רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה – אילנית גלעדי

אחד הניתוחים הפופולאריים בתחום הכירורגיה הפלסטית הינו ניתוח להגדלת חזה. במרבית המקרים הניתוח מסתיים בהצלחה לשביעות רצונה של המטופלת אך בחלק מן המקרים מתרחשים סיבוכים וכשלים אשר עלולים להביא לנזקים לא מבוטלים. כך לפנינו, סקירה משפטית של תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי תובעת שנפגעה במהלך ניתוח פלסטי להגדלת חזה.

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין עופר סולר, העוסק בייצוג נפגעי רשלנות רפואית ותביעות נזיקין.

לעיתים כאשר בוחנים את המקרים אשר בהם הניתוח נכשל מתברר כי הסיבוך והנזק הם תוצאה של רשלנות רפואית בביצוע הניתוח או בהכנה לו.

פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין אילנית גלעדי נ’ ד”ר רוני מוסקונה עסק בתביעה בטענת רשלנות רפואית שהגישה גלעדי כנגד מי שניתח אותה ולטענתה ברשלנותו גרם לה לנזקי גוף.

גלעדי פנתה לד”ר מוסקונה בחודש אוגוסט 1997 בבקשה לעבור ניתוח להגדלת חזה שבוצע בחודש ספטמבר, בחודש אוקטובר נמצא כי גלעדי סובלת מזיהום בשדיה עברה סידרה של טיפולים ותפירות בשד הימני עד לחודש יוני 1998 בו ביקשה גלעדי מהנתבע להוציא את הסיליקון משדיה.

בין הצדדים אין מחלוקת באשר לחתימה של התובעת על טופס ההסכמה וכי קיבלה הסבר באשר לסיכונים ולסיכויים שבביצוע ההליך וכי ייתכן ויידרש לבצע ניתוח מתקן וכי בבדיקת הביקורת הראשונה שנערכה כשבוע לאחר הניתוח לא נמצאו ממצאים חריגים והתפרים הוצאו.

במהלך ביקורת שנייה שנערכה ביום 20.10.1997 נמצא זיהום מקומי וכן נמצא כי השדיים פתוחים בחלקם התחתון והיא טופלה באנטיביוטיקה.

בבדיקה שנערכה לאחר ארבעה ימים בוצעה תפירה מחדש עם נקזים להפרשות, כמה ימים לאחר מכן הוצא הנקז מהשד השמאלי אך מהשד הימני המשיכו לצאת הפרשות שהוצא לאחר כמה ימים נוספים.

בבדיקה שנערכה ביום 08.12.97 נמצא שוב פתח בשד הימני שנתפר ביום למחרת.

בבדיקות לאחר מכן המשיכו לצוץ פתחים, סימני אודם וזיהום ובטיפול בהם אף הוצא השתל הימני הוחזר למקומו כעבור חודשיים.

גם לאחר הליך זה המשיכו הבעיות והדימומים עד לביצוע ניתוח להוצאת השתלים בבית החולים האיטלקי ביום 25.06.98.

התובעת טענה כנגד ההתנהלות של ד”ר מוסקונה כבר בניתוח הראשון שלא בדק את התאמת גודל סוג השתל למידותיה וסוג עורה.

זאת בעיקר לאור העובדה כי השתל חזר ופרץ את התפרים כן טענה כי לא ניהל את הרישומים הרפואיים כראוי וכי פעל ללא הסכמה מדעת.

כן טענה גלעדי כי הנתבע לא טיפל בזיהום שנוצר כראוי.

מומחה רפואי מטעם התובעת בתחום הכירורגיה הפלסטית, פרופסור שפיר, טען בחוות דעתו כי ד”ר מוסקונה התרשל בכך שתפר את החתך פעמים כה רבות.

לפי דברי המומחה, ניתן לעשות זאת לכל היותר פעמיים כאשר כל פעם נוספת מזיקה לעור ומגדילה את הסיכוי לפריצה מחודשת של השתל, כן טען פרופ’ שפיר כי ד”ר מוסקונה לא טיפל כראוי בזיהום שנוצר.

בית המשפט קבע כי ד”ר מוסקונה התרשל בטיפול בתובעת, ובזיהום שנוצר בשדיה, בכך שלא אשפז אותה ובכך שתפר את שדיה שוב ושוב בניסיון להשיג את תכלית הניתוח גם שלא היה מקום להאמין שתכלית זו תושג.

מאידך לא קיבל בית המשפט את טענת התובעת להיעדר הסכמה מדעת.

התובעת טענה כי נגרמה לה נכות תפקודית בשיעור 20% ונכות נפשית בשיעור 30% כי היא נזקקת לעזרת הזולת 24 שעות ביממה, כי נקלעה לחובות, עוד טענה כי נגרמו לה הוצאות רפואיות רבות ויהיו הוצאות נוספות בעתיד.

כן היא טענה כי מעבר לכאב וסבל נגרמה לה פגיעה בתפקוד המיני, חוסר ביטחון וחוסר יכולת לפתח מערכת יחסים.

בית המשפט מצא את התובעת לא אמינה בטענותיה אלו וכי אורח חייה אינו תואם את הפגיעות שתיארה בכתב התביעה ולכן קבע 10% נכות בלבד בגין הצלקות.

בית המשפט קבע את הפיצויים כדלקמן:

• בגין הפסד כושר השתכרות בעבר ובעתיד: 30,000 ₪
• בגין עזרת צד ג’ בעבר ובעתיד: 10,000 ₪
• נסיעות מיוחדות: 3,000 ₪
• כאב וסבל: 100,000 ₪
• סה”כ סכום הפיצויים 143,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין

במידה ונפגעת בשל רשלנות רפואית כדאי ומומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית להתייעצות באשר לאפשרויות העומדות בפניך.

יש להימנע ממשלוח מכתבי תלונה שונים או מכל פעולה אחרת בטרם קבלת יעוץ משפטי מסודר.

קיראו בהרחבה על קשר השתיקה של רופאים