רשלנות רפואית באבחון סרטן האשכים

מחלת סרטן האשכים מצריכה אבחון מוקדם ומתן טיפול רפואי הולם עוד בשלביה הראשונים, על מנת להעלות את סיכויי ההחלמה ולמנוע מהחולה נזק בלתי הפיך. אך מה עושים במקרים שבהם הרופאים טעו באבחון המחלה?

האשכים הם בלוטות המהוות חלק ממערכת הרבייה של הזכר האחראים על ייצור הורמוני המין הגבריים ותאי הזרע החל מגיל ההתבגרות ועד למותו של הפרט.

קיראו (באנגלית) על סרטן האשכים (הספריה הרפואית ש לממשלת ארה”ב)

ישנם בעיות ומחלות שונות היכולות להתפתח בבלוטות אלו ובכללן מחלת הסרטן. מחלות מסוג זה מאופיינות בהתחלקות בלתי נורמלית של התאים באיבר.

ככל שהאבחון של סרטן האשכים נעשה מוקדם יותר כך הטיפול מוצלח יותר ומרבית החולים אף מחלימים ממנו לגמרי.

הסיכון הגבוה באבחון מאוחר של המחלה הוא התפתחות של גרורות לאיברים מרוחקים כדוגמת הכבד או המוח, אז גם יורדים סיכויי השרידות במחלה. לעיתים, בעקבות איחור באבחונה של המחלה יש לבצע כריתה של שק האשכים, שהרי אז מדובר בגרימת נזק בלתי הפיך לחולה.

קיראו בהרחבה: התיישנות תביעות רשלנות רפואית

מקרי רשלנות רפואית מוכרים

לצערנו הרב, בחלק מהמקרים שבהם המחלה מאובחנת באיחור או שסוג הסרטן לא מאובחן כראוי, עלולה עובדה זאת לשמש כעילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

כבמקרים אחרים של מחלת הסרטן כך גם הפעם, איחור מוטעה או מאוחר עלול להביא לנזקים חמורים ואף בלתי הפיכים.

קיראו בהרחבה בנושא: אמות המידה לטיפול רפואי סביר

ישנם חמישה סוגים ידועים של גידולים סרטניים באשכים המתחלקים לגידולים מסוג סמינומה ושאינם סמינומה: כוריוקרצינומה, טרטומה, סמינומה, אמבריונל קרצינומה וגידול אנדודרמל סינוס.

במקרים נדירים יכול גם להופיע באזור זה גידול לימפומה מסוג שאינו הודג’קינס. גידולים שאינם סמינומה שכיחים יותר בגברים בגילאי 35-15 שנה לעומת גידולים מסוג סמינומה שנפוצים בגילאי 55-25.

מקרי רשלנות נפוצים באבחון סרטן האשכים מתרחשים בעקבות טעות באבחון סוג הסרטן המסוים שלעיתים מצריך גם מתן טיפול רפואי שונה כמו במקרה של לימפומה שאינה מסוג הודג’קינס.

מיותר לציין כי אבחון וטיפול שאינו מתאים בסרטן, עלול להביא להחמרה במצבו הרפואי של החולה ולהתפתחות המחלה והתפשטותה.

התסמין הראשוני לסרטן האשכים הוא נפיחות בשק האשכים. סימפטומים נוספים כדוגמת קוצר נשימה, שיעול, כאב בטן או גב מופיעים בדרך כלל מאוחר יותר עם התפתחות המחלה.

אבחון המחלה נעשה על ידי רופא אורולוג השולח את המטופל לביצוע בדיקות דם והדמיה באמצעות אולטרה סאונד המיועדות לבחון האם הנפיחות מהווה גוש סרטני.

במידה וממצאי ההדמיה מחשידים תילקח דגימה מהאזור כדי לאשר את האבחנה. פענוח תוצאות בדיקת ההדמיה נעשית על ידי רדיולוג שהנו רופא המתמחה בבדיקות הדמיה. פענוח הביופסיה מתבצע על ידי האורולוג.

רשלנות נפוצה אחרת באבחון סרטן האשכים היא אי הפניה של המטופל לבדיקה אצל רופא אורולוג לבחינת התסמינים.

קיראו בהרחבה על: חובת הגילוי וקבלת הסכמה מדעת

פסק דין שעסק בתביעת רשלנות רפואית בגלל טעות באבחון סרטן באשכים

המדובר על הליך ו”ע 2072/00 ד.ח. נ’ משרד הביטחון – ערעור על החלטתו של קצין התגמולים בעניין הקשר הסיבתי בין סרטן באשך ימין של התובע ושירותו הצבאי.

השאלה המשפטית המרכזית היא האם נמסרו לתובע כל הפרטים הנדרשים כפי שהייתה תמונת המצב בעת ביצוע הניתוח. הצדדים לא חולקים על כך  שתנאי השירות הצבאי לא גרמו למחלה אלא שהרופאים שטיפלו במערער טרם הניתוח שבעטיו נגרם לו הנזק העצבי לא נתנו לו את כל המידע המספק.

המערער הופנה לבית החולים על ידי הרופא הצבאי ושם הוסבר לו כי ייתכן ומדובר בגידול ולכן באותו יום נכרת האשך יחד עם חבל הזרע.

לאחר תוצאות הבדיקה הפתולוגית ובדיקת CT הומלץ למערער לבצע ניתוח נוסף אשר לטענתו פגם ביכולת הרבייה שלו ולאחר הניתוח התברר לו שהייתה חלופה שיכלה למנוע את הפגיעה בעצב.

כבוד שופטת בית משפט השלום בתל אביב עינת רביד קובעת כי במקרה זה חלה לפי ההלכה הפסוקה וסעיף 13 לחוק זכויות החולה תשנ”ו-1996 חובה על הרופאים בבית החולים ליידע את התובע על קיומה של שיטה אחרת ולכן היא קובעת שהנזק שנגרם הוא כתוצאה מרשלנות הצוות.

מקורות מידע וקריאה נוספת בנושא:

• רשלנות רפואית באבחון סרטן האשכים
• אגף שיקום נכים – משרד הבטחון
• עורך דין מומחה לרשלנות רפואית – עו”ד עופר סולר
• קשר השתיקה של רופאים – חשוב להכיר ולדעת
• מעמדו המשפטי של קטין – סקירה משפטית