ביטוח חובה לרכב – פיצויים על נזקי גוף לאחר תאונת דרכים

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975 (פלת”ד), הוא המסגרת החוקית להתייחסות, מקום בו התרחשה תאונת דרכים אשר הובילה לפגיעות בגוף ובנפש. במאמר זה נסקור ונסביר אודות משמעותו וחשיבותו של ביטוח חובה לרכב, בהקשר לנפגעי תאונות דרכים.

שלא כבעבר, בחוק זה אימץ המחוקק הסדר מיוחד, המבוסס על עקרון האחריות המוחלטת ואינו עוסק בשאלת האשם.

משמע, די בכך שהאדם נפגע בתאונת הדרכים ונגרם לו נזק על מנת שתקום זכותו לפיצויים על פי חוק.

ביטוח החובה

חוק הפלת”ד קובע הוראה קוגנטית לפיה על כל בעל רכב מנועי בישראל לבטח את רכבו בביטוח חובה שמהותו – ביטוח לטובת פגיעות גוף ונפש שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. זאת בשונה מן הביטוח המקיף אשר מתייחס לפגיעות רכוש בלבד.

ביטוח החובה מתייחס לכל בני האדם המעורבים – הנהג, נוסעי הרכב והולכי הרגל שנפגעו במהלך האירוע, כאמור ללא קשר לשאלת הגורם האשם בקרות התאונה.

הלכה למעשה, תובע הנפגע את החברה אשר ביטחה בביטוח החובה ולא את האדם גורם התאונה. כך, מבטיח החוק פיצויי בגין נזקי גוף ונפש במנותק מזהות ה”אשם” בקרות התאונה.

לקריאה נוספת בנושא ליחצו: ביטוח רכב

תחולתו של ביטוח החובה

יש לציין, כי על אף פשטות הנושא לכאורה, שאלת הפיצויי בגין נזקי גוף ונפש תלויה בהיות האירוע “תאונת דרכים” כהגדרתו בחוק. כאשר מדובר באירוע שאינו נכלל בהגדרה זו, לא ניתן לתבוע את ביטוח החובה בשל נזקי הגוף והנפש שנגרמו לנפגע.

להבהיר: בהתאם להגדרות הפלת”ד “תאונת דרכים” היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. כלומר, ההגדרה מציבה מס’ משוכות שיש לעבור – “עקב שימוש”, “רכב מנועי” ו”למטרות תחבורה”.

ביטויים אלה נתונים לפרשנות וניצבים במרכזן של מחלוקות רבות בביהמ”ש. כך למשל בהתייחסות לאמצעי שינוע חדשניים, עולות שאלות כגון – מהו רכב מנועי? מאיזה מהירות נסיעה ייחשב ככזה? ועוד.

מנגד, קובעת ההגדרה מה לא ייחשב כתאונת דרכים ובהתאמה – מקרים בהם לא ניתן לתבוע את ביטוח החובה, לדוגמא – לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי.

הנזקים הנתבעים

כאמור, הרחיב הפלת”ד את קבוצת הזכאים לפיצויי וניתק את הנושא משאלת האשם.

מנגד, צמצם החוק את סכום הפיצויים שניתן לקבל וקבע שני ראשי נזק עיקריים המוגבלים בתקרת הפיצויי: כאב וסבל ואבדן השתכרות.

יש לשים לב, כי בשונה מתביעות נזיקין רגילות בהן נדרש התובע לצרף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית, בכל הקשור לתביעות פלת”ד נדרש התובע לצרף לתביעתו בקשה למינוי מומחה רפואי.

למעט מקרים חריגים בהם קיימת דרגת נכות ע”פ דין אחר – למשל נכות שנקבעה ע”י המוסד לביטוח הלאומי – ימנה ביהמ”ש מומחה לקביעת שיעור הנזק ומכאן גובה הפיצוי המוגבל ע”פ חוק.

העדר ביטוח חובה

במקרים מסויימים, לא ניתן לתבוע את החברה המבטחת בביטוח החובה בגין נזקי הגוף והנפש שנגרמו לנפגע.

במסגרת מקרים אלה נכללות סיטואציות בהן מעורב בתאונה נהג אשר אינו מבוטח בביטוח חובה, נהג  ללא רישיון, נהיגה בניגוד לתנאי הפוליסה , נהיגה ברכב ללא רשות, תאונות פגע וברח וכו’.

מקרים כגון אלה מבטלים את היריבות בין הנפגע לחב’ הביטוח ועל כן לכאורה אין ממי להיפרע בגין נזקי התאונה.

אולם, המחוקק בהתייחסותו למקרים אלה קבע במסגרת הפלת”ד, הסדר הידוע בשם “קרן קרנית”.

מדובר בקרן ממשלתית אשר משמשת כתחליף לחב’ הביטוח וממומנת ע”י ציבור משלמי ביטוח החובה, כך שאחוז מסויים מהתשלום הקבוע עובר אל קרן זו.

באמצעות מימון זה, משלמת הקרן פיצויי לנפגעי גוף ונפש בתאונות דרכים מקום שלא ניתן לתבוע את החברה המבטחת.

נסייג ונאמר, כי הקרן אינה משמשת אמצעי מילוט לנהגים אשר פעלו בניגוד לחוק – לדוג’ לא שילמו את ביטוח החובה – והיא רשאית לתבוע מהם שיפוי – הסכום ששולם לנפגע.

נשוב ונציין, כי ביטוח החובה הינו הוראה המחוייבת על פי חוק המגינה על הנהג בסיטואציה של תאונת דרכים.

השלכות העדר ביטוח חובה, הינן מרחיקות לכת – החל מקנס וכלה בתשלום פיצויים גבוהים לנפגעים ומימון הוצאות רפואיות.

כיוון שכך, יש לוודא תשלום ביטוח החובה כחוק טרם השימוש ברכב. במקרה של הליכים משפטיים הקשורים בנושא זה, יש לפנות מיידית אל עורך דין הבקיא בתחום.