מערכת הבית המשפטילפיתוח תרופה נדרשים שנות מחקר רבות ותקציבי עתק. השימוש בתרופה והפצתה בשוק החופשי, מותנה באישור הרגולטור הרלוונטי. משעה שהותר השימוש והתרופה הוחדרה לשוק, זייפני התרופות מנהלים מעקב ממושך וקפדני אודותיה. הם לומדים את נוסחת הייצור, מזהים את קהל היעד, אוספים נתונים על המכירות, הפרסום, המאמרים והדוחות הכספיים.
אם מתברר לזייפנים שהתרופה נמכרת היטב הם נערכים לייצור והפצה שלה. הם יודעים שהם עוברים על החוק ומפרים זכויות קניין. שווה להם לקחת את הסיכון הכרוך בהרשעה בפלילים.
הכסף הגדול מנצח כל שיקול מוסרי וחוקי.
תרופה תוגדר כמזויפת אם התקיים בה אחד או יותר מהרכיבים הבאים
* התרופה מכילה את כל המרכיבים הפעילים אך יוצרה על ידי חברה שאין לה את הרישיון לייצר
* מינון המרכיב הפעיל קטן לעומת התרופה המקורית
* תרופה שאין בה בכלל מרכיב פעיל ויש בה מרכיבים סתמיים חסרי השפעה
* תרופה שנמכרת בתוך אריזה מזויפת
היכן מיוצרות התרופות המזויפות?
לפי דוחות של חברת התרופות “פייזר” וארגון הבריאות העולמי, רוב הזיופים מתבצעים בהודו ובסין.
במדינות, דרום קוריאה, דרום אמריקה, רוסיה, אוזבקיסטן, הודו וסין, 50% מהתרופות הנמכרות הן מזויפות.
במדינות המתפתחות והנחשלות קיימת דרישה גוברת לתרופות. אין באפשרות הכספית של המדינות לשלם עבור תרופות מקוריות ולכן תופעת הזיוף נמצאת תמיד במגמת עלייה.
לפי דיווחי ארגון ה-FDA כל יבוא אישי מישראל, הודו, מכסיקו וסין חשוד כמזויף. עיקר התרופות המזויפות המופצות לאירופה וארה”ב עוברות דרך ישראל.
עוד עולה מדיווחי הגופים העוסקים בתופעה כי ישראל נמצאת בין עשר המדינות המובילות בזיוף תרופות בשווי כספי מדווח של 80 עד 100 מיליון ₪ בשנה.
לפי ההערכות המקובלות 10% מהתרופות הנמכרות בעולם הן מזויפות.
ויאגרה, התרופה שיוצרה על ידי חברת “פייזר” מובילה את רשימת התרופות שמזייפים. לפי נתוני החברה, בשנתיים האחרונות נתפסו על ידי הרשויות בישראל מעל חצי מיליו כדורי ויאגרה שזוהו כמזויפים. לרשימה מצטרפות תרופות נגד מלריה, אנטיביוטיקה, נוגדי קרישה וחיסונים.
להערכת ארגון הבריאות העולמי מלפני שנה כפי שמדווחת חברת “פייזר”, המכירות של התרופות המזויפות בעולם יגיעו לשיעור של כ–75 מיליארד דולר בשנה.
הפצת התרופות המזויפות
כמחצית התרופות המזויפות מתבצעות ברשת האינטרנט. בעלי אתרי המכירות משקיעים מאמץ בהסוואת פעילותן הבלתי חוקית. השרתים ממוקמים במדינות שלא מראות נכונות רבה לשיתוף פעולה עם גורמי אכיפה בינלאומיים.
הלקוח מזמין את התרופה דרך אחד האתרים, משלם עבורה והיא נשלחת כתוסף מזון תמים באמצעות חברות השילוח הבינלאומיות, שלא ניתן לנטר כל חבילה שמגיעה באמצעותן.
תרופות מזויפות מוברחות גם במכולות והן נטמעות בתוך מוצרים אחרים שמובלים בתפזורת. האריזה של התרופות מוחלפת במוצר אחר ויוצאות בשלום מתחת לרדאר של רשויות המכס.
כמויות קטנות יחסית של תרופות מזויפות מופצות באמצעות בלדרים אישיים. לעיתים הבלדר משוטה ולא יודע שגורמים עבריינים העמיסו עליו את הכדורים ללא ידיעתו ובהגיעו ליעד ההפצה, פוגש בו חבר בכנופיה שלוקח ממנו את החבילה.
לעומת התמים, יש את הבלדר האקטיבי שהתמחה בהסלקה של הכדורים במקומות מסתור במזוודה, תיקי יד ואביזרים נלווים.
מודעות בעיתונים משמשים פלטפורמה פופולארית למכירת תרופות מזויפות. בעלי עניין מפרסמים מודעת מכירה של תרופות מזוייפות מסוג סיאליס, ויאגרה וכדומה.
במודעה מתפרסם מספר טלפון אליו ניתן להתקשר להזמנה, לתשלום וביצוע משלוח לכתובת הלקוח. המפיצים באמצעות מודעות בעיתונים, עושים שימוש במספרי טלפון ללא בעלות רשומה.
יש לא מעט בתי מרקחת שמשתפים פעולה עם רשתות הפצה של תרופות מזויפות. בתי המרקחת רוכשים כמויות גדולות של תרופות במחיר מוזל ומוכרים אותן כתרופה כשרה וחוקית במחיר מלא.
דרכי התמודדות
בנוסף לנזק הכספי הנגרם לחברות התרופות, ציבור המשתמשים הצורך אותן חשוף לסכנת חיים. לחברות, אינטרס מובהק להגן על הנכס שלהן.
אשר על כן, הן מפעילות אמצעים וגורמי חקירה פרטיים לאיתור הזיפנים והמפיצים ואת המידע שנאסף מעבירות לידי רשויות החקירה בכל מדינה.
הממשלה, באמצעות משרדי הבריאות, המשפטים ורשויות האכיפה נדרשת לפעולות משולבות כדי להגן על בריאות הציבור.
משרד הבריאות מוביל את המלחמה בזיוף תרופות. זה תפקידו וייעודו. אמצעיו דלים ורשימת המפקחים קטנה ולא מספיקה להתמודדות אמיתית עם התופעה. גם הכוח שהקצתה משטרת ישראל כנגד הזייפנים לא מספק את המענה הדרוש. עיקר העבודה נעשית על ידי החברות הנפגעות.
מרכז המידע והמחקר של הכנסת פרסם לפני מספר שנים דוח מיוחד המנסה לבחון את הסיבות לקשיים בזיוף תרופות, מה שמכונה בשפת הדוח, פשע פרמצבטי.
לפי נתוני הדוח, משרד האוצר אישר 140 תקנים של מפקחים ומשרד הבריאות הוא זה שהחליט שלא להקצות למשימתם. בהיעדר מומחים של משרד הבריאות, המכס לא מסוגל לפקח על חומרים שעלולים לשמש לייצור סמים ותרופות מזויפות. ברשות למלחמה בסמים מעלים את אותה טענה של רשות המכס.
גם חברות התרופות מודעות לחשיבות היחידה המיוחדת במשרד הבריאות לטיפול בזיופים. הן תרמו רבות להקמתן בעצם העלאת המודעות לתופעה ונזקיה הרבים.
חברת “פייזר” יוזמת פעילות הסברה ופרסומות באמצעי התקשורת כדי לחנך את הציבור שלא לשתף פעולה עם הזייפנים. אחד הקמפיינים הבולטים שלהם היה “אל תהיה שפן ניסיונות”. הקמפיין נועד להזהיר את צרכני הויאגרה שהם נוטלים תרופה מזויפת וחושפים עצמם לסיכון חיים.
לפי סקר שערכה “פייזר” רק 12% מהגברים ו 7% מהנשים מודעים לעובדה כי מרבית התרופות לאין אונות הנמכרות באמצעות האינטרנט הן מזויפות. עוד נטען על ידי מנכ”ל החברה כי 62% מתרופות המרשם הנמכרות באינטרנט הן מזויפות.
הצרכנים מתביישים באין אונותם. זו הסיבה שהם מעדיפים רכישה אנונימית דרך האינטרנט העיקר לברוח מהבושה הכרוכה בהעדר זקפה, תוך נטילת סיכון שאין אונות הוא משחק ילדים לעומת הנזקים הצפויים.
הואיל ומדובר בתופעה חוצת גבולות נדרש שיתוף פעולה עם משטרות ברחבי העולם, עם ארגון הבריאות העולמי ומנהל התרופות בכל מדינה. נדרש שינוי חקיקה בכיוון של החמרת הענישה וההרתעה.
יזום קמפיינים המתריעים בפני הסכנות הכרוכות בנטילת תרופות מזויפות. ה-FDA יוצא מדי תקופה במסע הסברה אודות הסכנה הטמונה ברכישת תרופות באמצעות האינטרנט וממקורות לא מוכרים ומורשים למכור תרופות.
גם סוכנות האינטרפול עושה ככל שביכולתה על מנת להלחם בתופעה המתרחבת.
שימו לב – תרופות מזוייפות יכולות לסכן את החיים.
קראו עוד בנושא: עוולות מסחריות