בית הדין הרבני

מהו תפקידו של בית הדין הרבני? כיצד נוצר ומהן סמכויותיו? לפניכם סקירה בנושא בתי הדין הרבניים, תפקידם והליכי גירושין בישראל.

בישראל אין הפרדה מלאה בין דת ומדינה. המקום בו מתבטאת חוסר ההפרדה הזו באופן המובהק ביותר הוא במסגרת מערכת בתי המשפט. כחלק בלתי נפרד ממערכת המשפט בארץ פועלים בתי דין דתיים אשר הוקמו בזמן השלטון העות’מאני.

בתקופה זו הוגדרו עדות דתיות אשר לכל אחת מהן נדרש בית דין דתי שבסמכותו להסדיר את ענייני המעמד האישי של בני העדה. מבין בתי דין דתיים אלא נמנים למשל בית הדין השרעי (המוסלמי) וכמובן בית הדין הרבני.

בתי הדין הדתיים הנ”ל ובכללם בית הדין הרבני המשיכו להחזיק בסמכויותיהם גם לאחר קום המדינה ב- 1948 בשל העובדה כי חוקי המדינה הצעירה “שאבו” לתוכם הרבה מן הכללים אשר היו נהוגים בארץ בימי המנדט הבריטי שקדמו לקום המדינה.

במיוחד מדובר בהתבססות על “דבר המלך במועצתו על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947” (באנגלית King’s Order in Council, כינוי לשיטת חקיקה שהיתה נהוגה ברחבי האימפריה הבריטית וכך גם בארץ בימי המנדט הבריטי על פלשתינה – א”י). חוקים שנחקקו על-פיה בתקופת המנדט עדיין תקפים בעקבות החלטת מועצת המדינה הזמנית ב- 1948, תיקונים שקבעה המועצה ובהמשך הכנסת.

מבנה מערכת בתי הדין הרבניים

בארץ פועלים בתי דין רבניים אזוריים בירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד, אשקלון, באר שבע, פתח תקווה, רחובות, טבריה, נתניה, צפת ואריאל.
ערכאת הערעור על החלטות בתי הדין הרבניים האזוריים היא בית הדין הרבני הגדול לערעורים שמקום מושבו בירושלים.

נשיא בית הדין הרבני הגדול הוא אחד משני הרבנים הראשיים לישראל והוא למעשה נשיא כל מערכת השיפוט הרבנית בארץ. על ההתנהלות הלוגיסטית ממונה גוף הנקרא “הנהלת בתי הדין הרבניים”.

שופטי בית הדין הרבני נקראים דיינים. הם מתמנים לתפקיד על ידי ועדת מינויים בראשות שר המשפטים. ועדה זו דומה בהרכבה לוועדה למינוי שופטים (למערכת בתי המשפט האזרחית). בדרך כלל נערכים דיוני בית הדין הרבני בהרכב של שלושה דיינים אך במקרים חריגים, ובהסכמת שני הצדדים, יכול לפסוק גם דיין בודד.

פסיקותיו של בית הדין הרבני ניתנות בהתאם למשפט העברי הנובע מן ההלכה היהודית.

חוקים ותקנות המסדירים את פעולתו של בית הדין הרבני

להלן רשימה חלקית של חוקים ותקנות הקשורים בבתי הדין הרבניים :

• חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי”ג-1953

• חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ”ה-1995

• תקנות בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ”ט- 1999

• תקנות הדיון בבתי דין רבניים

• חוק בתי דין דתיים

• פקודת הנישואין והגירושין

• כללי הדיון בבקשות לגיור התשס”ו- 2006

כמו כן מוסדרים בחוקים ותקנות שונים ענייני אגרות, ביזיון בית הדין, מתי ניתן לקיים דיונים בפני דיין בודד ועוד.

נושאים בסמכות בית הדין הרבני

לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בלעדית בנושאי נישואין וגירושין של בני הדת היהודית בישראל. בשל עובדה זו לא יכולים בני זוג יהודים להירשם כנשואים אצל פקיד רישום של משרד הפנים אלה אם בידם תעודת נישואין מבית הדין הרבני.

זוגות פסולי חיתון (כגון כוהן וגרושה) וכן זוגות אשר אינם מעוניינים בעריכת טכס דתי נאלצים לנקוט בדרכים שונות, כגון עריכת נישואים בחו”ל, על מנת להיחשב נשואים.

בעיות נוספות מתעוררות כגון נשים עגונות, שבעליהם מסרבים לתת להן גט, אשר אינן יכולות להינשא בשנית ועוד. לבית הדין הרבני סמכות מקבילה לבית הדין לענייני משפחה בכל הנושאים הנכרכים לתביעות גירושין (חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות וכו’).

עובדה זו יוצרת את “מרוץ הסמכויות”, הצד אשר מקדים לפתוח בהליכי הגירושין בערכאה העדיפה לו כובל את הצד השני להליך בערכאה זו.
עוד נושאים בסמכותו של בית הדין הרבני הם עניינים דתיים, נושאים כגון צוואות וירושות כאשר שני הצדדים מסכימים לכך וכן גיור.

למידע נוסף ליחצו: מדריך בנושא גירושין בישראל