מערכת הבית המשפטיכאשר אנו שומעים או קוראים בעיתון על אלימות במשפחה, התמונה הראשונה שעולה לראש היא של גבר מכה ומתחתיו אישה מוכה. בישראל כמו במדינות רבות בעולם, גם גברים סובלים מאלימות פיזית, מילולית ונפשית מצד נשים. התופעה אינה נדירה כמו כמו שאנחנו נוהגים להאמין ומיד נפרט.
הסקירה שלפניכם נכתבה בכפוף לקבלת יעוץ משפטי ומקצועי מעורכת הדין איילת שיים מור, מומחית לענייני משפחה וגירושין, ועל כך אנו מודים לה.
בעוד אלימות נגד גברים פשוטה יותר לזיהוי מאחר שהיא מתבטאת לרוב באופן פיזי, אלימות נשים נגד גברים לא תמיד מזוהה בקלות. ראשית, לטענת הגברים הסובלים מאלימות, אלימות מצד האישה מאופיינת בהתעללות מילולית ונפשית יותר.
כך למשל ניתן להיתקל במצבים של אישה שתלטנית, רגזנית או היסטרית או נשים המשתמשות בילדים ככלי ניגוח על מנת לסחוט כספים או לכפות מסגרת לא ראויה. טענה שנייה היא שאין עדיין מספיק מודעות לנושא וגם לא הסכמה לעצם התופעה – מצד הנשים.
לטענתה של הקרימינולוגית פרופ’ שרה בן דוד, נשים מכות את הגברים במצב של אלימות הדדית, אך כשהגבר מכה התוצאה קשה יותר ומי שמגיע לבית החולים הן הנשים.
מסתבר כי בשיעור גבוה מאירועי האלימות במשפחה מדובר באלימות הדדית כך שאלימות הנשים אינה דבר זניח.
טענה נוספת היא כי קיימת התעלמות מכוונת מאלימות נשית, גם כי לחברה עדיין קשה לתפוס כי נשים יכולות להיות אלימות, וגם בגלל שהסטטיסטיקה מצביעה על פחות נשים עברייניות או אלימות באופן כללי.
החוקרת ד”ר דניאלה שבאר שפירא מחזקת את דברי קודמתה בטענה כי קיימת סטטיסטיקה לא מבוטלת לגבי נשים המכות את בני זוגן. עם זאת, הגורם להתנהגות זו בהם האישה מכה את הגבר, נובע מכך שהאישה מוכה על ידי הגבר ונאלצת להגן על עצמה.
במצב זה, גם כאשר האישה מוגדרת אלימה, היא עדיין נתפסת כקורבן, ועדיין נותרת בעמדת הצד המפחד ונטול הסמכות.
מאחד המחקרים עלה כי מתוך כל 10 אירועי אלימות של הגבר כלפי האישה, האישה מגיבה באלימות כלפי הגבר כמנגנון להגנה עצמית, לפחות לפי תפיסתה של האישה.
פסק דין מחודש מרץ 2012 מאושש את העמדה כי אלימות האישה נבעה מרצונה להגן על עצמה: מדובר באירוע אלימות אשר התרחש בספטמבר 2010: בדרכם הביתה החל הבעל, ארנסטו מנדוזה, לקלל את אשתו ובהגיעם סטר על לחייה.
ליליאנה, האישה שעבדה כמאבטחת הביאה את אקדחה, שאותו החזיקה לצרכי עבודתה וירתה בבעלה. צוות של מגן דוד אדם שהוזעק על ידי אחת הבנות נאלץ לקבוע את מותו של הבעל.
תסקיר שנערך לאישה לאחר מעצרה העלה כי סבלה כל חייה מאלימות. כבר בילדותה הוכתה על ידי הוריה ובהמשך, לאחר נישואיה סבלה מאלימות מצד בעלה.
לדברי הנאשמת, לאורך נישואיהם הבעל שלט בה באופן מוחלט, מנע את התקדמותה בכך שאסר עליה לצאת ללימודים ולהתפתח, קינא לה והתעלל בה נפשית וגופנית.
עובדה שהחריפה את המצב הייתה כי הבעל החל בשנים האחרונות להשתמש בסמים קשים, התמכרות אשר החריפה את המצוקה בבית.
שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע – רויטל יפה-כץ, אריאל ואגו ויורם צלקובניק הרשיעו את הנאשמת בהריגת בעלה והיא נידונה במסגרת הסדר טיעון לעשר שנות מאסר.
השופטים ציינו בגזר הדין כי עונשה של ליליאנה מנדוזה ניתן בהתחשב במצבה בעת האירוע ונסיבות חייה הרעועות. השופטים האמינו לגרסת הנאשמת לפיה הביאה את הנשק רק כדי להבהיל את בעלה, כדי שיירגע, אך מצבו הידרדר וגם מאמצי הבת להרחיקו לא עזרו.
כמו כן ציינו השופטים כי הנאשמת מתקשה לסלוח לעצמה ומביעה צער רב על מות בעלה, אותו היא מתארת כ”אדם טוב אך חולה אשר אהב אותה, והיא אהבה אותו אף יותר”.
בפסק דין אחר קיבל בית הדין הרבני הגדול בירושלים את ערעורו של גבר אשר טען כי יש לחייב את האישה בגט ואף שתפסיד כתובתה. הבעל דיווח על זוגיות רצופת ריבים, אלימות וחשדנות.
לטענתו הויכוחים לוו תמיד באיומים מצד האישה להגיש תלונות שווא במשטרה, ובאחד המקרים הוא אף הוכה על ידי האישה עד זוב דם ונאלץ לעזוב את מעונם המשותף על מנת להימנע מהסתבכות באלימות ובתלונות במשטרה.
הבעל הוסיף כי האישה ניסתה לשכנעו לחזור הביתה תוך שימוש בסחטנות רגשית ובמקביל איימה כי אם לא יישמר השלום בבית תפנה למשטרה. בשלב מסוים הגישה האישה תלונות שווא נגד הגבר, בין השאר לגבי הטרדה מינית של הבן.
סמיכות הזמנים בין התלונות וסגירת כל תיקי התלונות על ידי המשטרה העידו כי מדובר בתלונות שווא. בית הדין השתכנע כי יש לחייב את האישה במתן גט וכי חילוקי הדעות הקוטביים לא מותירים סיכוי להשכין שלום בית. הם הוסיפו בפסק הדין כי האישה “חרשה מחשבות ומזימות להפיל את הבעל בפח מוקשים בתלונות שווא”.
עוד צוין כי האישה יצרה מצב שאינו מאפשר לבעל לגור בבית והיא אף הוגדרה על ידי הדיינים כאישה מורדת. הם ציינו כי האישה תאבד כתובתה גם מאחר שתלונותיה הוציאו שם רע לבעל בקרב שכניו בעת שהאישה הגישה את התלונה בגין הטרדה מינית.
מבחינת זכויות, גבר הסובל מאלימות יכול להזעיק את המשטרה על מנת שלאירוע יהיו עדים בזמן אמת. השוטרים עשויים להרחיק את האישה ואף להביאה למעצר.
אם הגבר מעוניין בצו הרחקה, יש להיעזר בשירותיו של עורך דין משפחה מיומן שיבקש צו הגנה בבית המשפט. אם הגבר נפגע באופן פיזי מהאירוע האלים, עליו לפנות לבית החולים על מנת לקבל תיעוד ותצלום של הפגיעה המחזקים את הסיכוי לקבל צו הגנה.
הצו יכול להיות מומצא על ידי בית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. מאחר שצו ההגנה הוא בעל השפעה רבה, על הגבר להוכיח שאכן נשקפת לו סכנה ממשית.
במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה 1991, יכולים בתי המשפט להמציא צו הטרדה מאיימת כאשר הפגיעה מוגדרת כהטרדה וכך לאסור על האישה לאיים על בעלה או ליצור עימו כל קשר.
דוגמא לשימוש בסמכות המשטרה כאשר הגבר סבל מאלימות היא פנייתו של בכיר מעולם הכדורגל הישראלי בתאריך 29.3.2012 למשטרת מרחב ירקון שם הגיש תלונה נגד אשתו בטענה שהכתה אותו. המשטרה פתחה בחקירה לבדיקת נסיבות האירוע.
במקרה אחר טען גבר כי חווה אלימות מצד אשתו והגדיר אותה כ”חולת עצבים”. הוא דיווח על כך שזרקה ושברה עליו דברים כמו כוסות ומחשב נייד, קפצה עליו וגרמה לו לפריצת דיסק ובהזדמנות אחרת הזיקה לצמיגי הרכב.
בינתיים התגרשו בני הזוג ולאחר הגירושין, טען הגבר, שגרושתו לא אפשרה לו לראות את הילדים, ומאז הגירושין הגיש הגבר כבר עשר תלונות במשטרה.
ניתן להתייעץ בנושא אלימות נגד גברים עם עורכת הדין
איילת שיים מור באופן אישי בטלפון: 03-9239966
סקירות משפטיות נוספות בנושאים קרובים:
טיפול זוגי לפתרון בעיות – לפני שמפרקים את החבילה חייבים לנסות!
גישור הלכה למעשה – כיצד מנהלים הליך גישור והאם זה יעיל בין בני זוג?
שיוויון בין גברים לנשים – מאמר דעה על המצב בחברה הישראלית
הטרדה מינית בעבודה – מה קובע החוק וכיצד ניתן להתמודד מול הטרדה מינית בעבודה
משמורת ילדים – איך קובעים, אמא או אבא? אחרי הגירושין…