מערכת הבית המשפטיטיפול שיניים הוא חוויה טראומתית עבור רבים, הטראומה מתעצמת כאשר ניתן טיפול כושל, מעבר לעלויות הגבוהות הן בטיפול עצמו והן בטיפול מתקן, ההליך עצמו מלווה בכאבים וכן קיים ההיבט הפסיכולוגי הן מבחינת מראה והן מבחינת משמעות השיניים.
המאמר נכתב באדיבותו של עורך דין עופר סולר, העוסק בייצוג נפגעי רשלנות רפואית והגשת תביעות נזיקין. למידע נוסף בנושא רשלנות רפואית בטיפול שיניים בקרו באתרו של עו”ד עופר סולר.
במקרה המתואר בפסק הדין טרם יפה נ’ צבי לסטר התרשל הרופא המטפל במעקב אחר הטיפול.
התובעת ילידת 1952 פנתה לכירורג שיניים עקב תנודות חלקיות של השיניים שנותרו בפיה (קודם להגיע לכירורג נעקו מפיה כ-15 שיניים), הפגישה הראשונה נערכה בחודש דצמבר 1992 ובה קבע הכירורג המטפל ד”ר לסטר כי יש לבצע עקירה של כל השיניים שנותרו (17 במספר) ושיקום הפה על ידי הרכבת תותבות בלסת העליונה והתחתונה, באותה פגישה נקבעה גם עלות הטיפול.
הטיפול החל ביום 08/08/1993 בו נעקרו כל 17 השיניים והורכבו תותבות זמניות בלסת העליונה והתחתונה.
בחודש יוני 1996 הוחלפו התותבות העליונות הזמניות בתותבות קבועות, כחצי שנה לאחר מכן עברה התובעת ניתוח קוסמטי לעיבוי השפתיים מאחר והייתה צניחה שלהם לטענתה בעקבות הטיפול הכושל.
בשנת 2000 במסגרת טיפול שיקומי החלפה התותבת העליונה (תותבת קבועה) וכן התותבת הזמנית בלסת התחתונה שתיהן בתותבות קבועות וכן הותקנו 4 שתלים בלסת התחתונה.
עקב כך הוגשה תביעה בעילת רשלנות רפואית לבית משפט השלום.
גב’ טרם טענה כי ניתן לה טיפול רשלני, מצב השיניים לא אובחן בצורה נכונה, לא בוצע צילום רנטגן טרם או אחרי הטיפול, ד”ר לסטר לא הותיר בפיה שיניים בריאות ו/או שורשים בריאים לחיבור השיניים ללסת.
לא הותאמו תותבות לאחר התייצבות הלסת, ד”ר לסטר הותיר בפיה את התותבות הזמניות בפיה זמן רב, לא טיפל בה כראוי, לא הסביר לה את הסיכונים הכרוכים בטיפול ואת מהותו, לא הסביר לה שקיימות שיטות טיפול אחרות שאינן מצריכות עקירה של כל השיניים ולא נהג בה כפי שרופא סביר היה נוהג.
לתביעה צורפה חוות דעת של ד”ר דורון אבניאלי אשר קבע לה 8.5% נכות.
הרופא הנתבע טען כי התובעת סבלה מדלקת חניכיים חריפה ומניידות גבוהה עוד לפני שהגיעה לטיפול אצלו, הוא טוען כי הסביר לה את כל הסיכונים והסיכויים והוא אף החליף לה את התותבת העליונה ללא תשלום לאחר שהתלוננה על אי התאמה, עוד הוא טען כי לא הגיעה למרפאתו לצורך התקנת הריפוד הסופי ולכן נגרמה שיקעה של התותבות וצניחה של השפתיים.
המומחה מטעם בית המשפט ד”ר גלוקמן קבע כי אין עדות בכרטיס הטיפולים לבדיקה קלינית, תוכנית טיפול ו/או צילומי רנטגן, עוד הוא קבע כי ד”ר לסטר הוא מומחה לכירורגיית פה ולסת וכי המעקב אחר התובעת לא היה סביר.
בית המשפט קבע עוד כי הרופא לא התרשל בבחירת הטיפול או בביצועו, וכי התרשלותו בעניין היעדר תיעוד נוגעת בעיקר להיעדר הצילומים.
בית המשפט קבע כי ההתרשלות מתמקדת בשיקום הסופי בלסת העליונה שנערך רק בחלוף 3 שנים וכי בלסת התחתונה לא נערך שיקום כלל, בית המשפט ציין כי התרשם כי התובעת הינה אישה משכילה וכי סבלה סבל ממשי מהיעדר השיקום וכי אין להלין עליה.
בית משפט השלום קבע פיצויים:
20,000 ₪ בגין כאב וסבל
8,500 ₪ בגין הפסד ימי עבודה
5,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות (בכללן גם החלפת תותבת עליונה שלא התבצעה ללא תשלום כפי שטוען הנתבע)
2,500 ₪ בגין הוצאות משפט
וכן שכ”ט עו”ד
התובעת ערערה לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום וחזרה על טענותיה שהוצגו בתביעה המקורית וכן תבעה להגדיל את סכום הפיצויים, גם הנתבע חזר על טענות ההגנה.
בית המשפט לא התערב בקביעות העובדתיות ביחס להתרשלות אך העלה את סכום הפיצויים בגין כאב וסבל ל-40,000 ₪ וכן קבע את שכ”ט העו”ד בהתאם.
יש לכם שאלות? רוצים לשמוע חוות דעת של מומחים? בואו להתייעץ עם עורכי דין ומומחים במסגרת פורום רשלנות רפואית