מערכת המשפט בישראל, כמו במדינות נוספות בעולם, מורכבת ממדרג היררכי של ערכאות שיפוטיות, כאשר כל ערכאה (למעט התחתונה) מהווה אינסטנציית ערעור על זו שמתחתיה. בואו להכיר את ערכאות השיפוט בישראל.
מערכת בתי המשפט בישראל בנויה כך שלבתי המשפט הרגילים מוקנית סמכות שיפוט כללית מטעם המדינה.
סוג נוסף של ערכאות משפטיות, הפועלות לצד בתי המשפט, הינו בתי דיון מיוחדים, האמונים על השפיטה בתחום מסוים ומונחים על ידי מערכת חוקים נפרדת וייחודית.
הערכאות המשפטיות, בתי המשפט ובתי הדין, מהוות זרוע הביצוע של הרשות השופטת – אחת משלוש הרשויות במשטר דמוקרטי, יחד עם הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.
מבנה מערכת המשפט בארץ וסוגי ערכאות משפטיות
מערכת המשפט בישראל מורכבת מבתי משפט אזרחיים, לצידם פועלים בתי משפט מנהליים, בתי דין דתיים בהתאם לדתות השונות, בתי דין צבאיים ובתי דין לעבודה.
בתי המשפט האזרחיים
שני דברי חקיקה מרכזיים מעגנים את סמכות הערכאות המשפטיות בארץ:
חוק יסוד: השפיטה קובע את המדרג ההיררכי, המונה שלוש ערכאות משפטיות, בידיהן מסורה סמכות השיפוט – בית המשפט העליון, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום.
חוק בתי המשפט מעגן את סמכויות השיפוט, הנתונות בידי כל ערכאה. אלה משתרעות הן על הרובד הענייני והן על הרובד המקומי בהתאם לפריסת בתי המשפט בארץ על פי מחוזות.
ערכאת היסוד במדרג ערכאות השיפוט, בה נפתחים מרבים התיקים האזרחיים והפליליים.
בגדרי סמכותה נכללים – בנושאים אזרחיים: תביעות כספיות, שגובהן אינו עולה על 2.5 מיליון ש”ח וכן תביעות מקרקעין – חזקה, שימוש או חלוקה; תביעת מיטלטלין, הכרוכה בתביעת מקרקעין; תביעה שכנגד לתביעה אזרחית ונושאים נוספים.
בנושאים פליליים משתרעת הסמכות על עבירות, שעונשן הינו קנס או עד שבע שנות מאסר ועל עבירות מיוחדות נוספות, המנויות בחוק.
בגדרי סמכותה של ערכאת השלום נכללים בתי משפט לנושאים ספציפיים: בית דין לענייני משפחה, בית משפט לתביעות קטנות, בית הדין לתעבורה ובית דין לעניינים מקומיים.
בית המשפט המחוזי
בית משפט זה הינו בעל סמכות שיפוט שיורית לגבי כל הנושאים, שאינם מצויים בסמכות בית משפט השלום, בית משפט מיוחד או בית דין.
הוא עוסק בתביעות אזרחיות, שגובהן מעל 2.5 מיליון ש”ח ובעבירות פליליות, שעונשן מעל שבע שנות מאסר.
בית המשפט העליון
פועל בשני כובעים: כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות אחרות של בית משפט מחוזי וכערכאת ערעור ברשות מיוחדת על החלטות, שקיבל בית משפט מחוזי בשבתו כערכאת ערעור.
בכובעו הנוסף מכהן בתור בג”צ – בית המשפט הגבוה לצדק ודן בעתירות, המוגשות נגד רשויות, גופי ממשלה, בתי משפט ובתי דין.
ערכאה זו הינה בעלת סמכות שיפוט נרחבת, המשפיעה על המשפט בארץ ומעצבת נורמות חברתיות.
בתי דין מיוחדים
בעלי סמכות שפיטה בנושאים ספציפיים ומוגדרים, אשר מונחים על ידי דינים מיוחדים. מהווים גורם נפרד וחיצוני ממערכת המשפט הכללית.
על בתי הדין העיקריים נמנים: בית הדין לעבודה (אזורי וארצי), בתי דין דתיים (בית הדין הרבני, וכמו כן שרעי, דרוזי), בית דין צבאי, בתי דין משמעתיים לעובדי המדינה ועוד.
מדובר בבתי דין ייעודים, שהדיינים היושבים בהם הינם בעלי השכלה רלוונטית והכשרה מקצועית בתחום, בידיהם מסורה סמכות שפיטה יחודית או סמכות מקבילה למערכת המשפט הכללית.
[…] מערכת בתי המשפט בישראל מהווה בית דין צבאי ערכאה שיפוטית מיוחדת, בעל סמכות שיפוט בנושא מוגדר, אשר מונחית על ידי […]
[…] כפוף למערכת הפוליטית, בארץ היועץ המשפטי עצמאי מהשפעת ערכאות שיפוטיות, שר המשפטים […]
בס”ד
שלום
האם בית דין רבני נחשב לערכאה? אם לא, האם בתוך מערכת בית הדין הרבני ישנן ערכאות?
תודה רבה
כל טוב