חוקי יסוד – סקירה משפטית ודמוקרטית

האם אי פעם עצרת לרגע על מנת לחשוב ולהבין עד כמה חשובים חוקי היסוד במדינת ישראל לקיומה של הדומקרטיה שלנו? האם ניסית לרדת לעומקם של חוקי היסוד על מנת להבין את המשמעות שמאחורי חקיקתם וקביעתם כחוקי יסוד? בוא/י לקרוא סקירה משפטית בנושא אבני היסוד של שיטת המשפט הנהוגה במדינת ישראל. על דמוקרטיה ושילטון החוק…

בשיטת המשפט הישראלי מהווים חוקי היסוד את הבסיס לפירמידת החוקים ולעצם קיומה של הדמוקרטיה שלנו. חוק יסוד נבדל מדבר חקיקה רגיל במספר מישורים בהם מבנהו, הנושאים בהם הוא עוסק, דרך קבלתו ואישורו, אופן שינויו ותיקונו ועוד. בהיבט הנורמטיבי, חוקי היסוד הינם בעלי מעמד עליון וגוברים על דבר חקיקה רגיל.

הרקע לחקיקת חוקי היסוד במדינת ישראל

חרף הכוונות לחוקק חוקה טרם כונן במדינת ישראל מסמך חוקתי, ממגוון טעמים.

בפרשת הררי משנות החמישים נקבע, כי החוקה תגובש באופן הדרגתי כאשר ראשית ינוסחו חוקי יסוד שיהוו ראשי פרקים בעלי מעמד עצמאי במסגרת החוקה העתידית.

בכובעה של כנסת ישראל כרשות המכוננת יובאו חוקי היסוד בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט, אשר תאגד אותם לכדי חוקה כוללת.

ההבדלים בין חוק יסוד לחוק רגיל

אלה משתרעים על פני מספר מישורים עיקריים:

סטאטוס – חוק יסוד הינו עליון על דבר חקיקה רגיל. מעמד זה בא לידי ביטוי בשניים: ראשית, שריון סעיפים בחוק ביסוד – המשמעות הינה, כי לצורך שינוי או ביטול חוק יסוד נדרשת השגת רוב מוחלט או מיוחס.

פסקת ההגבלה – סעיף בחוקי יסוד שנועד להגן על הערכים והעקרונות שמעגן חוק היסוד מפני התערבות המחוקק. המשמעות הינה, כי חל איסור חקיקת חוק העומד בסתירה לחוק היסוד אלא במידה והחוק המיועד הולם את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

סמכות ביטול דברי חקיקה אשר אינם עולים בקנה אחד עם חוקי היסוד מסורה בידי בג”צ, אך מוגבלת בהיקפה. מכוח פסקת ההגבלה מוקנה לחוק יסוד מעמד, אשר גובר על חקיקה רגילה.

בהיבט התוכן – חוקי היסוד משקפים את ערכי הליבה של מדינת ישראל אשר צביונה הינו יהודי ודמוקרטי. מדובר בחוקים המהווים את עמודי התווך של משטר דמוקרטי תקין, תוחמים ומגדירים את הסמכויות הנתונות בידי השלטון ומבטיחים הגנה על זכויות אדם בסיסיות.

ברובד הצורני – חוקי היסוד מתאפיינים בניסוח קצר, תמציתי וברור והינם “על זמניים” באופן זה שלא מצוינת בהם שנת חקיקתם.

קיראו עוד בנושא: הפרדת רשויות חוקים

חוקי יסוד בשיטת המשפט שלנו – סקירה תמציתית

חוק יסוד: הכנסת (1958) – הגדרת הכנסת כבית הנבחרים של ישראל, פירוט שיטת הבחירות והיבטים פרוצדוראליים דוגמת כהונת חברי הכנסת, משכה, חסינות, פועלה של הכנסת וועדותיה.

חוק יסוד: מקרקעי ישראל (1960) – מבטא את הזיקה בין עם ישראל לבין ארצו. מעגן את הותרת קרקעות המדינה כרכוש האומה לרבות איסור העברת בעלות על קרקעות המדינה, רשות הפיתוח או קק”ל במכירה או באופנים אחרים.

חוק יסוד: נשיא המדינה (1964) – הסדרת מעמד נשיא המדינה, אופן בחירתו, סמכויותיו ופעילותו.

חוק יסוד: הממשלה (החדש מ 2001 – שני נוסחים קודמים בוטלו) – ביטול שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה, עיגון רוב של 61 ח”כים לפחות לצורך העלאת הצעת אי אמון בממשלה והסמכת ראש המשלה לפזר את הכנסת.

חוק יסוד: משק המדינה (1975) – הגדרת המסגרת לחוקי תקציב המדינה, קביעה לפיה אין להטיל מיסים ואגרות או לשנות את שיעורם אלא בהתאם לחוק. חוק היסוד מסדיר עשיית עסקאות בנכסי המדינה, הדפסת הכסף במדינה ומסמיך את מבקר המדינה לבקר את המשק.

חוק יסוד הצבא: (1976) – מסתמך על פקודת צה”ל משנת 1948 ומוסיף התייחסות בהיבט כפיפות הצבא לממשלה, מעמד הרמטכ”ל, חובת הגיוס והשירות, בלעדיות צה”ל כצבא מגן ועוד.

חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (1980) – עיגון מעמד ירושלים כבירתה הנצחית של ישראל והבטחת שלמותה ואחדותה. מתייחס למקומות קדושים, מיקום מוסדות ממלכתיים וקובע עדיפות לפיתוח העיר.

חוק יסוד: השפיטה (1984) – מסדיר את סמכויות השפיטה, מערכת בתי המשפט ומוסדות המשפט בכלל, עצמאות הרשות השופטת, מינוי שופטים, סמכויות בית המשפט העליון, זכויות והליכים משפטיים. מוגן מפני שינויים במסגרת תקנות שעת חירום.

חוק יסוד: מבקר המדינה (1988) – מפרט את  הסמכויות הנתונות בידי מבקר המדינה, אופן בחירתו והתקציב הנתון בידו. החוק קובע, כי המבקר אחראי בפני הכנסת.

חוק יסוד: חופש העיסוק (1992) – מאבני הדרך של המהפכה החוקתית. מעגן את זכותו של כל אזרח או תושב המדינה לעסוק בכל עיסוק או מקצוע אלא אם משלח ידו עומד בסתירה לחוק שהולם את ערכי מדינת ישראל. חוק היסוד מוגן מפני שינויים על ידי תקנות לשעת חירום וברגיל נדרש רוב של חברי הכנסת כדי לשנותו.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (1992) – הנדבך הנוסף במהפכה החוקתית. מבסס את זכויות היסוד של כל אדם בישראל על ההכרה בערכו של האדם, חופש הביטוי, קדושת חייו והיותו חופשי, כפי שהם משתקפים מאופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

נקבע, כי הפגיעה בכבוד ובחירות תותר רק באמצעות חוק ההולם את ערכי מדינת ישראל ובמידה שאינה עולה על הנדרש. חוק היסוד מוגן מפני אפשרות עריכת שינויים מכוח תקנות שעת חירום.

קיראו על: חוקה בהסכמה רחבה