שאלות? כנס/י לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין >>>
  • Facebook
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
ראשי » חוקים » ובחרת בחיים? לא בכל מחיר!

ובחרת בחיים? לא בכל מחיר!

מערכת הבית המשפטי 1 ביולי 2020 15:36 אין תגובות

המתת חסד היא אחת הסוגיות הרפואיות-משפטיות הרגישות והמורכבות ביותר. שינויים בחוק, הן בארץ והן בעולם, אפשרו לחולים סופניים לסיים את חייהם, לא בלי לעורר ויכוחים וקונפליקטים בין החיים למוות.

“באיזו מידה רשאי אדם ליטול נפשו של הזולת מתוך כוונה טובה – כשאינו מנסה או רוצה או מתכוון לרצוח, אלא בדעתו להקל על מצוקתו, כאבו וייסוריו של הזולת, כשלאלה אין תקנה?” (פרופ’ ישעיהו ליבוביץ, בין מדע לפילוסופיה).

בשנת 2005 אישרה הכנסת את חוק החולה הנוטה למות, שמתיר שלא להאריך את חייו של חולה סופני. מטרתו של החוק, כפי שכתבו מנסחיו היא להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות קרי, חולה סופני או חולה בסוף ימיו, “תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים, לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים“.

בכך העניק החוק בישראל, לראשונה, לגיטימציה להמתת חסד או סיום חייו של חולה קשה, הנמצא בסוף חייו.

מעטים הם הנושאים הרפואיים שגוררים כל כך הרבה אמוציות ורגשות כמו המתת חסד. המתח שבין זכות החולה הסופני על חייו מול קדושת החיים, שמגיע כאן לידי ביטוי בצורה הבולטת ביותר, והעיסוק בזכות למות, הם נושאים שאיש אינו יכול להיות שווה נפש מולם.

שינויים חוקיים במדינות רבות, בעיקר בעשורים האחרונים, ופעילותם של פעילי ציבור שביקשו לקדם את הנושא (המוכר בהם הוא ד”ר ג’ק קבורקיאן), העלו את סוגיית המתת החסד לתודעה הציבורית.

המתת החסד היא סוגיה בעלת משמעות רפואית, חוקית ומוסרית, ומביאה כאמור לידי התנגשות שני ערכים אנושיים בסיסיים: מצד אחד, עקרון קדושת החיים, שלפיו לחיים יש חשיבות עליונה, ואסור לפגוע בהם בכל מחיר.

מנגד, חופש הבחירה מעניק לאנשים את הזכות שלא להאריך את חייהם במקרה שבו איכות חייהם נפגעת באופן קשה, ללא סיכוי לשיפור.

דבריו של פרופ’ ליבוביץ, המובאים כמבוא למאמר זה, מבטאים את הקונפליקט הזה.

מסיבה זו, הנושא כרוך בדילמות רבות ובין השאר:

  • המתה סבילה (הפסקת טיפול תומך ומאריך חיים) מול המתה פעילה (שימוש בחומרים שונים המביאים למותו של החולה)
  • באילו נסיבות ניתן לאשר סיום חיים של חולה
  • מה קורה כאשר החולה אינו יכול להביע במפורש את רצונו לסיים את חייו
  • מה קורה כאשר הרופא אינו יכול, מבחינה מוסרית, להיענות לדרישת החולה

ועוד שאלות כבדות משקל ורבות משמעות.

קדושת החיים מול האוטונומיה של החולה

חוק הנוטה למות מתיר, כאמור, המתת חסד סבילה, ומאפשר שלא להאריך את חייו של החולה באמצעות מתן טיפול מאריך חיים.

עם זאת, החוק בישראל אינו מתיר המתה פעילה של החולה, באמצעות חומרים שיזרזו את קץ חייו. המתת חסד פעילה אסורה גם בהלכה היהודית, ובשולחן ערוך (יורה דעת) נכתב כי “הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו“.

המתת חסד פסיבית מאפשרת לאדם לסיים את חייו, רק כאשר הוא תלוי בטיפולים תומכים ומחובר למכשירים תומכי חיים. המתה פסיבית אינה מתאימה לכל חולה.

חולה סופני, בין אם חולה סרטן או חולה מחלה ניוונית קשה, שעדיין עצמאי ואינו נזקק למכשירים, לא יוכל לסיים את חייו, גם אם הם כרוכים בסבל רב.

ביקורת נוספת על המתה פסיבית השמיע הרופא האמריקאי, ד”ר ג’ק קבורקיאן, שהיה מראשוני הפעילים למען סיום חייהם של חולים, ואף פיתח “מכונת התאבדות”, מכשיר המסייע לחולים לסיים את חייהם באמצעות הזרקת חומר המפסיק את פעילות הלב.

בראיון שנערך עמו הוא אמר על המתת חסד סבילה: “בית המשפט העליון מתיר שיטות נאציות להוצאה להורג. נותן לאנשים לרעוב עד מוות” (הציטוט מופיע גם בסרט “ד”ר מוות ומיסטר ג’ק”).

בחלק ממדינות המערב מותרת המתת חסד פעילה, בין השאר בארגונים כמו דיגניטאס בשוויץ, המאפשר לאנשים מרחבי העולם לסיים את חייהם בכבוד.

שוויץ היא המדינה היחידה בעולם המתירה לחולים שאינם אזרחיה להגיע אליה ולסיים את חייהם. אך המתת החסד הפעילה מעלה סוגיה נוספת: באלו נסיבות ניתן לסיים את חייהם של חולים?

הנושא עלה לדיון ציבורי לאחר שבלגיה התירה לילדים בני 9 ו-11, שהיו חולים בסרטן, לסיים את חייהם.

כמו כן, בלגיה והולנד אף מתירות לאנשים הסובלים מדיכאון לסיים את חייהם, ושוויץ מתירה לקשישים שאינם חולים לסיים את חייהם.

המהלך הזה מעלה לדיון בעיה נוספת, האם ניתן לסיים את חייהם של כל מי שחש במצוקה או סובל, גם אם מחלתו אינה סופנית? האם חולי נפש הסובלים מדיכאון יכולים לבקש לסיים את חייהם? ומה עם קשישים שאינם בהכרח חולים, אך מעוניינים לסיים את חייהם בכבוד?

סיום חייהם של החולים מבטא אמנם את כיבוד האוטונומיה של חייהם, אך פוגע בעקרון קדושת החיים ומעלה את החשש לכך שהמהלך יעניק היתר לפגיעה בחייהם של אנשים גם ללא הצדקה רפואית.

רצח מתוך רחמים או המתת חסד?

המשותף לכל שיטות המתת החסד, בין אם פעילה ובין אם סבילה, הוא שהפעולה לסיום החיים מתבצעת בעקבות בקשה מפורשת של החולה.

אך מה קורה כאשר החולה אינו מסוגל לתקשר, ואינו יכול לבטא במפורש את רצונו לשים קץ לסבלו? החוק בישראל מחייב הצטברות של תנאים כדי לאפשר לחולה לדרוש שלא להאריך את חייו: מעל גיל 17, יכולת להביע את רצונו והוא אינו פסול דין.

עם זאת, כאשר החולה אינו יכול לתקשר, הרופאים רשאים להתחשב בעמדת האפוטרופוס שלו.

אך מה קורה כאשר אדם ממית המתת חסד את קרוב משפחתו החולה? בית המשפט בישראל התמודד עם מקרה של “רצח מתוך רחמים”, שבו אדם הרג את אמו הסיעודית ולמרות שמדובר בעבירה על החוק, בית המשפט הקל בעונשו של הנאשם, ודן אותו לשנת מאסר אחת בלבד בגלל הנסיבות שבהן בוצעה ההמתה.

גם הרופאים המטפלים נמצאים בדילמה אישית מול החולה המבקש לסיים את חייו. רופא המתנגד לסיום חייו של אדם חולה סופני, גם בהמתה פסיבית, עלול למצוא את עצמו במצב של ניגוד עניינים מול חולה הדורש לסיים את חייו.

חוק החולה הנוטה למות מאפשר לרופא שלא להיענות לדרישה לסיים את חייו החולה, כאשר הדבר מנוגד לערכיו, למצפונו, או לשיקול דעתו הרפואי.

במקרה שכזה, עליו להעביר את הטיפול בחולה לרופא אחר. בבתי חולים דתיים, כמו מעייני הישועה בבני ברק, אף חל איסור על המתת חסד והרופאים מחויבים להעניק לחולה טיפול בכל מחיר.

קריאה נוספת: הרפורמה בעבירות ההמתה לפי תיקון 137 לחוק העונשין

|להציג את כל הפוסטים של מערכת הבית המשפטי


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

חדש חשוב ומעניין נכון להיום
  • תקנות ביטול עסקה – מהפכה צרכנית, האומנם?
  • נהיגה במהירות מופרזת – מידע על אכיפה וענישה
  • הטרדה מינית בעבודה – הטרידו אותך מינית?
  • נוהל אי דחיית דיונים בבימ”ש – מוצדק?
  • שוהים בלתי חוקיים בארץ – תקנות, אכיפה וגירוש
  • טביעות אצבעות כראייה במשפט פלילי
  • גישור והליכי גירושים – יתרונותיו של מגשר בהליך גירושין
  • רפורמת הקאנביס 2019
  • חקירות בכיסוי? בית המשפט קבע שאסור!
  • החלטת בג”ץ בנוגע לפתיחת כביש 443
  • חסינות משפטית של חברי כנסת – מה היא כוללת?
  • משאל עם – מי שואל אותנו?
  • עורך דין לנזיקין – תאונות, פגיעות, תביעה ופיצויים
  • בחינת מעמדו המשפטי של קטין חולה נפש
  • קנית צימר עם ליקויים במבנה? ת”ק 2740-03-10 זנטי נ’ ציון
  • חופש התנועה – זכות יסוד בכל משטר דמוקרטי

ייעוץ משפטי בנושא ביטוח סיעודי

חייג/י: 050-8086484

(שירות אישי מבוסס תוצאות בלבד)

ייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

חייג/י: 072-3340001

(שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר)

לייעוץ משפטי בנושא נזקי גוף

חייג/י: 072-3936006

(שיחה אישית עם עו"ד מומחה ללא תשלום)

לקבלת ייעוץ משפטי בדיני משפחה

חייג/י: 072-3360526

(משרד עורכי דין ותיק - התמחות מיוחדת בהליכי גירושין)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני חובות

חייג/י: 072-3341001

(ייעוץ אישי מעורך דין מומחה - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני עבודה

חייג/י: 072-3342000

(מוקד הייעוץ של פורטל זכויות עובדים - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים

חייג/י: 072-3360520

(ייעוץ משפטי בענייני פלילים 24 שעות ביממה)

פניה לייעוץ משפטי:
נזיקין וביטוח: נפגעת? נפצעת?
  • “האלימות הלגיטימית” והקורבנות הנשכחים
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית – התובעת סרבה לבדיקת מי שפיר
  • רשלנות רפואית בניתוח פלסטי – לא נעים אבל מה עושים?
  • ביטוח לאומי – סוגי תביעות למוסד, גמלאות וקיצבאות
  • תאונות תלמידים – כיסוי ביטוחי ותביעות פיצויים
  • חברות הביטוח מרוויחות (והרבה) מביטוח כפול
  • נעצרה ע”י מאבטחי בית המשפט ופוצתה
  • פיצויים בגין נזקי גוף – איך מחשבים את גובה הפיצויי לנפגעים?
  • רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה – אילנית גלעדי
  • רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות ומקרי הולדה בעוולה
תגיות בלוג עורכי דין ומשפט אלול:
אפוטרופוס ביטוח לאומי בית המשפט בית המשפט לענייני משפחה בית משפט בית משפט השלום גירושים גירושין גניבת עין דיני בנקאות דיני משפחה דמוקרטיה הליך משפטי זכויות זכויות יוצרים חברה בע"מ חובת הזהירות חוקים חקירות יעוץ משפטי ישראל כתב תביעה מדינת ישראל מיסים משכנתא משפט פלילי נדל"ן נזיקין עבירה פלילית עופר סולר עורך דין עורכי דין עורכי דין נזקי גוף עורכי דין נזקי גוף ערבות פיצויים פסק דין קניין רוחני קניית דירה רשויות המס רשלנות רפואית תאונות דרכים תאונות עבודה תביעה משפטית תביעת פיצויים
מידע משפטי מעניין ואקטואלי:
קישורים משפטיים מעניינים

חברת הביטוח מנסה איתך את שיטת מצליח?

משרד עורכי דין של אליסה ווילקס (ארה”ב)

מחקר בתחום החקיקה בלשכת כנסת ישראל

חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?

מה אפשר לעשות עם שיקים שחזרו ללא כיסוי?

רשלנות רפואית: עובדות שלא הכרנו!

עמותה לקידום המשפט הבינ”ל ההומניטרי

האגודה הישראלית למשפט פרטי

חיפוש מהיר לכל אזרח: הצעות חוק בכנסת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין

כמה עולה להתגרש וכמה תשלמ/י לעו”ד?

הכתבות שהגולשים הכי אהבו:
  • דמי נסיעות – מימון עלויות נסיעה לעבודה ובחזרה!
  • תאונת דרכים אגב פעולת איבה – מזכה בפיצויים?
  • הרעת תנאים במקום העבודה
  • חשיפת פרטים של גולש באתר אינטרנט
  • אימוץ ילדים – מושגים והגדרות משפטיות
  • חקירות בכיסוי? בית המשפט קבע שאסור!
  • כמה כסף עולה יצוג משפטי בתביעת תאונת דרכים?
  • יחסי עובד מעביד – הגדרה “אפורה”
  • חוות דעת רפואית בתביעות משפטיות בגין נזקי גוף
  • פיטורי עובד בזמן מילואים – מה קובע החוק?
  • פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – חוק הפלת”ד
  • הנגשת הציוד ושירותי הסלולר לבעלי מוגבלויות
  • חטיפת ילדים במשפחה – עמדת בית המשפט
  • החלטות / הנחיות משרד הבריאות – תוקף מחייב?
  • התיישנות תביעת רשלנות רפואית
  • רשלנות רפואית ורופאים – על קשר השתיקה בתחום הרפואה
  • חברות הביטוח מרוויחות (והרבה) מביטוח כפול
  • פנסיה אבודה – איפה הכסף שלנו?
  • עובד בבית? פגיעה בתאונת דרכים יכולה להיות תאונת עבודה!
  • זכויות עובדים זרים בישראל – מדריך למעסיקים
  • רופא שטועה בבחירת טיפול אינו בהכרח רשלן!
  • תופעת סרבני הגט – מה ניתן לעשות?
  • נפילה מגובה באתר בניה – תאונת עבודה שניתן למונעה
  • בית הדין הרבני
אלול בית משפטי

הבלוג המשפטי הוותיק בישראל מביא עדכונים, חדשות ומאמרי דעה מעולם החוק והמשפט. אנחנו נותנים במה לעורכי דין ומשפטנים שרוצים להביא דעה ולפרסם כתבות פרי עטם.

חוק ומשפט בנושא:
יש לך איך לתרום לאלול?

אנחנו אוהבים אנשי משפט ועורכי דין שיש להם במה לתרום ומחפשים את הבמה המתאימה. אלול בית משפטי ישמח לפרסם סקירות משפטיות, פסקי דין חשובים וכל דבר מעניין שיש לך לשתף. שימו לב: אנחנו מפרסמים רק תוכן מקורי, שמעורר עניין בתחום המשפט.

אלול בית משפטי: הנצפים ביותר!
  • זכויות יוצרים באפליקציה
  • פרשת הולילנד – סקירה משפטית
  • תאונת דרכים אגב פעולת איבה – מזכה בפיצויים?
  • רשלנות רפואית באבחון סרטן האשכים
  • עורכי דין: מותר לפרסם בגוגל!
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית – התובעת סרבה לבדיקת מי שפיר
  • מסתבר שלא תמיד צריך לשלם למתווך…
  • החלטות / הנחיות משרד הבריאות – תוקף מחייב?
  • שיתוף פוסט פוגעני יכול להוות לשון הרע!
  • חובת הגילוי של רופא וקבלת הסכמה מדעת
  • פרסום שירותים רפואיים ותרופות – הסכנה, והאינטרסים החבויים
  • נכי צה”ל – מפציעה ועד שיקום
  • שימוש בשם SOHO למרות שנרשם כסימן מסחר
  • עדים בבית המשפט – הרגיל, המומחה והמכריע
  • חשבון בנק מוגבל – באילו נסיבות ומה עושים?
  • קבלת פיצוי מהמדינה בסטאטוס של אזור אסון
  • אמות מידה לטיפול רפואי סביר
  • חברות הביטוח מרוויחות (והרבה) מביטוח כפול
  • הקפאת הליכים נגד חברה – אימתי ומדוע?
  • הסדרי טיעון במשפט הפלילי
  • העתיקו לך תוכן מהאתר? פסק דין בנושא הפרת זכויות יוצרים
  • פסק דין של בית המשפט העליון רע”א 2146/08 בתביעת רשלנות רפואית
  • פרישה, פנסיה, גמלאות – זכויות עובדים בישראל
  • קבלת ערעור באופן חלקי עקב טענת התיישנות שהתקבלה
  • צו איסור פרסום – מתי על מה ולמה?
  • גם חתימה על הסכם גישור אינה סוף פסוק!
  • דמי נסיעות – מימון עלויות נסיעה לעבודה ובחזרה!
  • רשלנות רפואית בטיפול שיניים – מקרה לדוגמא
  • המדריך המלא לרישום פטנט כחוק
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס