פרסום שירותים רפואיים ותרופות – הסכנה, והאינטרסים החבויים

בשנים האחרונות אנו עדים לפרסומים רבים של תרופות ושירותים רפואיים. במהלך הפרסומות מציגים בעיה מסוימת, כמו נשירת שיער או בעיה בתפקוד המיני, וכדי לפתור את הבעיה מפנים אותנו לרופא המטפל. האם עלה בדעתכם, הכיצד ייתכן שבפרסומות מודאגים ממצבנו הבריאותי? מי הם המפרסמים? מהם האינטרסים העומדים מאחורי הפרסומות הללו?

היה לגיטימי לפרסם תרופות או שירותים רפואיים, אילו היה ביכולתנו לקבוע בעצמנו מהן התרופות או שירותים שהם הטובים ביותר עבורנו (כמו בגדים, מוצר חשמלי או מוצרי מזון).

הבעיה היא, שאין ביכולתנו לקבוע מהי התרופה המתאימה למצבנו הבריאותי, ולצורך כך אנו מופנים לרופא בקופ”ח שבו אנו מבוטחים.

כלומר הרופא אמור להחליט מהי התרופה הטובה ביותר עבורנו. השאלה הרלוונטית כאן היא, האם עומדת כנגד עיני הרופא רק טובתו של המטופל? האם ייתכן שהרופא קיבל תמריץ כספי כדי לשווק תרופה מסוימת?

הדילמה:

מסתבר שקשר בין חברות מסחריות לבין הרופאים הוא דבר לגיטימי בישראל. דבר שמעמיד בסימן שאלה את מחויבות הרופא אל מול החולה, מה שפעם היה מובן מאליו.

טובתו של החולה היה פעם האינטרס היחידי שעמד כנגד עיני הרופא. לעומת זאת כיום הרופא עומד בדילמה שבין בריאותו של חולה לבין טובתו הכלכלית.

הדילמה היא בין תרופה מצוינת עבור המטופל שלא מקבל עליה תמריץ לשיווקה, לעומת תרופה פחות יעילה שמקבל עליה תמריץ. האם ישנה סבירות שהוא יעדיף לתת למטופל מרשם לתרופה הפחות יעילה, משום שהוא מקבל עליה תמריץ?

מעניין אתכם? קיראו על קשר השתיקה בין רופאים במקרי רשלנות רפואית

לסוגיה זו שלושה היבטים:

א) הסוגיה הזו עבור הרופא מהווה דילמה אתית, ובכל פעם מחדש הוא אמור להכריע בין טובת המטופל, לבין טובתו הכלכלית.

ב) עבור המחוקק מהווה מחדל חמור.

ג) עבורנו כמטופלים, מהווה פגיעה באמון שבין המטופל לרופא. אם פעם היינו מפקידים בידי הרופא את גופנו ללא עוררין, כיום יש מקום להטיל ספק בסוג התרופה או השירות הרפואי שאנו מקבלים ממנו.

למידע נוסף על רשלנות רפואית.

השיטה הקפיטליסטית הלא מרוסנת מסכנת לא רק את היציבות הכלכלית, החברתית, ומשחיתה את המוסר האנושי, אלא גם מסכנת את בריאותינו ופוגעת באמון המוחלט שהיה פעם בין המטופל  לרופא.

מקורות:

בבדיקת מקורות החקיקה עולה כי אין חקיקה האוסרת קשר ישיר בין חברות תרופות לבין המרפאות והרופאים. ככל הנראה בריאות הציבור אינה בראש מיינו של  המחוקק. לעומת זאת בבדיקת כללי האתיקה של הרופאים, ישנה התייחסות מפורשת לסוגיה זו.

הכללים קובעים שבכל מקרה של דילמה שבין שיווק התרופה שרופא מקבל עליה תמריץ לבין בריאות המטופל, על הרופא להעדיף את טובת המטופל.

השאלה, האם ראוי כי עניין כה חשוב יוסדר באמצעות כללי האתיקה? מה עם רופא שלא יציית לכללי האתיקה ויעדיף את טובתו הכלכלית? הרי שאין בכללי האתיקה ענישה, או גורם מרתיע אחר שיוודא העמדת טובתו של המטופל בראש סדר העדיפויות.

המאמר נכתב ע”י גל מוטאי – בוגר B.A במדע המדינה – LL.B במשפטים – LL.M במשפטים, מומחה למשפט פלילי.

מאמרים אחרונים פרי עטו של גל מוטאי:

• על מוסר וקפיטליזם, ועל מה שביניהם – מאמר דעה
• שוויון בין גבר לאשה – ישראל 2010 – מאמר דעה
• הזכות לחופש הביטוי, זכויות יסוד אחרות ועל חוקה בישראל
• סיכויי המו”מ לשלום – אשליות?
• שוטרים במאסר – האם שוויון בפני החוק?
• פרטיות בעידן המודרני והטכנולוגי

אלול – בית משפטי ברשת: פסקי דין, עורכי דין ומידע משפטי עדכני