מהן תאונות עבודה? תאונת עבודה, היא אירוע שמקורו בעבודתו של העובד, והמביא לפגיעה בעובד. ישנן הגדרות שונות לתאונת עבודה על פי משרד התעשייה והמסחר, ועל פי חוק הביטוח הלאומי, אולם ישנה הסכמה, כי אם התאונה גרמה נזק לעובד וקרתה כתוצאה ישירה או עקיפה ממעשה שעשה העובד לטובת עבודתו, על המעביד לפצות את העובד.
בכלל האירועים הנחשבים תאונת עבודה, ניתן לספור פציעות במקום העבודה, תאונות (תאונות דרכים או תאונות אחרות) שקרו לעובד בהיותו בדרכו אל מקום העבודה או בדרך חזרה ממנו, וכן מחלת מקצוע – הגדרה שנרחיב עליה את האמור בהמשך המאמר.
מחלות מקצוע
בניגוד לתאונת עבודה, שהיא אירוע פתאומי, מחלות מקצוע הן מצבים הפוגעים בעובד לאורך זמן, כתוצאה מעבודתו. מחלות מקצוע לא ניתן לשייך לזמן או למקום מוגדר, כלומר – הן אינן מתרחשות בפתאומיות, במקום או בזמן מסויים.
אלא, הן מתפתחות לאט ובאופן הדרגתי, עם חלוף הזמן שבו העובד חשוף לאלמנטים המסכנים באפן תדיר את בריאותו. מחלות המוגדרות כמחלות מקצוע, יהיו מחלות שנגרמו עקב עבודת העובד עבור מעבידו או מטעמו, או עקב משלח ידו – באם הינו עובד עצמאי, או מחלות מהן סובל העובד והן מוגדרות בחוק כמחלות מקצוע.
מחלות המוגדרות כמחלות מקצוע לדוגמה, הן הרעלות ומחלות עור למיניהן הנגרמות כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים, מחלות עצבים, ליקויי שמיעה, ירוד (קטראקט), שחפת, ועוד.
כמובן, שעל העובד מוטלת האחריות להוכיח מעל לספק סביר את הקשר בין עבודתו לבין מחלת המקצוע ממנה הוא סובל.
מיקרוטראומה
מיקרוטראומה הינה תהליך שכולל מספר פגיעות זעירות שמתרחשות במקום העבודה לאורך זמן, כאשר כל אחת מן הפגיעות כשלעצמה נושאת בחובה את הפוטנציאל להזיק לבריאותו של העובד, אולם האירוע כשלעצמו קטן מדי בכדי להשפיע על בריאות העובד.
עם זאת, שורה של אירועים מסוג כזה נושאת בחובה אפשרות של נזק מצטבר.
כמו מחלות מקצוע, גם מיקרוטראומה אינה ניתנת למיקום על ציר זמן או מקום, אולם צבר של אירועים שלכאורה לא הזיקו כשלעצמם, כאשר השפעתם נצברת ומאוחדת, ניתן להוכיח כי אכן גרמו לעובד נזק.
את מי תובעים לאחר תאונת עבודה?
לאחר תאונת עבודה ובגין פגיעה – זמנית או קבועה – ביכולת העבודה של העובד, ניתן לתבוע את המוסד לביטוח לאומי לקבלת פיצויים על הנזק שנגרם לעובד.
המוסד לביטוח לאומי מנהל הליך ובו קובע אחוזי נכות לעובד – קבועה או זמנית, ולאחר קביעה זו מפצה את העובד בהתאם.
אם התאונה התרחשה עקב רשלנות של המעביד, ניתן לתבוע גם את המעביד. התביעה תהיה כנגד הסבל, ואבדן יכולת העבודה ממנה סבל העובד בעקבות התאונה.
בנוסף, ניתן לתבוע ביטוחים כמו ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, ביטוח בית וכו’, בתנאי שקיים בחוזה הביטוח פיצוי על אובדן כושר עבודה.
מה יש לעשות כאשר מתרחשת תאונת עבודה?
לאחר התרחשות תאונה שניתן להתייחס אליה כתאונת עבודה, כלומר, תאונה שהיא באחריות המעביד, כדאי לפעול על פי הכללים הבאים:
חשוב להתבונן סביב, ולרשום פרטים של עדים שנכחו בזמן התאונה.
אם העובד עצמו, ואם באי כוחו או נוכחים אחרים באיזור, מומלץ שירשמו על דף את שמות הנוכחים ומספרי הטלפון שלהם, ואם לא ניתן ברגע התאונה לקבל פרטים מהעדים, ניתן יהיה לקבל מהם פרטים על שראו, בשלב מאוחר יותר.
יש לכתוב את פרטי ונסיבות התאונה, ואם מתאפשר הדבר, מומלץ לצלם את אזור התאונה ואת הגורם לה.
כדאי לטפל ולשמור דוחות טיפול מכל חבלה או פגיעה שהתרחשה כתוצאה מהתאונה. בזמן קבלת הטיפול על ידי רופא, יש לוודא כי בדו”ח הטיפול נרשם כי המטופל מציין שהחבלה נגרמה כתוצאה מתאונת עבודה.
את הדו”ח המוגש על ידי הרופא בתום הטיפול יש לשמור, יחד עם קבלות בגין תשלום על טיפולים או תרופות, הוצאות נסיעות בגין התאונה, כל מסמך רפואי שהתקבל, תוצאות בדיקות, וכולי. בכל מקרה חשוב ליידע את המעביד על התאונה.
[…] שאירעה לו תאונה עבודה זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בעבור הפסד […]
[…] לא ישולמו פיצויים, הינם: תאונת דרכים בארץ או בחו”ל, תאונת עבודה, רשלנות רפואית, מחלה אשר סיבתה אינה התאונה, פעולת איבה […]
[…] דמיטרי טקצ'נקו, יליד 1956, הגיש נגד מעבידו, צבי כהן ואחיו חברה קבלנית לעבודות עפר ופינוי אשפה בע"מ תובענה (ת.א. 31066-10-11) בעילה נזיקית בגין אירוע מיום 18.11.2009 בו נפגע לטענתו במהלך עבודתו. […]