מערכת הבית המשפטילפי חוק בישראל, ביצועה של הפלה יזומה מותנה בקבלת אישור של ועדה מיוחדת, שתפקידה להכריע בשאלה. ישנן מדינות בעולם שאוסרות על נשים לבצע הפלות יזומות, אלא במקרים קיצוניים. לאורך עשרות שנים פועלים ארגוני זכויות נשים במטרה להקל על נשים לקבל החלטות לגבי המשך ההריון ולארגונים אלה יש לא מעט מתנגדים.
הפלה מלאכותית (יזומה) היא הפסקת ההריון בשלבים המגדירים על פי הרפואה את מידת קיומו של העובר. כיום עובר נחשב “בר קיימא” כבר בגיל עשרים וארבעה שבועות.
הפסקת ההריון בשלבים מאוחרים יותר נקראת הפסקת הריון ולא הפלה, מאחר וכישורי העובר לשרוד גבוהים יותר. רובן המוחלט של ההפלות היזומות מבוצעות עד לשבוע ה-13 או ה-20, כשהפלות לאחר השבוע ה-24 הן נדירות ומוגדרות לידה מוקדמת.
שתי הדרכים העיקריות להפלה הן התערבות כירורגית (בהרדמה כללית) או תרופתית, וכאשר העובר בן פחות משבעה שבועות, אין צורך בהרדמה כללית. 
מניעים עיקריים להפלה מלאכותית
- כאשר ההריון הוא תוצאת אונס או גילוי עריות
- כאשר מניעת הריון מוקדמת נכשלה
- כאשר מתגלים כשלים גנטיים, פיזיים או נפשיים עתידיים בעובר
- כאשר יש סכנה לחיי האשה או לבריאותה הפיזית והנפשית
נשים רבות בישראל הפונות היום לבצע הפלה יזומה מגדירות את חששן בהתבסס על סכנה לבריאותן הנפשית בעקבות הלידה.
הסיבה השכיחה ביותר כיום היא הריון מחוץ לנישואין והשנייה היא סיכון לבריאותה של האשה. מניע נוסף להפלה יזומה הוא עצת הרופא בהריונות מרובי עוברים, בהם סכנה לחייהם. במצב זה מומלץ דילול עוברים בהפחתת מספרם לעד שלושה, המגדיל את סיכוייהם לשרוד.
קיראו על: זכויות עובדת בשמירת הריון
היבטים חוקיים
לפי חוק בישראל (תשל”ז 1977 ותקנות העונשין תשל”ח 1978) ביצוע הפלה יזומה מותנה באישור של ועדה להפסקת הריון, במוסדות רפואיים שהוכרו לכך על ידי משרד הבריאות בלבד.
בוועדה יושבים שלושה חברים, שאחד מהם חייב להיות אשה: רופא מומחה בגניקולוגיה וביילוד, רופא נוסף בתחום מומחיות קרוב או בבריאות הנפש והציבור, ועובד סוציאלי.
לפי החוק, ההחלטה על ביצוע ההפלה נתונה אך ורק לשיקולה של האשה – בהתחשב בכך שהוסברו לה הסכנות הכרוכות בתהליך. יוצאי דופן הם מקרים בהם האשה חסרה יכולת שיפוט או שהצלת חייה עומדת על הפרק באופן בהול.
התקנות על-פיהן פועלות הוועדות הן אלה: גילה של הפונה חייב להיות נמוך מ-18 או לפחות 40, הריונה הוא תולדת יחסי עריות או יחסים בלתי חוקיים אחרים, העובר אובחן כבעל מום או המשך ההריון מסכן את חיי האשה, פיזית או נפשית.
עד השליש השני להריון אחראית הוועדה לעיל על האישור, ואילו על מעל 23 שבועות (השליש השלישי) אחראית ועדת-על. רופא שיפעל בניגוד לתקנים אלה ויגרום להפלה אצל אשה, ייאסר לחמש שנים.
נתוני הפלות יזומות בישראל
כיום מחלקות קופות החולים את מקרי ההפלות לנשים עם סיבה רפואית מוכחת ולנשים עם סיבה סוציאלית (שאין לה עדיין סעיף בחוק) כשאת האחרונה מממנת הרווחה. היחס בין שתי הקבוצות הוא 95% לנשים עם סיבות סוציאליות.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק פחות משני האחוזים של סך הפניות לא מאושר (כ-300 פניות מתוך כ-20 אלף). השיעור הגבוה ביותר הוא מקרב נשים בנות 20–34.
מתחילת שנות התשעים עד שנת 2003, ירדה כמות הפניות בכ-30% אך מאז היום כמות הפונות יציבה, פרט לפניות של צעירות מתחת לגיל 19, ששיעורן עלה. לעומת זה, לפי משרד הבריאות, בשנים 2000 – 2007 הוכפל מספר ההפלות.
ההפלות החוקיות עומדות כיום על כמות יציבה של כ-20 אלף, בהתחשב בכך שרבות נוספות מתבצעות באופן לא חוקי (ישנן הערכות שאומדות את הכמות ב-50 אלף לשנה).
קיראו על: רשלנות רפואית בהריון ובלידה
סטטיסטיקה של הפלות בעולם
איסלנד היתה הראשונה להתיר הפלות מלאכותיות בשנת 1935, וכיום ארצות-הברית וקנדה הן הארצות המובילות בכמות הנשים המפילות מבחירה.
הסטטוס הבין-לאומי של חוק ההפלות מגדיר את המצבים הבאים לאפיון בקשה:
- ההפלה חוקית לפי בקשת האשה
- חוקית אם חיי האשה בסכנה, אם התרחש אונס, תלוי בריאות פיזית וגופנית של האשה, גורמים סוציו-אקונומיים ומומים בעובר
- לא חוקית כשיוצאי דופן הם המצבים לעיל
- לא חוקית פרט לסכנת חיי האשה, בריאותה ומצבה הנפשי או תולדת אונס
- לא חוקית פרט למצבים לעיל, להוציא אונס
- לא חוקית ללא יוצאים מן הכלל
- החוק משתנה לפי אזור
- בהרבה מן הארצות אפשר לראות שהסייגים תלוים בשלב ההריון, כך שהפלות מותרות בדרך כלל עד השלב השני ואילו לאחר מכן נחשבות לא חוקיות
קיראו עוד: הדיון המתמשך בעד ונגד הפלות במדינות העולם
ברוב מדינות אפריקה הריון לפי בקשת האשה הוא לא חוקי, גם לא כתוצאת אונס או ליקוי בריאותי או מנטלי, אבל כן חוקי כשמדובר בסכנת חייה. במצרים, קניה ומלאווי, גם בקטגוריה זו יש יוצאי דופן רבים.
במדינות אסיה: בסין ההפלה חוקית בכל הקטגוריות, וכך גם בקמבודיה, בצפון קוריאה ובוויאטנם. בהודו היא חוקית להצלת חיי האשה, וכן בהתאם לבריאות פיזית, אך תוצאת אונס או ליקוי מנטלי מותנים בשלב ההריון.
בנפאל ההפלה חוקית אך מניעים אישיים או סוציואקונומיים גם מותנים בשלב ההריון. בעירק, איראן, בתימן ובאפגניסטאן הפלה חוקית רק כדי להציל את חיי האשה ולא בשום מקרה אחר.
ברוב מדינות אירופה ההפלה חוקית אך מסוייגת בהתאם לשלב ההריון (עד השליש השני, ובכך מתונה יותר מארצות אסיה המתנות בשליש הראשון בלבד). באוסטרליה כמו בישראל החוק משתנה מאזור לאזור.
ליחצו כאן לצפיה במפה אינטראקטיבית המציגה את נושא ההפלות במבט גיאוגרפי
פנו אל: עורכי דין לזכויות אדם