חוזה שבעל פה – מחייב?

מהו חוזה שבעל פה? האם כל הבנה בין שני צדדים מחייבת? מתי ניתן להגיע להסכם מילולי בלבד ומתי מומלץ להביא את הדברים על כתב? כל התשובות במאמר הבא.

מאז ומתמיד מביעים בני האדם התחייבויות ביניהם בדרכים שונות וביניהן באמצעות ביטוי מילולי בלבד, דהינו בעל פה. בהתאם לכך, אין זה מן החובה כי הסכם בין אנשים יערך בכתב.

התחייבות הנעשית בעל פה, עשויה במקרים רבים להיות בעלת תוקף משפטי מחייב ולהיחשב לחוזה שבעל פה. מטבע הדברים נוטות להתעורר אי בהירויות רבות יותר כאשר אין ניסוח מסודר בכתב המפרט את הנקודות עליהן הסכימו הצדדים.

המחוקק נתן דעתו למצב זה של היווצרות הסכם המחייב משפטית מכוח חוזה שבעל פה ופעל להסדיר את הנושא בחוק, הכוונה בעיקר לסעיף 23 של חוק החוזים (חלק כללי) תשל”ג- 1973.

גם בתי המשפט נדרשו לא פעם לפסוק בתביעות שהוגשו בגין הפרת חוזה שבעל פה. בפסיקות כאלה נקבעו הלכות אשר תורמות רבות להסדרת התחום אשר עדיין מעלה מדי פעם סוגיות משפטיות עליהן נדרש בית המשפט לתת דעתו.

מתי חוזה שבעל פה מחייב

בכפוף לאמור בסעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל”ג- 1973, ניתן להגיע להסכמה חוזית מחייבת גם בעל פה (או בכל צורה אחרת). עוד קובע הסעיף כי במקרים של הפרת חוזה על הצד הטוען להפרה מוטל הנטל להוכיח כי אכן ניתנה ההתחייבות לה הוא טוען.

מובן כי כאשר מדובר בחוזה שבעל פה יתקשה יותר הצד הטוען להפרתו לעמוד בנטל הוכחת ההפרה המוטל על כתפיו. לשון החוק הנ”ל, בהתייחסו לחוזה שבעל פה, היא “חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתוקפו, על פי חוק, או על פי הסכם בין הצדדים”.

בסיפא של סעיף החוק הנ”ל נקבעו חריגים לעקרון חופש הצורה שבעריכת חוזים (המוגדר ברישא של הסעיף).

חריגים לתוקפו של חוזה שבעל פה

ניתן להבחין בין שני סוגים של חריגים לתוקפו של חוזה שבעל פה. הסוג הראשון הנם חריגים מכוח החוק. מלשון החוק הנ”ל עולה הצורך לעמוד בדרישת צורה אשר נקבעה בחוק כמחייבת בעריכת חוזים מסוג מסויים.

כך מבוססת יכולתו של המחוקק לקבוע מקרים בהם גובר הצורך לעריכת חוזים אשר מבטיחים רמה גבוה יותר של גמירות דעת ובהירות (באשר לתנאי ההתקשרות) מזו שניתן לצפות מחוזה שבעל פה.

כך למשל נקבע בסעיף 8 לחוק המקרקעין כי חוזה מכר של מקרקעין יחשב תקף רק אם הוא מלווה בעריכת מסמך בכתב. במסמך כזה צריכים להופיע פרטים הנחשבים המהותיים ביותר, כגון סכום התמורה שתשולם עבור הנכס, תנאי התשלום ועוד.

בנוגע להסכם נאמנות קובע החוק כי נאמנות נוצרת על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש” לפיכך אין צמצום של חופש הצורה לחוזה בכתב דווקא. לכן גם חוזה שבעל פה ייחשב כזה היוצר נאמנות.

בע”פ 3829/91 – אבינועם וואלס נ’ נחמה גת ואח’ נקבע “ראוי לציין, שמטבעו של חוזה נאמנות, שאין בו פירוט רב של תנאי הנאמנות, אך חוזה נאמנות, כמו כל חוזה אחר, ניתן להשלמה לפי אומדן דעת הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות” (בע”א 189/95 – בנק אוצר החייל בע”מ נ’ מזל אהרונוב אף הורחבה סוגיה זו).

חריגים מן הסוג השני לתוקפו של חוזה שבעל פה הנם חריגים מכוח הסכמה בין הצדדים לחוזה. החוק מאפשר קביעת חריגים כאלה על ידי הצדדים עצמם אשר בוחרים להגביל את הצורה בה יינתן תוקף לחוזה אותו הם עורכים ביניהם.

משום כך בחוזים רבים מופיע סעיף אשר מגביל תוקפם של שינויים בתנאים שנקבעו בכתב לכאלה אשר נוסחו אף הם בכתב. מרגע שנערך חוזה, בין אם בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, קיימת האפשרות כי יתעורר ויכוח באשר למה סוכם למעשה בין הצדדים.

במקרים בהם התעוררה מחלוקת כזו, עורך דין המתמחה בחוזים ידע לטפל בישובה. אם יוחלט לפנות לבית המשפט ידע עורך דין העוסק בתחום לוודא עמידה בנטל ההוכחה.

מובן כי ככל שהחוזה המדובר הוא בעל חשיבות גדולה יותר מומלץ לנהוג משנה זהירות ולפנות לעורך דין המתמחה בדיני חוזים לשם קבלת יעוץ משפטי וטיפול בעריכת ווידוא ביצוע החוזה.

קרה לך עוול? רוצה לתבוע? ליחצו כאן למידע נוסף: המדריך להגשת תביעה קטנה בהצלחה