יחסי ציבור לעורכי דין בהיבט האתיקה המקצועית

ציבור עורכי הדין בישראל מונחה על פי כללי האתיקה המקצועית, המוסדרים בחוק לשכת עורכי הדין. בעניין שימוש באמצעי פרסום ושירותי יחסי ציבור קובע החוק כלל נוקשה, לפיו עורך דין אינו רשאי לעשות פרסומת לעסקו, באופן ישיר או עקיף, בין בארץ ובין בחו”ל, למעט מספר חריגים הקבועים בחוק. במאמר זה נביא סקירה בנושא יחסי ציבור לעורכי דין וכללי האתיקה המקצועית.

הרציונאל, אשר עומד בבסיס הכלל הינו, כי שימוש שיעשה עורך דין ביחסי ציבור עשוי להקנות לו יתרון בלתי הוגן ועדיפות שעניינה אינו מקצועי על פני עורכי דין אחרים.

בנוסף, כמו יתר כללי האתיקה, נועד גם כלל זה לשמור ולהגן על כבוד המקצוע.

טענות הנשמעות בעד התרת שימוש ביחסי ציבור ופרסום לקהילת עורכי הדין

נוכח מספרם ההולך וגדל של עורכי הדין בשוק כיום, נשמעות קריאות בקרב העוסקים במקצוע וגורמים אחרים בתחום התקשורת ובעולם העסקי, כי הגיע העת להגמיש את הכלל הנוקשה ולהתיר לקהילת עורכי הדין בארץ קיום יחסי ציבור, כשם שעושים שימוש בכלי זה גורמים פיננסיים וכלכליים, חברות וגופים במשק, לצורך קידום עסקיהם וליצירת בולטות ומובילות על פני גורמים מתחרים.

בעניין זה מועלות מספר טענות: עבור עורכי דין צעירים, המצטרפים למעגל העוסקים במקצוע וטרם קנו לעצמם מוניטין, יאפשר השימוש ביחסי ציבור מתן במה והזדמנות לחשיפה ויצירת שם, לצורך פניה לקהלי לקוחות פוטנציאליים.

מעברו השני של המתרס ייצא גם הציבור נשכר מהתרת שימוש ביחסי ציבור לעורכי דין, באשר באופן זה יוכל להיחשף לעורכי הדין, אשר עוסקים בענפים וההתמחויות השונות במסגרת המקצוע, והדבר יסייע בבחירה מושכלת ביניהם, בהתאם לצרכים המשפטיים הרלוונטיים.

בנוסף, מציינים המצדדים בהתרת יחסי ציבור לעורכי דין מספר יתרונות וערכים מוספים שיקנה המהלך, לציבור הרחב, לעורכי הדין ולמקצוע עצמו:
בהיבט האינטרס הציבורי – תיקים משפטיים מסויימים טומנים בחובם פוטנציאל תקשורתי גבוה ועניין ציבורי נרחב.

התרת הופעתם של עורכי דין בתקשורת הינה בעלת חשיבות בהבאת נושאים בעלי עניין והשפעה ציבורית לידיעת האוכלוסיה ומאפשרת עדכון הציבור לגבי התפתחות התיק, מתן מידע והצגת הסברים, תוך שמירה על ערכי חופש הביטוי, הגילוי והשקיפות, החשובים להתנהלותה התקינה של החברה.

יתרה מכך, בתיקים הנוגעים לעניין ציבורי, נודעת לפרסום ויחסי הציבור השפעה על גיבוש דעת קהל לגבי העניין הנדון ומתן במה לרחשי לב האזרחים בסוגיה, אשר עשויים להשפיע על הכרעת הדין כמו גם על עיצוב דוקטרינות וכללים משפטיים.

באשר לחשש לדליפת מידע מצונזר או חסוי, אשר לא אמור להגיע לידיעת הציבור, טוענים מצדדי השימוש ביחסי ציבור לעורכי דין, כי מדיית הפרסום, כלי התקשורת וגופים אשר עוסקים בתחום יחסי ציבור, פועלים על פי כללי אתיקה מקצועית ועיתונאית, המנחים אותם להגינות ואמינות, תוך בדיקת המידע טרם פרסומו ועמידה בדרישות גופי הביקורת.

בהיבט היתרונות לעורכי הדין –  פרסום וחשיפה תקשורתית ייצרו מוניטין וביקוש לעורכי הדין, אשר יהנו מפניות רבות יותר של לקוחות שנחשפו לשירותיהם בפרט, לצד הרחבת ערוץ קבלת סיוע ושירותים משפטיים, בכלל.

במישור התרומה למקצוע – שימוש מושכל ביחסי ציבור בעניינים משפטיים, עשוי לסייע לקידום וביסוס מעמדו של מקצוע עריכת הדין, תוך הדגשת חשיבותו ותרומתו לחברה.

בנוסף, התרת אפשרות מוסדרת בחוק לעשיית שימוש בערוץ יחסי ציבור במקצוע עריכת דין תוכל למנוע מקרי פניה פרטנית של עורכי דין לאנשי תקשורת, על בסיס קשרים אישיים, ולעודד תחרות רצויה ומבורכת בין משרדי יחסי הציבור, על בסיס שמירה על נורמות של הגינות ואתיות.

האינטרסים המתנגשים בסוגית יחסי ציבור לעורכי דין

פניה לערוץ של יחסי ציבור והסתייעות באיש מקצוע מהתחום מעוררת התנגשות של שני אינטרסים מרכזיים.

מחד, טובת עורך הדין ומינוף שמו בתקשורת, אינטרס אותו יבקש לקדם איש יחסי הציבור, אשר נשכר לשירות עורך הדין, ומאידך, הנאמנות ללקוח, כערך ראשון במעלה, עליו אמור עורך הדין להגן.

לשם כך, נדרש עורך הדין הפונה לערוץ של יחסי ציבור להימצא עם היד על הדופק ולהקפיד, כי בעת ניהול מגעים עם התקשורת, לא יעפיל האינטרס האישי שלו על אינטרס שמירת הנאמנות ללקוח.

בעניין זה לא תעמוד להגנת עורך הדין הטענה, כי איש יחסי הציבור אמון על המלאכה ולפיכך הוא עצמו פטור מן החובה האתית, באשר איש יחסי הציבור ששכר, מהווה שלוחו של עורך הדין, אשר פועל מטעמו.

על עורך הדין לחזור ולהזכיר לאיש יחסי הציבור בשירותיו הוא מסתייע, כי אינטרס הלקוח הוא זה שיש לקדמו.

על היחצ”ן מצידו חלה חובת זהירות אתית, בהתייעצות והנחיית עורך הדין, שלא לפרסם מידע, אשר עלול לפגוע בלקוח או כזה שהלקוח לא התיר את פרסומו וכן למלא אחר הכלל הבסיסי, האוסר עליו לייצג בו בעת שני משרדי עורכי דין, אשר מהווים צדדים לאותה תביעה נשוא הפרסום.