זה, תמונות אלו בנוסף על עדויות הצדדים, הביאוני לכדי מסקנה כי אכן קיימים ליקויים במבנה, לפיהם חלונות המבנה אינם נסגרים וכי קיימות נזילות במבנה התובעת.

האחריות לנזקים

הנתבע טען כבר בכתב ההגנה, כי המבנה נמכר לתובעת במחיר מוזל, נוכח פגם שהיה בו כתוצאה מהובלתו, וכי התובעת היתה מודעת לפער המחירים ולגורם לו מלכתחילה.

התובעת בעדותה בפניי הודתה כי היתה מודעת לפגם זה, וכדבריה: "כשקניתי את הצימר הייתי מודעת למכה אבל הנתבע לא אמר שתהא עם זה בעיה" (ראה עמ' 1, שורה 16 לפרוטוקול הדיון מיום 22/06/2011).

מדברים אלו אני למדה, כי התובעת בחרה לרכוש צימר בידיעה כי יש בו מכה, על-מנת לזכות בהנחה עובר לרכישתו, אולם על אף שאין זה סביר בעיני, כי התובעת קנתה את הצימר מתוך ידיעה שיהיו בו פגמים כגון אי סגירת חלונות וסדקים המאפשרים חדירת מים למבנה, אך ורק מתוך רצון להוזיל את המחיר, מעיון בדף מס' 1 לטופס ההזמנה, אשר צורף כנספח לכתב התביעה נכתב באלו המילים: "אחריות עבור המבנה ל-24 חודשים נזילות מבנה תקון תוך 21 ימי עבודה מוכנה הריצפת בטון" (להלן: "האחריות")

הנה כי כן, על גבי ההזמנה אשר היתה בידי התובעת (באשר זו צרפה אותה כנספח לכתב טענותיה), נכתב במפורש "נזילות מבנה", לא נכתב כל ליקוי או פגם אחר, אלא נזילות בלבד ומכך ניתן ללמוד, כי התובעת ידעה שרכשה מבנה בעל פגם בכלל, ובו נזילות בפרט.

בכך, לטעמי נהג הנתבע בתום לב וביושר, כאשר לא הסתיר מעם התובעת את האפשרות שבצימר הנרכש, יהיו פגמים כגון נזילות ואף ניתנה לה אחריות ל-24 חודשים עבור המבנה, כולל טיפול בבעיית נזילות.

בשל המסקנה אליה הגעתי, לפיה הנתבע נהג ביושר, בגילוי לב ובתום לב, עובר לביצוע העסקה, לטעמי אין לחייבו באופן אישי בנזקי התובעת. ואולם, בכפוף לאחריות כמצוין לעיל, על החברה לספק לתובעת פתרונות לנזילות בצימר, למשך 24 חודשים.

הצימר נרכש כעולה מכתב התביעה ומטופס ההזמנה, ביום 23/10/2008, התביעה הוגשה ביום 02/03/2010 ולפיכך, אין חולק כי במועד גילוי הליקויים, האחריות היתה עדיין בתוקף.

לטענת הנתבע, בסעיף 8.9 לכתב ההגנה, מאחר שעבודת התשתית אינה מבוצעת ע"י החברה, הרי שברור הוא שהחברה אינה אחראית לאיכותו ויציבותו של המבנה. טענה זו אכן מתיישבת עם הגיונם של דברים, אך משלא הועלתה על הכתב בטופס ההזמנה, לא אוכל לקבוע, כי האחריות אינה תקפה נוכח בחירתה של התובעת לרכוש שירותיו של אדם אחר לביצוע עבודות התשתית.

לפיכך, לטעמי אולי יש מקום לחייב את החברה (ולא את הנתבע אשר נהג ביושר ובתום לב כאמור עובר לביצוע העסקה), בתיקון הליקויים הנוגעים לנזילות. ואולם, החברה לא צורפה כבעלת דין-כנתבעת, לכתב תביעה זה ועל כן לא אוכל לחייבה בעלות תיקון הנזילות.

אשר לפגם לפיו החלונות אינם נסגרים, אני רואה בהתנהלותה של התובעת אשם תורם לקרות פגם זה, בכך שבחרה לשכור שירותיו של בעל מקצוע אחר, זול יותר, חרף הזהרות הנתבע ועובד נוסף מטעם החברה (עד ההגנה- מר ביתן) לפיהן אם התשתית לא תהייה ישרה, הצימר ישקע וכתוצאה מכך החלונות יצאו ממסלולם.

מה גם, שבניגוד לטענות התובעת אשר בכתב תביעתה, לפיהן הנתבע התעלם מפניותיה בנוגע לפגמים נשוא כתב התביעה, עולה מעדותה בפניי כי הנתבע אכן הגיע, הוא או מי מטעם החברה, לבצע תיקונים כנדרש, כך מדברי התובעת עצמה: "הוא שלח אלי את שלום והוא שם סיליקון מסביב לחלונות. אחרי שראינו שהסיליקון לא עזר ולקראת החורף השני הנתבע שלח שני בעלי מקצוע עופר שמתמחה באלומיניום" (ראה עמ' 1, שורות 12-13 לפרוטוקול הדיון מיום 22/06/2011).

ואולם, הבעיה לא נפתרה, הפגמים לא תוקנו והנתבע חדל מלהתייחס לפניות התובעת, על כן נאלצה התובעת להזמין בעל מקצוע אחר שיסדר את החלונות ואת קורות העץ.

טענה זו של התובעת, אינה מתיישבת עם טופס מסירת מבנה עץ, עליו חתמה ולפיו מאשרת שקיבלה את המבנה בשלמות ולשביעות רצונה, התובעת לא אך שלא ציינה קיומו של טופס זה, אלא שהתעלמה מקיומו גם בדיון ההוכחות שהתקיים בפניי. כמו כן, התובעת לא הציגה בפניי כל מסמך המעיד כי שילמה מכיסה את הסכום הנטען, ששולם לבעל מקצוע אחר בגין תיקון החלונות והליקויים.

אילו היתה התובעת מציגה בפניי מסמך המעיד כי שילמה עבור תיקון החלונות לשביעות רצונה, והיתה מפנה את תביעתה כלפי החברה, אשר חבה כלפיה בגין תקינות המבנה בהתאם לאחריות למשך 24 חודשים, אז ורק אז הייתי יכולה לדון בשאלה, אם יש מקום לחייב את החברה בנזקיה, עובר לתיקון הפגמים.

לאור האמור, איני מוצאת מקום לחייב הנתבע באופן אישי כאורגן של החברה בנזקי התובעת ובהוצאות תיקון הנזילות והחלונות בצימר, נוכח מסקנתי כי הנתבע לא נהג בחוסר תום לב כלפי התובעת, עובר לביצוע העסקה. הנתבע הציג בפני התובעת כי קיים פגם בצימר, התריע בפני התובעת כי משטח בטון שאינו בהתאם לנדרש עשוי להביא לחוסר יציבותו של הצימר ובכך לפגמים ולליקויים שלא היו בו למן ההתחלה והגיע בעצמו, יחד עם מי מטעם החברה לבצע עבודות תיקונים בצימר.

ד.    סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבע אישית.

בנסיבות, לפיהן אין התביעה משוללת כל יסוד, אלא שבעלת הדין הנחוצה לבירור העניין לא צורפה לכתב תביעה זה, איני מחייבת התובעת בהוצאות משפטו של הנתבע.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום,  כ"ד אב תשע"א, 11 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

קיראו עוד בנושאים קרובים:

השאר תגובה

אתה חייב להיות מחובר כדי לכתוב תגובה.