שאלות? כנס/י לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין >>>
  • Facebook
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
אלול – בית משפטי ברשת – עורכי דין, פסקי דין, מאמרים משפטיים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
  • אודות אלול
  • מדריכים משפטיים
  • יעוץ משפטי
  • עו”ד פלילי 24 שעות ביממה
  • עורכי דין מומלצים
ראשי » עורכי דין רשלנות רפואית » הרופא חייב להסביר וליידע אודות הבדיקות הגנטיות בהריון!

הרופא חייב להסביר וליידע אודות הבדיקות הגנטיות בהריון!

מערכת הבית המשפטי 13 ביוני 2021 11:14 אין תגובות

לא רבים אולי מודעים לכך, אולם מחובתו של רופא הנשים שמנהל את מעקב ההריון ליידע ולהסביר לבני הזוג, ההורים לעתיד, על הבדיקות הגנטיות שניתן לעשות לפני הכניסה להריון ובמהלכו וזאת גם כשמדובר לכאורה בהריון בסיכון נמוך ואין חשש ידוע להעברת בעיה גנטית קשה מההורים לעובר.

הריון בסיכון נמוך מוגדר כהריון שאין לגביו נתונים מוקדמים או שבמהלכו לא מתבררים ממצאים המגבירים את הסיכון לתחלואה של האם או של העובר, כאשר גילה של האם ההריונית נמוך מ-35 ולא מוכרות בעיות בריאותיות בקרב בני המשפחה של ההורים.

מחובתו של רופא הנשים להסביר לבני הזוג מיוזמתו ובכל מקרה, גם כשמדובר בהריון בסיכון נמוך, על האפשרויות הזמינות לרשותם על מנת לבצע את הבדיקות הגנטיות ולהותיר בידם את הבחירה האם לבצע אותן או לאו, רק לאחר שקיבלו את כל המידע החשוב והרלוונטי לגבי יכולות האבחון המתקדמות של הבדיקות הגנטיות.

על מנת שהורים, כל הורים, יוכלו באמת לקבל החלטה מודעת וכה חשובה לגבי ניהול ההריון, החלטה שעשוייה לשנות את פני המציאות שלהם באופן בלתי הפיך, הם חייבים להכיר ולהבין את העובדות לאשורן.

מניעת המידע הזה מההורים בשל מחדל מצדו של הרופא המטפל, עלולה להתברר כבעלת השלכות קיצוניות ובלתי הפיכות ואינה מתקבלת על הדעת בכל מקרה. רופא שאינו מיידע מתרשל, ורשלנותו עלולה לשנות את החיים של ההורים והתינוק/ת, מבלי שניתנה להורים הזכות להחליט בנושא בהזדמנות הראשונה שעמדה לרשותם ובכלל.

הרציונאל שמאחורי חובת היידוע

מטרת הבדיקות הגנטיות היא לאתר נשאות סמויה של מחלה גנטית כלשהי אצל בני הזוג או העובר, כך שלמרות שהם עצמם לכאורה בריאים לחלוטין, הצאצא שלהם עלול לחלות בפועל באותה מוטציה גנטית, אותה קיבל מהם בתורשה.

לפיכך, במקרה בו נולד תינוק הלוקה בתסמונת גנטית חמורה, שניתן היה לאבחן אותה לפני לידתו באמצעות בדיקה גנטית אך הדבר לא נעשה מאחר שהרופא שניהל את מעקב ההריון התרשל והפר את חובת היידוע שלו לגביהן, ניתן להגיש נגדו, בנסיבות המתאימות, תביעת רשלנות רפואית בעילת הולדה בעוולה.

הלכה למעשה ועל מנת לקבל החלטה מושכלת וקריטית לגבי ניהול ההריון, ההורים לעתיד חייבים להכיר את מלוא האפשרויות העומדות בפניהם, בכל הנוגע לאפשרויות הבדיקה, הבירור והאבחון הגנטי במהלך ההריון.

בשביל שההורים יוכלו לקבל החלטה כה חשובה, הם חייבים להיות מעודכנים לגבי מכלול האפשרויות שעומדות בפניהם, כבר בשלבי ההריון הראשוניים וללא כל קשר למצבם הבריאותי, לתוצאות בדיקות מעקב ההריון, לרקע המשפחתי, לשאלה האם זה הריון ראשון, שלישי או שישי או לגילה הכרונולוגי של האם ההריונית.

בכל הריון, בכל מקרה וללא יוצא מן הכלל – הרופא שמלווה את ההורים בקופת החולים או באופן פרטי, חייב להסביר וליידע אותם לגבי כל האפשרויות שעומדות בפניהם, לבדיקות גנטיות של העובר הנמצא ברחם אמו.

היקף חובת היידוע

בפסיקה נקבע שמחובתו של הרופא להסביר לבני הזוג לא רק על הבדיקות שכלולות בסל הבריאות הממלכתי, אלא גם על הבדיקות שניתן לבצע אותן רק במכונים פרטיים ואף לגבי בדיקות שניתן לעשות אותן רק בחו”ל, מעבר לים.

את פסק הדין המנחה לעניין זה ניתן למצוא בהליך ע”א 4960/04 סידי נ’ קופת חולים כללית.

מעבר לכך, במסגרת פסק הדין בהליך ע”א 2124/12 שירותי בריאות כללית נ’ פלונית הובהר שיש להבדיל בין בדיקות סקר, שמיועדות לכלל הנשים או לחלק גדול מהנשים באוכלוסיה הכללית, וזאת אף ללא חשד או ללא אינדיקציה מוקדמת לסיכון מוגבר, לבין בדיקות אבחנתיות-מכוונות שמיועדות לנשים המצויות בסיכון גבוה, כגון היסטוריה גנטית-משפחתית בעייתית.

על מנת לסייע לרופאים שעוסקים במעקב הריון, פירסם האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בשנת 2015 גילוי דעת בדבר חובת היידוע בהריון, במסגרתו הוא ממליץ לרופאים את ההמלצות הבאות וזאת לגבי כל הנשים ההרות שבטיפולם:

למסור לכל הנשים דף מידע לגבי בדיקות מוצעות לידיעת נשים הרות במסגרת מעקב הריון של האיגוד, וכן את הנוהל העדכני של משרד הבריאות לגבי מעקב הריון.

להפנות את כל הנשים סמוך לפני או בתחילת כל הריון לביצוע בדיקות הסקר בקופות החולים, גם אם הן בוצעו בהריון קודם, וכמו כן להקפיד להפנות נשים לבדיקות האבחון כאשר יש לכך התוויה לפי נוהלי משרד הבריאות.

ליידע את כל הנשים על האפשרות לפנות לייעוץ גנטי באופן פרטי כדי שהן תוכלנה לקבל מהגורם המקצועי המוסמך בתחום זה את המידע העדכני לגבי בדיקות גנטיות אבחנתיות אפשריות, הן בבדיקות פולשניות והן בדיקות לא פולשניות.

אילו בדיקות גנטיות חייבים להכיר?

כאמור, הבדיקות הגנטיות כוללות בעיקרן בדיקות סקר גנטי ובדיקות אבחון גנטי, שזמינות עבור ההורים לפני ובמהלך ההריון, חלקן במימון קופת החולים וחלקן במימון פרטי.

בדיקות הסקר הגנטי טרום הריון בודקות את הסיכון לנשאות של תסמונות גנטיות שונות. בדיקות אלו כוללות בדיקות שנערכות לכל הנשים, כגון תסמונת דאון, סיסטיק פיברוזיס, תסמונת ה-X השביר ועוד וכן בדיקות ספציפיות שנערכות לפי מוצא ההורים.

מעבר לכך ישנן מספר בחינות אבחנתיות שאותן ההורים לעתיד חייבים להכיר לפרטים.

וכך חשוב לדעת כי ניתן לבצע בדיקת סיסי שליה / ניקור מי שפיר לצ’יפ גנטי, חשוב להכיר את בדיקת האקסום [שגם היא תלויה בדגימת מי השפיר] ואולי חשוב יותר הוא להכיר את בדיקת ה-NIPT, שהנה בדיקת דם פשוטה ונטולת סיכון, בעלת יכולות אבחון גנטיות מרשימות במיוחד.

בדיקת NIPT הנה בדיקה שבודקת את הדנ”א העוברי שנמצא בדם האם, ואשר משמשת לזיהוי הפרעות כרומוזומליות שכיחות, ובמיוחד תסמונת דאון, שאז תוצאות הבדיקה מדוייקות במיוחד.

הבדיקות האבחנתיות כולן הנן בדיקות שמשמשות לקביעה בוודאות כמעט מוחלטת האם העובר אכן לוקה בבעיה גנטית, וזאת באמצעות בדיקת החומר הגנטי של העובר באופן ישיר.

קיימות מספר שיטות לבדיקת החומר הגנטי של העובר במסגרת בדיקת מי השפיר או סיסי השליה:

בדיקת קריוטיפ

בדיקת הקריוטיפ הינה הבדיקה השגרתית המיושנת שמתבצעת על ידי צפייה בכרומוזומים של העובר באמצעות מיקרוסקופ, ועל כן מאפשרת לאבחן בהם רק שינויים כרומוזומליים גדולים יחסית, כגון האם יש כרומוזומים עודפים, העברת/החלפת חלק מכרומוזום אחד לשני, או שקיים חסר בכרומוזום כולו או חלקו.

הבדיקה איננה מאפשרת לגלות שינויים מזעריים יותר, תת-מיקרוסקופיים, והיא גם אורכת זמן רב יחסית עד לקבלת התוצאות, של כ-3 שבועות.

זאת מאחר שניתן לבדוק את הכרומוזומים שנמצאים בתאי העובר רק לאחר שמגדלים את התאים בתרבית, והכרומוזומים נמצאים בשלב החלוקה, בו הם במצב המרוכז ביותר. 

בדיקת FISH

בדיקת FISH הינה בדיקה מהירה שתוצאותיה מתקבלות תוך 48-24 שעות בלבד, ואשר משמשת לבדיקת כרומוזום ספציפי אחד בכל פעם, ומכאן גם חסרונה. בדרך כלל בודקים בשיטה זו את  5 הכרומוזומים הבאים: 13, 18, 21, וכרומוזומי המין X ,ו-Y.

בדיקה זו איננה מחליפה את בדיקת הקריוטיפ, שמשמשת לבדיקת כל 46 הכרומוזומים בתמונה אחת כוללת, אלא רק משלימה אותה.

בדומה לבדיקת הקריוטיפ, גם בדיקת FISH איננה מסוגלת לאבחן שינויים מזעריים, תת-מיקרוסקופיים, בכרומוזומים, וזאת בניגוד לשיטות הצ’יפ הגנטי ואקסום, שיוצגו להלן.

בדיקת צ’יפ גנטי CMA

בדיקת הצ’יפ הגנטי הינה בדיקה חדשנית יחסית שנערכת על גבי משטח זעיר שדומה בצורתו לצ’יפ אלקטרוני, ואשר מאפשרת לזהות שינויים מזעריים, תת-מיקרוסקופיים, ובכך מאפשרת לגלות מאות תסמונות גנטיות, ובמיוחד כאלו שלא ניתן לאתר באמצעות בדיקת הקריוטיפ שכאמור משתמשת במיקרוסקופ.

בדיקת השבב הגנטי היא הבדיקה שנערכת מזה מספר שנים, בכל מקרה של בדיקת סיסי שליה / ניקור מי שפיר והחליפה את בדיקת הקריוטיפ המיושנת.

בדיקת אקסום

בדיקת אקסום הנה בדיקה מתקדמת אף יותר, שלא רק מאפשרת לאתר שינויים תת-מיקרוסקופיים, אלא גם מבצעת ריצוף של אלפי גנים בו זמנית.

באמצעות שיטה זו ניתן גם לאבחן תסמונות גנטיות שהגורם שלהן אינו ידוע או תסמונות שיכולות להיגרם ממספר רב של גנים.

הבדיקה מתבצעת במימון פרטי של ההורים ברוב המקרים ובכל מקרה, חשוב להכיר אותה שכן היא הבדיקה הגנטית המדוייקת והמתקדמת ביותר שמוכרת כיום בעולם.

הרופא “שכח” ליידע את ההורים לגבי הבדיקות הזמינות…

נכון למועד כתיבת שורות אלו ישנם לא מעט מקרים, בעיקר באיזורי הפריפריה אך לא רק, בהם הרופאים “חוסכים” מההורים את ההסברים על הבדיקות הגנטיות שזמינות עבורם לאורך חודשי ההריון, מסיבות שאנין ממשד ברורות ולמעשה גם אינן משמעותיות.

אם הרופא אינו מיידע את ההורים ולא מסביר להם אודות האפשרות לעבור בדיקת מי שפיר לצ’יפ גנטי [לדוגמא] ולאחר הלידה מתברר כי הילד לוקה בתסמונת גנטית משמעותיות, אותה ניתן היה לאבחן בבדיקת השבב הגנטי כבר בתחילת ההריון, הרי שלהורים תקום הזכות המלאה להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.

גם ההסבר השערורייתי לפיו ההנחיה הברורה של משרד הבריאות לגבי בדיקת סיסי שליה / מי שפיר, נוגעת אך ורק לנשים בהריון מעל גיל 35 או לכאלו שבבדיקות מעקב ההריון השגרתיות שלהן עלו ממצאים בעיתיים או במקרה של בעיה גנטית במשפחה, לא יתפוס ולא יהווה צידוק לאי מתן הסבר מפורט להורים לגבי הבדיקות הגנטיות.
 
נדגיש שוב [ושוב] כי רופא הנשים חייב, ללא סייג, להסביר וליידע בפרטים אודות הבדיקות הגנטיות ומשמעותן הקריטית, בכל הריון ללא יוצא מן הכלל ואם הוא אינו עושה זאת, מכל סיבה שהיא, הרי שהוא מתרשל במילוי תפקידו ועלול למצוא את עצמו חשוף לתביעת פיצויים במקרה של לידת ילד או ילדה הלוקים בפגם גנטי שניתן היה לאבחן בתחילת ההריון – באמצעות בדיקה גנטית זמינה, שההורים לא זכו לקבל אודותיה כל הסבר…
 
במילים אחרות, רופא שאינו מיידע את ההורים לגבי הבדיקות הגנטיות הוא רופא רשלן.
 
עוד בנושא: דיון משפטי בנושא הבדיקות הגנטיות

|להציג את כל הפוסטים של מערכת הבית המשפטי


« פוסט קודם

השארת תגובה

ביטול

חייבים להתחבר כדי להגיב.

חדש חשוב ומעניין נכון להיום
  • הסדרי טיעון במשפט הפלילי
  • יחסי עובד מעביד – הגדרה “אפורה”
  • מאבק המדינה בעישון סיגריות – דו”ח העישון לשנת 2010
  • קניית רכב יד 2 – מה כולם לא רוצים שתדעו?
  • דמי לידה לאבות חד מיניים
  • בית המשפט המחוזי – סמכויות ותפקידים
  • כנס/י לבידוד! זכויות הפרט בימים של קורונה
  • ההבדל בין מס שבח מקרקעין להיטל השבחה
  • סקירה משפטית: חוק התכנון והבניה, התשכ”ה – 1965
  • בקשת התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל
  • זכויות קניין במשפט הישראלי
  • מי בדלת? בית המשפט…
  • PHILIP MORRIS PRODUCTS S.A נגד AKISIONERNO DROUJESTVO ע”א 3975/10
  • רשימת עורכי דין מומלצים – סקירה בכל ענפי המשפט!
  • זהירות: תרופה מזוייפת!
  • הכנסת – בית הנבחרים של ישראל

ייעוץ משפטי בנושא ביטוח סיעודי

חייג/י: 050-8086484

(שירות אישי מבוסס תוצאות בלבד)

ייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

חייג/י: 072-3340001

(שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר)

לייעוץ משפטי בנושא נזקי גוף

חייג/י: 072-3936006

(שיחה אישית עם עו"ד מומחה ללא תשלום)

לקבלת ייעוץ משפטי בדיני משפחה

חייג/י: 072-3360526

(משרד עורכי דין ותיק - התמחות מיוחדת בהליכי גירושין)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני חובות

חייג/י: 072-3341001

(ייעוץ אישי מעורך דין מומחה - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני עבודה

חייג/י: 072-3342000

(מוקד הייעוץ של פורטל זכויות עובדים - בעלות שיחה רגילה)

לקבלת ייעוץ משפטי בענייני פלילים

חייג/י: 072-3360520

(ייעוץ משפטי בענייני פלילים 24 שעות ביממה)

פניה לייעוץ משפטי:
נזיקין וביטוח: נפגעת? נפצעת?
  • דחיית תביעת רשלנות רפואית – התובעת סרבה לבדיקת מי שפיר
  • רשימת עורכי דין מומלצים – סקירה בכל ענפי המשפט!
  • סקירת חוק הגנת הצרכן – התשמ”א 1981
  • כמה כסף עולה יצוג משפטי בתביעת תאונת דרכים?
  • “האלימות הלגיטימית” והקורבנות הנשכחים
  • הגשת תביעה ייצוגית
  • חוק הגנת השכר התשי”ח 1958
  • רשלנות רפואית – מקרי רשלנות רפואית בלידה ובכלל
  • רופא שטועה בבחירת טיפול אינו בהכרח רשלן!
  • ביטוח רכב וכיצד יש לנהוג במקרה תאונת דרכים
תגיות בלוג עורכי דין ומשפט אלול:
אפוטרופוס ביטוח לאומי בית המשפט בית משפט בית משפט השלום גירושים גירושין גניבת עין דיני בנקאות דיני משפחה דמוקרטיה הליך משפטי זכויות זכויות יוצרים חברה בע"מ חובת הזהירות חוקים חקירות יעוץ משפטי ישראל כתב תביעה מדינת ישראל מיסים נדל"ן נזיקין עבירה פלילית עופר סולר עורך דין עורך דין מקרקעין עורכי דין עורכי דין נזקי גוף עורכי דין נזקי גוף ערבות פיצויים פסק דין פרסום בגוגל קניין רוחני קניית דירה רשויות המס רשלנות רפואית תאונות דרכים תאונות עבודה תביעה משפטית תביעת פיצויים תום לב
מידע משפטי מעניין ואקטואלי:
קישורים משפטיים מעניינים

חברת הביטוח מנסה איתך את שיטת מצליח?

משרד עורכי דין של אליסה ווילקס (ארה”ב)

מחקר בתחום החקיקה בלשכת כנסת ישראל

חברת הביטוח הסיעודי לא משלמת לך?

מה אפשר לעשות עם שיקים שחזרו ללא כיסוי?

רשלנות רפואית: עובדות שלא הכרנו!

עמותה לקידום המשפט הבינ”ל ההומניטרי

האגודה הישראלית למשפט פרטי

חיפוש מהיר לכל אזרח: הצעות חוק בכנסת

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק תשאל עורך דין

כמה עולה להתגרש וכמה תשלמ/י לעו”ד?

הכתבות שהגולשים הכי אהבו:
  • הסרת פרסומים מסיתים מרשתות חברתיות!
  • יחסי ציבור לעורכי דין בהיבט האתיקה המקצועית
  • החלטות / הנחיות משרד הבריאות – תוקף מחייב?
  • תכנון אסטרטגיה בהליך גירושין
  • חטיפת ילדים במשפחה – עמדת בית המשפט
  • כל מה צריך לדעת על לידה בימי קורונה
  • רשלנות רפואית בטיפול שיניים – מקרה לדוגמא
  • תביעות ביטוח ומדוע חברת הביטוח לא משלמת לך
  • דחיית ערעור בתביעת רשלנות רפואית עקב התיישנות
  • פגיעה בעת טיול של הצופים
  • חלוקת נכסים שעברו בירושה בהליך גירושין
  • שיתוף פוסט פוגעני יכול להוות לשון הרע!
  • רשימת עורכי דין מומלצים – סקירה בכל ענפי המשפט!
  • זכויות יוצרים זה לא הפקרות – גם לא באינטרנט
  • התיישנות תביעת רשלנות רפואית
  • 100% נכות אחרי פגיעת ראש עקב תאונת דרכים
  • הפרת זכות מוסרית
  • בית הדין הרבני
  • תביעת לשון הרע נגד עורך דין מייצג
  • לשכת עורכי הדין נגד המרכז למימוש זכויות רפואיות
  • למי מגיע פיצויי פיטורין ואיך יודעים כמה בדיוק?
  • לשון הרע – כן או לא או אולי…
  • רגע לפני פירוק: טיפול זוגי
  • הנגשת הציוד ושירותי הסלולר לבעלי מוגבלויות
אלול בית משפטי

הבלוג המשפטי הוותיק בישראל מביא עדכונים, חדשות ומאמרי דעה מעולם החוק והמשפט. אנחנו נותנים במה לעורכי דין ומשפטנים שרוצים להביא דעה ולפרסם כתבות פרי עטם.

חוק ומשפט בנושא:
יש לך איך לתרום לאלול?

אנחנו אוהבים אנשי משפט ועורכי דין שיש להם במה לתרום ומחפשים את הבמה המתאימה. אלול בית משפטי ישמח לפרסם סקירות משפטיות, פסקי דין חשובים וכל דבר מעניין שיש לך לשתף. שימו לב: אנחנו מפרסמים רק תוכן מקורי, שמעורר עניין בתחום המשפט.

אלול בית משפטי: הנצפים ביותר!
  • החלטות / הנחיות משרד הבריאות – תוקף מחייב?
  • חשבון בנק מוגבל – באילו נסיבות ומה עושים?
  • פשיטת רגל ועכשיו, הפטר!
  • העסקת עובד זר – לשון החוק וענישה
  • הברחת נכסים בהליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל
  • תיקון 5 לחוק זכויות יוצרים
  • עורך דין לנזיקין – תאונות, פגיעות, תביעה ופיצויים
  • רשלנות רפואית – מקרי רשלנות רפואית בלידה ובכלל
  • על גבולות אחריותה של חברת אחסון אתרים Hosting
  • טיפים משפטיים חינם – עורכי דין עונים לשאלות שלכם
  • פיטורי עובד בזמן מילואים – מה קובע החוק?
  • פגיעה בעת טיול של הצופים
  • דיאטות מסוכנות – תביעה במסגרת חוק האחריות למוצרים פגומים
  • העתיקו לך תוכן מהאתר? פסק דין בנושא הפרת זכויות יוצרים
  • חוות דעת פסיכיאטרית לבית משפט
  • הדרך להצלחה מתחילה בהכנת תוכנית עסקית יעילה!
  • קבלת פיצוי מהמדינה בסטאטוס של אזור אסון
  • קבוצת רכישה – בעד ונגד
  • זכויות יוצרים זה לא הפקרות – גם לא באינטרנט
  • קישור לתרגום באתר אחר מפר זכויות יוצרים!
  • רשלנות רפואית בניתוח פלסטי – לא נעים אבל מה עושים?
  • מזונות ילדים – שאלות, תשובות והסברים
  • הסרת הגבלה על רישיון נהיגה – עמדת בית המשפט העליון
  • פרסום שירותים רפואיים ותרופות – הסכנה, והאינטרסים החבויים
  • בית משותף – מרבה שכנים מרבה דאגה
  • הגדלת חזה ומתיחת בטן אצל ד”ר קליין
  • רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה – אילנית גלעדי
  • המדריך המלא לרישום פטנט כחוק
  • חוות דעת רפואית בתביעות משפטיות בגין נזקי גוף
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
Design by Elementor
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס