בית משפטי חופשי ועצמאי – זכויות אדם, חוקים, פרשנויות משפטיות ומבחר דעות של עורכי דין בארץ ובעולם

מידע כללי על בית דין לעבודה – ארצי ואיזורי

בית הדין לעבודה הוא סמכות שיפוט בעלת מבנה ייחודי, אשר מורכב הן משופטים והן מנציגי עוסקים ומעסיקים. קראו עוד על פעילותו של גוף מרתק זה וסמכויותיו.

בית דין לעבודה הוא מערכת משפטית ייחודית לאופי בתי המשפט בישראל. גוף משפטי זה הוקם בשנת 1969 מתוקף חוק בין הדין לעבודה.

לפי חוק זה, ינתנו לבית המשפט לעבודה סמכויות לדון ולהכריע בסוגיות הקשורות לעולם העבודה, כמו זכויות עובדים, ביטוח לאומי, יחסי עובד מעביד, רשלנות רפואית, הלנת שכר, חוק הפיטורים, דיני עבודה ועוד ועוד..

במערכת בית הדין לעבודה ישנן שתי ערכאות שיפוטיות:

  • בית דין איזורי – מערכת של חמישה בתי משפט הממוקמים ברחבי הארץ ודנים בתביעות בנושאי עבודה. סמכויות בית המשפט האזורי שוות לכל בית משפט מחוזי.
  • בית דין ארצי – בו דנים בערעורים שהוגשו בעקבות פסקי דין בבתי המשפט האזוריים או במקרים מיוחדים של דיני עבודה. בית הדין הארצי הוא הסמכות העליונה לפסיקת דין אך במקרים חריגים במיוחד ניתן אף לערער לבג"צ.

הרכב בית המשפט

הרכב השופטים בבית דין זה ייחודי גם כן. בדרך כלל, הרכב השופטים מורכב משלושה אנשים:

  • שופט מקצועי – משפטן אשר עבר הכשרה משפטית.
  • נציג העובדים – ללא הכשרה מקצועית אך בעל נסיון רב.
  • נציג המעסיקים – גם הוא לא מקצועי, אך בעל מעמד ונסיון.

בבית הדין הארצי לעבודה יושבים הרכב של חמישה שופטים – שלושה שופטים מקצועיים, נציג העובדים ונציג המעסיקים.

מתחילת קיומה של מערכת המשפט הייחודית הזו עמדו שלושה בראשה- צבי בר ניב שכיהן בין 1986 ל- 1969, מנחם גולדברג בשנים 1986- 1997 וסטיב אדלר שמכהן מ-1997 ועד היום.

מחלוקות חשובות

הרכבה השונה של מערכת המשפט הקרויה בית דין לעבודה הביאה לויכוחים ודיונים לגבי השפעתה והסמכויות הניתנות לה בהכרעות משפטיות.

הדיון המפורסם ביותר התנהל בין ראש מערכת משפט העבודה דאז מנחם גולדברג, לבין אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון (היושב גם במסגרת בג"צ) דאז.

גולדברג טען כי בית הדין הארצי לעבודה הוא הסמכות העליונה ולא ניתן לערער על פסיקותיו וכי מידור המערכת ואטימתה בצורה זו תייעל את התהליכים בצורה מהירה יותר ותטיב עם המערכת המסורבלת ממילא.

לעומתו, טען אהרון ברק כי כמו בכל "תזמורת" ישנם סקטורים וכלים שונים אך החובה היא "לנגן" בהרמוניה לפיו המנצח היחיד – בית המשפט העליון. אהרון ברק התיר להגיש ערעור על החלטות בית המשפט הארצי.

המצב כיום הוא שאכן ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון, אולם רק במקרים חריגים במיוחד.

בפועל, החלטות בית הדין הארצי לעבודה הן הרמטיות וכמעט שלא ניתן לשנות את החלטתו, אלא אם כן מדובר בערכים החורגים לחלוטין מתחום העבודה ונושקים לתחומי המדינה והביטחון.

בית הדין לעבודה – ביקורת ופיקוח

בין הדין לעבודה הוא בוודאי אחד מבתי המשפט העסוקים ביותר. מדי יום מוגשות עשרות תביעות בנושא העבודה, שכן תחום זה הוא הקרוב ביותר לענייני היומיום.

מלבד בית משפט עליון וגופים פנימיים המבקרים את המערכת ומנסים ליעל אותה, גם לשכת עורכי דין מפקחת על המערכת המשפטית בכל מה שקשור לסמכויות במסגרת חוק יסוד השפיטה, תחומי שפיטה ויצוג נאות.

‏3 תגובות

  1. […] כאשר אין הסכם קיבוצי שחל על הצדדים – רק בית הדין לעבודה יכול לאשר שלילת פיצויים או הפחתתם. עיון בפסיקה העוסקת […]



  2. […] בוצעו בחוסר תום לב ורק בשל עובדת היותה בהריון. בית הדין לעבודה פסק לזכותה פיצויים בסך 10,000 ₪ תוך לקיחה בחשבון את גובה […]



  3. […] מקרים מיוחדים שבהם בית הדין לעבודה יבטל את פיטוריו של העובד ויורה למעסיק להחזיר את העובד […]



השאר תגובה

אתה חייב להיות מחובר כדי לכתוב תגובה.