שאלות? כנס/י לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין >>>
  • Facebook
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
ראשי » חוקים » כנס/י לבידוד! זכויות הפרט בימים של קורונה

כנס/י לבידוד! זכויות הפרט בימים של קורונה

מערכת הבית המשפטי 21 ביוני 2020 12:33 אין תגובות

יום ראשון החמישי באפריל 2020, מגפת הקורונה כבר כאן. א.ב, תושב הדרום מגיע מהסופר הקרוב לביתו, פורק את הקניות, מסיר את המסכה והכפפות ומתיישב בסלון.

צליל הודעת SMS נכנסת נשמע מכיוונו של הטלפון הנייד שלו. בימינו, הודעות SMS הם בדרך כלל עניין מטריד שנע בין דיווח על מצב חשבון הבנק שלך לבין הודעה על מכירה מטורפת נוספת המתרחשת בסניף מחסני חשמל הקרוב לביתך. ומעכשיו זהו הצליל של הודעה המגיעה ממשרד הבריאות שמתווך אותה אליך ישירות מהשב”כ.

אחרי חמש דקות, הבין א.ב שהוא קיבל ממשרד הבריאות הודעה על החובה להיכנס לבידוד אחרי שהשב”כ איכן את הטלפון הנייד שלו ומצא שהוא שהה בסמוך לחולה קורונה מאומת.

זה לא נגמר שם, תחת הכותרת “תקנות לשעת חירום” הגיעו שלל הוראות ממשלתיות שהרעידו את דפוסי חיינו.

בעודנו ישובים ספונים בסלון ביתנו, ציפינו מידי ערב בכיליון עיניים לאירוע של היום, הצהרת ראש הממשלה שתבשר לנו מהן המגבלות החדשות.

בכלל, המילה מגבלה, הפכה מהר מאוד לסמן מרכזי בחיינו שכן, המסרים היו יותר בכיוון של מה אסור לנו לעשות ולא מה כן.

סגר ביתי עם הגבלות יציאה, הגבלת טווח היציאה עד לחמישים מטרים מהבית, מדידת חום בכניסה לסופר מרקט, איסור על התקהלויות, סגירת המשק ופגיעה נרחבת בחופש העיסוק, איסור על מפגשים משפחתיים וכמובן גולת הכותרת, ליל סגר. כזה תודו, עוד לא היה לנו.

נא להכיר: תקנות לשעת חירום

תקנות לשעת חירום, הנן תקנות או הוראות שעה עליהן מחליטה הממשלה בשל מה שהיא מגדירה כמצב חירום.

בדרך כלל מדובר בכלי המושת על האזרחים במדינות שיש בהן זליגה של השלטון למשטר טוטליטרי או לחלופין, בעתות מלחמה כמו שחווינו בשנות התשעים עת פרצה מלחמת המפרץ.

אז כן חווינו משהו דומה? לא ממש, בוודאי לא שמדובר בממשלת מעבר ולאחר שישראל עברה שלוש מערכות בחירות.

האפידמיה covid 19 הידועה בשמה קורונה, הביאה את ממשלת המעבר להכריז על מצב חירום ובתוך כך להתקין בהוראת שעה תקנות חירום. חשוב להבין, בכל זמן אחר בו היתה פועלת ממשלה ברת תוקף ולא ממשלת מעבר, הינו עדים לחקיקת התקנות לשעת חירום באמצעות הכנסת.

במקרה שחווינו, תקנה הממשלה בעצמה את התקנות והמצב נמשך כשלושה חודשים, הרבה מעבר למצופה והמקובל.

מה בעצם ההבדל? הרי התקנות היו לבטח דומות גם במקרה של חקיקה. ובכן, ההבדל הוא משמעותי, בעיקר במשטר דמוקרטי כמו זה הפועל בישראל המושתת על משולש המקיים הפרדת רשויות – רשות שופטת, רשות מבצעת ורשות מחוקקת.

מה שקרה למעשה הוא השתלטות של הממשלה על המצב ללא כל רסנים ובלמים, השתלטות הנשענת רובה ככולה על שיקול הדעת הציבורי שכמו שלימדה אותנו ההיסטוריה, אינו בהכרח מאוזן.

התקנות הובילו להתנגשות חזיתית עם חוקים שכל תכליתם היא שמירה על זכויות האדם.

כך למשל, שינו התקנות בהינף יד את אחד החוקים החשובים, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. סעיף 6 של החוק למשל, מדבר על חופש הכניסה והיציאה מישראל, הוא חופש התנועה שלנו.

תקנות החירום ביטלו למעשה את הסעיף החשוב הזה שהממשלה אסרה כמעט לחלוטין יציאה וכניסה של אזרחי ישראל אל הארץ וחוצה לה. סעיף 7 של החוק, קובע שאין נכנסים לרשות היחיד שלא בהסכמתו.

בפועל, העניקה הממשלה סמכויות כמעט בלתי מגבלות למשטרה, כך שכל שוטר יכול היה באופן תיאורטי, להיכנס לביתו של אזרח. תקנות הגבלת התנועה, היוו דוגמא נוספת להתנגשות מהותית בחוקי הפרט למיניהם, כגון חוק הגנת הפרטיות.

עוד דוגמא בולטת היתה בביטול פעילות בתי המשפט על ידי שר המשפטים דאז ומקורבו של ראש הממשלה אמיר אוחנה, נזכיר כי החלטה שנויה במחלוקת זו, ביטלה למעשה את הדיון הראשון במשפטו של ראש הממשלה.

ואולי הדוגמא המובהקת מכל, זכורה לרבים מאתנו דווקא מאותה הפגנה בה חזינו באם הזועקת בטירוף: “לא רוצה שיתקינו בגוף של הילדים שלי שבבים“.

אם הינו אומרים לכם שיש סיכוי שתשמעו קולות כאלה בהפגנה בישראל ולא בפיונגיאנג, היתם מרימים גבה, שלא לומר שתיים.

ההפגנה היתה באמת מעט מוזרה, אבל אל לנו לשכוח שהיא הגיעה על רקע דבריו של ראש הממשלה באחת מהצהרותיו המתוקשרות בה הוא העלה אפשרות של התקנת שבבים שיתריעו בעת התקרבות לאדם חולה: “אנחנו רוצים להתחיל דווקא בילדים” אמר ראש הממשלה.

כמובן שלאחר מכן הוא חזר בו מדבריו, אבל זה היה הכי קרוב לתחושה שצפון קוריאה זה כאן. תקנות החירום בעת ממשלת המעבר, היו דוגמא מובהקת לרמיסת זכויות דמוקרטיות בסיסיות.

נכון, ברובן הן היו נחוצות ונדרשות למיגור התפשטות המגפה, אבל מה שחשוב לזכור הוא שהדבר נעשה ללא כל פיקוח פרלמנטרי של הכנסת שכלל לא פעלה בשל העובדה שהיא טרם הושבעה.

חוק הקורונה

בחודשים האחרונים ספגה ממשלת המעבר ביקורת רבה על השימוש הנרחב בתקנות לשעת חירום, שאינן נתונות לפיקוח פרלמנטרי והוגבלו לזמן ארוך יחסית – שלושה חודשים.

היועץ המשפטי לממשלה שלח באפריל מכתב בעניין זה לראש הממשלה וכך גם שופטי בג”ץ שדנו בעניין במסגרת עתירה של מספר ארגונים חברתיים ופוליטיים, הביעו חוסר נוחות מהשימוש בכלי החריג לאורך זמן.

לאחרונה נשמע גם קולו של מבקר המדינה באומרו כי בכוונתו לבחון את התקנות הללו.

השבוע הגיעה סאגת חוק הקורונה לסיומה, לא לפני קרב הירואי של האופוזיציה. חוק הקורונה שנוסח על ידי הממשלה, אמור להחליף את תקנות החירום עליהם דיברנו עד כה. והנה הדוגמא הטובה ביותר להבדל בין תקנות חירום לחוק.

התקנות שהושתו על הציבור באופן אבסולוטי על ידי הממשלה, נעשו בחדרי חדרים, המקסימום שיכולנו לקבל היתה פרשנות לא נגמרת בערוצי הטלוויזיה השונים.

חוק הקורונה לעומת זאת, עבר שלוש קריאות שכללו הצבעה של כלל הכנסת ודיונים מרתוניים בוועדת חוק חוקה ומשפט.

הדיונים האלה המכונים בשם הכנה לקריאות שנייה ושלישית (חוק מאושר בישראל רק לאחר שעבר שלוש קריאות, כלומר שלוש הצבעות בהן הושג רוב) היו מלאי דרמות שהובילו בסופו של דבר לשינויים.

החוק שהוכן כאמור בממשלה, בא מראש בנוסח מרוכך יותר מאותם תקנות חירום, אלא שאז גילו באופוזיציה כי מדובר אך ורק בקוסמטיקה קלה בלבד ולא בריכוך בעל משמעות.

כך למשל גילו באופוזיציה כי זכות ההפגנה שממומשת באופן סיטוני בימים אלה (בשל המצב הכלכלי הקשה) לא תותר.

עוד גילו באופוזיציה כי אותו סעיף שמאפשר לשוטר לפרוץ לביתו של אזרח ללא כל הודעה או צו, גם היא עדיין שם. לאחר דיונים מרתוניים בוועדת חוק חוקה ומשפט, הוכנסו שינויים משמעותיים בחוק.

חשוב להדגיש כי מעבר לתרעומת שהשמיעה האופוזיציה בוועדה ובתקשורת, זכו חבריה לשיתוף פעולה פורה מצדו של יו”ר ועדת חוק חוקה ומשפט שהוא כאמור מהקואליציה. זו בדיוק ליבת השוני בין תקנות לחקיקה.

בתהליך החקיקה מתקיים שיח דמוקרטי ושקוף בכנסת ולא דיון סגור וחשוך בחדרי הממשלה.

וכך, נשמרה הזכות להפגין ובוטל הסעיף המאפשר חדירה שרירותית של איש חוק לביתו של אזרח. ומה עם איכוני הטלפון? ובכן, לאחר מספר דיונים שהתקיימו בכנסת הן בוועדה המיוחדת שהוקמה לטיפול בקורונה והן בוועדת החוץ והביטחון, החליט קבינט הקורונה שהוקם בממשלה החדשה, לבטל את האיכון.

אין ספק שמגפת הקורונה, הפגישה את האזרח הישראלי עם שורה ארוכה של מגבלות שלא הכיר ואף לא חשב שיכיר.

תחושות החרדה מהשתוללות המגפה, איזנה איך שהוא את תחושת הכאוס שאפפה חלק גדול מהאזרחים שחשו חרדים לאופייה הדמוקרטי של המדינה.

בסופו של דבר, ניתן לומר שזה עבר בשלום וכעת משיש ממשלה וכנסת מתפקדים, יש תחושה כי השליטה שבה למחוזותינו על אף שהקורונה עדיין כאן.

נסכם ונאמר כי מגפה וזכויות הפרט הם לא בדיוק שידוך משמיים.

מדובר בהתנגשות חזיתית ובפרט בתקופת כהונת אותה ממשלת מעבר שפעלה באופן אבסולוטי וללא כל פיקוח משפטי או פרלמנטרי.

תקנות חירום המעוגנות בחקיקה, הנן בגדר חריגה מהנורמה הבאה במטרה לשמור על הנורמה.

עוד בנושא: על הזכות הבסיסית לצנעת הפרט בישראל

|להציג את כל הפוסטים של מערכת הבית המשפטי


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

חדש חשוב ומעניין נכון להיום
  • חסינות משפטית של חברי כנסת – מה היא כוללת?
  • גם חתימה על הסכם גישור אינה סוף פסוק!
  • סקירת חוק הגנת הצרכן – התשמ”א 1981
  • המועד הקובע לחישוב היטל השבחה בגין הקלות בניה
  • הלבנת הון – סקירה משפטית
  • PHILIP MORRIS PRODUCTS S.A נגד AKISIONERNO DROUJESTVO ע”א 3975/10
  • מחאה חברתית והון שחור
  • דוח החניה בוטל והתובע קיבל פיצויים
  • בקשת התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל
  • נוהל אי דחיית דיונים בבימ”ש – מוצדק?
  • נהג חדש – תקנות חשובות
  • הסרת הגבלה על רישיון נהיגה – עמדת בית המשפט העליון
  • משפט בבית דין צבאי
  • ועדות ערר – גוף עצמאי לטיפול בערעורים
  • חופש המידע והעומס על מערכת המשפט
  • דיקטטורה בשם הדמוקרטיה

ייעוץ משפטי בנושא ביטוח סיעודי

חייג/י: 050-8086484

(שירות אישי מבוסס תוצאות בלבד)

ייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

חייג/י: 072-3340001

(שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר)

לייעוץ משפטי בנושא נזקי גוף

חייג/י: 072-3936006

(שיחה אישית עם עו"ד מומחה ללא תשלום)

לקבלת ייעוץ משפטי בדיני משפחה

חייג/י: 072-3360526

(משרד עורכי דין ותיק - התמחות מיוחדת בהליכי גירושין)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני חובות

חייג/י: 072-3341001

(ייעוץ אישי מעורך דין מומחה - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני עבודה

חייג/י: 072-3342000

(מוקד הייעוץ של פורטל זכויות עובדים - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים

חייג/י: 072-3360520

(ייעוץ משפטי בענייני פלילים 24 שעות ביממה)

פניה לייעוץ משפטי:
נזיקין וביטוח: נפגעת? נפצעת?
  • פרסום שירותים רפואיים ותרופות – הסכנה, והאינטרסים החבויים
  • רשלנות בניתוח הגדלת חזה – הגדלת חזה או הקטנה שנכשלה…
  • קבלת ערעור באופן חלקי עקב טענת התיישנות שהתקבלה
  • התיישנות תביעת רשלנות רפואית
  • פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – חוק הפלת”ד
  • תאונות תלמידים – כיסוי ביטוחי ותביעות פיצויים
  • עוולות מסחריות Commercial wrongs
  • עובד בבית? פגיעה בתאונת דרכים יכולה להיות תאונת עבודה!
  • ביטוח רכב וכיצד יש לנהוג במקרה תאונת דרכים
  • רשלנות מנהלית בתחום הרפואה – במה מדובר?
תגיות בלוג עורכי דין ומשפט אלול:
אפוטרופוס ביטוח לאומי בית המשפט בית משפט בית משפט השלום גירושים גירושין גניבת עין דיני בנקאות דיני משפחה דמוקרטיה הליך משפטי זכויות זכויות יוצרים חברה בע"מ חובת הזהירות חוקים חקירות יעוץ משפטי ישראל כתב תביעה מדינת ישראל מיסים נדל"ן נזיקין עבירה פלילית עופר סולר עורך דין עורך דין מקרקעין עורכי דין עורכי דין נזקי גוף עורכי דין נזקי גוף ערבות פיצויים פסק דין פרסום בגוגל קניין רוחני קניית דירה רשויות המס רשלנות רפואית תאונות דרכים תאונות עבודה תביעה משפטית תביעת פיצויים תום לב
מידע משפטי מעניין ואקטואלי:
קישורים משפטיים מעניינים

חברת הביטוח מנסה איתך את שיטת מצליח?

משרד עורכי דין של אליסה ווילקס (ארה”ב)

מחקר בתחום החקיקה בלשכת כנסת ישראל

חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?

מה אפשר לעשות עם שיקים שחזרו ללא כיסוי?

רשלנות רפואית: עובדות שלא הכרנו!

עמותה לקידום המשפט הבינ”ל ההומניטרי

האגודה הישראלית למשפט פרטי

חיפוש מהיר לכל אזרח: הצעות חוק בכנסת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין

כמה עולה להתגרש וכמה תשלמ/י לעו”ד?

הכתבות שהגולשים הכי אהבו:
  • חלוקת נכסים שעברו בירושה בהליך גירושין
  • היקף זכות יורש לקבל כספי פנסיה של אביו המנוח
  • חוק הגנת השכר התשי”ח 1958
  • אלימות מינית בזוגיות
  • רפורמת הקאנביס 2019
  • אמות מידה לטיפול רפואי סביר
  • תבעת ברשלנות רפואית והפסדת? תשלם!
  • יחסי ציבור לעורכי דין בהיבט האתיקה המקצועית
  • בעד ונגד הפלות יזומות בישראל ובעולם
  • אי תשלום מזונות והסנקציות האפשריות
  • למה חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?
  • חשבון בנק מוגבל – באילו נסיבות ומה עושים?
  • התיישנות תביעת רשלנות רפואית
  • ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין בתביעה לפי חוק הפלת”ד
  • אבחון תסמונת דאון או טריזומיה 21 לפני ובמהלך ההריון
  • מדוע זוגות חד מיניים לא יכולים לאמץ ילדים?
  • רשימת עורכי דין מומלצים – סקירה בכל ענפי המשפט!
  • הסרת פרסומים מסיתים מרשתות חברתיות!
  • עילות גירושין בבית הדין הרבני
  • על גבולות אחריותה של חברת אחסון אתרים Hosting
  • סטטיסטיקה של תאונות דרכים לשנת 2012
  • חובת הגילוי של רופא וקבלת הסכמה מדעת
  • תביעת לשון הרע נגד עורך דין מייצג
  • עריכת צוואה על ידי עורך דין העוסק בדיני משפחה
אלול בית משפטי

הבלוג המשפטי הוותיק בישראל מביא עדכונים, חדשות ומאמרי דעה מעולם החוק והמשפט. אנחנו נותנים במה לעורכי דין ומשפטנים שרוצים להביא דעה ולפרסם כתבות פרי עטם.

חוק ומשפט בנושא:
יש לך איך לתרום לאלול?

אנחנו אוהבים אנשי משפט ועורכי דין שיש להם במה לתרום ומחפשים את הבמה המתאימה. אלול בית משפטי ישמח לפרסם סקירות משפטיות, פסקי דין חשובים וכל דבר מעניין שיש לך לשתף. שימו לב: אנחנו מפרסמים רק תוכן מקורי, שמעורר עניין בתחום המשפט.

אלול בית משפטי: הנצפים ביותר!
  • ההבדל בין מס שבח מקרקעין להיטל השבחה
  • כאן שובתים! זכות השביתה על פי חוקי העבודה בישראל
  • צו איסור פרסום – מתי על מה ולמה?
  • חוות דעת פסיכיאטרית לבית משפט
  • נפילה מגובה באתר בניה – תאונת עבודה שניתן למונעה
  • חקירות בכיסוי? בית המשפט קבע שאסור!
  • נעצרה ע”י מאבטחי בית המשפט ופוצתה
  • אחריות בעל אתר אינטרנט להודעות וקישורים בפורום
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית שהוגשה אחרי ניתוח הסרת משקפיים בלייזר
  • אלימות מינית בזוגיות
  • הנשיא לשעבר משה קצב, ממלכות אל המחבוש “לא לעולם מלכות”
  • קבלת ערעור באופן חלקי עקב טענת התיישנות שהתקבלה
  • הלכות שיפוטיות בדיני פשיטת הרגל
  • הקפאת הליכים נגד חברה – אימתי ומדוע?
  • תביעות ביטוח ומדוע חברת הביטוח לא משלמת לך
  • פוליסת ביטוח בריאות – דע/י את זכויותיך!
  • שלילת רשיון נהיגה – לא נעים אבל לא סוף העולם
  • רשלנות בניתוח הגדלת חזה – הגדלת חזה או הקטנה שנכשלה…
  • 100% נכות אחרי פגיעת ראש עקב תאונת דרכים
  • יחסי ציבור לעורכי דין בהיבט האתיקה המקצועית
  • פשיטת רגל – כל הדרך להליך יעיל…
  • פרסום שירותים רפואיים ותרופות – הסכנה, והאינטרסים החבויים
  • מסתבר שלא תמיד צריך לשלם למתווך…
  • רשלנות רפואית באבחון סרטן האשכים
  • עורך דין מקרקעין – ייצוג וליווי בעסקאות נדל”ן
  • רגע לפני פירוק: טיפול זוגי
  • תבעת ברשלנות רפואית והפסדת? תשלם!
  • שאלות של מהות: בדיקות גנטיות
  • סקירה משפטית: חוק התכנון והבניה, התשכ”ה – 1965
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס