מערכת הבית המשפטיסעיף 41 א(א1) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש”ט-1949 אשר נחקק שנה אחת בלבד לאחר הקמת המדינה, אוסר על המעסיקים לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים, או שירותו הצפוי בשירות מילואים, ולרבות בשל תדירותו או משכו של אותו שירות מילואים.
השאלה מה עושים בכל אותם מקרים שבהם המעסיק בוחר, מסיבותיו הוא, להתעלם מהוראות החוק ומפטר עובד בניגוד מוחלט להוראות החוק?
המונח פיטורים כולל לרבות גם אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה: חוזה עבודה לתקופה של לפחות 12 חודשים ומעלה, או חוזה עבודה לתקופה פחותה מ-12 חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד, שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.
יצויין כי בהתאם לסעיף 24(ד) לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ”ז-1967, דין שירות עבודה של מגוייס חוץ כדין שירות מילואים. מגוייס חוץ הינו מי שנקרא בצו לשירות עבודה במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים, כהגדרתם בחוק, שאינו מועסק במפעל כעובד שכיר או כעצמאי.
עוד יוזכר כי סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ”ח-1988, אוסר גם על הפליית דורש עבודה או עובד, בין היתר מחמת שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות מחמת תדירותו או משכו.
יחד עם זאת, סעיף 41(ב) לחוק זה, מתיר למעסיק לפטר עובד במהלך שירות המילואים שלו, בתנאי שהדבר נעשה בהיתר מטעם ועדת התעסוקה של משרד הביטחון.
במידה ושירות המילואים של העובד עולה על יומיים רצופים, אסור למעסיק לפטר את העובד ללא היתר מטעם ועדת התעסוקה לא רק במהלך שירות המילואים של העובד, אלא גם במהלך 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים שלו.
כמו כן, במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים. כלומר לא ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם 30 הימים מתום שירות המילואים, בהם חל איסור לפטר את העובד, כך שימי ההודעה המוקדמת יתחילו רק לאחר שחלפו 30 ימים מסיום שירות המילואים.
יובהר כי אסור לפטר את העובד במהלך התקופות הללו מכל סיבה שהיא ללא קבלת היתר מוועדת התעסוקה, וכי ועדת התעסוקה תיתן את ההיתר רק מטעמים מיוחדים שיירשמו, שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם המעסיק יוכיח כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים. במידה מסוימת, הדבר דומה לקבלת היתר לפיטורי אישה בהריון מטעם הממונה על חוק עבודת נשים.
יתרה מכך, אם המעסיק בכל זאת פיטר את העובד, וזאת בניגוד לחוק חיילים משוחררים, אזי הפיטורים בטלים, לפי סעיף 41 א(א1) לחוק. לשם כך יש לתבוע את המעסיק בפני ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. כלומר, ועדת התעסוקה מוסמכת הן לתת היתרים לפיטורים בזמן שירות מילואים והן לדון בפיטורים שנעשו בזמן שירות מילואים ובניגוד לחוק.
ועדת התעסוקה מורכבת מארבעה חברים, כאשר יו”ר הועדה הינו עורך דין שמונה על-ידי שר המשפטים ובהתייעצות עם שר הביטחון.
יתר 3 חברי הוועדה הנם נציג היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, נציג הסתדרות העובדים, וכן נציג התאחדות התעשיינים. ועדת התעסוקה מופעלת ע”י היחידה להכוונת חיילים משוחררים. כיום קיימות 4 ועדות תעסוקה במסגרת 4 לשכות ההכוונה המחוזיות של היחידה וזאת בירושלים, ת”א, חיפה וב”ש.
נציין כי מוטב לפנות על ועדת התעסוקה רק בייצוג של עורך דין מנוסה בתחום דיני העבודה.
ועדת התעסוקה מוסמכת להורות על מתן הצווים המפורטים להלן:
• צו המורה למעסיק לקבל או להחזיר את העובד לעבודה.
• צו המורה למעסיק לשלם לעובד פיצויים בסכום השווה ל-5 פעמים כפול השכר שקיבל או שהיה זכאי לקבל עבור חודש העבודה הסמוך לפיטוריו, או בסכום השווה ל-5 פעמים כפול השכר הממוצע במשק. עם זאת הוועדה רשאית, מטעמים מיוחדים, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע.
• צו משולב להעסקה ולפיצויים, אולם סכום הפיצויים בצו משולב יקבע רק בהתאם לנזק שנגרם לעובד בפועל עקב הפיטורים שלא כדין.
על החלטת ועדת התעסוקה ניתן להגיש ערעור תוך 20 יום מקבלתה בפני בית הדין האזורי לעבודה.
דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה לשלמם לעובד לפי חוק חיילים משוחררים, כדין שכר עבודה כמשמעו בחוק הגנת השכר, לעניין דין קדימה לשאר החובות בהליך פירוק חברה או במסגרת פשיטת רגל לפי כל דין.
בנוסף להגשת התביעה בפני ועדת התעסוקה, ניתן גם להגיש תלונה על המעסיק בפני יחידת אכיפת דיני העבודה שבמשרד הכלכלה. היחידה מוסמכת להטיל על המעסיק שפיטר בניגוד לחוק קנס כספי, בהתאם לסעיף 3(3) לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011 + סעיף 14 לחלק ג’ של התוספת השניה לחוק.
לגבי עובדי קבלן כח אדם
על המעסיק בפועל חל איסור לגרום לכך שקבלן כוח האדם יפטר עובד בניגוד להוראות חוק חיילים משוחררים.
במידה שוועדת תעסוקה קבעה כי עובד פוטר בניגוד לחוק, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטוריו, ובמקרה כזה על המעסיק בפועל לסתור חזקה זו, ולהוכיח שלא הוא גרם לפיטורי העובד.
במידה ויינתן צו להעסקה, הצו יינתן כנגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל, אלא אם נקבע אחרת.
במידה ויינתן צו לפיצויים, הצו יינתן כמי שגרם לפיטורים: המעסיק בפועל או קבלן כוח האדם. אם שניהם גרמו לפיטורים, הצו ינתן כנגד שניהם, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם.
עם זאת, הוראות חוק חיילים משוחררים לא יחולו על פיטורים של עובד קבלן כוח אדם בתום תקופה של 9 חודשים, או 15 חודשים לפי העניין, בה מועסק עובד על ידי קבלן כוח אדם, אלא אם כן ועדת התעסוקה קבעה אחרת.
קראו בהרחבה: יחסי עובד מעביד – הגדרה אפורה…
בעיות בענייני עבודה? רוצה לשוחח עם עורך דין? חייג/י: 072-334-2000