עבירת שוחד – מהי ומה הענישה על עבירה זו

עבירות שוחד נמצאות רבות במרכז סדר היום הציבורי. מהן עבירות אלו, מהם העונשים על מבצעי עבירות שוחד ודוגמא לפסק דין בנושא – כל אלו במאמר הבא.

ההגדרה של שוחד היא כסף או טובת הנאה הניתנים לבעל סמכות על מנת שיפעיל את סמכותו לטובת נותן השוחד. לפי החוק הישראלי מתן שוחד, קבלת שוחד ותיווך לשוחד הן עברות מסוג פשע משמע, שדינן מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים. עבירת השוחד מוזכרת גם במקרא ובמקורות יהודיים מאוחרים יותר.

הענישה על עבירת שוחד נעשית בהתאם לחומרת המקרה ולנסיבות בו הוא התרחש. באופן כללי, הענישה על קבלת שוחד היא עד שבע שנים ונהוג כי נותן השוחד יקבל עונש מאסר לתקופה השווה למחצית תקופת המאסר שתיגזר על מקבל השוחד.

הטיית משחקי ספורט או תחרויות בעלות עניין ציבורי גם הן נחשבות כעבירת שוחד והעונש הקבוע בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר לנותן ולמקבל השוחד כאחד. על פי החוק אדם המציע לקבל שוחד נחשב כמקבל שוחד ואדם המציע לתת שוחד נחשב כנותן שוחד גם עם לא עשו זאת בפועל.

עניין ציבורי בשוחד

כיום, השוחד היא אחת מהעברות המקבלות את העניין הרב ביותר מן התקשות והציבור. כחלק מן המלחמה בשחיתות הגואה ובפשע בכלל, התקשורת ממהרת לפרסם כל אישום ואף חשדות בעבירת שוחד הקשורים בדרגים בכירים בשירות הציבורי וכן בתחומים רבים נוספים.

לרוב, יפורסמו שמו ופרטיו של החשוד מיד עם היחשפות החשדות כנגדו, אף לפני קבלת החלטה אם להגיש כתב אישום. חשיפה שכזו, בתוספת האווירה הציבורית השוררת כיום ביחס לעבירות שוחד, סביר כי יפגעו ללא תקנה בשמו הטוב ובמוניטין המקצועי והאישי של החשוד.

יתר על כן, ברור לכל כי אף אם לבסוף יוחלט שלא להאשים את החשוד, או לחילופין הוא ימצא זכאי בבית המשפט, העניין הציבורי והתקשורתי יהיה קטן הרבה יותר, והדבר לא יביא לתיקון הנזק שכבר נגרם לשמו הטוב של האדם.

רבים מן האנשים המואשמים בעברת שוחד לא ניתן להגדיר ככאלו שחיים חיי פשע במובן הצר של המילה. בחלק גדול מן המקרים יהיה מדובר באנשים נורמטיביים, ואף מכובדים ובעלי מעמד בחברה, שלא הואשמו בפשעים בעבר.

אנשים אלו לרוב חסרים כל ניסיון בהתמודדות בממצבים כאלו ולרוב אינם מודעים לזכויותיהם וכן לא יכולים להבין את המצב לאשורו. לפיכך, מיד עם היוודע לאדם כי הוא חשוד בעבירות שוחד, מומלץ כי יעשה שימוש בשירותיו של עורך דין מן התחום אשר ייעץ לו וינהל את התיק באופן אשר יגרום את מינימום הנזק האפשרי, גם במישור המשפטי וגם במישור הציבורי.

לדוגמא, לאחרונה גזר בית המשפט קנס של 35 אלף שקלים ומאסר על תנאי על ראש עיריית נהריה לשעבר, והמתמודד מולו בבחירות לראשות העירייה משנת 2003. ראש העיר הנבחר, הבטיח טובות הנאה למתמודד מולו, כדי שזה יסיר את מועמדותו ויחבור אליו, והאחרון הסכים.

במקרה זה ברור כי בזכות התנהלות משפטית נכונה התאפשר לנאשמים, למרות ההרשעה, לקבל עונש קל מאוד, ללא מאסר בפועל וללא הטלת קלון.