בית משפטי חופשי ועצמאי – זכויות אדם, חוקים, פרשנויות משפטיות ומבחר דעות של עורכי דין בארץ ובעולם

החלטות / הנחיות משרד הבריאות – תוקף מחייב?

משרד הבריאות בישראל מופקד על בריאות הציבור ועל מערכות שתפקידן למנוע מחלות. לצורך מילוי חובותיו מתקין המשרד תקנות ומפרסם חוזרים והנחיות המיועדים לבתי החולים הממשלתיים. במאמר זה נדון בתקפות החלטותיו והנחיותיו של משרד הבריאות.

כמו כן המשרד ממנה וועדות בדיקה וחקירה בעקבות אירועים שהתרחשו לצורך הסקת מסקנות ושיפור בריאות הציבור כאמור.

מעבר לכך המשרד מקיים גם מעקב ופיקוח אחר הסטנדרט הנדרש במכוני רפואה פרטיים.

במאמר זה נבחן את המשקל המיוחס בפסיקות בית המשפט להנחיות משרד הבריאות כלפי רופאים שנתבעו בגין רשלנות רפואית.

כיצד מופצות הנחיות משרד הבריאות, והיכן ניתן למצוא אותן?

הנחיות משרד הבריאות יכול שיופצו בתקנות, ויכול שיופצו למוסדות המטפלים עצמם.

הכרת הנחיות משרד הבריאות, היא חלק ממקצוענותו של כל מטפל.

עם זאת, פציינט אשר מעוניין לדאוג לעצמו, שווה לו להביט לפני הליך רפואי מורכב בהנחיות משרד הבריאות המקובלות אשר מפורסמות באתר משרד הבריאות בכתובת הבאה: http://www.health.gov.il/forms/search.asp

האם מספיק להראות כי המוסד או הרופא המטפל עברו על הנחיות משרד הבריאות לביסוס תביעה ברשלנות רפואית?

לא, הפרת ההנחיה כשלעצמה, איננה עילה מספקת לביסוס תביעה ברשלנות רפואית, הדבר נלמד מפסיקות בית המשפט השונות כאשר הוא נדרש לסוגיה.

עם זאת, בית המשפט ייחס חשיבות להנחיות הבריאותיות שניתנו בידי גורמי המטה במשרד הבריאות לא פעם וזאת בבחינת הסבירות שבה התנהג הרופא כלפי הפציינט.

הווה אומר ההנחיה הרלוונטית משמשת אבן בוחן לסבירותן של פעולות הרופא.

וכך נקבע באחת הפרשות שם נדונה תוקפה של הנחייה שניתנה בידי וועדת חקירה של משרד הבריאות:

"אין צורך להרבות אמרים בעניין זה: פשוט וברור הוא שאין תוקף מחייב לממצאי ועדת בדיקה מקצועית שכן היא איננה חליפתו של בית המשפט. מנגד ודאי שיש לממצאים הללו משקל מסוים שטיבו ומידתו נגזרים ממקצועיות חברי הועדה, היותם חסרי פניה, יסודיות חקירתם ומידת ההשתלבות של הדברים בחוות דעת מקצועיות אחרות" (ת"א 2680/89).

בית המשפט העליון לא הסתפק בכך, וקבע ב– ע"א 935/95 פלונית נ' ד"ר קליפורד דניס שלעיתים, הגם שמדובר בפרקטיקה נוהגת – חריגה מהנחיות משרד הבריאות, או אף חריגה מהנחיות יצרן בשימוש בכלי רפואי עלולה להעיד על רשלנות.

דוגמא נוספת ניתן למצוא בת"א 266/89, שם אדם שוחרר מבית החולים מבלי שהרופא המשחרר קיים היוועצות עם רופא מומחה וזאת בניגוד להנחיות משרד הבריאות. לאחר השחרור למצער האדם נפטר.

בית המשפט פסק פיצויים למנוח בגין רשלנות רפואית ובין היתר סמך ידו על הנחיות משרד הבריאות לפסיקתו בעניין האחראיות למעשה הרשלני.

לסיכום בעניין הנחיות משרד הבריאות ורשלנות רפואית

במאמר זה הראנו כי לעיתים המוסד הרפואי או הרופא עצמו סוטים מהנחייה שהתוותה בידי משרד הבריאות.

בכגון דא, אין זה מתחייב שהדבר מעיד על פיצוי וודאי בתביעת רשלנות רפואית, אך בהחלט סטייה מהנחייה שכזו מעלה את הסיכויים שבית המשפט ימצא את הרופאים רשלנים.

כיצד להתנהג מקום שבו, אני חושש שנגרם לי נזק כתוצאה מסטייה מהנחייה מפורשת של משרד הבריאות?

ראשית, עובר נקיטת כל פעולה חשוב להתייעץ עם עורך דין מהתחום לגבי הצלחת התביעה והפיצוי שצפוי להתקבל, מומלץ כמובן לחפש את ההנחיה, ולאסוף כמה שיותר נתונים על דרך התנהלות בית החולים אשר היוותה סטייה מהנחייה זו.

השאר תגובה

אתה חייב להיות מחובר כדי לכתוב תגובה.