מערכת הבית המשפטיבפסק הדין אשר ניתן בשנת 2005 בהליך ב”ל 943-07-12 פלוני נ’ המוסד לביטוח לאומי, קבע ביה”ד האזורי לעבודה בתל אביב תקדים לפיו אבות חד-מיניים לתאומים שנולדו בהליך פונדקאות זכאים לדמי לידה בנפרד.
אולם, בית הדין הארצי לעבודה ביטל תקדים זה ביום 31.3.2016, במסגרת פסק הדין שניתן על ידו בערעור שהוגש בפניו על פסק הדין בערכאה הראשונה, באופן לפיו נקבע כי אבות חד-מיניים לתאומים שנולדו בהליך פונדקאות אינם זכאים לדמי לידה בנפרד אלא לקבלת תשלום עבור דמי לידת תאומים כאמור בחוק וזאת בלבד.
נסיבות תיק זה עסקו בזוג גברים חד-מיניים, ידועים בציבור, אשר נולדו להם תאומים בלידה אחת בהליך פונדקאות בקנדה מצד אותה אם ובאופן לפיו לאחד מהם נולד בן ולשני נולדה בת, שניהם מאותה אם.
אחד מבני הזוג, אביה הביולוגי של הבת שנולדה בלידת התאומים שכאמור, הגיש בפני הביטוח הלאומי תביעה לדמי לידה, מענק לידה ודמי אשפוז עבור הולדת הבת ותביעותיו אושרו ע”י הביטוח הלאומי.
בן הזוג השני, אביו הביולוגי של הבן שנולד בלידת התאומים שכאמור, הגיש תביעה לקבלת תשלומים זהים עבור הולדת בנו, אולם הוא נדחה ע”י הביטוח הלאומי עקב העדר זכאות לאחר שהתברר שמדובר בלידת תאומים וכי כבר הוכרה זכאות בן הזוג הראשון בגין אותה לידה ממש למענק אשפוז, מענק לידה ודמי לידה.
לאור האמור, שילם המוסד לבן הזוג השני רק את ההפרשים המגיעים לו לפי החוק כאשר מדובר בלידת תאומים.
בעקבות החלטה זו הגיש בן הזוג השני תביעה כנגד הביטוח הלאומי בפני בית הדין האזורי לעבודה בטענה לזכאות נפרדת למענק לידה, דמי לידה ודמי אשפוז.
קראו בהרחבה על: פונדקאות
החלטת בית הדין
בית הדין האזורי קיבל את תביעתו של בן הזוג השני, משום שסבר שהליך רישום האבהות והבאת הילדים ארצה הנם טעם אשר המצדיק אישור מענק אשפוז, מענק לידה ודמי לידה נפרדים לכל אחד מבני הזוג בגין ילדו הביולוגי.
בית הדין האזורי ציין כי המדינה קבעה בנוהליה דין שונה לזוגות חד-מיניים מאשר כלפי זוגות הטרוגניים הפונים לפונדקאות וזאת הן לגבי בדיקת האבהות והן לגבי רישום ההורות.
שכן, על בן הזוג השני היה לבצע שורה של הליכים שונים בקנדה על מנת שתוכר אבהותו על בנו ועל מנת שתוכר האזרחות הישראלית של הילד.
לשם כך, היה עליו לשהות ולהיות נוכח יחד עם בן זוגו האחר בקנדה במשך כל התקופה שמאז לידת התאומים ועד לקבלת האזרחות הישראלית של הילדים ולשם כך היה על שניהם לשהות כל התקופה בקנדה ולעזוב את עבודתם.
עוד הוכח כי המשך הדיסוננס בין קיומו של תא משפחתי לתובע ובן זוגו לבין המצב המשפטי של רשויות המדינה המשיך אף לאחר שובם של בני הזוג לישראל, שכן כל אחד מהם בנפרד מוכר כהורה של ילדו ואין המדינה מכירה בהם כהורים של שני הילדים.
לשם טיפולים רפואיים או כל טיפול רשמי אחר, חייב ההורה הביולוגי לשהות עם ילדו ובן הזוג אינו מוכר כהורהו של הילד או הילדה בהתאמה.
מצב מעמדי זה הנובע מהוראות הדין והנחיות המשרדים הממשלתיים השונים מביא לתוצאה לפיה רק בן הזוג השני מוכר כאבי ילדו ואילו בן הזוג הראשון מוכר כאביה של הילדה של אותו זוג תאומים שנולדו באותה לידה.
לפיכך ולו בשל כך, יש לראות בכל אחד מבני הזוג כהורה בודד בכל ההתנהלות בהכרת הילד אשר נולד בלידת תאומים זו ולכן דבר זה מעיד על זכויות כשל הורה בודד הגם ששני בני הזוג מוכרים כידועים בציבור ותא משפחתי בחוקים אחרים ולצרכים אחרים.
עוד נקבע כי דמי הלידה נועדו לאפשר להורה שלא לעבוד אלא לשהות עם הרך הנולד בסמוך לאחר הלידה ועל כן הם מהווים תחליף לשכר שיכול היה לקבל לו עבד באותה תקופה.
אולם, באותו מקרה, בן הזוג השני לא יכול היה לחזור לעבודתו בשים לב ללידת התאומים בקנדה, אישפוזם זמן ממושך בשל הלידה המוקדמת וכן הצורך בכל ההליכים המשפטיים של הכרה באבהות, הכרה באזרחות ישראלית והבאת כל הורה את ילדו לישראל.
לפיכך, היה עליו לשהות בחופשת לידה ולכן זכאי הוא לדמי לידה בנפרד מבן זוגו.
הביטוח הלאומי ערעור על פסק דין זה בפני בית הדין הארצי לעבודה, שקבע שפסק הדין של בית הדין האזורי איננו יכול לעמוד.
בית הדין הארצי הבהיר כי אין חולק על הזכות החוקתית של בני זוג מאותו מין להקים. לפיכך, הזכאות לקבלת קצבאות על פי פרק האימהות בחוק הביטוח הלאומי צריכה להיגזר לאור עקרון יסוד זה.
משמעות הדברים הנה השוואת תנאי הזכאות על פי אותו פרק בחוק הביטוח הלאומי של התא המשפחתי החד מיני לתא המשפחתי המסורתי ולא העדפתו של התא המשפחתי החד מיני.
לקריאה נוספת: חופשת לידה לגברים
לגבי התא המשפחתי המסורתי, כשמדובר בהריון אחד ולידה אחת קמה זכאות אחת למענק אשפוז על פי סעיף 43 לחוק, זכאות אחת למענק לידה על פי סעיף 44 לחוק וזכאות אחת לדמי לידה על פי סעיף 49 לחוק בו נכתב במפורש כי:
“לא ישולמו דמי לידה לזכאי בעד תקופות אלה: תקופה שבעדה שולמה לאישתו דמי לידה.”
המקרה שלפנינו ראוי להשוואה למקרה של לידת תאומים בתא משפחתי רגיל ולפיכך גם הזכאויות לקצבאות לפי פרק אימהות בחוק הביטוח הלאומי צריכות להיקבע בהתאם.
לעומת זאת, נוכח האמור לעיל, טעמו של בית-הדין האזורי לעניין רישום הילדים והליך הבאתם ארצה אינו רלוונטי לסוגיית הזכאויות לקצבאות לפי פרק אימהות בחוק הביטוח הלאומי.
במהלך הדיון בערעור ובעקבות המלצת בית הדין הארצי הסכימו הצדדים על ביטול פסק הדין הקודם ומתן פסק דין עקרוני תוך הפחתת 5,000 שקלים מסכום ההחזר שבן הזוג השני צריך לשלם לביטוח הלאומי, נוכח נסיבות המקרה.
רוצה לשוחח עם עורך דין? חייג/י: 072-390-2345