מערכת הבית המשפטימערכת השיקולים המופעלת בעת גזירת עונשו של קטין היא שונה וייחודית מזו המופעלת ביחס לעבריין בגיר וזאת לנוכח חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א-1971, אשר מייחד את הקטינים באופן שהאינטרס השיקומי והטיפולי בהם הינו, בדרך כלל, האינטרס המוביל בעניינם.
מאת עו”ד שולמית קהלת-אורן
בעת גזירת עונשו של קטין, אף אם הוא הורשע בעבירות חמורות במיוחד, מחויב בית המשפט להעניק משקל יתר לשיקולים האינדיבידואלים של הקטין עצמו ולערוך איזון בין שיקולי השיקום מחד, לשיקולי ההרתעה והגמול מאידך.
עת עוסק בית המשפט במלאכת האיזון בין שיקולי השיקום לשיקולי ההרתעה, ינתן משקל מיוחד לנסיבותיו האישיות של הקטין, לגילו ולסיכויי שיקומו, כאשר עיקר המטרה בגזירת העונש היא להעניק לקטין טיפול במטרה לשקמו.
וכדברי בית המשפט העליון בהליך ע”פ 49/09: “אין בית המשפט לנוער “ממהר” לגזור עונש על הקטין, בפרט לא עונש מאסר, אלא חוזר ונוקט בדרכי טיפול ואינו נלאה מכך כל עוד רואה הוא שביב אור בקצה המנהרה וסיכוי להחזיר את הקטין למוטב ולתפקוד נורמטיבי בחברה.”
בהקשר זה יש להדגיש, כי תפקידו של עורך דין פלילי המייצג קטין המעורב בביצוע עבירות מין חמורות הינו בראש ובראשונה לכוונו להליך טיפולי שיקנה לו את הכלים המתאימים והראויים לשיקום ולהליכה בתלם.
מדיניות הענישה הנוהגת והראויה בעניינם של קטינים מעניקה משקל רב לקטינותם בשל 3 טעמים עיקריים:
גילו הצעיר של הקטין – שבשלו יש להתייחס לחומרת עבירותיו באופן שונה בהשוואה לחומרת עבירותיו של בגיר. בנערותו אין האדם מבחין בין טוב לרע על פי אותן אמות מידה המשמשות בני אדם בגירים. גיל צעיר עשוי להצביע על חוסר בשלות אישית וחוסר יכולת להבין לעומקם של דברים את משמעות המשעה הפלילי ותוצאותיו. חוסר בשלות זה מהווה שיקול מקל בענישתם של קטינים.
הרצון להגן על קטינים מפני תנאי הכליאה ומפני החשש למפגש עם עבריינים בוגרים – בעצם הכנסתו של קטין לבית הסוהר טמון פוטנציאל לפגיעה בלתי מידתית בו, בשל התוודעותו לאורחות החיים של הקהילה העבריינית , היטמעותה בו והסיכון לניצול ולפגיעה בו.
מחויבותה של החברה לנסות ולמצוא כל דרך לשקם עבריינים קטינים שהורשעו בעבירה פלילית – אף אם מדובר בעבירה פלילית חמורה. המחויבות היא להעלותם על מסלול חיים תקין וראוי.
בית המשפט העליון (ע”פ 49/09) קובע במפורש כי גם כאשר המדובר בקטין אשר ביצע עבירות מין חמורות, אין להפחית מהחשיבות לשיקומו והאינטרס הציבורי הראשון במעלה הוא לפעול לשם החזרתו של הקטין למוטב.
אמנם, כאשר המדובר בעבירות מין חמורות (שבוצעו על ידי קטין), קיימים אינטרסים ציבוריים חשובים אשר מתנגשים עם האינטרס לשקם את הקטין, כגון: הצורך להגן על הציבור ועל קורבן העבירה, אינטרס ההרתעה וכיו”ב.
במקרה של התנגשות בין האינטרסים כאמור, על בית המשפט להכריע בניהם, על פי שיקולים שונים:
גילו של הקטין בעת ביצוע העבירה – ככל שגילו של הקטין מתקרב לגיל האחריות הפלילית (12 שנים), כן יגבר האינטרס לשקמו על פני האינטרסים האחרים.
יחסו של הקטין לביצוע העבירה והאם הוא נוטל אחריות למעשיו – התחשבות בגילו של הקטין מתחזקת במידה והוא מקבל עליו, כבר במסגרת ההליך הפלילי המתנהל נגדו, אחריות למעשיו ומביע חרטה כנה ואמיתית.
עברו הפלילי של הקטין – קיומו של עבר פלילי מהווה שיקול לחומרה בעוד שהעדר עבר פלילי מהווה שיקול לקולא.
סיכויי השיקום של הקטין – בחינת סיכויי השיקום יבחנו בדרך כלל על ידי שירות המבחן לנוער ובית המשפט אף ייעזר בחוות דעת ממוסדות בהם שהה הקטין ו/או פסיכולוגיים שבדקו אותו וכיו”ב.
חומרת מעשיו של הקטין – ככל שמדובר במעשים חמורים – כך תטה הכף לטובת האינטרסים הציבוריים השונים לעומת האינטרס לשיקום הקטין.
לסיכום – קטין אשר מבקש להשתלב בהליך טיפולי נזקק לסביבה תומכת הכוללת את משפחתו וקרוביו ואת עורך הדין הפלילי אשר ידריך אותו, יתמוך בו ויסייע לו להגיע לתוצאה משפטית ראויה, באופן שההליך הפלילי המתנהל נגדו לא יפגע בו יתר על המידה ולא ימנע מבעדו להתקדם ולהתפתח בעתיד.
בכל מקרה בו עולה החשד כי קטין מעורב בביצוע עבירת מין, מומלץ לפנות מיד אל עורך דין פלילי המתמחה בטיפול בקטינים ובבני נוער וזאת עוד בטרם חקירתו.
קיראו בהרחבה על: הטרדה מינית בעבודה