צו איסור פרסום – מתי על מה ולמה?

צו איסור פרסום מתייחס להגבלה על אפשרות הבאת מידע מסוים לידיעת הציבור. האיסור מכוון בעיקרו למדיה ולאמצעי התקשורת והשימוש בו פוגע בזכות הציבור לדעת, בחופש העיתונות ובחופש הביטוי – כולם מעקרונותיה הבסיסיים של הדמוקרטיה.

במשטר דמוקרטי,כאמור, פוגע איסור הפרסום בערכים המוגנים של חופש הביטוי והעיתונות ובזכות הציבור לקבלת אינפורמציה.

נוכח האמור מוטלות הגבלות על איסור פרסום והוא משתרע על מידע משני סוגים עיקריים:

1. מידע אשר יש בפרסומו כדי לפגוע באינטרסים מוגנים של הציבור דוגמת בטחון המדינה, מהלך חקירה משטרתית וכדומה
2. מידע אשר פרסומו עשוי לפגוע באדם פרטי, להעמידו בסכנת חיים או לחבל בשמו הטוב

השימוש בכלי של איסור פרסום צריך ואנו רוצים להאמין שאכן נעשה בו שימוש מבוקר ומידתי, בכל הנוגע לשיקול הדעת שבהפעלתו.

הטלת צו איסור פרסום – איך זה קורה?

איסור פרסום ניתן להטיל באחד משני אופנים:

• איסור כולל – מתייחס לפרסום מידע מסוג מסוים ומעוגן בחוק או בתקנות מכוחו.

• איסור ספציפי – משתרע על פרסום מידע ביחס לעניין פרטני. הקניית תוקף לאיסור כזה הינה במסגרת הוצאת צו איסור פרסום אשר ניתן על ידי גורם בר סמכא דוגמת ערכאה משפטית או הצנזור הצבאי.

עם הוצאתו של צו איסור פרסום מעודכנים בכך מערכות העיתונים הגדולים וכלי התקשורת בערוצים המרכזיים.

דבר החקיקה אשר מסדיר את נושא איסור הפרסום

בשיטת המשפט הישראלי, החוק אשר מתייחס לסוגית איסור פרסום הינו חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד – 1984.

סעיף 70 לחוק מגדיר איסור פרסום לגבי פרטי דיון אשר התנהל בבית המשפט בדלתיים סגורות וכן איסור פרסום תצלום שבוצע במהלך משפט אלא אם בית המשפט התיר פרסומם.

לצד דבר חקיקה מרכזי זה מעוגנים איסורי פרסום במספר חוקים ספציפיים בהם:

• חוק איסור הכחשת השואה, תשמ”ו – 1986 לגבי פרסומים שיש בהם הכחשת שואה או הזדהות עם פשעי הנאצים

• חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש”ך- 1960 – סעיף 24 לחוק קובע שנת מאסר בגין עבירות הכרוכות בפרסום פרטי קטין בנסיבות מסוימות או בהקשר לעבירות מסוימות

• חוק העונשין – מספר סעיפים המתייחסים לפרסומים בהקשר גזענות, מתן שירותי זנות בהתייחס לקטין, נפגעי עבירות מין ועוד

צו איסור פרסום

הכלי לאכיפת איסור פרסום ומימושו הינו הוצאת צו איסור פרסום.

מקור ההוראה בתקנות הגנה לשעת חירום אשר הסמיכו את הצנזור לאסור פרסומים שיש בהם לפגוע בביטחון המדינה, באינטרס הציבורי או הסדר הציבורי.

לצורך הוצאת צו איסור פרסום יש להגיש בקשה לערכאה המוסמכת. בקבלת ההחלטה שם בית המשפט על כף המאזניים את נימוקי המבקשים, מחד לצד מידת הפגיעה בערכי חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת מאידך.

במידה והצו מאושר מצוין היקפו: כללי – לגבי כל פרטי המקרה או ספציפי – לגבי מידע מסוים מתוך הפרשה.

על פי סעיף 70 לחוק בתי המשפט רשאית הערכאה המשפטית להוציא צו איסור פרסום בגין:

דיוני בית המשפט שעה שקיים צורך בכך לשמירת ביטחונו של הנאשם, עד או מעורב בפרשה או לצורך הגנה על פרטיותם וכן למניעת חשיפת שם חשוד או פרטי חקירה אם הדבר עשוי לפגוע בהתנהלותה התקינה או לגרום נזק מהותי לחשוד באופן הגובר על האינטרס הציבורי.

קיראו מידע רלוונטי נוסף:

• סמכויות בג”צ

• הפרדת רשויות

• חוק יסוד כבוד האדם וחירותו