רשלנות מנהלית בתחום הרפואה – במה מדובר?

מוסדות רפואיים רבים כמו קופות ובתי חולים מבצעים חדשות לבקרים קיצוצים בתקציבים ונוקטים בתהליכי התייעלות. מה קורה כאשר תהליכים אלו גורמים לנזקים רפואיים לציבור המטופלים?

בימינו, מושלת בכיפה התפיסה לפיה על כל פעילות בכל תחום להיות יעילה וכלכלית.

הלך רוח זה, לא פסח גם על התנהלותם של מוסדות רפואיים כגון קופות ובתי החולים אשר בשנים האחרונות, מנסים לייעל את תקציבם באמצעות קביעת עקרונות כלכליים סטטיסטים.

עם זאת, לעיתים הניסיון לייעל את המערכת, פוגע באדם הבודד וכתוצאה מנוהל מסוים או קשיי בירוקרטיה נגרמים למטופלים נזקי גוף ונזקים רפואיים אחרים שיכלו להימנע.

למעשה, בשל אמצעי הטכנולוגיה החדישים והמדויקים והכשרת הרופאים הארוכה והמקצועית – אנו חוזים פחות ופחות במקרי רשלנות קלאסיים הנובעים מטעויות הרופאים ויותר במקרי רשלנות מנהליים פרי שיקולי תקציב ונהלים.

מהי רשלנות מנהלית?

רשלנות מנהלית הנה רשלנות שאינה נובעת בעיקרה מאבחון או טיפול של רופא, אלא מתהווה כתוצאה מנהלים ודרך התנהגות בירוקרטית שלרוב ננקטת בשל שיקולי תקציב.

עמד על כך בית המשפט בע”ש 1199/07 דוקטור צבי רביב נ’ משרד הבריאות (להלן פסק דין רביב):

“המגמה היא שמקרים רבים של רשלנות רפואית יהיו מקרים בהם מדובר ברשלנות רפואית מנהלית – רשלנות רפואית הנובעת משיקולי תקציב של הגופים המוסדיים – קופות החולים ובתי החולים”.

אילו מקרים נפוצים נכללים במסגרת רשלנות רפואית מנהלית?

מספר מקרים לדוגמא בהם התהוותה רשלנות רפואית מנהלית :

• בפסק דין רביב נקבע, כי מתן תרופות שאינן מתאימות לפציינט בשל שיקולי תקציב – עלולה להקים אחראיות לרשלנות רפואית

• באותו המקרה גם נפסק, כי אי מתן אישור תקציבי לביצוע בדיקה לפציינט, גם הוא עלול להקים אחראיות כאמור

• כמו כן, נפסק כי הסתפקות בצוות רפואי מועט מהנדרש, עלולה להצמיח זכות פיצויים לנפגע מהטיפול

• מקרים נוספים שהוכרעו בפסיקה כרשלנות רפואית מנהלית נובעים מנהלים לקויים הנהוגים במוסד
  

נוהל לא תקין כאמור הובא בפני בית המשפט בפרשת לאה טייג (ע”א 6023/97) שם היה מדובר באישה שעברה בדיקת ממוגרפיה, קיבלה את תוצאות הבדיקה ולא מסרה אותן לרופא המשלח.

בית המשפט קבע כי בעידן הטכנולוגי אין זה תקין שהאחריות על מסירת הבדיקות לרופא תוטל על המטופל, ולא על מכון הבדיקות והרופא המשלח עצמו.

כך נאמר: “לטעמי, הנוהל של מסירת כל עותקי הממצאים לידי החולה, כדי שהלה ימסור אותם לידי הרופא המטפל, הוא בלתי תקין”.

האם כל שיקול תקציבי עלול לגרור עימו אחראיות ברשלנות רפואית מנהלית?

מובן שלא נדרש ממוסד רפואי לשלוח כל אדם הדורש בדיקה מסוימת לאותה הבדיקה.

מעבר לכך אין חולק שגם על הרפואה ככל תחום לעבוד בהתאם לכספים קיימים ולשיקולי תקציב סבירים.

שאלת האחראיות הרפואית תתגבש אפוא במקום בו שיקולי התקציב, פגעו באופן לא סביר בטיפול הרפואי הנאות המגיע לכל אדם.

לעניין זה יפים דבריו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר שקבע בע”א 410/93 כדלקמן :

“המבחנים של גישה רפואית סבירה כנדרש מרופא במילוי תפקידו אינם נסוגים מפני הסדרים מנהליים כלשהם, אשר חורגים מתחומי מינהל כלשהם ומבקשים לגעת ברמת הטיפול הרפואי”.

לסיכום – רשלנות רפואית מנהלית

זכאותו של מטופל לטיפול רפואי צמוד הולם ומקצועי הנה עקרון יסוד במערכות רפואה מודרניות מתקדמות.

ראינו במאמר זה, כי במקום בו טיפול זה נפגע כתוצאה משיקולי תקציב מנהליים, הדבר מצמיח לנפגע זכות פיצוי על הנזק שנגרם לו.

במידה ואתם חושבים, כי נגרם לכם נזק כתוצאה מהאמור, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מתחום הרשלנות הרפואית לבירור זכות תביעתכם בגין רשלנות רפואית מנהלית.