מערכת הבית המשפטיבני זוג הנמצאים בהליך גירושין, נאלצים להתמודד לא פעם עם נושאים שנויים במחלוקת כגון חלוקת רכוש ונכסים משותפים, משמורת ילדים והסדריי ראייה. אחד הנושאים העיקריים והחשובים הוא עניין המזונות.
קביעת חיוב ושיעור המזונות ישפיע באופן משמעותי על מצבו של כל אחד מבני הזוג ותקבע את רווחתם הכלכלית בראייה עתידית, שנים קדימה.
הסמכות לקביעת חיוב ושיעור המזונות
הסמכות לקבוע את עצם החיוב במזונות ואת שיעורן נתונה לשתי ערכאות שיפוטיות:
- בית הדין הרבני – יידון בנושא כאשר הוגשה תביעת גירושין ונכרכה בה בקשה כנה לדון גם בתביעת המזונות. קניית הסמכות מושפעת מהסכמת הצדדים בתיק הגירושין.
- בית המשפט לענייני משפחה – יידון בנושא במקרה בו עדיין לא נפתח תיק גירושין בביה”ד הרבני או שנפתח ולא נכרכה בו בקשה לדון בתביעת המזונות.
הערכאה השיפוטית הדנה בנושא – ביה”ד הרבני או ביהמ”ש לענייני משפחה, יכול שתשפיע על עצם החיוב במזונות או שיעורן ומכאן מרוץ הסמכויות בין הצדדים.
כל אחד מבני הזוג יעדיף, כי הדיון יתקיים בערכאה העשויה להטיב עימו. למרות שהכללים אינם חד משמעיים בעניין, נהוג לחשוב כי בית הדין הרבני יטה לטובת הגבר, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה יטה יותר לטובת האישה – כך גם בענייני מזונות.
קראו בנושא: משמורת ילדים – אבא או אמא?
זכאותה של האישה למזונות
כלל, אישה זכאית לתבוע מזונות מבעלה במסגרת הליך הגירושין. בהתקיים נסיבות מיוחדות – כאשר הבעל אינו מספק את צרכיה הכלכליים או כאשר התביעה היא כנגד עזבונו של הבעל – רשאית האישה לפנות אל ביה”ד הרבני או אל ביהמ”ש לענייני משפחה, גם כאשר לא נפתח הליך שכזה.
מזונות אישה, בניגוד למזונות ילדים, ישולמו עד מועד מתן הגט או עד הזמן בו הכריז ביה”ד הרבני בפסק דין על חובתה להתגרש.
הזכאות למזונות תיקבע בהתאם לעקרונות הדין הדתי. הדבר נכון גם כאשר מתקיים הדיון בביהמ”ש לענייני משפחה ולא בביה”ד הרבני.
הערכאה השיפוטית בוחנת את התנהגותה של האישה במועדים שקדמו לסכסוך ובמהלכו: האם קיימה את חובותיה כלפיי בעלה וביתה? האם נשארה נאמנה לו? האם זנתה תחתיו ובגדה בו?
התשובות לשאלות אלה ישפיעו על עצם זכאותה לקבל דמי מזונות וכן על גובה התשלומים שיגיעו לה בעתיד.
כך למשל, עלולה אישה מורדת אשר עזבה את ביתה ללא סיבה מוצדקת לאבד את זכאותה למזונות אישה. מן העבר השני , נבחנת התנהגותו של הבעל במהלך השתלשלות האירועים בין בני הזוג.
הדין הדתי מקל באופן כללי על עצם החיוב במזונות וקובע, כי די בסיבה קלה כנוצה על מנת לחייב את הבעל בתשלום המזונות.
קראו בהרחבה: הסנקציות האפשריות בין אי תשלום מזונות
קביעת שיעור מזונות אישה
גם בעניין זה, הדין החל הוא הדין הדתי תוך התאמתו לנסיבות הקיימות. שיעור המזונות ייקבע בהתאם לרמת החיים שהייתה נהוגה בין בני הזוג בטרם פרץ הסכסוך. העיקרון הקובע הוא “עולה עימו ואינה יורדת עימו”, כך שהבעל אינו יכול לטעון להפחתת שיעור המזונות והתאמתו לצרכיה הבסיסיים והמינימלים של האישה.
עוד ילקחו בחשבון הכנסותיו של הבעל, “מעשה ידה” של האישה – הכנסתה ונתונים רבים נוספים הרלוונטיים לכל הליך גירושין ונסיבותיו הוא.
מזונות ילדים
כל צאצא של בני הזוג זכאי למזונות בתקופה שעד מתן הגט ולאחריו ועל כן לא עולה שאלת עצם החיוב במזונות, למעט מקרים בהם נדונה שאלת האבהות. הדין הקובע הוא הדין הדתי המתייחס לזהותו של ההורה ולא לשאלה האם חפץ בהולדת הילד אם לאו.
שיעור המזונות נקבע בהתאם לגילו של הצאצא וצרכיו:
- ילד עד גיל 15 – האב ישא בתשלום כל ההוצאות ההכרחיות – כלכלה, חינוך, הלבשה, דיור וכיוצא בזה. הוצאות עודפות יחולקו בין ההורים באופן שווה.
- ילד בין הגילאים 15-18 – חלוקת ההוצאות באופן שווה בין ההורים בהתאם להכנסת כל אחד מהם.
- מעל גיל 18 – כלל, לאחר גיל 18 נפסק תשלום המזונות. בהינתן נסיבות מסוימות יימשך תשלום המזונות בזמן השירות הצבאי ועד גיל 21 , בשיעור של כשליש משיעור המזונות הקודם.
בכל מקרה הנוגע לקביעת תשלומי מזונות אישה ו/או ילדים אנו ממליצים להקדים ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום המזונות. בין אם המדובר על תכנון מוקדם של פרידה והליך גירושין ובין אם המדובר בפניה חוזרת לערכאות לצורך הקטנה או הגדלה של שיעור דמי המזונות שכבר נקבעו.
קריאה נוספת:
- הסכמי גירושין – נקודות למחשבה
- חטיפת ילדים – מבחן אמנת האג
- בגידות וגירושין בעידן הרשת החברתית – סקירה מרתקת