הליך משפטי מא’ ועד ת’ – כל השלבים

הליך משפטי הינו פרוצדורה, המתנהלת בפני גוף שיפוטי, לו מוקנית סמכות להשבעת וחקירת עדים, לרבות ההוצאה לפועל. בהתאם לסוג התביעה, אזרחית או פלילית, ייקבעו סדרי הדין הנוהגים.

הסיבות לפתיחה בהליך משפטי

ההליך נפתח בשעה שמתגלעים בין הצדדים מחלוקת או אי הסכמה. פניה להליך משפטי יכול שתיעשה מלכתחילה או לאחר שנעשו ניסיונות לפתרון הסכסוך בדרכי גישור, בוררות או משא ומתן.

רכישת סמכות עניינית

מערכת המשפט כוללת ערכאות לפי סדר היררכי: שלום, מחוזי ועליון ולצידן בתי דין לעניינים ייחודים דוגמת משפחה, עבודה וכד’.

לרכישת סמכות יש לבחון:

1. האם נושא התביעה שייך לבית משפט ייחודי?

2. בסמכות בית משפט השלום: תביעות כספיות, שגובהן פחות מ 2.5 מליון ש”ח; תביעות חזקה, שימוש או חלוקת מקרקעין; תביעת מיטלטלין, הכרוכה בתביעת מקרקעין וכן מפגעים סביבתיים.

3. בסמכות בית המשפט המחוזי: תביעות כספיות, שעלותן מעל 2.5 מליון ש”ח; תביעת מקרקעין, שאינה בסמכות השלום; סמכות שיורית לגבי כל נושא, שאינו תביעה כספית או  מקרקעין; סמכות ייחודית בנושאי פירוק חברות, בוררות, עניינים מנהליים ועוד.

4. בסמכות בג”צ: עתירות בתחומים שבין הפרט לרשויות; כשנדרש מתן סעד מן הצדק, שאינו בסמכות ערכאות אחרות.

רכישת סמכות מקומית

מערכת המשפט נחלקת למחוזות: צפון, חיפה, מרכז, תל אביב, ירושלים ודרום.

קביעת הסמכות המקומית תיעשה על פי:

א.    קיום הוראת חוק, הקובעת כי התביעה תוגש אל בית משפט מסוים.

ב.    קביעה לגבי מקום השיפוט במסגרת הסכם בין הצדדים לתביעה.

ג.    תביעת מקרקעין תוגש לבית המשפט, שבאזור שיפוטו מצויים המקרקעין.

ד.    במידה ולא מתקיימים הנ”ל, תוגש התביעה לאחד מאלה: מקום מגוריו או עסקו של הנתבע, מקום יצירת ההתחייבות בין הצדדים, המקום שהיה מיועד לקיומה, מקום מסירת הנכס או מקום המעשה / המחדל נשוא התביעה.

שלבי ניהול הליך משפטי אזרחי

1. הגשת כתב תביעה – בציון פרטי התובע ונתבע; פרטי הערכאה, אליה מוגשת התביעה; הצגת העובדות הרלוונטיות; ציון סכום התביעה והסעד המבוקש. נדרש תשלום אגרה והמצאת התביעה לבעלי הדין בצירוף הזמנה לדין.

2. הגשת כתב הגנה – בתוך חודש ממועד קבלת כתב התביעה. מנוסח כמענה לתביעה, על פי סעיפיה. ניתן להוסיף טענות הגנה מקדמיות (חוסר סמכות, התיישנות וכד’). כל טענה שלא הוכחשה בכתב ההגנה – כאילו הודה בה הנתבע.

3. כתב תשובה – התובע רשאי להגישו לאחר קבלת כתב ההגנה בפירוט עובדות חדשות, שלא צוינו בתביעה המקורית.

ניהול הליכים מקדמיים – גילוי מסמכים, בקשת עיון במסמכים ושאלונים, נדרש צירוף תצהיר.

4. עריכת קדם משפט – לייעול הדיון בתביעה. בית המשפט רשאי להחליט על תיקון או מחיקת עניינים בלתי רלוונטיים, מינוי מומחים, מתן סעד זמני, קביעת אופני הוכחת הטענות ועוד.

5. הגשת תצהירי עדות ראשית – תיעשה בכתב, בצירוף מסמכים תומכים. משמשים בסיס לחקירה נגדית.

6.  הגשת חוות דעת מומחה – לחיזוק ותמיכה בטענות הצדדים.

7. דיוני הוכחות – להוכחת טענות הצדדים על בסיס המסמכים שהגישו. כוללים ניהול חקירה נגדית, שמטרותיה לערער את אמינות הצד הנחקר, לבסס ראיות נגדו ולהחליש את הראיות, שהציג נגד הצד השני ועריכת חקירה חוזרת – למיקוד פרטי החקירה הנגדית, מוגבלת לעניינים שהועלו בה בלבד.

7. הגשת סיכומים – פירוט מכלול הטענות העובדתיות והמשפטיות, שהעלו הצדדים, בצירוף אסמכתאות רלוונטיות. במידת הצורך יוגשו גם סיכומי תשובה.

8. מתן פסק דין בתביעה ולאחריו גזר דין, המפרט את העונש.

הליכים משפטיים מיוחדים

סדר דין מקוצר

סדן דין מקוצר יהיה רלוונטי לשורת מקרים מוגדרת (כמו תביעה לסכום כסף קצוב), מאפשר פסיקה על בסיס כתב תביעה בלבד.

לנתבע לא ניתנת אפשרות למתן כתב הגנה אך הוא רשאי להגיש בקשת רשות להתגונן. במקרה שתתקבל, יהפוך הדיון לתביעה רגילה.

סדר דין מהיר

בתביעות ששוויין פחות מ 50,000 ש”ח, ניתן לערוך בירור בהליך מזורז. המסמכים הרלוונטיים מוגשים יחד עם כתבי הטענות ולאחר מכן נערכת ישיבה מקדמית לבירור העובדות, ללא שלבי ביניים.

המרצת פתיחה

ניהול הליך משפטי מזורז, על בסיס הגשת תצהירים בלבד. נהוגה בענייני מקרקעין, פירוק שותפות, פירוק חברה, בקשה למתן סעד הצהרתי ועוד.

זקוקים לסיוע נוסף? הקישו כאן לקבלת סיוע משפטי