בית משפטי חופשי ועצמאי – זכויות אדם, חוקים, פרשנויות משפטיות ומבחר דעות של עורכי דין בארץ ובעולם

הפייסבוק בשירות הבוגדים והמתגרשים

בגידה היא תופעה נוכחת ויצוקה באורחות חיינו. יצר הבגידה הוא כמו דחף לאו בר כיבוש. התכנון והביצוע האסורים מרגשים ומרווים את צימאון הבוגד כמו מים גנובים שהומתקו. אין בוגד שמוכן להיתפס על ידי הנבגד. הבגידה כרוכה בסיכון שלא תמיד מחושב. היצר חזק יותר מהערכת הסיכונים…

בגידה במדינה סופה מאסר ממושך ובמדינות מסוימות גזר דין מוות. בגידה בבן זוג בדרך כלל תוביל לפירוק החבילה ולמיסוד הגירושין. חבילת חיים שמתפרקת בגין בגידה נושאת בחובה תשלום יקר.

מחיי שיתוף נכנסים להליך של פירוק וחלוקת נכסים. במלחמה כמו במלחמה נוקטים בתחבולות ומפעילים אמצעים לאיסוף ראיות שיש בהן לתרום לזכייה עודפת בחלוקת הרכוש והממון. הראיות הקבילות והרלבנטיות נמצאות בכל מקום שכף רגלו וטביעת אצבעו של הבוגד דרכה ונגעה.

היו זמנים וזה לא היה מזמן, שחשד לבגידה הוביל לפנייה ישירה אל חוקר פרטי על מנת שיעקוב, יצלם ויביא הוכחות לאימות החשד. הצילומים והדוחות עשו את העבודה וסייעו לבתי הדין והמשפט לקבל החלטה בכפוף לסוג הראיות שהובאו בפניהם.

מאז שהרשתות החברתיות והסמרטפונים השתלטו לנו על החיים, מלאכת חשיפת הבוגדים נעשתה קלה ונגישה אפילו להדיוטות.

מי שהחליט לבגוד ולא איכפת לו להיתפס ולפרק את הזוגיות שלו, יעשה שימוש בכל אמצעי טכנולוגי קיים ליצירת קשר, לחיזור, לתיעוד, לצילום ולכיבוש. הוא ישאיר עקבות מרשיעות בכל מקום מתוך ידיעה ברורה שהן תשמשנה כנגדו בבוא יום הדין.

טיפוסים כאלה הם חריגים בנוף האנושי. הבוגד המקובל והמוכר יודע שהוא עושה דבר אסור ובתור שכזה הוא אמור להשקיע אנרגיה ואמצעים להשמדת כל מידע מפליל. הסיכויים שלו להצליח נמוכים ביותר. מה שעולה לרשת הפייסבוק לא יורד. הוא נשאר שם לנצח.

הוא פתוח לעיון לכל מי שבקשת חברותו מאושרת. הבקשה יכולה להיות תמימה ואמיתית ויכולה גם להגיע מחבר מתחזה שגויס על ידי הנבגד לאסוף את הראיות תחת כיסוי.

הרצון להתכתב ברשת בזהירות המתבקשת תוך שימוש בקודים מוסכמים ושליטה בחשיפת פרטים מרשיעים לא תצלח לאורך זמן. מדובר במאמץ ניכר המעייף את הצדדים שמאבדים סבלנות וערנות, מתודלקים באדרנלין ופורקים עול כאילו אין מחר, אין משפחה, אין אחריות, אין מחיר לחשיפת הבגידה.

אלו התכנים הגורמים לעלייה בשיעור הליכי הגירושין. אלו התכנים שנאספים בקלות רבה ויוצרים תשתית ראיות מפלילה כנגד הבוגד, ששכח להגן על פרטיותו ומעלליו לטובת מימוש פנטזיות וידע הבשרים.

רוצים דוגמאות? יש הרבה!

גבר שחושד באשתו יכול לשתול באייפון שלה אפליקציה מיוחדת שמשדרת לו בזמן אמת היכן היא נמצאת תמיד. באחד הערבים האישה הודיעה שהיא מתעכבת בעבודה ותגיע באיחור של מספר שעות. האפליקציה שידרה לבעל היכן שהתה אשתו בשעות המאוחרות. היא לא היתה בעבודה.

היא שהתה במחיצת הבוס שלה שמתגורר במרחק נסיעה קצר ממקום העבודה. בעימות יזום שערך הבעל, הוא האמין לאפליקציה ולא לאשתו. תיק גירושין נפתח למחרת.

נרשמה בארץ ובעולם עלייה משמעותית בפתיחת תיקי גירושין על סמך הודעות טקסט עסיסיות שלא מותירות מקום לספק באשר למהות הקשר.

בן זוג חשדן יודע לחדור לתיבת המייל של זוגתו, לחטט בה ולהעלות תכתובת שמקימה עילה לפיצוץ היחסים ופתיחת תיק גירושין.

היסטוריית הגלישה ברשת האינטרנט מהווה אינדיקציה לחייו הכפולים של בן הזוג. מסלולי נסיעה שהוזנו למכשירי GPS מסקרנים מאד ודוחפים את הנבגד ללכת בעקבות המסלול שנשמר, לבדוק את השטח, לזהות מי מתגורר בכתובת, להפעיל חוקרים פרטיים להשלמת תשתית הראיות, לעמת את בן הזוג עם הממצאים ולהחליט על סמך תגובותיו לאן ממשיכים מנקודה זו.

ברור לחלוטין שהשימוש העודף בשיחות טלפון, בשליחת הודעות טקסט, בגלישה ממושכת במגוון רשתות חברתיות ובפורומים ספציפיים, מעוררת חשד להתנהלות לא נאותה שמצריכה בירור. ההתמכרות לטכנולוגיה יכולה להיות תמימה ומקצועית לחלוטין.

בעידן שבו כל זוג שלישי בישראל מתגרש והשיעור הזה נמצא בקו עלייה עם השימוש הגובר ברשת הפייסבוק, אין להתפלא מקיומה של חשדנות הבלתי נשלטת הקונה לה אחיזה בתוך הזוגיות. החיבור הבלתי פרופורציונאלי לרשת ולטלפון החכם יכול להטריף את דעתו של בן זוג שהורגל לקבל תשומת לב ויחס נלהב, תומך ואוהב, ופתאום באמצע החיים החליפו אותו עם עולם חדש שמתחיל כניסוי וטעייה בעולם וירטואלי ומתקדם עד מהרה למשהו מוחשי וגופני.

מי שהחליט לנהל חיים כפולים באמצעות רשת האינטרנט והטלפונים החכמים והוא סבור בתמימותו שיכול הוא להגן על הכפילות בחייו מבלי להיתפס עם המכנסיים למטה, כדאי לו להפנים את העובדה שזוגתו הנבגדת יושבת לו על הזנב ואוספת עליו ראיות בזמן אמת, שיוצגו בכל הליך, יוכרו כקבילות ויכריעו את הכף לטובת תביעתה.

כמה דוגמאות אמת מהחיים בתוספת תרחישים וירטואליים, בדרכם להתממש אל תוך מציאות חדשה יחסית.

במסגרת הליך גירושין מכוער במיוחד, האישה תבעה דמי מזונות לילדיה בטענה שאינה עובדת וזקוקה נואשות לסכום כספי ראוי לסיפוק צרכי הילדים. זמן קצר לאחר תביעתה, מצאה עבודה מכובדת ששכר נאה בצידה.

מבלי לחשוב פעמיים ומתוך הרגל בלתי נשלט, התחברה לחשבון הפייסבוק שלה, העלתה פוסט חדש בו הכריזה בגאווה על מקום העבודה החדש שלה ועל תנאי שכרה. היא רצתה להרשים את מקורביה, שהיותה גרושה לא הופכת אותה לשבר כלי התלוי בחסדי הגרוש שלה.

אחד החברים של הגרוש ראה את הפוסט. הדפיס אותו ומסר לו אותו. הפוסט הוצג בבית המשפט שהשתכנע להתנגד לתביעת המזונות שהגישה.

אישה מבוגרת מצאה עניין בצעירים שיענגו אותה בזמן שבעלה בנסיעות עסקים. הפייסבוק קידם את האישה בברכה כאשר פתחה חשבון. חרף גילה המתקדם לא פיתחה פוביה כלפי מחשבים. עולם חדש ומפתה נפתח בפניה.

במקום לשתף את חברותיה הקרובות לקפה השכונתי בחוויות המסעירות הם התכתבה איתן בפייסבוק בליווי תיאורים גראפיים של תנוחותיה הנועזות. רחמיה של אחת החברות החסודות נכמרו על הבעל והיא הדפיסה עבורו את כל ההתכתבויות העסיסיות. הבעל לא היה צריך יותר מזה.

בעצת עורך דינו הוא שכר את שירותיו של חוקר פרטי כדי לבצע מעקבים אחרי האישה. עורך הדין חשש שהאישה בגיל המעבר מייצרת פנטזיות כדי להרשים את חברותיה שמעיין הנעורים שלהן יבש מזמן. המעקב אימת את הסיפורים הוירטואליים וחשף את האישה בקלונה, פזיזותה ויהירותה. מהגירושין המהירים היא יצאה נפסדת ובגדול.

חשדו של הגבר שאשתו בוגדת בו עם חברו הטוב התאמת כאשר היא נכנסה למקלחת, השאירה בטעות את האייפון על השולחן, הוא הקריא סיפור לפני השינה לילד המשותף ופתאום הצליל המוכר של הודעת נכנסת, בקע מהטלפון של האישה: "מה איתך אהובתי". הגבר לא האמין שזה קורה לו. הוא כבש את ייצרו וכעסו. רשם את מספר הטלפון ממנו נשלחה ההודעה. אשתו יצאה מהמקלחת.

הוא שיחק אותה רגוע כאילו לא קרה דבר מרעיש שעתיד לפרק את החבילה. בניגוד לרבים, הוא תכנן את צעדיו בקפידה ומקצועיות. הוא לא התלהם. לא דרש הסברים להודעה על המאהב הנוסף.

באמצעות חוקר פרטי הוא חשף את זהות הבעלים של מספר הטלפון ששלח את ההודעה. לאחר מכן, נכנס לרשת הפייסבוק ומצא שלמאהב הוירטואלי בשלב זה, יש חשבון. הוא ביקש חברות ולא נענה. הוא בדק את רשימת החברים ומצא שיש להם חבר משותף שעליו הוא יכול לסמוך.

הוא קבע פגישה בבית קפה עם החבר המשותף מהפייסבוק. שיתף אותו במצוקתו וביקש ממנו סיוע. החבר הוכיח את נאמנותו ארוכת השנים על חשבון חיסול החברות עם המאהב המסתורי. החבר המשותף הסכים לדובב את המאהב באמצעות שיחות גישוש ברשת.

המאהב הרברבן נפל ברשת וסיפר על האהבה החדשה שלו. זה הספיק לבעל. כל ההתכתבות הודפסה והוצגה בפני בית הדין הרבני. ראיות הפייסבוק התקבלו והאישה הפסידה את המזונות. הילד המשותף הפסיד יותר.

ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה במרבית כלי התקשורת בארץ ובעולם תומך בעובדות המסופרות ובתרחישים העלולים להתממש בתוך הזירה של הפייסבוק.

המחקר המדובר נערך בבריטניה ומצא כי בשנת 2011 הפייסבוק הוזכרה כגורם עיקרי לגירושים ביותר מ-30% מתביעות הגירושים שהוגשו במדינה. ובשנת 2009 הוזכרה כגורם לגירושין רק ב–20% מהתביעות. לעומת פייסבוק, טוויטר הוזכרה כגורם עיקרי לגירושים רק ב-0.4% מתיקי הגירושים בבריטניה ב-2011.

בישראל טרם נערך מחקר בהקשר לתרומת הפייסבוק לגירושין. עיון בדברי עורכי דין המומחים לדיני משפחה מעלה כי נרשמה עלייה דרמטית במעורבות הפייסבוק בהליכי גירושים המגיעים לטיפולם. הכל גלוי וידוע. השמות לא בדויים. הפרטים נכונים. הכתובת על המצח של הבוגדים. פעם כינו את התופעה,"לעשות קרניים" היום "לעשות פייסבוק".

בעקבות פרסום ממצאי המחקר בבריטניה בעניין הפייסבוק כגורם לעלייה בגירושין סיפר עורך דין שי מויאל שהתראיין לעיתון דה מרקר על אישה בשנות ה-50 לחייה, נשואה כ-20 שנה, שפנתה אליו לאחר ששמה לב שבעלה מתרחק ממנה.

לאחר בירור שערכה ללא ידיעת הבעל נודע לה כי הוא בקשר ברשת הפייסבוק עם האקסית שלו, שלמדה עמו בקולג' בארה"ב. עוד נודע מההתכתבות ההדדית שהמאהבת חזרה לישראל, בעלה פגש בה, התאהב והודיע לה על רצונו להתגרש כדי להתאחד שוב עם אהבת נעוריו.

במקרה אחד בו טיפל אותו עורך הדין ומצא לנכון לשתף את הקוראים, גבר עזב את אשתו בטענה שבא לו להיות שוב רווק. האישה רתמה אליה חברים קרובים שסייעו לאסוף מידע מחשבון הפייסבוק של הבעל וכך נודע לה שהוא מנהל קשר עם אישה נשואה.

הבעל הגדיל לעשות ושינה את הסטטוס שלו מנשוי לרווק. המאהבת בתגובה כתבה לו: "מי ברת המזל" והוא השיב ללא היסוס: "את".  מה יותר מזה.

כלי התקשורת והרשתות החברתיות בארץ ובעולם מוצפים בסיפורים אנושיים המורכבים מאותן פרשות. הפיתוי לשתף אחרים בחוויות האסורות גובר על הזהירות המתבקשת ומרסק את קו ההגנה של הבוגדים. אפשר לצמצם את מסכת הראיות המפלילה על ידי שינוי קיצוני של פרוטוקול ההתקשרות והתיעוד המוגזם והחושפני ברשת הפייסבוק.

לפי תוצאות המחקרים והחוויות של עורכי הדין לענייני משפחה, אין הרבה קופצים על הרעיון להגן על עצמם ביום הדין. אחריהם המבול.

קיראו מאמרים נוספים בנושא:

השאר תגובה

אתה חייב להיות מחובר כדי לכתוב תגובה.