חופש התנועה – זכות יסוד בכל משטר דמוקרטי

חופש התנועה היא זכות יסוד בכל משטר דמוקרטי המבוסס על עקרונות ליברלים. קראו כאן על חופש התנועה, מה הוא כולל ומה ההגבלות שלו.

הרעיון שלאדם זכות לנוע ללא הגבלה, ולכל מקום נעוץ היטב במסורת של ההוגים בתקופת הרנסנס (ראה למשל חיבורו של ג’ון סטיוארט מיל – “על החירות”).

מהו חופש התנועה?

ניתן לחלק את חופש התנועה לשני חלקים עיקריים:

1. החופש לנוע בתוך המדינה ולגור בכל אזוריה.
2. החופש לנוע מחוץ למדינה.

חופש התנועה בישראל

כבר בשנותיה הראשונות של המדינה ועוד בטרם הדבר עוגן בחקיקה כלשהי עמד בית המשפט העליון על החשיבות שבתנועה חופשית ברחבי המדינה תפיסה שרק הלכה והשתרשה בחלוף השנים.

בשנת 1992 וכחלק מהמהפכה החוקתית חוקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובסעיף 6  עוגן חופש התנועה כזכות חוקתית ראשונה במעלתה.

עם זאת – התחקות אחר היבטים פוליטיים שהביאו לחקיקה מראה כי נשמטה ההוראה המאפשרת לכל אדם לנוע בחופשיות בתוך המדינה.

הוראה זו נשמטה בשל העובדה שהסיעות הדתיות פחדו שהדבר יהווה צידוק לבית המשפט לפתוח כבישים העוברים בשכונותיהם בעיקר בעיר ירושלים, ועל כך התרעמו ארגוני זכויות אדם.

על אף הפשרה עליה עמדנו גם הזכות לנוע בתוך המדינה היא זכות שהוכרה באופן גורף בידי בית המשפט, וכך נפסק באחת הפרשות:

“חופש התנועה הוא מזכויות היסוד של האדם והוכר במשפטנו הן כזכות יסוד העומדת על רגליה היא … הן כזכות הנגזרת מן הזכות לחירות. … כמו כן יש הגורסים כי חופש זה אף נגזר מכבוד האדם … חופש התנועה מוכר כזכות יסוד גם במשפט הבינלאומי. חופש התנועה הפנים-מדינתית מעוגן בשורה ארוכה של אמנות והכרזות בין-לאומיות בדבר זכויות אדם … ונראה כי הוא מעוגן גם במשפט הבינלאומי המנהגי” בג”ץ 1890/03.

מגבלות על חופש התנועה

על אף היותה זכות חוקתית ראשונה ממעלה ככל עניין משפטי חופש התנועה אינו מוחלט.

ישנן הגבלות על חופש התנועה הידועות לכל, למשל האפשרות הניתנת למדינה לכלוא אדם כאשר האחרון ביצע עבירה פלילית פלונית (ראה בחוק העונשין התשל”ז 1977).

אחרות ידועות פחות למשל צו הגבלה האוסר על אדם להיכנס למקום מסוים(או לצאת ממנו) להרחבה ראה בג”צ 5007/94.

מגבלות נוספות על חופש התנועה הן האיסור על יציאה מהארץ של אדם אשר שקע בחובות (ראה חוק ההוצאה לפועל) ו/או איסורים מסוימים על יהודים להתיישב בשכונות מיעוטים מובהקות(להרחבה ראה עניין אביטן בג”צ 528/88).

עם זאת, לא מעט פעמים קבע בית המשפט כי הזכות לחירות גוברת על פני שיקולים אחרים אפילו שהללו היו ביטחוניים.

דוגמא מובהקת לכך ניתן למצוא בפסיקת בית המשפט העליון שניתנה באחרונה ואפשרה לפלשתינאים לנוע באופן חופשי בכביש 443 על אף הסתייגויות גורמי הביטחון בעניין.

חופש התנועה – סיכום

חופש התנועה היא זכות יסוד במדינות המערב הליברליות וגם בישראל.

בישראל, קיימת בעיה ביטחונית אשר לא פעם הביאה להגבלת חופש התנועה.

הנושא מעניין אתכם? קראו על שוהים בלתי חוקיים.

עם זאת, בית המשפט העליון הישראלי מקפיד לאפשר כמה שפחות הגבלות על חופש התנועה, מתוך הכרה כי זוהי זכות ראשונה ממעלה וטבעית לכל באי העולם.

קרא עוד על הגבלת חופש התנועה בנסיבות של מעצר בית