מערכת הבית המשפטילא רבים מכירים את כלל ייחוד העילה הקבוע במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אך רבים מבין הנפגעים בתאונות נתקלים בו לראשונה לאחר תאונת דרכים בעת עבודתם. מה קובע כלל ייחוד העילה וכיצד הוא מתפרש בבית המשפט?
אליהו גד הועסק כנהג משאית מסוג סמי-טריילר על ידי חברת הובלות אלי מור בע”מ. במסגרת עבודתו הוביל סחורה ממחלבות יטבתה בקיבוץ יטבתה שבערבה לאזורים שונים בישראל.
לפני מספר שנים בהיותו במהלך נסיעת עבודה, חנה את רכבו במגרש החניה של מחלבות יטבתה כדי שיועמס, ובינתיים פנה לנקות את שמשת הנהג מחרקים ולכלוך שנדבקו אליה במהלך הנסיעה, כדי לאפשר שדה ראיה נקי ונסיעה בטוחה.
היות שהשמשה ברכב גבוהה השתמש ב”רמפה”, משטח נייד, כדי להגיע לשמשה. הרמפה מגודרת משלושה כיוונים ומוביל אליה סולם. הנהג עלה על הרמפה, הניח רגל אחת עליה ורגל אחת על “מין מדרגה שבחזית הרכב”, במהלך פעולת הנקיון איבד את שיווי משקלו, מעד, ועקב כך שצד אחד של ה”רמפה” לא היה מגודר נפל ונחבל קשות.
על פניו, יכול הנפגע במקרה שלנו לקבל פיצוי לנפגעי תאונת דרכים לפי חוק הפלת”ד, להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין אובדן כושר עבודה ו/או להגיש תביעה לפי דיני הנזיקין. ואכן בעקבות האירוע הגיש אליהו גד תביעה נגד מבטחת הרכב, חברת כלל ביטוח, נגד המעביד, נגד מחלבות יוטבתה ונגד חברת הביטוח שלה, ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע”מ.
התביעה נדונה בבית המשפט בדימונה בתיק ת.א. 18229-07-11 גד נ’ כלל ביטוח ואח’.
לפי רשימת הנתבעים אנו למדים שהתובע הלך על כל האופציות. עילת התביעה הוגדרה הן לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה – 1975 (חוק הפלת”ד), והן לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ”ח – 1968.
בא כוחו של התובע ציין בכתב התביעה כי להבנתו מדובר בתאונת דרכים, ואולם הוא עותר לבית המשפט להכריע האם מדובר במקרה של תאונת דרכים החוסה תחת כנפי חוק הפלת”ד או בתביעה נזיקית. ואם המדובר בתביעה נזיקית, שומר התובע לעצמו הזכות לצרף חוות דעת רפואית.
בית המשפט שבפניו התבררה התביעה הטיל ספק בנכונות נסיבות קרות התאונה כעולה מתצהירו של התובע אליהו גד. בנוסף לספק זה, מצא בית המשפט כי האירוע הנטען לא עומד בתבחינים להגדרתו כתאונת דרכים המזכה את התובע בפיצויים לפי חוק הפלת”ד והתביעה נדחתה.
נניח לצורך הדיון, שהתובע היה מערער בפני בית המשפט המחוזי וזה היה קובע שמדובר בתאונת דרכים, האם אז רשאי תובע זה להגיש תביעה לפי דיני הנזיקין.
סעיף 8 לחוק הפלת”ד המעגן את עיקרון ייחוד העילה עונה על שאלה זו וקובע בסעיף קטן א’ כי: מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון. עם זאת, למי שאין עילה לתבוע בחוק הפיצויים שמורה לו הזכות לתבוע בנזיקין.
לעומת סעיף ייחוד העילה, סעיף 7 לאותו חוק קובע שורה של נפגעים שאינם זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק הפלת”ד ואלו הם:
- מי שגרם לתאונה במתכוון
- מי שנהג ברכב ללא רישיון נהיגה
- מי שהרכב שימש לו לביצוע פשע
- מי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה תקף
- בעל רכב שהתיר לאחר לנהוג בו למרות שידע שאין ביטוח חובה
קיראו: כיצד יש לנהוג במקרה של תאונת דרכים
בכל מקרה ולפי ההלכות הידועות, מי שמשולל עילה לתבוע לפי חוק הפיצויים יכול לתבוע לפי דיני הנזיקין ואז עליו להוכיח אחריות ורשלנות הפוגע.
מדובר בנתיב הוכחות מפותל ומייסר שלא במקרה כונה על ידי השופטת נתניהו “קן צרעות”. הכינוי ניתן בתיק ע”א 483/84 “קרנית” קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ’ אברהם.
בית המשפט העליון קבע עמדה עקרונית בסוגיה זו מפי השופט א. ריבלין בתיק ע”א 2591/09. שם נטען כי אם בוחנים את מצבו של מי שתובע במסגרת פקודת הנזיקין, קודם מעשה, הרי שעומדים בפניו מכשולים שאינם ניצבים בפני התובע על פי חוק הפיצויים. “המקל” שחובטים בו, בשל שהפר את חובת הביטוח, כבד דיו, עד שאין לחבוט בו ב”מקל נוסף”.
נוצר מצב, שמי שנשללה ממנו עילת תביעה לפי חוק הפיצויים והתאפשר לו לתבוע בנזיקין עשוי לקבל פיצוי בשיעור יותר גבוה מזה הניתן בחוק הפלת”ד. על כך קובע השופט ריבלין, שהמחוקק היה ער לתוצאה זו ובחר בה.
רק שינוי חקיקה יכול לשנות מצב זה. בהעדר חקיקה מתוקנת נותרנו עם פסיקות בית המשפט העליון שקבעו כי עקרון ייחוד העילה לא חל על חסרי הזכאות לפי סעיף 7 לחוק הפיצויים, והם זכאים לתבוע פיצוי מכוח פקודת הנזיקין.
גם בהליך ע”א 13939/06 אלטאוויל נ’ נחמיאס יצא בית המשפט מתוך הנחה כי הזכות לתבוע לפי פקודת הנזיקין קיימת. עם זאת, עורר בית המשפט באותו עניין את השאלה אם יש להגביל את גובה הפיצוי שיפסק לנפגע גוף, שנשללה זכותו לתבוע על פי חוק הפיצויים, והגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין.
חוק הפלת”ד מעמיד לרשות התובע מנגנון מהיר לתבוע את מבטח הרכב ללא הוכחת אשמתו או אשם תורם של אחרים. מסיבה זו ולצורך האיזון המתבקש, שלל המחוקק את הזכות לתבוע גם לפי דיני הנזיקין הכלליים לפי עיקרון ייחוד העילה. האיזון המדובר נקבע בדרך של קביעת תקנות וסייגים לשיעור הפיצוי שישולם לפי חוק הפלת”ד.
בעניין זה נקבע בהליך ת.א. 243/78 דין נ’ רצון, “שהחבות המוחלטת כלפי הניזוק מזה והגבלת שיעור הפיצוי מזה הם בבחינת כלים שלובים, שכן הגבלת שיעור הפיצויים באה לאפשר ביטוח אחריות מוחלטת בלי לשלם עבורה מחיר שהציבור לא יכול היה לעמוד בו”.
כך למשל, בפקודת הנזיקין נועד הסדר הפיצוי להחזיר את המצב לקדמותו ובחוק הפלת”ד נקבע הסדר פיצוי על אובדן השתכרות שלא יותר מפי 3 מהשכר הממוצע במשק. אפילו שכר טרחתו של עורך הדין הקבוע בחוק זה עומד על 13% והוא נמוך מהמקובל בפסיקה בתיקי נזיקין.
קיראו בהרחבה: סטטיסטיקה של תאונות דרכים בישראל 2012
בתי המשפט נדרשים לעיתים מזומנות להכריע בסוגיית ייחוד העילה. תאונות דרכים עם נפגעים הפכו מזמן למכת מדינה שמייצרת בעקבותיה גל תביעות בלתי פוסק. מתוך התביעות המוגשות ברבות מהן נבחן ייחוד העילה.
התובעים הנפגעים ובצדק מבחינתם לא מסתפקים בפיצוי המוענק מכוח חוק הפלת”ד הם מנסים את מזלם המשפטי בתביעה לפי דיני הנזיקין. לא תמיד זה מצליח להם. בית המשפט חוסם אותם ולא מספק את הסעד המבוקש.
הנה מספר דוגמאות: בתיק ת.א. (ק”ש) 21995-11-09 פרדז’י שמעוני נ’ יוסף בלוך קבע בית המשפט כי התאונה בין רכב התובע לרכב בו נהג הנתבע היא תאונת דרכים ובהתאם לסעיף 8(א) הפלת”ד, נשללה עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין. עוד נפסק כי לפי עיקרון ייחוד העילה כל עוד לא מדובר בתאונה שנגרמה במתכוון, הרי שלהבדיל מנזקים רכושיים, לא ניתן לתבוע נזקי גוף במסגרת תביעה נזיקית מהמעורב בתאונה.
דימטרי טרפקצ’וק נפגע מעגורן (מנוף) באתר בנייה. לכאורה, פגיעה מסוג זה לא נופלת בגדרה של תאונת דרכים ואין מקום לתבוע פיצוי על הנזק לפי חוק הפלת”ד. במקרה שלפנינו שגם נבחן בשתי ערכאות שיפוטיות ת.א. חיפה 563/96 דימטרי טרפקצ’וק נ’ סולל בונה בנין ותשתית מרחב טרומי בע”מ.
במהלך המשפט התברר שהעגורן בוטח על ידי חברת הביטוח “אליהו” ככלי רכב. נגבתה פרמיה בהתאם לכיסוי הביטוחי. עצם עובדה זו העלתה את השאלה האם עובד שנפגע מעגורן שבוטח ככלי רכב מאפשר לו להגיש תביעה לפי חוק הפלת”ד והאם חל על עיקרון ייחוד העילה שמונע ממנו להגיש במקביל ובנוסף תביעה לפי פקודת הנזיקין.
בית המשפט הפך בסוגיה וקיבל החלטת פשרה עקרונית שנראית לו מאוזנת מבחינת המדיניות המשפטית הנהוגה. בימ”ש קבע כי כאשר הפך הכלי המעורב לכלי רכב, מחמת הוצאת הפוליסה, והתאונה הפכה עקב כך לתאונת דרכים, במערך היחסים שבין הניזוק, המזיק והמבטח, הושלטו על התאונה ועל תוצאותיה הוראות החוק, לרבות כלל ייחוד העילה המופיע בסעיף 8.
דמיטרי טקצ’נקו, יליד 1956, הגיש נגד מעבידו, צבי כהן ואחיו חברה קבלנית לעבודות עפר ופינוי אשפה בע”מ תובענה (ת.א. 31066-10-11) בעילה נזיקית בגין אירוע מיום 18.11.2009 בו נפגע לטענתו במהלך עבודתו.
בכתב התביעה שהוגש בפתיחת ההליך טען התובע כי עילתו העיקרית מעוגנת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הואיל והאירוע בו נפגע מהווה תאונת דרכים כהגדרתו בחוק ולחילופין ביקש לפצותו לפי עילה מפקודת הנזיקין.
התובע מבקש שוב לתקן את כתב התביעה כך שהעילה העיקרית תהייה לפי פקודת הנזיקין והחלופית לפי חוק הפיצויים (הפלת”ד).
בית המשפט עיין בבקשה שלפניו וקבע שדינה להידחות הואיל ויש צורך לברר את מהות האירוע וטיבו ורק אז לקבוע איזה דין יחול עליו. אם יתברר שמדובר בתאונת דרכים הרי התובע אנוס לתבוע את נזקו על פי חוק הפיצויים והמסלול של תביעה לפי דיני הנזיקין הכלליים נחסם בפניו.
מנגד, אם מדובר באירוע שדין הנזיקין הכללי חל עליו ידרש התובע להציג חוות-דעת מומחה להוכחת נכותו, חוות-דעת שהיא אסורה בהגשה בתביעה הנסובה על תאונת דרכים.
עיניכם הרואות. ייחוד העילה הינה סוגיה מיוחדת ומורכבת. היא נתונה לפרשנויות שונות. מומלץ להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בנזיקין כדי שהם יוליכו אתכם בנפתולי החוק וההלכות הפסוקות על מנת שתקבלו את הפיצוי המגיע להם בדין ובצדק.
יעוץ משפטי: עורך דין עופר סולר. קיראו בהרחבה באתרו של עו”ד סולר: על כלל ייחוד העילה
לשיחה עם עורך דין בנושא חייג/י: 03-6081818
קיראו בנושאים קרובים:
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה – למי מגיע לקבל פיצויים ובאילו מקרים?
כפל ביטוח – אין לך מושג כמה כסף מרוויחות חברות הביטוח כל שנה בגלל ביטוח כפול…
תביעות ביטוח – מדוע חברות הביטוח לא ממהרות לשלם למבוטחים?