מערכת הבית המשפטיביום 5.9.2018 חתמה שרת המשפטים איילת שקד על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אשר אמורות להיכנס לתוקף כעבור שנה, ביום 5.9.2019. התקנות החדשות מחוללות רפורמה עמוקה ומקיפה בסדרי הדין האזרחי בארץ, וזאת שנפרט ונסביר בהרחבה בסקירה שלפניך.
נדגיש כי המדובר על רפורמה חשובה, שתיתן אותותיה ותשפיע על רוב ההליכים המשפטיים שמתקיימים בישראל, ולכן כל עורך דין נדרש לקרוא את התקנות החדשות ולהתעדכן בפרטי פרטים.
ניתן להתייעץ עם עורכי דין מנוסים בקבוצה תשאל עורך דין בפייסבוק, בכל עניין הנוגע לתקנות החדשות.
קצת על תקנות סדר הדין האזרחי
תקנות סדר הדין האזרחי הנן תקנות שנועדו להסדיר את אופן ניהול ההליכים והפרוצדורות השונות של התביעות האזרחיות שמתנהלות בבתי המשפט בארץ.
התקנות עוסקות בשלל נושאים כגון:
- אופן קביעת הסמכות המקומית של בתי המשפט האזרחיים
- אופן פתיחת ההליך המשפטי
- אופן המצאת כתבי ב-דין
- אופן כתיבת כתבי הטענות
- המועדים להגשת כתבי הטענות
- ניהול הליכי קדם משפט
- עילות לסילוק תביעות על הסף
- סעדים זמניים
- ערעורים
ועוד…
מטבע הדברים, מדובר בתקנות בעלות חשיבות ומשמעות רבה ביותר על התביעות האזרחיות, שכידוע מהוות חלק נכבד ביותר מכלל התביעות שמתנהלות בארץ.
זאת מאחר שלסדרי הדין האזרחי יש השפעה עצומה על אופן ניהול התביעות האזרחיות.
למעשה, לא פעם ביכולתם של סדרי הדין האזרחי אף לחרוץ את דינן של התביעות, לא פחות מאשר הדין המהותי שחל עליהן, כמו למשל במקרה בו נקבע שיש לדחות את התביעה על הסף רק בשל התיישנותה, וזאת גם אם לכאורה מבוססת על עילת תביעה מוצדקת ומוכחת כשלעצמה.
ההיסטוריה החקיקתית של תקנות סדר הדין האזרחי
עם קום המדינה, נותרו בארץ על כנן תקנות סדר דין מנדטוריות, בשם תקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938 וכן תקנות הפרוצדורה בבתי משפט השלום, 1940, אשר כונו יחדיו “דברי המלך במועצה על ארץ ישראל”.
תחום סדר הדין האזרחי הנו תחום דינמי למדי, שמצריך עדכונים מעת לעת על מנת להתאים את המצב החקיקתי לחידושים המשפטיים ולייעל ככל הניתן את הדיון האזרחי.
עדכונים אלו מוצאים את ביטויים בדרך כלל בתיקונים שונים של תקנות ספציפיות. יחד עם זאת, לעיתים מתעורר צורך בתיקון מעמיק, רחב, מקיף, וקוהרנטי של כל התקנות, כך שבמקום לתקן חלק מהן, תוך הדבקת טלאי על טלאי, נערכת רפורמה מקיפה, במסגרתה מוחלפות כל התקנות בתקנות חדשות לחלוטין.
בשנת 1963 הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ”ג-1963, שהחליפו את התקנות המנדטוריות ואשר נועדו להתאים את כללי סדרי הדין האזרחי שמימי המנדט הבריטי למציאות המשפטית הישראלית.
תקנות אלו הוחלפו כעבור 21 שנים, בשנת 1984, עת הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984. תקנות אלו נותרו על כנן כ-35 שנים, עד להחלפתן בשנת 2018, בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ח- 2018.
התקנות החדשות הנן פרי הרפורמה שיזמה כבר בשנת 2012, שרת המשפטים דאז ציפי לבני, וזאת על רקע טענות חוזרות ונשנות שהושמעו במשך שנים רבות בגין התמשכות ההליכים והעומס הרב המוטל על מערכת המשפט בארץ.
התקנות הוכנו על ידי צוות משפטי בראשות השופט בדימוס, משה גל, ובסיוע גורמים מקצועיים מטעם משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, ולשכת עורכי הדין.
כאמור, תקנות סד”א החדשות נחתמו על ידי שרת המשפטים איילת שקד ביום 5.9.2018, אולם הן אמורות להיכנס לתוקף רק כעבור שנה, ביום 5.9.2019, וזאת על מנת לתת למערכת המשפטית בארץ שהות מספקת להתארגן ולהיערך לקראתן.
מטרות הרפורמה של תקנות סדר הדין האזרחי
המטרות המוצהרות של הרפורמה שכוננה את תקנות סד”א החדשות הנן לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים, להקל על העומס הרב שמוטל על בתי המשפט, וזאת תוך קיומו של הליך ראוי והוגן שמתמקד בליבת המחלוקת ועל מנת להגיע להגשמה מירבית של הצדק במערכת המשפט.
ואכן, אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין התקנות החדשות לקודמות, ואשר כפי הנראה גם נועד לבטא באופן מוחשי את המטרות המוצהרות של ייעול וקיצור ההליכים, נוגע לאורכן.
בעוד שהתקנות הקודמות מנו 532 סעיפים שונים ומורכבים ביותר, התקנות החדשות מונות 180 סעיפים בלבד, כלומר, כשליש בלבד מהתקנות הקודמות.
הרפורמה נועדה בנוסף להביא למקסימום שקיפות בין הצדדים, למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי על ידי מי מהצדדים והכל תוך התחשבות בשכבות מוחלשות ובמתדיינים בלתי מיוצגים, עבורם הותאמו כלים מיוחדים.
ניתן ללמוד על מטרות הרפורמה גם מתוך ההגדרות של עקרונות היסוד, אשר מופיעים לראשונה במסגרת התקנות החדשות.
כך לדוגמא, תקנה 1 של התקנות החדשות קובעת כי:
“מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך“.
הליך שיפוטי ראוי והוגן, מוגדר בתקנה 2 של התקנות החדשות, שקובעת שמדובר בהליך אשר:
“מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה“.
השינויים העיקריים במסגרת הרפורמה של תקנות סדר הדין האזרחי
ככלל, במסגרת התקנות החדשות, סודרו הפרקים והסעיפים באופן כרונולוגי התואם את סדר ההליך המשפטי, בוטלו סרבולים וכפילויות של הליכים, נקבעה מסגרת אחידה של מועדים, הוקצב מספר עמודים לכתבי הטענות ועוד. אנו מדגישים כי חשוב לעיין, לקרוא ולהבין את התקנות החדשות בצורה יסודית ומקיפה.
לפניך עיקרי השינויים בסדר הדין האזרחי, בהתאם לתקנות החדשות:
קביעת דרך מרכזית אחת לפתוח תובענה – תוך ביטול הליכי תובענה מהסוג של סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה והותרת המסלול של סדר דין מהיר בתביעות של עד 75,000 ₪.
הבניה ברורה של נוסח כתב תביעה וכתב הגנה – מה בדיוק הם יכללו כתב תביעה / כתב הגנה. החלק השני של כתב הטענות יהיה מעין תקציר של כתב הטענות.
הגבלת מספר העמודים בכתבי הטענות – 11 עמודים בבית משפט שלום, 14 עמודים בבית משפט מחוזי, ו-30 עמודים בתביעה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על 5.2 מיליון ₪. הגבלה זו נועדה למנוע שימוש מרובה בניירת מעל ומעבר לנדרש, דבר שעל פי הטענה מקשה על בית המשפט באיתור השאלות השנויות במחלוקת, מתיש שלא לצורך את הצדדים וגורם לבזבוז זמן שיפוטי יקר.
מניעת קבלת מסמכים שאינם מוגשים כדין – ימונה מזכיר משפטי שימנע קבלת מסמך שאינו ממלא אחר הדרישות הקבועות בתקנות או שאינו ממלא אחר דרישות שנקבעו על ידי בית המשפט, ויבהיר בכתב את הטעמים לכך.
עיקרון זה מתייחס גם לבעלי דין בלתי מיוצגים ואולם, לאור ההבנה שפעמים רבות מדובר בבעלי דין שמגיעים בשכבות מוחלשות שידן אינה משגת לשכור לעצמם עורך דין, התקנות מחייבות את המזכיר המשפטי להבהיר לבעל דין בלתי מיוצג גם כיצד לרפא את הפגם. בנוסף, בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת כתב הגנה או תגובה לבקשה לסעד זמני.
עריכת דיון מקדמי ללא שופט – הצדדים יחויבו להיפגש דיון מקדמי או לשוחח ביניהם, ללא מעורבות שופט, לפני קדם המשפט וללבן את המחלוקות ביניהם, תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, ובאופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון, וכן לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך. לאחר מכן עליהם להגיש על כך דיווח לבית המשפט. הוראה זו לא תחול על בעלי דין שאינם מיוצגים.
צמצום ישיבות קדם-המשפט – ככלל, יתקיימו עד שני דיוני קדם משפט בבית משפט שלום ועד שלושה דיוני קדם משפט בבית המשפט המחוזי.
דחיית מועדי דיון – התקנות מעגנות את הנוהל לדחיית מועד דיון שקבע נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט גרוניס, ולפיו, ככלל, הדיון יתקיים במועדו למעט חריגים מסויימים. בית המשפט יבחן את הטעמים לבקשה לדחיית מועד דיון, ובעת החלטתו יתחשב במספר הפעמים שבהן פנה כבר בעל דין לדחיית מועד דיון בתיק.
עדויות בעל פה – ככלל, עדויות יושמעו בעל פה ולא בכתב. בתביעה לסעד כספי בבית המשפט המחוזי שסכומה עולה על 5.2 מיליון ש”ח תינתן עדיפות לעדות בכתב, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.
סיכומים בעל פה – ככלל, הסיכומים יישמעו בעל פה בסמוך לסיום הראיות וגם בישיבה נפרדת ומיוחדת. סיכומים בכתב יוגשו לפי הוראת בימ”ש במקרים מיוחדים בלבד.
אקטיביות בהליך – התקנות החדשות מאפשרות לשופטים ליטול יוזמה ככל שנדרש. לשם כך, הוקנו לשופטים סמכויות לתחום את זמן הדיון, לרבות חקירות והם נדרשים לנהל את קדם המשפט בצורה אקטיבית, כך שהם יהיו רשאים במהלכו לשמוע עדויות של כל הנוכחים באולם בית המשפט על עובדה שבמחלוקת, ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה.
מינוי מגשר מהו”ת – בכל תביעה, כאשר פגישת הגישור הראשונה לצורך היכרות ותיאום הנן ללא תשלום בתביעות מעל 40,000 ₪, במקום מעל 75,000 ₪.
ערעורים – נקבע מועד אחיד, 45 ימים, וזאת הן להגשת ערעור והן להגשת בר”ע. בוטלה המתכונת לפיה מוגש כתב ערעור, ולאחריו עיקרי טיעון או סיכומים בכתב. כתב הטענות יהיה ערוך מלכתחילה כסיכומים. תיק המוצגים יוגש יחד עם כתב הערעור.
ערעור או בקשת רשות ערעור יחולקו לשני חלקים, ובהם כותרת הערעור, שתכלול פרטים טכניים, וכן גוף הערעור, שיכלול, בין השאר, את נימוקי הערעור, ולרבות הפניה למובאות המשפטיות התומכות בכל נימוק. גוף הערעור לא יעלה על 6 עמודים אם הוגש לבית משפט השלום או המחוזי, ועל 10 עמודים, אם הוגש לבית המשפט העליון.
תקנה 148 קובעת שפסק הדין בערעור יכיל את השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ותמצית הנימוקים. אולם, פסק דין שדוחה ערעור יכול שלא לכלול את הנימוקים לכך, במידה והתקיימו התנאים הבאים לגבי ההחלטה שעליה מערערים: אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה, הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית, אין בה טעות שבחוק.
הוצאות – כדי ליצור ודאות ביחס לפסיקת הוצאות, הכלל יהיה שבית המשפט יפסוק הוצאות סבירות והוגנות והחריג הוא אי חיוב בהוצאות מטעמים מיוחדים. לגבי פסק דין בהיעדר הגנה, ככלל שכ”ט יהיה בהתאם לתעריף המינימאלי המומלץ בכללי לשכת עורכי הדין אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת.
נכון לכתיבת מאמר זה, בחודש מרץ 2019, קשה לדעת כיצד תיושמנה התקנות החדשות בפועל ומה תהיינה ההשלכות שלהן והאם הן יצליחו להשיג את מטרות הרפורמה.
עם זאת פורסם שהשרה שקד מתכוונת להקים ועדת מעקב שתלווה את יישומן בפועל של התקנות החדשות ממועד כניסתן לתוקף, וזאת על מנת שניתן יהיה לעמוד על השפעתן על ציבור המתדיינים והשופטים, ובמידת הצורך גם לערוך בהן שינויים מתבקשים.
לפיכך, לא נותר כעת אלא להמתין לכניסת התקנות החדשות לתוקף ולראות כיצד הן תיושמנה בפועל, והאם ייערכו בהן גם שינויים כלשהם.
קראו עוד בנושא: חתמת על הסכם גישור והתחרטת? יכול להיות שזה לא סוף פסוק!