זכויות עובדת בשמירת הריון לפי חוקי העבודה

בואו לקרוא ולהכיר את חוקי העבודה והזכויות של עובדת שנאלצת להפסיק לעבוד ולצאת לתקופה של שמירת הריון…

מהו סטטוס שמירת הריון? סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה – 1995, מגדיר שמירת הריון או bed rest כהיעדרות ממקום העבודה במהלך תקופת ההריון, אשר מתחייבת לאור המצב הרפואי של העובדת הנובע מההריון ומסכן את העובר או את העובדת עצמה, והכול בכפוף להצגת אישור רפואי שמעיד על כך.

בנוסף, עובדת תוכר כנמצאת בסטטוס של שמירת הריון במידה ומקום ביצוע עבודתה, סוג העבודה שבה היא עובדת או אופן ביצועו, מסכנים אותה או את עוברה והמעביד אינו יכול לספק לה עבודה חלופית שאינה מסכנת אותה, כאמור.

המוסד לביטוח לאומי ישלם לעובדת גמלה לשמירת הריון, בכפוף להצגת אישור רפואי המעיד על כך שהיא עומדת בהגדרת החוק ושהיא נעדרה ממקום עבודתה לפחות 30 ימים.

יחד עם זאת, עובדת שנעדרה ממקום עבודתה במהלך הריונה, אך אינה עומדת בהגדרות המנויות בחוק בדבר היעדרות מחמת שמירת הריון, תהא זכאית לקבל דמי מחלה ממעסיקה עד למכסת ימי המחלה שצברה על פי חוק.

זאת ועוד. עובדת שאינה מסוגלת לבצע את עבודתה, אולם סוג העבודה, אופן ביצועו או מקום עבודתה אינם מסכנים אותה ואת עוברה, עדיין תהא זכאית לצאת לחופשה ללא תשלום.

לדוגמא: מוכרת בחנות בגדים שאינה יכולה לטפס ולהגיע למדפי הבגדים העליונים ולשרת כנדרש את הלקוחות, תהה זכאית לצאת לחופשה ולשוב למקום עבודתה לאחר הלידה, למרות שלא עמדה באמות המידה הקבועות בחוק לעניין שמירת הריון.

קיראו בהרחבה על: חוק הגנת השכר

הרופא הורה על שמירת הריון? מגיע לך לקבל קצבה ע”פ חוק!

זכאות לקבלת קצבה מביטוח לאומי מתקיימת רק כאשר העובדת נעדרה ממקום עבודתה בגין שמירת הריון bed rest לתקופה של 30 ימים רצופים, לפחות.

הקצבה תשולם לה בגין תקופת ההיעדרות ובגין כל תקופת היעדרות דומה נוספת בעתיד, אשר תעלה על 14 ימי היעדרות.

גם זכאות זו מותנית בהצגת אישורים רפואיים מתאימים המעידים על היעדרות בשל מצב ההריון.

לקבלת גמלת הביטוח על העובדת לעמוד במספר תנאי סף ובכללם: להיות תושבת ישראל; לשלם דמי ביטוח לאומי במשך 6 חודשים ברציפות, מתוך 14 חודשים שקדמו למועד הפסקת העבודה בשל שמירת ההריון, במידה והעובדת שכירה הדרישות זהות, אך התשלום מבוצע על ידי המעסיק.

גובה הקצבה נקבע בהתאם לשכר העבודה הרגיל שמקבלת העובדת, אך גמלה זו לא תעלה על יותר מ 100%  מהשכר הממוצע בשוק העבודה במשק, המחולק ל– 30.

הסכום הכספי שתקבל העובדת יהיה הנמוך מבין הסכומים המפורטים להלן:

1.    שכר הברוטו של העובדת בשלושת החודשים שקדמו למועד הפסקת העבודה, מחולק ב- 90.
2.    כ – 275 שקלים ליום, שהם הסכום הבסיסי לחישוב הקצבה מחולק ב – 30 כמפורט לעיל.

יש לציין כי על פי סעיף 61 לחוק הביטוח הלאומי גם במידה והעובדת עומדת בכל הקריטריונים לקבלת הסכומים האמורים, היא לא תהא זכאית לקבל את הקצבה אם היא זכאית לקבל תשלום מגורם אחר בשל היותה במצב שמירת הריון.

יתר על כן, כאשר אישה נעדרת מעבודתה בשל שמירת ההריון והיא נוסעת במהלך התקופה לחוץ לארץ, הרי שזכאותה לקבל את הקצבה תישלל מרגע יציאתה מגבולות המדינה.

אופן הגשת התביעה לקבלת קצבת שמירת הריון

על העובדת להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי המצוי בסמוך למקום מגוריה תביעה לקבלת קצבה, זאת על גבי טופס גמלה לשמירת הריון. כנספח לטופס האמור יש לצרף את האישור הרפואי המעיד על מצבה הרפואי של התובעת (טופס בל/331 הממולא על ידי רופא מומחה למחלות נשים ולידה).

את התביעה יש להגיש 30 ימים לאחר מועד תחילתה של תקופת ההריון ולא יאוחר משנה ממועד זה. כפי שפורט לעיל, העובדת תהה זכאית לקבל קצבת שמירת הריון גם בגין כל היעדרות נוספת שתעלה על הסך של 14 ימים.

על מנת לממש את זכותה זו, על העובדת להגיש למוסד לביטוח לאומי את טופס האישור הרפואי לגמלת הריון, במסגרתו מאשר הרופא את ההיעדרות הנוספת בשל מצב שמירת ההריון. את הטופס האמור יש להגיש לפני שתחלוף שנה מתחילת תקופת שמירת ההריון הנוספת.

זכויות נוספות שאת צריכה להכיר בעת שמירת הריון

מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני העבודה כדי להבטיח את מימוש הזכויות שמגיעות לך לפי חוק בישראל. תוך כדי עיון במספר החלטות של בתי הדין לעבודה, נמצאנו למדים על זכות נוספת העומדת לזכותה של עובדת בהריון.

למשל, למעסיק אסור לפטר עובדת שנמצאת בהריון, אלא אם קיבל לשם כך אישור מיוחד משר התמ”ת. הדעת נותנת על סמך ניסיון מצטבר, כי לא ניתן אישור לפיטורין של עובדת בגלל הריונה.

זה מה שקרה במקרה של מיטל דהאן שעבדה כמוקדנית בתחנת מוניות ופוטרה על ידי מעסיקה כשבועיים לאחר שהחלה לעבוד אצלו ונכנסה למצב של שמירת הריון. כתוצאה מהפיטורין הגישה העובדת תביעת פיצויים.

התביעה נדונה בבית הדין האזורי לענייני עבודה בבאר שבע ושם נפסק כי הפיטורין בוצעו בחוסר תום לב ורק בשל עובדת היותה בהריון. בית הדין לעבודה פסק לזכותה פיצויים בסך 10,000 ₪ תוך לקיחה בחשבון את גובה שכרה והוותק.

קיראו בהרחבה בנושא: פיצויי פיטורין

באתר זכויות העובדים תמצאו שפע מידע בנושא זכויות עובדת בהריון (בהנהלת עו”ד שרון טייץ)