מערכת הבית המשפטיתקנות 9-4 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ולמתקני בזק) התשס”ט-2009, מחייבות חברות בעלות רישיון למתן שירות טלפון נייחים וניידים להנגיש את הציוד והשירותים אשר ניתנים על ידן לבעלי מוגבלויות.
תקנה 4 לתקנות אלו למשל מחייבת את החברות הללו להעמיד שני דגמים לפחות של ציוד קצה המיועד לאנשים בעלי לקויות שמיעה, לקויות ראיה, מוגבלות בהפעלת ידיים או מוגבלות קוגניטיבית.
כמו כן, תקנה 5 לתקנות אלו מחייבת את החברות הללו להעמיד שירות הודעות מסרונים המותאם לאנשים עם מוגבלות בראיה, כמו כן להעמיד מוקד שירות תיווך טלפוני לאנשים עם מוגבלות בשמיעה.
במסגרת הליך ת”צ 9353-02-12, 57488-02-13, יאיר צורן נ’ פרטנר חברת תקשורת בע”מ ואח’ אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, נדונה תביעה ייצוגית אשר הוגשה בשנת 2012 על ידי בעלי מוגבלויות שונים כנגד חברות פרטנר, סלקום, פלאפון, בזק והוט מובייל.
התביעה התבססה על הטענה לפיה חברות אלו מפרות את התקנות בכך שאינן מנגישות את הציוד והשירותים הניתנים על ידן לאנשים בעלי מוגבלויות.
בתחילה הכחישו החברות הנתבעות את הטענות האלו, אולם לאחר הדיון הראשון שהתנהל בתיק הן הסכימו לנהל מו”מ עם התובעים.
בתום מו”מ ממושך שהתנהל בין הצדדים, הגיעו הצדדים להסדר פשרה אשר אושר על ידי בית המשפט ביום 19.4.2016.
הסדר הפשרה כולל בעיקרו את הקביעות הבאות:
(1) כל החברות התחייבו להציע ללקוחותיהן לפחות 2 דגמים של ציוד קצה התואם ללקוחות בעלי לקויות שמיעה, כאשר ייעשה מאמץ לשווק להם מכשירים הנגישים ברמה שהיא אף מעבר לזו שקבועה בתקנות.
(2) כל חברות הסלולר התחייבו לאפשר ללקוחות בעלי לקות השמיעה שרכשו את חבילת הגלישה הגדולה ביותר לקבל בחינם הגדלה של חבילה זו בשיעור 50%.
(3) כל החברות התחייבו להעמיד לרשות לקוחות בעלי לקויות ראייה לפחות 2 דגמים של ציוד קצה התואם ללקות זו.
(4) כל חברות הסלולר התחייבו לרכוש עד 300 מכשירים המצויידים באפליקציה “ריי” מדי שנה למשך ארבע שנים מהמועד הקובע, כמו כן להעמיד מכשירים אלה ללקוחות לקויי הראייה שיזדקקו להם ללא תשלום נוסף.
(5) כל החברות התחייבו להעמיד לרשות לקוחותיהן לפחות 2 דגמים של ציוד קצה המתאים ללקוחות בעלי לקות בהפעלת הידיים, כמו כן 2 דגמים של ציוד קצה המתאים לאנשים עם לקות קוגניטיבית.
(6) כל החברות אשר מספקות שירותי משלוח מסרונים בשפות עברית וערבית התחייבו להעמיד לרשות הלקוחות שירותי מסרונים קוליים בשפות אלה.
(7) סימון התאמת נגישות של ציוד הקצה המותאם, מתן אפשרות ללקוחות בעלי המוגבלות להתנסות במרכזי שירות במכשירים המוצעים להם, והחלפת מכשירים שנרכשו על ידם בכפוף להוראות ההסכם ובמועדים שנקבעו בו.
עורך דין – אתר אינטרנט כבר יש לך?
(8) הקמת מוקד שירות תיווך טלפוני להעברת מסרים לשירות אנשים עם מוגבלות בשמיעה או דיבור, בשפות עברית וערבית.
שירותי התיווך יינתנו גם באמצעות דואר אלקטרוני, פקסימיליה, מסרונים, צ’ט ותוכנת וידאו.
(9) הדרכת נציגי השירות בעניינים הנוגעים לאנשים עם מוגבלויות, בדגש על מתן שירות לאנשים עם מוגבלות בראיה, בשמיעה ובהפעלת הידיים (בבזק גם לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית).
(10) עריכת קמפיין משותף לפרסום ההתאמות לנגישות בגובה של 475,000 ₪ ועריכת קמפיין המשך לאנשים עם מוגבלות בגובה של 440,000 ₪, במשך 4 שנים נוספות לאחר הקמפיין הראשוני.
בנוסף לכך, יפורסמו עיקרי התאמת הנגישות באתרי האינטרנט של החברות בעלון ובאחת החשבוניות החודשיות.
(11) הקמת קרן ייעודית לה בסך של 200,000 ₪ לצורך פיתוח אמצעים טכנולוגיים להנגשת שירותי תקשורת, בדגש על שירותי טלפוניה.
הקרן תפרסם קול קורא לביצוע מחקרים ויוענקו עד עשרה מענקים למחקר בתחום זה.
קראו בהרחבה: מדיניות שימוש באתר אינטרנט
פסיקת בית המשפט
לאחר עיון בכתבי הדין, בהסדר הפשרה המוצע, בתגובת היועץ המשפטי לממשלה ובתשובות לתגובה, הגיע בית המשפט למסקנה.
בית המשפט הסיק כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של כל תושבי מדינת ישראל שהנם בעלי בעלי לקות ראיה, לקות שמיעה, מגבלה בהפעלת הידיים או מגבלה קוגניטיבית.
בית המשפט אף ציין שחלק מן ההתחייבויות שהחברות נטלו על עצמן אף חורגות מאלה הקבועות בחוק ובתקנות.
שכן, החברות התחייבו להעמיד לבעלי לקות שמיעה מכשירים העולים בתכונותיהם על אלה הקבועים בתקנות.
בנוסף, החברות התחייבו לרכוש אפליקציות “ריי” בשווי מיליוני ש”ח, להפעיל מוקד שירות תיווך בעלות משמעותית, להשקיע מאות אלפי ש”ח בפרסום ההתאמות ולהקים קרן ייעודית שתוכל לקדם את עניינם של בעלי מוגבלויות לטווח הארוך.
יחד עם זאת, בית המשפט הוסיף וקבע מספר הנחיות נוספות לגבי אופן ניהול הקרן הייעודית, לרבות בנוגע לאופן הפיקוח על התנהלות הקרן.
יש לך שאלות? חושבים שפגעו בזכויות שלכם? ליחצו לקבלת יעוץ משפטי של עורכי דין