מערכת הבית המשפטיחקירת יכולת בהוצאה לפועל נועדה לבדוק את יכולתו של החייב לפרוע את חובו ומשמשת לצורך קביעת הסדר תשלומים בין החייב לזוכה. הפרטים המלאים במאמר שלפניכם.
הליכי הוצאה לפועל
ייעודו של הליך הוצאה לפועל הוא לסייע לנושים (הנקראים “זכאים” המסגרת הלכי הוצאה לפועל) לקבל כספים המגיעים להם מחייבים אשר, מסיבות שונות, אינם עומדים בהתחייבויותיהם.
זוהי אמנם מטרת ההליך אך עקרון בסיסי המנחה את השגתה הנו להימנע מלהביא את החייב למצב בו יהפוך לנטל על החברה, לפיכך הליך הוצאה לפועל מסייע למעשה גם לחייבים, ובמיוחד לכאלה אשר שקעו לחובות בתום לב, להגיע להסדרים הוגנים עם נושיהם.
על מנת שהליך הוצאה לפועל יוכל להיות יעיל ולמלא את ייעודיו הנ”ל תנאי ראשון הוא לבסס תמונת מצב בהירה ועדכנית באשר ליכולותיו הכלכליות של החייב.
מהי חקירת יכולת
מקורות מידע שונים עומדים לרשות ההוצאה לפועל בהערכת מצבו הכלכלי של חייב (הצהרה של הזוכה, תצהיר של החייב, מידע ממקורות נוספים). הכלי העיקרי המצוי בידי ראש ההוצאה לפועל לשם בירור לאשורה של מצבו הכלכלי הנוכחי של החייב הוא חקירת יכולת.
חקירת יכולת מבוצעת מכוח סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל, דרכי השימוש בתצהירים שהגישו זוכים או חייבים והשפעתם על חקירת יכולת נידונות בסעיף 68 לחוק ההוצאה לפועל.
קיימות מספר דרכים, אשר יפורטו בהמשך, המובילות לעריכת חקירת יכולת. לעיתים, במקרים בהם חלו שינויים ביכולותיו של החייב לעמוד בשיעורי תשלומים שנקבעו, נדרשת חקירת יכולת נוספת.
ברור שלתוצאות חקירת יכולת משמעות מרחיקת לכת, הן לזוכה / זוכים (במקרה של איחוד תיקים) והן לחייב. לכן מומלץ מאד לשני הצדדים בהליך הוצאה לפועל למסור את הטיפול בעניינם אל עורך דין המתמחה בהליכי הוצאה לפועל (אם התמהמהו ועדיין לא עשו כן עד הגיעם לשלב חקירת יכולת).
התייצבות החייב לחקירת יכולת
על חייב אשר נוכח כי אינו יכול לעמוד בתשלומים שנקבעו לו בצו הוצאה לפועל, לעבור חקירת יכולת תוך 21 יום ממועד קבלת אזהרה על אי עמידה בתשלום או בהתאם למועד אחר אשר נקבע באזהרה.
אם מדובר בחייב מוגבל באמצעים, או במקרים בהם החייב הגיש טענת “פרעתי” בתוך אותו פרק זמן של 21 יום וזו לא נדחתה או אם הגיש בקשה לצו תשלומים בתוך פרק זמן זה, לא יצטרך לעבור בשלב זה חקירת יכולת.
לפני חקירת יכולת יידרש החייב למלא שאלון בדבר אפשרויותיו הכלכליות ויוחתם על טופס ויתור סודיות בענייני כספים ונכסים. חקירת היכולת מנוהלת על ידי ראש ההוצאה לפועל ויוזמנו אליה נציגי הצדדים ואף עדים במידה ויש בהם צורך.
החייב יצטרך להשיב לשאלות ובירורים מצד באי כוחם של הזוכה / זוכים (במצב של איחוד תיקים). ראש ההוצאה לפועל יכול לקיים חקירה ללא הזוכה אך אז יהיה הלה רשאי לבקש חקירה נוספת בנוכחותו.
בקשת זוכה לביצוע חקירת יכולת
אם סבור זוכה כי יש מקום לערוך חקירת יכולת לחייב יכול הוא לפנות בבקשה בעניין זה לראש ההוצאה לפועל. לבקשה יצרף הזוכה תצהיר ובו פרטים על נכסים והכנסות של החייב. בתצהיר יכול הזוכה להציע שיעורים לפיהם ישולם החוב.
ראש ההוצאה לפועל יזמן את החייב לחקירת יכולת שאחריה יקבע באילו תשלומים יכול החייב לעמוד. אם לא הגיב החייב לזימון הנ”ל כנדרש בחוק יכול ראש ההוצאה לפועל לתת החלטה גם בהיעדר החייב. ראש ההוצאה לפועל רשאי לתת החלטה בהתבסס על תצהיר של החייב בלבד.
תוצאותיה של חקירת יכולת
לאחר חקירת יכולת יהיו בידי ראש ההוצאה לפועל הנתונים הדרושים על מנת ליתן צו המורה על הסדר תשלומים שהחייב יכול לעמוד בהם. אם שיעורי התשלום נקבעו במקור על ידי בית משפט, יוכל ראש ההוצאה לפועל, בעקבות נתונים שהתבררו בחקירת יכולת, להפנות את הצדדים לשוב אל בית המשפט לשם קביעת הסדרים חדשים.
אם חלים שינויים במצבו הכלכלי של החייב רשאי הוא להגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל להערכה מחודשת של מצבו. במקרים כאלה, וכן במצב של איחוד תיקים, תידרש חקירת יכולת נוספת.
זקוק לסיוע מיידי בהליך הוצאה לפועל? לחץ כאן לקבלת יעוץ משפטי