מערכת הבית המשפטי
בישראל מערכת בתי משפט ענפה ובה בתי משפט רבים, בעלי תפקידים שונים. בואו נעשה קצת סדר בבלאגן – לפניכם סקירה מקיפה על בתי המשפט בארץ.
ישראל היא דמוקרטיה מערבית הפועלת לפי דגם הפרדת הרשויות של מונטסקיה (כפי שתואר בספרו “רוח החוקים”).
לפי דגם זה קיימות שלוש רשויות בדמוקרטיה אשר מקיימות בינן לבין עצמן מערכות יחסים הדדיות המבטיחות שלא ירוכז כוח רב מדי בידי אחת מהן, רשויות אלו הן :
- הרשות המבצעת – בישראל מדובר בממשלה
- הרשות המחוקקת – הלוא היא הכנסת
- הרשות השופטת – מערכת בתי המשפט
מבנה הרשות השופטת
סעיף 1 לחוק יסוד – השפיטה התשמ”ד 1984 מגדיר שלוש ערכאות כבעלות סמכויות שיפוטיות בישראל:
- בית המשפט העליון
- בתי משפט מחוזיים
- בתי משפט השלום
בנוסף לכך, בסעיף 1(ב) לאותו החוק, מוענקות סמכויות שיפוטיות גם לבתי דין שהוקמו לפי חוק, כך לדוגמא קיימים בתי דין רבניים, בתי דין לעבודה, בתי דין לענייני משפחה וכד’.
ליחצו לעיון בנוסח: חוק יסוד השפיטה
סמכויות בתי המשפט
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984 מגדיר את הסמכויות של הערכאות השונות ואלו הן:
בית משפט השלום
בית משפט השלום מהווה את הערכאה הנמוכה ביותר ובסמכותו לדון בעניינים הבאים :
- בעבירות פליליות שעונש המאסר המרבי בגינן אינו עולה על 7 שנים
- בסכסוכים אזרחיים שסכום התביעה בהם הוא עד 2.500.000 שקלים חדשים
- בתביעות הנוגעות להחזקה ולשימוש במקרקעין – להבדיל מתביעות בעלות במקרקעין שנדונות בבית משפט המחוזי
במסגרת פעילותם של בתי משפט השלום, פועלים מספר בתי משפט נוספים:
בית המשפט לתביעות קטנות, המטפל בהגשת תביעות קטנות של אזרחים, בית המשפט לענייני משפחה, המטפל בנושאי גירושין ודיני משפחות.
כמו כן פועלים בית המשפט לעניינים מקומיים ובית המשפט לתעבורה.
בית המשפט המחוזי
לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בכלל התביעות שאינן בסמכותם של בית משפט ו/או בית דין אחר. מכך סמכויות בתי המשפט המחוזיים הן כדלקמן :
- דיון בערעורים על החלטות שהתקבלו בבית משפט השלום
- דיון בנושא תביעות פליליות שעונש המאסר עליהן גבוה משבע שנים
- דיון בסכסוכים אזרחיים שסכום התביעה בהם גבוה מ- 2.500.000 ₪
- דיון בנושא בעלות במקרקעין
בנוסף, במסגרת פעולת בית המשפט המחוזי, פועלים טריבונלים שיפוטים נוספים שהחשוב מביניהם הוא בית המשפט לעניינים מנהליים, שתפקידו לדון בתביעות אזרחים נגד זרועות המדינה השונות.
בית המשפט העליון
בית המשפט העליון הוא הערכאה הגבוהה ביותר והחלטותיו מחייבות את כל הערכאות שתחתיו. בבג”ץ 1000/92: בבלי נ’ בית הדין הרבני הגדול, נקבע שתקדימי העליון מחייבים גם את בתי הדין הרבניים.
במסגרת סמכויותיו של העליון ניתן למנות:
- דיון בערעורים על החלטות בית משפט המחוזי
- דיון כבג”ץ (בית הדין הגבוה לצדק), בסוגיות משפטיות הנוגעות למעשי המדינה במקום בו אלו נוגדים את החוק ו/או את הצדק.סמכות זו על פניה נראית זהה לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים עליה עמדנו.עם זאת ניתן להבחין באופן גס בין השניים לפי חשיבות העניין הציבורי שמתעורר בתביעה.כלומר ככל שהתביעה מרכזת סביבה עניין ציבורי רב יותר, והיא מוגשת כנגד זרוע בכירה יותר של המדינה, כך סביר יותר להניח שהיא תשמע מול בג”ץ.
בשנים האחרונות נמתחה ביקורת על הדרך שבה בג”ץ הצר וביקר את התנהלות הרשויות השונות ובעיקר את הממשלה.
בשנת 1995, בהחלטה השנויה עד היום במחלוקת(ע”א 6821/93), קבעו שופטי בג”ץ כי הם ברי סמכא לבטל חוק שהתקבל בכנסת עת הוא סותר אחד מחוקי היסוד של מדינת ישראל.
אכיפת ההחלטות של בתי המשפט
בישראל קיימים גופים שתפקידם לאכוף את פסקי הדין של הרשות השופטת, כך לדוגמא בעניינים פליליים, מקובל שאחראיות זו מוטלת על שירות בתי הסוהר והמשטרה ואילו בעניינים אזרחיים היא מוטלת על לשכת ההוצאה לפועל.
הצעות לשינוי מערכת בתי המשפט
המבנה המתואר של מערכת בתי המשפט בישראל, ספג ביקורת רבה במרוצת השנים ויש המציעים לשנותו.
אחת מההצעות שעומדות לסדר היום, היא איחוד בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי לערכאה אחת והפיכת בית המשפט העליון לבית המשפט לערעורים.
צריכים יעוץ של עורך דין? ליחצו לקבלת יעוץ משפטי.
[…] בית המשפט העליון (אליו הובא הדיון בבקשת הערעור) פסק כי על אף שלא נחתם חוזה, העובדה שנחתם זיכרון דברים, ההוכחה על חלופת תכתובות שהעידו על קבלת הצעה. […]
[…] בבית המשפט, ואף אם לא הוכח בידי התובע כל נזק עדיין רשאי בית המשפט לפסוק לו (לתובע) בהתאם לשיקולים שונים פיצוי של עד 10,000 […]
[…] הכוח לקבוע את ההגדרות נתון בידי בית המשפט ולא בין הצדדים עצמם. לא אחת אנו נתקלים במקרים בהם […]
[…] תחת הגדרה זאת, כלומר זוהי נורמה הנתונה לפרשנותם של בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, והיא יכולה להשתנות בהתאם לנסיבות […]
[…] בית המשפט יוודא, כי התובע מייצג את האינטרסים של הקבוצה באופן הולם ובתום לב. לצורך אישור הבקשה רשאית הערכאה להחליט על החלפת תובע מייצג או צירוף תובע מייצג נוסף. […]
[…] לכך, הוא מהווה תחנה אחרונה למשפטים רבים אשר מגיעים אל בתי המשפט ברמה נמוכה יותר (קרי, בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי). […]
[…] של המדינה ועוד בטרם הדבר עוגן בחקיקה כלשהי עמד בית המשפט העליון על החשיבות שבתנועה חופשית ברחבי המדינה תפיסה שרק הלכה […]
[…] מערכת המשפט כוללת ערכאות לפי סדר היררכי: שלום, מחוזי ועליון ולצידן בתי דין לעניינים ייחודים דוגמת משפחה, עבודה וכד’. […]
[…] מערכת בתי המשפט בישראל בנויה כך שלבתי המשפט הרגילים מוקנית סמכות שיפוט כללית מטעם המדינה. […]
[…] מכהנים בתי משפט לנושאים ספציפיים, דוגמת בית משפט לענייני משפחה, תעבורה […]
[…] השלישי הוא מערכת המשפט בישראל: בשנים האחרונות ישנה התלהמות ציבורית מוגזמת ולא […]
[…] מציע למחוקקים, יושבי כנסת ישראל וכן אל מערכת המשפט שיתחילו למלא את הערכים הללו בתוכן. כי אם לא יעשו כן גם […]
[…] מערכת בתי המשפט בישראל מהווה בית דין צבאי ערכאה שיפוטית מיוחדת, בעל סמכות […]
[…] המרכזית של המשרד הינה ארגון ותפעול מערכת בתי המשפט בארץ, ובכלל זה: מינוי שופטים לכהונה במסגרת בית משפט, […]
[…] מערכת בתי המשפט בישראל כוללת בית משפט עליון, בתי משפט אזרחיים ומחוזיים, בתי משפט דתיים, בית דין צבאי, מנהליים ובתי דין לעבודה, כאשר על האכיפה מופקדת מערך הוצאה לפועל. […]
[…] הדין גורם לאובדן אמון הציבור בנציגי מערכת בתי המשפט ולתחושת אכזבה מהשירות הניתן על ידי הרשות […]
[…] יסוד: השפיטה (1984) – מסדיר את סמכויות השפיטה, מערכת בתי המשפט ומוסדות המשפט בכלל, עצמאות הרשות השופטת, מינוי שופטים, […]
[…] [למידע אודות מערכת המשפט בישראל לחצו כאן] […]
[…] מצב דברים זה צפוי להוביל לריבוי תביעות, אשר מתוקף טבען והיקפן הכלכלי הנמוך ינותבו לטיפולו של בית המשפט לתביעות קטנות – ערכאה אשר גם כיום, טרם כניסת התקנות לתוקף, מתמודדת עם עומס רב, ושוב יישמעו טענות על סחבת טיפול בתיקים וחוסר יעילות בהתנהלות מערכת המשפט. […]
[…] דין חייב להיות מעודכן בהלכות האחרונות ופסקי דין של בתי המשפט השונים ובמאמרים אקדמאיים רבים המופיעים בכתבי העת […]