מערכת הבית המשפטיתיקון מס’ 5 לחוק זכות יוצרים, תשע”ט-2019 הינו תיקון משמעותי של חוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007 אשר עבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית ביום 1.1.2019, ופורסם בספר החוקים ביום 9.1.2019.
תיקון מס’ 5 עוסק בשלושה נושאים עיקריים כמפורט להלן:
(1) אכיפת זכויות היוצרים במסגרת רשת האינטרנט – מטרתו העיקרית של תיקון 5 הינה להתאים את החוק למציאות העדכנית שבה הולך וגובר השימוש ברשת האינטרנט באופן שמנגיש בקלות וביעילות מידע רב לציבור הרחב, אך עם זאת גם עלול להפיץ שלא כדין מידע שמוגן בזכויות יוצרים.
ההסדר שנקבע במסגרת סעיף 5 לחוק תואם את המגמה המתפתחת ברחבי העולם, בדגש על האיחוד האירופי, בדבר פיתוח אמצעי אכיפה כנגד אתרים פיראטיים והפרות של זכויות יוצרים באינטרנט.
התיקון כולל בהקשר זה את האפשרות להוציא צו להגבלת גישה לאתר אינטרנט שמפר זכויות יוצרים, כאמור בסעיף 53א לחוק, וכן את האפשרות להוציא צו בדבר חשיפת זהותו של מפר זכות יוצרים ברשת האינטרנט, כאמור בפרק ח1 לחוק, שכולל את סעיפים 60א-60ח לחוק.
(2) הפרת זכויות יוצרים בדרך של העמדת היצירה לרשות הציבור – נושא זה עוסק בהפרת זכויות יוצרים ביצירה באמצעות העמדתה לרשות הציבור, לרבות במסגרת רשת האינטרנט, וזאת בנסיבות בהן המפר ידע או היה עליו לדעת על הפרת הזכויות ביצירה זו.
סוגיה זו הוסדרה באמצעות הוספת סעיף 48א לחוק, אשר קובע כי הקלת הגישה ליצירה שהועמדה לרשות הציבור באופן מפר, תיחשב אף היא להפרה עקיפה של זכות היוצרים.
(3) שימוש ביצירות אנונימיות – נושא זה עוסק ביצירות אנונימיות, אשר בעלי זכויות היוצרים או היוצרים שלהם אינם ידועים. בהקשר זה התיקון עוסק באפשרות לעשות שימוש ביצירות כאלו, כאמור בסעיף 27א לחוק, וכן במתן פטור והגנה מפני הפרת הזכות המוסרית ביצירות אלו, כאמור בסעיף 50(א1) לחוק.
בסקירה המפורטת שלפניך נסביר אודות אופן הסדרת שלושת הנושאים שלעיל במסגרת תיקון 5 לחוק.
אכיפת זכויות היוצרים במסגרת רשת האינטרנט לפי סעיפים 53א ופרק ח1 לחוק
כאמור, השימוש הנרחב וההולך וגובר במציאות המודרנית ברשת האינטרנט מאפשר להנגיש ולהפיץ תכנים רבים בקלות וביעילות רבה מאד, דבר שתורם מאד לחופש הביטוי ולזרימת המידע בקרב הציבור הרחב, אך גם מנגיש בקלות רבה תכנים שמוגנים בזכויות יוצרים וזאת תוך הפרתן שלא כדין.
מטבע הדברים, הפגיעה בזכויות היוצרים במסגרת המרחב הווירטואלי, אשר נעשית באמצעות פעולה פשוטה יחסית, עלולה להיות חמורה בהרבה מהפרת זכויות יוצרים שנעשית מחוץ למרחב זה וזאת בשל היקפו העצום של מרחב זה. בנוסף, גם הרבה יותר קשה לאכוף את זכויות היוצרים במרחב זה.
לאור האמור לעיל, החליט המחוקק הישראלי להסדיר את אכיפת הזכויות במסגרת רשת האינטרנט וזאת באופן שמאזן בין זכויות היוצרים של בעלי היצירות המוגנות לבין זכויותיהם של משתמשי הרשת והציבור בכללותו.
עם זאת יודגש כי התיקון נועד לאכוף את הזכויות על המפרים שלהן בלבד במסגרת הרשת וכי הוא אינו עוסק באכיפה גם כלפי משתמשי הקצה שלה.
אכיפת זכויות היוצרים ברשת האינטרנט במסגרת תיקון 5 לחוק מתבטאת בעיקרה באפשרות להוציא שני צווים באמצעות בית המשפט המחוזי כנגד צדדים שלישיים, אשר עוסקים בהגבלת הגישה לאתר האינטרנט המפר ובחשיפת זהותו של הגורם מפר הזכויות במסגרת האינטרנט וזאת כפי שיוסבר להלן.
(א) צו הגבלת גישה לאתר אינטנרט לפי סעיף 53א לחוק.
סעיף 53א לחוק מקנה לבעל זכויות יוצרים ביצירה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להוציא צו שמורה לספק גישה לאינטרנט להגביל את הגישה לאתר אינטרנט שעיקר תוכנו מהווה הפרה ישירה או עקיפה של זכות יוצרים.
במסגרת צו הגבלת הגישה, על בית המשפט להורות לספק הגישה לנקוט באמצעים סבירים להגבלת הגישה לאתר, כולו או חלקו, בתנאים ובמידה שאינה עולה על הנדרש וזאת כדי למנוע, ככל האפשר בנסיבות העניין, את הפגיעה בבעל זכות היוצרים.
לצורך קבלת ההחלטה בדבר הוצאת הצו ולקביעת תנאיו, על בית המשפט המחוזי לשקול שיקולים שונים וזאת גם אם לא הוגשה התנגדות לבקשה להוצאת הצו.
שיקולים אלו כוללים, בין היתר, את: היקף השפעת הוצאת הצו או אי הוצאתו על הציבור, חומרת ההפרה הנטענת, נחיצות הצו למניעת ההפרה של זכויות היוצרים, יעילות סעדים אחרים שעומדים לרשות בעל זכות היוצרים, לרבות פנייה למפר אם זהותו ידועה או אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה, מידת הפגיעה הצפויה בגישה לאתרים אחרים, ומידת היקף הפגיעה בפרטיות משתמשי האינטרנט.
סעיף 53א לחוק גם קובע את סדרי דין להגשת הבקשה לצו זה וכן את האופן לפיו ניתן להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו.
יחד עם זאת, הסעיף גם קובע כי מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו.
(ב) צו לחשיפת מפר זכויות יוצרים ברשת האינטנרט לפי פרק ח1 לחוק.
פרק ח1 לחוק, אשר כולל את סעיפים 60א-60ח, מאפשר לבעל זכויות יוצרים לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להוציא צו לחשיפת פרטי זהותו של גורם שהפר את זכויות היוצרים שלו במסגרת רשת האינטרנט במידה וזו אינה ידועה לו, ואשר דרושים לו כדי לנקוט בהליכים משפטיים כנגד אותו גורם מפר.
כפי שצויין בדברי ההסבר של הצעת החוק, אחד המאפיינים של רשת האינטרנט הוא האפשרות לבצע בה פעולות באופן אנונימי, מבלי לחשוף פרטים אישיים. הזכות להתבטאות אנונימית כוללת למעשה שתי זכויות יסוד חשובות, בדבר הזכות לחופש ביטוי והזכות לפרטיות.
יחד עם זאת, אין לראות ברשת האינטרנט מעין עיר מקלט שבה ניתן לבצע הפרות זכויות כלפי מי שניזוק מתוכן שפורסם באינטרנט וזאת מבלי לתת על כך את הדין.
הליך חשיפת זהות הגורם המפר לפי החוק כולל למעשה שני שלבים עיקריים.
במסגרת השלב הראשון על בית המשפט להורות תחילה לאדם ששמו נקוב בבקשה, הוא המשיב, למסור לבית המשפט בלבד פרטי מידע שברשותו לגבי הגורם המפר וזאת כאמור בסעיף 60ג לחוק.
לצורך קבלת ההחלטה בדבר הוצאת צו זה, על בית המשפט המחוזי לשקול, בין היתר, האם הבקשה לחשיפת הזהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והאם היא הוגשה כדי לאפשר למבקש לנקוט בהליכים משפטיים נגד הגורם המפר.
לאחר שהמשיב מסר לבית המשפט את פרטי המידע אודות הגורם המפר רשאי בית המשפט, בהסתמך על פרטים אלו, להורות על המצאת הבקשה לחשיפת הזהות גם לגורם המפר בעצמו וזאת לפני מתן החלטתו בבקשה לחשיפת הזהות, כך קובע סעיף 60ד לחוק.
לשם כך עליו לשקול, בין היתר, את מידת הוודאות לגבי הגורם המפר, עוצמת הפגיעה בזכויותיו אם לא תינתן לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו לפני מתן ההחלטה בבקשה, הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לגורם המפר ועוד.
במסגרת השלב השני של ההליך, רשאי בית המשפט להורות על מסירת פרטי המידע על הגורם המפר גם למבקש עצמו וזאת בתנאי שהוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, שקיים חשש ממשי שהגורם המפר ביצע כלפיו הפרה וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגדו בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, כך קובע סעיף 60ה(ב) לחוק.
תחילתו של פרק ח1 לחוק הנה 9 חודשים מיום פרסומו, דהיינו, החל מיום 9.10.2019 ואילך.
הפרת זכויות יוצרים בדרך של העמדת היצירה לרשות הציבור לפי סעיף 48א לחוק
סעיף 48א לחוק קובע שגם פעולה להקלת גישת הציבור ליצירה מוגנת אשר הועמדה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 לחוק, וזאת בהפרה וללא קבלת רשות מבעליה, וכאשר פעולה זו נעשתה על ידי אדם שעשה זאת על דרך עיסוקו ולמטרות רווח, ואשר בעת ביצוע פעולה זו הוא ידע או היה עליו לדעת שהיצירה הועמדה מלכתחילה תוך כדי הפרה, תהווה אף היא הפרה עקיפה של זכויות היוצרים ביצירה זו, כאמור בסעיף 48 לחוק.
לעניין זה, אדם המפעיל אמצעים טכנולוגיים למניעת גישה ליצירה שהועמדה בהפרה לא יוחזק מחמת זה בלבד כמי שהיה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה.
סעיף 15 לחוק קובע שהעמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם. מטבע הדברים, אפשרות העמדת היצירה לרשות הציבור כוללת גם את פרסומה או שיתופה במסגרת רשת האינטרנט.
סעיף 48 לחוק מגדיר מהי הפרה עקיפה של זכויות היוצרים, וקובע שעשיית פעולה מסחרית בעותק מפר, כגון מכירתו או הצגתו לציבור באופן מסחרי וזאת תוך שיודעים או שצריכם לדעת, בעת ביצוע הפעולה המסחרית, שמדובר בעותק מפר, מהווה הפרה עקיפה וכי גם הפרה עקיפה מהווה הפרה של זכויות יוצרים לפי החוק.
כלומר, סעיף זה מצריך יסוד נפשי בדבר ידיעה על השימוש בעותק מפר. זאת בשונה מהפרה ישירה של זכויות היוצרים, לפי סעיף 47 לחוק, אשר איננה מצריכה יסוד נפשי כזה, כך שהחבות בה הנה מסוג אחריות מוחלטת, באופן שדורש רק ביצוע פעולה פיזית של אחת הפעולות שמפורטות בסעיף 11 לחוק ללא הסכמת בעלי היצירה, לרבות העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 11(5) לחוק.
לפיכך, סעיף 48א לחוק, מרחיב איפוא את תחולתו של סעיף 48 לחוק, באופן שקובע שגם פעולה למטרת רווח להקלת הגישה שליצירה הועמדה לרשות הציבור תוך כדי הפרת זכויות היוצרים בה, ואף מבלי שהמדובר יהיה בעותק מפר, תוגדר גם היא כהפרה עקיפה.
כלומר, עצם העמדת היצירה לרשות הציבור ללא הסכמת הבעלים מהווה הפרה ישירה של זכויותיה, כאמור בסעיפים 11(5) ו-47 לחוק, ואילו הקלת הגישה ליצירה שהועמדה לרשות הציבור תוך כדי הפרה ישירה כאמור, מהווה הפרה עקיפה שלה, כאמור בסעיף 48א לחוק.
הקלת הגישה ליצירה שהועמדה לרשות הציבור באופן מפר אפשרית למשל באמצעות פרסום לינקים באינטרנט שמפנים לאתרים שמפרסמים את היצירה באופן מפר, או התקנה של תוכנת מחשב שמיועדת להזרמת התכנים המופרים.
הטלת האחריות בשל הפרה עקיפה לגבי יצירות שהועמדו באופן מפר לרשות הציבור ללא הסכמת בעליהן דרושה משום שלעיתים לא ניתן לתבוע את מי שהעמיד מלכתחילה את היצירה לרשות הציבור תוך הפרה ישירה שלה.
במסגרת דברי ההסבר שנלוו להצעת החוק של תיקון 5 לחוק צויין שהסעיף אינו מטיל אחריות על בעלי אתרים, מנהלי פורומים או גורמי ביניים אחרים ביחס לפעולות שמבצעים המשתמשים, אלא שמטרתו להילחם באתרים פיראטיים המספקים קישורים לתכנים מפרים.
בהקשר זה יצויין כי תיקון מס’ 5 לחוק הוסיף גם את סעיף 56א לחוק, אשר קובע כי סעיף 56 לחוק, בדבר תשלום פיצויים בלא הוכחת נזק, לא יחול על מוסדות לא מסחריים אשר העמידו לרשות הציבור יצירה אמנותית באופן מפר, וזאת בתנאי שההפרה לא נעשתה למען מטרה מסחרית. מדובר במוסדות כגון עמותות, ספריות, מוזיאונים, מוסדות חינוך לפי סעיף 29 לחוק ועוד.
שימוש ביצירות אנונימיות לפי סעיפים 27א ו-51(א1) לחוק
תיקון מס’ 5 לחוק קובע גם שני הסדרים שונים אשר מאפשרים להשתמש באופן חוקי ביצירות אנונימיות, אשר בעלי זכויות היוצרים בהן או היוצרים שלהן אינם ידועים או לא אותרו לאחר שקידה סבירה וזאת גם ללא הסכמתם, וכל עוד הם נותרו לא ידועים.
(א) זכות לשימוש ביצירה אנונימית, לפי סעיף 27א לחוק.
סעיף 27א לחוק קובע מהם התנאים לפיהם ניתן לעשות שימוש ביצירה שבעל זכויות בה אינו ידוע או לא הותר.
במידה והמדובר בשימוש שלא למטרה מסחרית, השימוש יותר בתנאי שהמשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור הבעלים לפני השימוש, כאשר שקידה סבירה תיבחן בין השאר בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה, המשתמש ציין באופן ברור בדרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה שהשימוש בה נעשה על פי סעיף זה וכי בעל זכות יוצרים זכאי לבקש שהמשתמש יחדל מהשימוש ופרטים ליצירת קשר עמו, וכן בתנאי שהמשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים.
במידה והמדובר בשימוש למטרה מסחרית, השימוש יותר בהתקיים התנאים שלעיל ובנוסף גם בתנאי שהמשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש, וכן שילם לבעל זכות היוצרים תמלוגים ראויים לאחר שקיבל ממנו הודעה.
סעיף 27א(ד) לחוק קובע ששר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות פעולות שייחשבו שקידה סבירה ופרטים ליצירת קשר עם המשתמש, וזאת לשם עדכונו בדבר זהות הבעלים של היצירה.
(ב) פטור מהפרת הזכות המוסרית ביצירה אנונימית, לפי סעיף 51(ב1) לחוק.
סעיף 50(א1) לחוק מעניק פטור והגנה חוקית כאשר מדובר בהפרת הזכות המוסרית של היוצר ביצירה אנונימית, שיוצרה אינו ידוע.
סעיף 46 לחוק קובע שהזכות המוסרית של היוצר ביצירה כוללת שני היבטים. האחד, כאמור בסעיף 46(1) לחוק, לפיו ליוצר יש זכות ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין ובמילים פשוטות, שיינתן לו קרדיט לגבי היצירה.
השני, כאמור בסעיף 46(2) לחוק, קובע שליוצר יש זכות שיצירתו לא תשונה ולא יוטל בה פגם כלשהו באופן שיש בו כדי לפגוע בכבודו או בשמו.
סעיף 50(א) לחוק קובע שמי שעושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות הנ”ל. לפיכך, סעיף 50(א1) לחוק מקל בעניין זה, וקובע שלמרות האמור בסעיף 50(א) לחוק, הפרת הזכות המוסרית ביצירה אנונימית, שיוצרה אינו ידוע, לא תיחשב כהפרה של זכות זו, וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים:
(1) המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי היוצר, לפני השימוש.
(2) המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה, וכן ציין ופרטים ליצירת קשר עמו לשם עדכונו בדבר זהות היוצר, וזאת כאמור בסעיף 27א(ד) לחוק.
(3) במידה ומדובר בשימוש מסחרי ביצירה, על המשתמש גם פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש.
קראו עוד בנושא:
העתיקו לך תוכן מהאתר? פסק דין לדוגמא ופסיקת פיצויים בשל העתקת תוכן מאתר אינטרנט
לשון הרע בשל הבעת עמדה פוליטית – פסק דין מעניין וחשוב העוסק בנושא
זכויות יוצרים באפליקציה – המדריך המלא והמסקרן ליזמים ובעלי אפליקציות
אחריות חברת אחסון אתרים – מה היקף האחריות של חברת hosting