מערכת הבית המשפטילבקשת הגולשים באתר להלן נוסח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
ס”ח התשנ”ב, עמ’ 150; ס”ח התשנ”ד, עמ’ 90.
עקרונות יסוד
[תיקון: 1]
1. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
מטרה
1א. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
שמירה על החיים, הגוף והכבוד
2. אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
שמירה על הקנין
3. אין פוגעים בקנינו של אדם.
הגנה על החיים, הגוף והכבוד
4. כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
חירות אישית
5. אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.
יציאה מישראל וכניסה אליה
6. (א) כל אדם חופשי לצאת מישראל.
(ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל.
פרטיות וצנעת הפרט
7. (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
פגיעה בזכויות
[תיקון: 1]
8. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
סייג לגבי כוחות הבטחון
9. אין מגבילים זכויות שלפי חוק-יסוד זה של המשרתים בצבא-הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הבטחון האחרים של המדינה, ואין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות.
שמירת דינים
10. אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד.
תחולה
11. כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה.
יציבות החוק
12. אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש”ח-1948, מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.
חיים הרצוג – נשיא המדינה
יצחק שמיר – ראש הממשלה
דב שילנסקי – יושב ראש הכנסת
[…] 1992 וכחלק מהמהפכה החוקתית חוקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובסעיף 6 עוגן חופש התנועה כזכות חוקתית ראשונה […]
[…] הביטוי מעוגן במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר מתייחס לא רק לתוכן הדברים שנאמרו אלא גם לצורה בה […]
[…] משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. […]
[…] צנעת הפרט, או הזכות לפרטיות, היא זכות בסיסית ביותר בכל משטר דמוקרטי והיא מעוגנת בישראל בעיקר במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. […]
האם החוק מגן על כל זכויות האדם גם בגלל גילו ? והאם אפשר למנוע ממנו מענק הניתן לעובדים מסוימים בגלל מגבלות גיל כל שהן?
אני פגעו לי בכבודי ובחירותי מה עלי לעשות ושללו ממני את כבודי וחירותי ומינו לי אפוטרופוס ורימו אותי באמת מה עלי לעשות כי כל הזכויות נישללו ממני זכויות וכספים ורכוש באמת
[…] פוגעת בערכים דמוקרטיים בסיסיים, כדוגמת: חירות הפרט, כבוד האדם ושלמות […]
[…] בצד שתי תכליות מיוחדות אלה – גביה מהירה ויעילה, ומנגד, התחשבות בחייב והימנעות מלהפוך אותו לנטל על החברה – עומדות שתי תכליות כלליות התומכות בהן, אשר נגזרות מערכי היסוד של השיטה. כך, לצד התכלית המיוחדת של גבייה מהירה ויעילה של החוב עומדת התכלית הכללית של הגנה על הקניין, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. […]
[…] מעקב ושליטה חסר תקדים. הוא מסב פגיעה קשה ובלתי נחוצה לכבוד האדם, לחירותו ולזכותו לפרטיות. הוא חותר תחת אושיות הדמוקרטיה, ובנוסף […]
[…] בשנת 2007 הוגשה לבית המשפט העליון עתירה בה נטען כי הפעלת הקווים במובן המתואר פוגעת בשוויון ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. […]
[…] בהקשר זה נטען בהקדמה לספר "לשון הרע, הדין המצוי והרצוי", שאחד ממחבריו הוא פרופ' מרדכי קרמניצר, כי הסביבה החקיקתית שבה פועל חוק איסור לשון הרע השתנתה עם חקיקת חוקים נוספים שעוסקים בנושאים קשורים, ובעיקר עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. […]