מהו תפקידו של בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ)? מהן משמעויותיו וסמכויותיו השונות? לפניכם סקירה של כל מה שצריך לדעת על בג"צ.
בישראל קיימות 3 רשויות המשמרות את המבנה הדמוקרטי של המדינה. הרשויות הללו כוללות את הרשות המחוקקת (כנסת ישראל), הרשות המבצעת (ממשלת ישראל), והרשות השופטת (בית המשפט העליון).
על מנת לקיים מערכת דמוקרטית חזקה ויציבה, בית המשפט העליון מהווה גם את בית המשפט הגבוה לצדק (או בקיצור: בג"צ).
המשמעות של בג"ץ היא בכך שהוא מהווה את המערכת המשפטית העליונה והסמכות השיפוטית הגבוהה ביותר שקובעת בסופו של דבר מה מקובל ומה אינו מקובל באמצעות פסקי הדין שלה.
משמעות הדבר הוא שבית הדין הגבוה אחראי על שפיטה של הרשויות האחרות במדינה (כאמור, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת) ומהווה חלק אינטגראלי ממערכת "האיזונים והבלמים" ששומרת על האופי הדמוקרטי של המדינה.
כלומר, רשות אחת לא תהיה חזקה יותר, ותהיה בעלת יכולת ריסון של האחרות.
תחומי פעילותו של בג"צ
פעילותו של בג"צ הינה רחבה וכוללת, כאמור, פעילות משפטית כנגד גורמים המערערים את הצדק או העקרונות הדמוקרטיים של המדינה.
בנוסף לכך, הוא מהווה תחנה אחרונה למשפטים רבים אשר מגיעים אל בתי המשפט ברמה נמוכה יותר (קרי, בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי). בג"צ הוא הערכאה המשפטית אליה ניתן להגיע בעת הגשת ערעור על החלטות בתי המשפט הנמוכים יותר.
בתקופתו כנשיא בית המשפט העליון, קבע אהרון ברק את המשפט: "הכל שפיט" והחיל את גישת האקטיביזם השיפוטי של בג"צ.
הכוונה הינה, שאין נושא שבית המשפט לא יכול להתעסק בו ונועד לקבע את כוחו של בג"צ כגוף שרשאי לקבל החלטות בנושאים שלא נמצאים באופן ישיר תחת ידיו אלא גם על דברים שקורים במדינה ויש עליהם מחלוקת.
גישה זו של בית הדין הגבוה לצדק, הופכת אותו, במסגרת פעילותו, פעמים רבות למוקד לביקורת ציבורית ופוליטית.
כך למשל, בתחום הפוליטי נוטים מחנות השמאל והימין לעיתים קרובות להעביר ביקורת גלויה וישירה על החלטות בית המשפט כאשר מתקבלת החלטה המשרתת כביכול את הצד השני בסכסוך.
דוגמא לכך ניתן לראות בביקורות שהועברו על בג"צ בהחלטותיו להזיז את גדר ההפרדה במקטעים מסוימים ובכך, טענו ברשות המבצעת, מתערב באופן ישיר בפעילות הביטחונית של מדינת ישראל.
חשיבותו של בג"צ
חשיבות גדולה בהחלטות בג"צ נעוצה בכך שמשפטנים רבים רואים בפסיקותיו כאמות מידה מוסריות וכקווים מנחים למשפטים הבאים. פסיקות רבות של בית המשפט נלקחות ונלמדות ולאורם בונים עורכי הדין את טיעוניהם לקראת משפטים.
שימוש בפסק דין במשפט קודם נקרא "תקדים" וכאשר בג"צ מקבל החלטה בנושא מסוים בפעם הראשונה, ישתמשו בו עורכי דין למשפטים הבאים ויסתמכו על "ההחלטה התקדימית של בית המשפט העליון".
פנייה רשמית לבג"צ נעשית בהליך שנקרא "עתירה". בית המשפט ידון בעתירה ויראה אם יש סיבה ממשית להגשתה. אם נראה שאכן מדובר בנושא יסודי ובסיבה ממשית לעתירה, בית המשפט ידון בעתירה שהוגשה בפניו ויקבל החלטה בנושא.
בית הדין הגבוה יכול לקבל את העתירה ולדרוש פעילות מאחת הרשויות האחרות או לחילופין הוא יכול לדחות את העתירה ולשלוח את העותר בידיים ריקות.
למידע נוסף בנושא לחץ כאן: עורכי דין בג"צ
