בסוף חודש אפריל 2019 נכנסה לתוקפה רפורמת הקנאביס הרפואי, אשר נועדה להסדיר מחדש את נושא הנפקת הגידול, הייצור, המכירה, והשימוש בקנאביס הרפואי.
יודגש כי הקנאביס עדיין איננו מוכר בארץ כתרופה, והוא אף מוגדר כסם מסוכן במסגרת פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל”ג-1973.
ברם, נוכח העדויות לפיו הקנאביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממצבים רפואיים מסוימים, ולהקל על סבלם, החליט משרד הבריאות להסדיר את השימוש בו בדומה לנהוג ולמקובל בתרופות.
מטרתה המוצהרת של הרפורמה הינה “להנגיש את תהליכי הרישוי לטיפול, עיסוק, וקיום מחקר בקנאביס רפואי“.
זאת, על מנת להבטיח איכות גבוהה של מוצרי הקנאביס, ולשפר את זמני ההמתנה ואופן רכישת המוצרים על ידי קהילת המטופלים בהם בארץ, שכיום כבר מונה כ-46,000 מטופלים.
ברם, הרפורמה עוררה ביקורת רבה מצד המטופלים, כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן, כך שלא ברור האם ועד כמה היא אכן מגשימה בפועל את מטרתה.
עיקרי הרפורמה
עיקרי הרפורמה עוסקים בכל הקשור לגידול הקנאביס על ידי הספקים, קבלת רישיון השימוש על ידי המטופלים, ורכישת הקנאביס על ידי המטופלים, וזאת כפי שנסביר מיד.
גידול, ייצור, ומכירת הקנאביס על ידי הספקים
לפני הרפורמה, פעלו בארץ 8 ספקים שונים של קנאביס, אשר גידלו את הקנאביס, הפיקו ממנו מוצרים, שכיום כוללים תפרחת או שמן בלבד, ומכרו אותם למטופלים באמצעות מרכזי חלוקה או באמצעות משלוח ישיר לביתם, תוך הדרכתם לגבי המינון ואופן השימוש במוצריהם.
לאחר הרפורמה, רק ספקים שעומדים בתקני איכות מחמירים לגידול וייצור מוצרי קנאביס, בדומה לתקנים לייצור תרופות, מורשים לגדל, לייצר, ולמכור קנאביס.
כתוצאה מכך, קיימים כיום 3 ספקים בלבד שמורשים לעסוק בקנאביס, בשם שיח, BOL פארמה ופנאקסיה.
בנוסף, הרפורמה ניתקה את הקשר הישיר שהיה קיים בעבר בין הספקים למטופלים, וקבעה שהמטופלים יוכלו לרכוש את מוצרי הקנאביס רק במסגרת בתי מרקחת מורשים, בדומה לרכישת תרופות.
נכון לסוף יולי 2019, קיימים בכל רחבי הארץ רק 47 בתי מרקחת שמורשים למכור קנאביס.
קבלת רישיון השימוש בקנאביס על ידי המטופלים
לפני הרפורמה, קבלת רישיון השימוש בקנאביס רפואי נעשתה בדרך אחת בלבד, שכללה מתן המלצה של רופא מומחה, אשר הגיש בקשה מנומקת לאישור יק”ר, היחידה לקנאביס רפואי שבמשרד הבריאות.
ברם, בשל העומס הרב שהוטל על יק”ר, תהליך אישור הנפקת הרישיון על ידו הפך לתהליך ממושך, בן מספר חודשים, ולעיתים הוא התארך אף ליותר משנה תמימה.
לאחר הרפורמה, ניתן לקבל רישיון שימוש בשתי דרכים. דרך אחת, הנה הדרך הקודמת, של הנפקת רישיון השימוש באמצעות היק”ר.
הדרך השניה, הינה הנפקת רישיון שימוש עצמאי, ללא אישור היק”ר, באמצעות רופאי קופות חולים שהוכשרו לכך על ידי היק”ר.
נכון ליולי 2019, הוכשרו כ-190 רופאי קופות חולים לכך.
ביום 30.7.2019 אישרה ועדת הכספים של הכנסת כי התשלום בגין מתן רישיון לצריכת קנאביס אצל רופאי קופות החולים יהיה בגובה 278 ש”ח, במקום מעל 1,000 ₪ וכי הוא יהיה תשלום שנתי מיום הביקור, ולא תשלום בגין כל חידוש, כפי שדרשו בתחילה קופות החולים.
רכישת הקנאביס על ידי המטופלים
לפני הרפורמה, המטופלים בעלי רישיון השימוש בקנאביס יכלו לרכוש את הקנאביס ישירות מהספקים, כאשר כל ספק גידל מספר זנים שונים של קנאביס, והוא גם שהמליץ למטופלים איזה זן ספציפי לרכוש וכיצד לצרוך אותו, בצורת תפרחת או שמן ובאיזה מינון.
לאחר הרפורמה, כאמור, המטופלים יכולים לרכוש את מוצרי הקנאביס רק במסגרת בתי מרקחת מורשים.
בנוסף, לכל מטופל ניתן מרשם, בו יצויין סוג המוצר, קרי, תפרחת או שמן, המינון המומלץ לו, וטווח אחוזי החומרים הפעילים הדרוש למטופל בהתאם לבעיה ממנה הוא סובל, וזאת ללא התייחסות לסוג הזן הספציפי של הקנאביס שעל המטופל לצרוך.
עם הגעת המטופל לבית המרקחת שמורשה למכור קנאביס, הוא יוכל לרכוש מוצר מטעם כל אחד מהספקים המורשים אשר עונה על דרישות המרשם.
לאחר שלושה חודשים ממועד קבלת המרשם הראשוני, על המטופל לחזור לרופא לביקורת, על מנת לוודא שהטיפול והמינון שניתן לו הינם יעילים.
מחיר הקנאביס
לפני הרפורמה, מחיר הקנאביס היה בסכום קבוע של 370 ש”ח בחודש לכל מטופל, וזאת ללא קשר לכמות הקנאביס שהוא צורך, אם כי רוב המטופלים צורכים עד 40 גרם לחודש.
לאחר הרפורמה, מחיר הקנאביס התייקר באופן משמעותי, מאחר ואין על פיקוח על מחירי הקנאביס, וכל בית מרקחת רשאי לקבוע את מחירי המוצרים כרצונו, וזאת לפי יחידות משקל של 10 גרם למוצר. המחירים נעים כים בממוצע סביב 150 ש”ח ל-10 גרם.
כתוצאה מכך, צריכה של עד 40 גרם קנאביס מגיעה בממוצע לעד 600 ₪ לחודש, כמעט כפול מהעלות הקודמת.
בעקבות הביקורת הרבה שהושמעה בעניין זה, הודיע משרד הבריאות בתחילת יולי 2019 כי בכוונתו ליזום פיקוח על מחירי הקנאביס בקרב חולים קשים אשר צורכים מינונים גבוהים מדי חודש, ועל קביעת מחיר מקסימאלי, בסך של כ-500 ש”ח בחודש, לילדים ולחולים אונקולוגיים, ללא תלות בכמות אותה הם צורכים.
הביקורת על הרפורמה
הביקורת על הרפורמה כוללת טענות רבות מגוונות, שעל פניהן נראות כבעלות משקל של ממש:
המעבר לתמחור לפי משקל, וללא פיקוח, מייקר את מחירי מוצרי הקנאביס באופן משמעותי.
פגיעה ברצף הטיפולי של חולים, אשר אינם יכולים עוד להמשיך ולהשתמש בזנים שהם רגילים אליהם ומכירים את יעילותם, וכן להמשיך להגיע לרופאים שטיפלו בהם עד כה וכבר מכירים היטב את מצבם הרפואי.
קביעת המרשם לקנאביס לפי טווח אחוזים של ריכוז החומרים הפעילים, מאלצת את המטופלים לצרוך מוצרים בלתי מדויקים, ועקב כך להסתכן בנטילת גבוהה או נמוכה מדי של חומרים פעילים.
כפי שצויין לעיל, מטרתה המרכזית והמוצהרת של הרפורמה הינה לעזור ולהקל על קהילת המטופלים בארץ שצורכים קנאביס רפואי. היא לבטח לא נועדה לשפר את הריווחיות של בתי המרקחת.
לפיכך, ככל שבוחנים את יעילות הרפורמה, מן הראוי להקשיב בראש ובראשונה לטענותיהם של המטופלים, שגם ככה סובלים קשות בשל מצבם הרפואי.
ברם, על פניו נראה שהרפורמה נכנסה לתוקף באופן רשלני, וללא היערכות מוקדמת ראויה כנדרש, ולרבות בכל הקשור למספר הרופאים שמורשים לתת רישיון שימוש, מספר בתי המרקחת שמורשים למכור קנאביס, והפיקוח על מחירי הקנאביס.
דומה שעצם העובדה לפיה הרפורמה נכנסה לתוקף במפתיע ביום 29.4.2019 וזאת ללא כל הודעה מוקדמת ומסודרת בתקשורת על כך, מעידה היטב על אופן ההיערכות הרשלני הנ”ל.
בנוסף, לא ברור מדוע משרד הבריאות איננו מפקח באופן מלא על מחירי הקנאביס הרפואי, כשם שהיה בעבר.
יחד עם זאת, נוכח הודעת משרד הבריאות לפיה הוא לפחות החליט ליזום פיקוח חלקי על מחירי הקנאביס, כפי שצויין לעיל, יש לקוות שהוא ירחיב את הפיקוח הנ”ל ויהפוך אותו למלא, וכי הוא יהיה קשוב גם לכל יתר הטענות שהועלו כלפי הרפורמה עד כה.
עוד בנושא: