בית משפטי חופשי ועצמאי – זכויות אדם, חוקים, פרשנויות משפטיות ומבחר דעות של עורכי דין בארץ ובעולם

הברחת נכסים בהליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל

כל מי ששמע על הליכי פשיטת רגל ו/או הוצאה לפועל, מכיר את המושג "הברחת נכסים". מה בדיוק עומד מאחורי המושג ועל מה מדברים כאשר אומרים נסיון להברחת נכסים?

במסגרת הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל, רשאי ראש לשכת ההוצאה לפועל להורות על עיקול או כינוס נכסיו של החייב, לשם הבטחת פירעון החוב.

בין אם ממונה נאמן על נכס אחד או כונס על מכלול הנכסים, מפקיעה הסנקציה מאת החייב את זכותו על נכסיו לרבות מקרקעין ומיטלטלין, והם משמשים ערובה במקרה בו לא יפרע את חובותיו – מימושם במכירה פומבית.

כיוון שכך, נוטים חייבים המצויים בהליכי הוצאה לפועל או עומדים בפניי פשיטת רגל, לנהוג בדרך של תרמית ומצגי שווא ולהבריח את נכסיהם – זאת במטרה ברורה להונות את נושיהם.

ניסיון הברחת נכסים מתחיל לעיתים בשלב חקירות היכולת ועוד טרם צו הכינוס הראשון.

המחוקק העניק לחוקרי ההוצאה לפועל וכונסים הנכסים, שלל אמצעים לחשיפת התרמית ולמניעת התופעה של הברחת נכסים.

יחד עם זאת בחלק מן המקרים דרושה התערבות של ערכאה משפטית על מנת לחשוף נסיון או למנוע מהלך של הברחת נכסים.

חשוב לציין, כי כנגד חייב אשר ניסה להבריח נכסיו או עשה כן, יופעלו צעדי ענישה חמורים ובכללן דחיית כל בקשותיו לצווי תשלומים, הסדרים והפטר.

לצורך ההסבר: הברחת נכסים = העברת נכסים כמו נדל"ן או כלי רכב לבעלותו של צד שלישי בכדי להמנע מעיקולים הצפויים להגיע בהליכי הוצל"פ או פשיטת רגל.

הברחת נכסים משפחתית

העברת נכסים לקרובי משפחה ללא קבלת תמורה, מזכה את החייב בתשלום מיסים בשיעור נמוך מן הרגיל.

מס שבח, מס רכישה ומיסי הרשות בעסקה מסוג זה, יוטלו באופן המקל עם שני הצדדים.

פרצה זו, הופכת את העברת הנכסים לבני משפחתו של החייב לעסקה כדאית.

תשלום המיסים הוא עניין שולי, נוכח גובה החוב והיכולת להיפרע ממנו באמצעות מימוש הנכס.

מכאן, בהעברת הנכסים לבני משפחתו, ממלט החייב חלק מרכושו ומסיר מעליו את איום העיקול ו/או המכירה הפומבית.

במקרה שכזה, נרשמת הבעלות על הנכסים בשמו של אחד מבני המשפחה וחוסמת את האפשרות להטיל עליו עיקול ולממשו לשם פירעון חובותיו של החייב.

הברחת נכסים לחברה

במקרה זה מוגשת לרשם החברות בקשה להקמת חברה בע"מ.

בדרך כלל מגיש הבקשה אינו החייב, אלא, מי מטעמו.

עם רישומה של החברה החדשה, מועברים אליה נכסים שהיו בבעלות חברות קודמות של החייב ונכסים פרטיים שלו – שוב, לצורך הברחת נכסים.

כך, בהיותה אישיות משפטית נפרדת, זוכה החברה החדשה בבעלות על נכסים אשר ניתן היה לעקל או לממש לשם פירעון חובות ותשלום לנושים.

נושה הסבור, כי הקמת החברה החדשה היא לתכלית של הברחת נכסים, יפנה אל ביהמ"ש בבקשה לפירוק חברה ו"הרמת מסך" קרי יחוס תכונות החברה החדשה לחייב.

בהליך זה מבקש הנושה להוכיח, כי נכסיי החברה החדשה הם נכסיי החייב או חברתו הקודמת ועל כן ניתן לעקלם ולהבטיח באמצעותם את פירעון החוב.

הרמת מסך כרוכה בהליכים משפטיים ובהוכחת העילות הנקובות בחוק החברות, כך שמדובר במהלך ממושך שהוצאות רבות בצידו.

לכן, כבר בשלבים מוקדמים – רישום החברה – מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי.

הברחת נכסים באמצעות הסכם ממון

חייב המבקש למלט נכסים ובכך למנוע עיקולם או כינוסם, עשוי לנקוט בדרך של הסכם ממון למראית עין.

בפעולה זו, פונה החייב לעריכת הסכם ממון עם זוגתו, לכאורה חוזה חוקי לכל עניין ודבר.

במסגרת ההסכם נרשמים נכסיו של החייב על שם האישה וכך מוברחים מעם נושיו.

הסכם ממון שתכליתו הברחת נכסים הוא חוזה פסול – מטרתו אינה חוקית. אולם, להוכחת פסלותו על הנושה לפנות לערכאות משפטיות ולנקוט בהליכים שהוצאות בצידם.

יודגש, כי בכל מקרה של חשש לנסיון הברחת נכסים – גם בשלבים מוקדמים של הליכי הוצאה לפועל ובשלבים ראשונים של כינוס נכסים – יש להקדים ולהתייעץ עם עורך דין, אשר בפעולותיו ימנע צעדים אלה ויפעל למימוש החוב ולהבטחת זכויותיו של הנושה.

השאר תגובה

אתה חייב להיות מחובר כדי לכתוב תגובה.