שוויון בין גבר לאשה – ישראל 2010 – מאמר דעה

המאמר דן בסוגיית השוויון בין גברים לנשים  בישראל תוך הצגת נתונים סטטיסטיים שנכונותם אינה שנויה במחלוקת.

לפני הצגת הנתונים יוצגו מגמות החקיקה והפסיקה בסוגיה, ובהמשך הסיבות לפערים שבין המצב המשפטי, למציאות הלכה למעשה.

מגמת החקיקה

ראוי לציין כי בחוקי היסוד בישראל אין כל זכר למושג שוויון מכל סוג שהו. לעומת זאת בשנת 1951 חוקק חוק שיווי זכויות האישה. בחוק זה נקבעו כללים מעליבים, שפוגעים בכבודן של נשים, יותר מאשר הגנה עליהן. למשל סעיף 6א הקובע כי לאישה זכות מלאה על גופה. או 6ב הקובע כי לאישה הזכות להגנה מפני אלימות.

האם אלו לא זכויות מובנות מאליהן של כל אדם באשר הוא? אמנם ישנם עוד סעיפים דומים בחוק זה הדרושים תיקון, אולם ישנם גם סעיפים הקובעים כללים ברורים לשוויון בין גבר לאישה, כגון:  סעיף 6ג- הקובע כללים לייצוג הולם של נשים בגופים ציבוריים. סעיף 6ג1- הקובע כללים לייצוג בוועדות ציבוריות ועיצוב מדיניות לאומית. סעיף 6ד- שוויון בין גבר לאישה בשרות הביטחון. קיראו בהרחבה אודות זכויות אדם.

מגמת הפסיקה

לא ניתן לנהל דיון בסוגיית שוויון בין נשים לגברים ללא תזכורת בג”צ אליס מילר משנת 1994. מקרה של אותה החיילת שכל חלומה היה להיות טייסת בחיל האוויר, ובקשתה נדחתה משום היותה אישה. ברוח הפסיקה זו גם תוקן חוק שיוויון זכויות האישה, וביהמ”ש בפסה”ד קבע קווים מנחים לשוויון בין נשים לגברים. בנוסף נקבע כי אישה יכולה להיות טייסת, וכדי שלא לאפשר לאישה להתקבל לתפקיד מסוים, יש להציג ממצאים המוכיחים כי עצם היותה אישה לא מאפשר לה למלא את התפקיד בפועל.

השאלה האם הכללים הקבועים בחקיקה ופסיקה תורגמו הלכה למעשה?

להלן התשובה בטבלה הבאה ע”פ נשים וגברים, המציגה מספר תפקידים משמעותיים מאז קום המדינה:

[למידע אודות מערכת המשפט בישראל לחצו כאן]

ניתן להמשיך ולהציג עוד נתונים מעבר למה שהוצגו בטבלה זו, אולם להבהיר כי היחס עדיין לא ישתנה. חוסר שוויון בין גברים לנשים לא מסתכם רק במספר המשרות שמוקצות לנשים, אלא גם חודר לתוך תנאי המשרות. כלומר ישנם מקרים רבים שבהם גבר ואישה מבצעים את אותם התפקידים במדויק, והאישה עדיין משתכרת פחות.

מדוע קיימים פערים כה משמעותיים בין החקיקה והפסיקה, למציאות?

ראשית, משום שהחקיקה והפסיקה גרידא, אינם מספיקים לחולל שינויים חברתיים, בייחוד בישראל. שנית, משום שנשים בישראל עדיין לא השכילו ללמוד את הכלל החשוב הזה. לאפליה זו ישנם מספר גורמים, אולם אני סבור כי העיקרי שביניהם, הן הנשים עצמן.

קיראו אודות חופשת לידה לגברים | דמוקרטיה בישראל

בשנים האחרונות לא נראו מאבקים כלשהם לקידום השוויון בין נשים לגברים, אף לא מאבקים משפטיים. כבר בעבר הוכח כי מאבק משפטי יכול להביא לשינוי בדפוסים חברתיים. מקרה של אליס מילר היא הוכחה הטוב ביותר. עד למקרה של אליס מילר, נשים אף לא חלמו להיות טייסות, ומאז המקרה ישנן טייסות בחיל האוויר בישראל.

לסיכום, ראי לחברה הישראלית –  בחברה תקינה לא אמורה להיות חקיקה שתגן על זכויות האישה. זכויות האישה אמורות להיות מובנות מאליהן. בחברה הישראלית, למרות דברי החקיקה והפסיקה, אין שוויון בין נשים לגברים, כך יוצא שרעיונות נפלאים של נשים בישראל שהיה בכוחם להפוך את חיינו ליותר טובים, נשארים בגדר רעיון בלבד.

המאמר נכתב ע”י גל מוטאי – בוגר B.A במדע המדינה – LL.B במשפטים- LL.M  במשפטים, מומחה למשפט פלילי.

למאמרים נוספים פרי עטו: שוב ביהמ”ש העליון עלה על מוקש | איך לבחור עורך דין?

אלול – הבית המשפטי שלך ברשת! עורכי דין, פסקי דין וחוקים.