מערכת הבית המשפטיבית דין צבאי מתנהל באופן מעט שונה ממערכת המשפט המסורתית, כאשר גם קצינים חסרי הכשרה משפטית רשאים לכהן כשופטים בו. איך זה עובד ומתי יעמוד חייל לדין צבאי פלילי?
בית דין צבאי הינו טריבונל משפטי, הפועל בשירות הצבא.
במבנה מערכת בתי המשפט בישראל מהווה בית דין צבאי ערכאה שיפוטית מיוחדת, בעל סמכות שיפוט בנושא מוגדר, אשר מונחית על ידי מערכת דינים יעודית – חוק השיפוט הצבאי.
ככאלה, מהווים בתי הדין הצבאיים גורם חיצוני למערכת המשפט הכללית.
סמכות השיפוט, המוקנית לבית דין צבאי, הינה לגבי עבירות פליליות בלבד וחלותה הינה על חיילים ואזרחים עובדי הצבא (בארץ חלה גם על אזרחי יהודה ושומרון, המצויים תחת משטר צה”ל).
טריבונל זה מקובל במדינות רבות בעולם, בכללן ארה”ב, ארצות באירופה ומדינת ישראל.
מבנה מערכת בתי הדין הצבאיים בישראל
דבר החקיקה, המהווה מקור סמכות לפעילות בתי הדין הצבאיים, הינו חוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955 (חש”צ).
הגורם אשר אמון על פעילות בתי הדין הצבאיים הינו יחידת בתי הדין הצבאיים (יבד”צ).
סמכות השיפוט של בתי דין אלה משתרעת על עבירות פליליות כלליות ועל עבירות צבאיות בעלות גוון פלילי, המפורטות בחש”צ.
פריסת בתי הדין הצבאיים בארץ הינה לפי מחוזות וחילות: מחוז צפון וחיל הים – בית הדין בחיפה; מחוז המרכז, חיל האוויר, פיקוד העורף והמטכ”ל – בית הדין ביפו; מחוז הדרום ומפקדת זרוע היבשה- בית הדין הצבאי בקרית מלאכי.
מקום מושב בית הדין הצבאי המיוחד לקצונה בכירה (דרגת סגן אלוף ומעלה) ובית הדין הצבאי לערעורים הינו בקריה בתל אביב.
חבר השיפוט
השופטים הצבאיים המשרתים בכל מחוז הינם בדרגת רב סרן או סגן אלוף. כנשיא בית דין צבאי מחוזי מכהן קצין משפטאי בדרגת אלוף משנה.
בבית הדין הצבאי המחוזי יכהן שופט צבאי, שהינו משפטן בשירות סדיר או חייל מילואים, כאב בית הדין ולצידו ימונו שני שופטים חסרי הכשרה משפטית בדרגת רב סרן או סגן אלוף.
לבית הדין הצבאי לערעורים מתמנים שופטים בדרגת אלוף משנה. מפקד יחידת בתי הדין צבאיים, המשמש גם כנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, הינו בדרגת אלוף.
נשיא בית הדין המיוחד הינו אחד מנשיאי בתי הדין המחוזיים, אשר נדרש לענוד דרגות יצוג למשך הדיון, במידה ושופט קצין הגבוה ממנו בדרגתו.
יצוג הנאשם בבית דין צבאי
בדומה להליך משפטי רגיל עומדת לזכות הנאשם, הנשפט בפני בית דין צבאי, אפשרות להיות מיוצג.
היצוג הינו על ידי סנגור מטעם הסנגוריה הצבאית או עורך דין רגיל, שקיבל אישור מיוחד ליצג בפני בתי דין צבאיים.
הגשת תביעה לבית הדין הצבאי
ככלל, ההחלטה האם לערוך את הבירור המשפטי בפני בית דין צבאי נתונה בידי הפרקליטות הצבאית. החלטה זו נסמכת על ממצאי חקירת מצ”ח או קצין בודק יחידתי.
עבירות אשר דרגתן חומרתן הינה כזו שאינה מאפשרת קיום דיון בהן במסגרת הדין המשמעתי, יידונו באופן גורף בבית הדין הצבאי.
הגשת ערעור על פסיקת בית הדין הצבאי
בסיום הליך משפטי בפני בית דין צבאי קיימת אפשרות הגשת ערעור על גזר הדין – על עצם ההרשעה או על העונש שנפסק.
סמכות הערעור נתונה בידי הנאשם עצמו או הפרקליטות הצבאית והערעור יוגש לבית הדין הצבאי לערעורים.
נסיבות מסוימות, אשר הוגדרו בחוק, מקנות אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על פסיקת בין הדין הצבאי לערעורים בפני בית משפט עליון.
אכיפת הכרעת הדין שהתקבלה על ידי בית דין צבאי והשלכותיה
במרבית המקרים, העונשים הנגזרים על ידי בית דין צבאי מתבצעים בבתי הכלא הצבאיים.
בעונשי מאסר לפרק זמן ממושך, קיימת אפשרות העברת המורשע להמשך ריצוי העונש בכלא אזרחי.
הרשעה בחלקן הארי של העבירות המנויות בחש”צ ובעבירות בדין הפלילי הכללי, גוררת בהכרח רישום במרשם הפלילי האזרחי.
בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי ההחלטה אם להגיש כתב אישום, המצמיח רישום פלילי, או להחליף את סעיף האישום בעבירה שאינה בת רישום פלילי, מסורה בידי התביעה הצבאית בלבד ואינה נתונה לבית הדין הצבאי.