מערכת הבית המשפטימהות הזכות לשבות מעבודה וחשיבותה – שביתה היא אמצעי דמוקרטי שנוקטים בו העובדים כנגד המעביד במסגרת סכסוך כלכלי אשר מתגלע בין הצדדים. השביתה נחשבת לזכות יסוד במרבית המשטרים הדמוקרטיים ונמנית עם רשימת זכויות האדם החברתיות. להלן סקירה מרתקת על הזכות לשבות לפי חוקי העבודה בישראל…
תכלית זכות השביתה היא להגן על העובד, לשפר את מעמדו ולהעניק לו כלים להתמודדות עם גזרות המעסיק והחלטותיו הניהוליות.
ככל זכות אחרת גם השביתה היא זכות יחסית, אשר יש לאזנה למול שיקולים אחרים ולהגביל את היקפה שעה שהיא פוגעת בעקרונות בסיסיים של המשטר הדמוקרטי, כמו שלטון הרוב, השוויון בפני החוק ועקרון מנהל ציבורי תקין.
בימים אלה של מיתון כלכלי, בהם מפעלים וחברות סוגרים את שעריהם ומכריזים על פשיטת רגל, מהווה השביתה אחד האמצעים המשמעותיים במלחמה להחייאת עסקים ושמירה על מקומות עבודה.
רק לאחרונה נקטו עובדי המפעלים פרי גליל ועוף העמק בצעדי שביתה, במחאה על הכוונה לסגור מפעלים אלה ולפטר מאות עובדים.
שביתה – למה בעצם לשבות ולא לעבוד?
השביתה היא זכות שמקנה החוק לעובדים כדי להתמודד עם הפרורגטיבה הניהולית של המעביד ולאזן את יחסי הכוחות בין המעסיק החזק, לעובד הנמצא בעמדת נחיתות למולו.
לרוב עומד בראש העובדים השובתים איגוד מקצועי, ועד עובדים או צורת התארגנות אחרת, הנאבקים עם המעסיק בנושאים כגון:
- מניעת פיטורים
- הפחתת שכר
- שיפור תנאי הבטיחות בעבודה
- הטבת התנאים הסוציאליים
ועוד…
מי לא עובד? הצדדים לשביתה
שביתה של עובדי מפעלים, חברות וארגונים פוגעת בטווח המיידי ובמעגל הראשון במעביד ובעסק, אך הינה בעלת השלכות גם על צדדים שלישיים, הניזוקים ממנה במישרין או בעקיפין, כמו לקוחות העסק, ציבור הצרכנים והמשק בכללו.
גרימת נזק למעביד במהלך שביתה פוגעת בזכות הקניין שלו ובפרורגטיבה הניהולית הנתונה בידיו.
במגזר הציבורי מהווה השביתה לא אחת גורם משתק, כאשר יוזמים אותה עובדי מוסדות רפואיים, רשות הנמלים, רשות שדות התעופה, עובדי הרכבת והתחבורה ציבורית, עובדי תברואה וכד’.
שביתה בסקטור הציבורי נחשבת כהפסקת עבודה או כל שיבוש מאורגן של מהלך העבודה הרציף, המבוצעת באופן מלא או חלקי – לפי סעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי”ז – 1957.
שביתות אחרות מוכרות בתחומי הלימודים והאקדמיה – כאשר מרצים, אנשי סגל זוטר ומורים שובתים למען הטבת תנאי שכרם, ומן העבר השני מוכרות שביתות הסטודנטים בגין העלאת שכר הלימוד, חוסר סבסוד והשתתפות של המדינה וכד’.
מצידם של העובדים השובתים מבטיח כלי השביתה אינטרסים מוגנים שלהם, וביניהם: שמירה על זכויותיהם והטבתן, אמצעי להתמודדות עם איומים של פיטורים וצמצומים מצד המעביד, סגירת העסק, הרעה בתנאים והפחתת משכורות.
מותר ואסור – מגבלות השביתה
מתוקף היות השביתה זכות דמוקרטית היא נתונה לאיזונים ולהגבלות, למול עקרון שלטון הרוב והמחוייבות לזכויות האדם.
כאשר השביתה פוגעת במתן שירות חיוני לציבור קיימת אפשרות של התערבות מטעם בית המשפט, אשר רשאי להוציא צו מניעה המונע מהעובדים לשבות באופן מלא או חלקי, ומחייבם לשוב לעבודה.
בנוסף, קיימות קבוצות מסוימות בחברה, אשר החוק הישראלי אוסר עליהן לשבות – דוגמת כוחות הבטחון, צה”ל והמשטרה.
עובדים אלה מוגנים על ידי מנגנון של הצמדת שכרם להסכם קיבוצי הקיים במגזרים דומים.
ישנן בישראל מספר קבוצות של עובדים במפעלים חיוניים אשר זכות השביתה מסורה בידיהם, אך זכות זאת מוגבלת בהיקפה עקב אופי עבודתם.
סוגים נפוצים של שביתות
שביתה יכולה להתנהל במספר אופנים ומתכונות:
שביתה כללית – כאשר החלק הארי של כוח העבודה בענפים שונים פותח בשביתה באזור מסויים – נפה, עיר וכד’ או, כאשר איגוד עובדים מרכזי נותן הוראה גורפת לחבריו לפתוח בשביתה.
שביתה מלאה – המשביתה את פעילות העסק והשירות / מוצרים שהוא נותן כליל.
שביתה חלקית – העובדים מגיעים לעבודה אך מבצעים אותה באופן חלקי או, כשרק חלק מן העובדים מגיעים לעבודה, לסירוגין (מכונה לעיתים שביתה מקומית).
שביתה איטלקית – העובדים מבצעים עבודתם “לפי הספר”, במינימום ההכרחי, תוך הקפדה על נהלים המביאה לתוצרים מינימליים.
שביתה פוליטית – להבעת מחאה פוליטית או חוסר הסכמה עם מדיניות הממשלה או הממסד. סוג זה של שביתה אינו נחשב לצעד מוכר במשפט העבודה.
נזקי השביתה
השביתה גורמת נזקים במספר מעגלים, הנפגעים ממנה בטווח המיידי ובטווח הרחוק יותר:
למעסיק – השבתת העסק פוגעת בהיקף הייצור ובקצב אספקת המוצר או השירות.
במקרים מסויימים גורמת השביתה להיווצרות פער שקשה להדביקו ולאפשרות של עזיבת לקוחות לטובת גורמים מתחרים.
לעובדים – אלה אינם זכאים לקבל משכורת מהמעביד בתקופת השביתה ולשם כך מנהל עבורם האיגוד המקצועי קרן שביתה, המיועדת לשלם להם דמי שביתה שיחליפו את שכרם בזמן שביתה.
לעיתים קיימת קרן כזו גם עבור מעסיקים – כדי שיוכלו להתמודד עם נזקיה הכלכליים של השביתה.
הסדרת זכות השביתה במשפט הישראלי
מאחר והשביתה הינה בעלת השלכות גם על צדדים שלישיים, רשאים הנפגעים ממנה להגיש תביעת פיצויים בגין הנזק שנגרם להם.
לצורך הגנה על חירות השביתה ניתנת לעובדים הגנה מפני תביעה, אשר מעוגנת במספר חוקים:
בהתאם לסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי”ז – 1957, שביתה אינה עולה כדי הפרה של חוזה העבודה אשר נחתם בין העובד למעביד.
דיני הנזיקין מאפשרים לצד ג’ שנפגע להגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו לו בעילה של גרם הפרת חוזה.
סעיף 62 (ב) לפקודת הנזיקין קובע, כי שביתה והשבתה אינם נחשבים להפרת חוזה, ובכך מעניק הגנה מיוחדת הן לארגוני העובדים שגרמו לשביתה והן לעובדים השובתים, אשר גרמו בעקבות השביתה להפרת חוזה עם צד ג’.
הרציונאל העומד מאחורי קביעה זו הוא לאזן את הבדלי הכוחות הקיימים בין המעסיק החזק לעובד הנחות ולהעניק מעין חסינות לעובדים מפני נשיאה בנזקים, שאחרת היה מוסד השביתה מושתק ומושבת.
שביתה בלתי מוגנת
מתקיימת בשני מצבים, שבהם לא יחולו על העובדים ההגנות שמקנה החוק:
המקרה הראשון – שביתה של עובדי השירות הציבורי שעה שהם כפופים להוראות הסכם קיבוצי המחייבות אותם שלא לשבות בתמורה לתנאים מיטבים שהם מקבלים מהמעסיק (לפי סעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה).
המקרה השני – כאשר השביתה לא הוכרזה או אושרה על ידי המוסדות האמונים על כך או, כאשר לא נלוותה לה הודעה מוקדמת של חמישה עשר יום.
יש לכם שאלות על שביתה? רוצים לשבות? ליחצו לקבלת יעוץ משפטי של עורכי דין דיני עבודה
אחי עובד בחיפה חימיכלים בחיפה . סוף חודש אפריל המפעל הושבט ע”י העובדים .
יומיים לאחר מכן לאחי ניתגלתה מחלה קשה , והמפעל עדיין מסרב לתת לאחי את ימי המחלה שמגיעים לו ע”פ חוק.
האם הוא זכאי לימי מחלה שהרי לא מדובר בהצטננות או משהו כזה מדובר במחלה קשה וממארת מה דין זכאותו בעניין.
תודה צביקה
[…] ומתמשכים. המערכת הרפואית הציבורית מצולקת ממשברים, שביתות ותת תקצוב. הפגיעה ברמת השירות הרפואי בלתי נמנעת. […]