מערכת הבית המשפטיאחת מהסכנות המרכזיות הטמונות בעבודתם של פועלי בניין הינה נפילה מגובה בעת ביצוע עבודות הבניה. המחוקק אשר היה ער לסכנה זו התקין תקנות וחוקים אשר באים להסדיר את נושא העבודה בגובה ואמצעי הבטיחות אשר יש לנקוט על מנת למנוע תאונות עבודה עקב נפילה. להלן סקירה משפטית והסברים על תאונת עבודה של פועל בניין בשם חאתם מוחמד עקל ופסיקת בית המשפט בעניינו.
פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בכפר בעניין חאתם מוחמד עקל נ’ בני חזם, עמוס הררי, אהרון רוטברג ורוטרם בע”מ עסק בתביעה שהגיש טייח כנגד מעסיקיו הישירים, קבלן משנה וכנגד החברה שהיא הקבלן הראשי בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת עבודה במהלכה נפל מגובה.
ביום 12.05.92 עת עבד עקל כטייח בבניין בתהליך בניה ברחוב נורדאו בכפר סבא, כחלק מעבודתו נדרש עקל לטפס על פיגומים.
הפיגומים היו בנויים מעמודים שלאורכם פינים בולטים עליהם הונחו לוחות וכן מעקות מחוזקים במסמרים, עקל ועד מטעמן (אחיו זיאד) טען כי העלייה לפיגום הייתה מתבצעת מחוץ הבניין ואילו הנתבעים טענו כי היו סולמות. ביטון שהיה זה שהתקין את הפיגום טען בתחילה כי לא היו סולמות אך לאחר מכן שינה גרסתו ולבסוף “נבצר” ממנו להעיד בשל בעיות רפואיות.
התובע עקל טוען כי ביום האירוע עלה לפיגום בקומה השלישית מתוך הבניין והחל לבצע עבודתו, לאחר זמן מה איבד שיווי משקלו נפל לכיוון המעקה שהשתחרר וגרם לעקל ליפול להיחבט בקרקע ולאבד הכרתו.
אחיו של התובע העיד כי ראה אותו עולה מתוך הבניין לפיגום ולאחר זמן מה ראה את אחיו מוטל על הקרקע ומעקה הפיגום משוחרר בצידו האחד ותפוס בצידו השני.
בני חזם (הנתבע 1) אחד מקבלני המשנה שהעסיקו את עקל טען כי הפועלים יצאו ביום האירוע להפסקת אוכל בשעה 10:00 והוא עזב את האתר, כשחזר עם רכבו ראה את עקל מטפס על צידו החיצוני של הפיגום ולכן נפל, חזם טען עוד כי המעקה של הפיגום השתחרר כי הוא לא היה מחוזק על ידי מסמר.
בית המשפט לא קיבל את עדותו של חזם, הן מפאת העובדה שאין כל סיבה שעובד יטפס בצורה מסוכנת כאשר ישנה צורה בטוחה לטיפוס, הן מפאת העובדה כי חזם לא עצר אותו, והן מפאת העובדה כי חזם בעצה אחת עם שאר הנתבעים בחר להטיל את האשם של עקל ולא על העובדה שחזם העיד כי המעקה לא היה מחובר כראוי או על המעבידים שלא סיפקו לו סביבת עבודה בטוחה.
כמו כן חתימתו של חזן הופיע על מסמך המאשר כי הנפילה הייתה במהלך עבודה בטיח ולא במהלך טיפוס.
עדה נוספת מטעם ההגנה שושנה רוטנברג (אשתו של בעל החברה) סיפרה גם היא גרסה לא נכונה על פי קביעת בית המשפט באשר לאירוע לפיה התובע נפל מאחר וחש חולשה כי צם בצום הרמאדאן וזאת למרות שצום הרמאדאן לא חל ביום האירוע.
כמו כן הכחישה שושנה את העובדה שהמעקה השתחרר וטענה כי העובד נתלה עליו ועזב אותו ללא סיבה.
כיצד פסק בית המשפט והאם המקרה הנו תאונת עבודה?
בית המשפט קבע כי התובע עקל נפל מהפיגום עקב החיבור הלקוי של המעקה ודחה את טענותיהם של חזם ושושנה. עוד קבע בית המשפט כי חזם והררי היו מעסיקיו הישירים של עקל אך היה פיקוח ושליטה גם מטעם מנהל החברה (הנתבע 3) והחברה עצמה וגם הם אחראים כלפי עקל כמעבידים במקרה של תאונת עבודה כפי שארעה.
לאור כך קבע בית המשפט כי כל הנתבעים ביחד עם ביטון (נגדו הוגשה תביעת צד ג’) שבנה את הפיגומים הם מעוולים במשותף, כאשר חלוקת האחריות לנזקים שנגרמו לתובע בגין תאונת העבודה היא 60% לביטון, 30% לרוטנברג ולחברה ו-10% לחזם והררי.
במידה ונפגעת בעקבות תאונת עבודה יש לפנות מוקדם ככל האפשר אל עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין ובמקרי תאונות עבודה בפרט, לצורך התייעצות באשר לאפשרויות העומדות בפניך.
חשוב ומומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי אף בטרם פניה אל המוסד לביטוח לאומי ומילוי טפסים כלשהם. הפניה אל עורך דין תאונות עבודה סטרם נקיטת פעולה כלשהי עשויה למנוע עוגמת נפש בעתיד.
מאמר זה נכתב באדיבות משרד עורכי דין עופר סולר, המייצג נפגעי גוף במקרי תאונות עבודה ובמקרים של פגיעות ונזקי גוף אחרים.