מזונות ילדים – שאלות, תשובות והסברים

הזכאות לתשלומי מזונות ילדים – הדין בישראל קובע, כי כל קטין זכאי למזונות ללא נפקות למערכת היחסים בין הוריו או לנסיבות בהן בא לעולם. כך, זכאי למזונות גם מי שהוריו אינם נשואים או שנישאו בעבר בנישואים אזרחיים, במקרים בהם האב אינו מכיר בילד וטוען לגניבת זרע וכאשר האב נשוי לאשה שאינה אמו של הקטין.

החלת הדין האישי בפסיקת מזונות ילדים

בית המשפט לענייני משפחה הינו הערכאה בעלת הסמכות לדון בסוגית מזונות ילדים אלא אם ניתנה הסכמה של שני ההורים להעביר את סמכות הדיון לבית הדין הרבני.

סעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט –  1959 קובע, כי החיוב בתשלום מזונות ילדים מושת על האב, בהתאם לדתו ולדין האישי החל עליו.

במקרה של חיוב גבר יהודי במזונות, מפרשים בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה באופן שונה את הדין העברי החל על האב, ובית המשפט לענייני משפחה מוסיף גם גורמים שאינם לקוחים מיסודות המשפט העברי, כמו היכולות הפיננסיות של האם, רמת המחייה של המשפחה וכד’.

השיקולים המנחים בקביעת גובה המזונות

החיוב במזונות מחושב לגבי כל קטין לגופו, בהתאם לנסיבות המקרה ותוך בחינת צרכיו של הילד (כלליים ופרטניים ביחס לבני גילו), הכנסותיהם של ההורים ונתונים נוספים.

גובה החיוב משתנה בהתאם לגילו של הקטין ונחלק לארבע תקופות:

1. עד גיל 6 (“קטני קטינים”)- החיוב במזונות חל באופן מוחלט על האב.
2. גילאי 15 – 6 –  הדין העברי קובע חובת סיפוק צרכיהם הבסיסיים של הילדים, ובכלל זה: הוצאות אש”ל (אכילה, שתיה ולינה – השתתפות בהוצאות המגורים ואחזקת הבית), הוצאות עבור כסות והנעלה, תשלומי בריאות, תחבורה וחינוך בסיסי במוסדות הלימוד השונים (מקורו של חיוב זה הינו בתקנות הרבנות הראשית משנת תש”ד).על הוצאות נוספות, שהינן מעבר לתשלומי החובה, כמו חוגי העשרה, דמי כיס ומתנות, חל “דין צדקה”, המחייב את שני ההורים בתשלום, בהתאם ליכולותיהם האישיות.
3. גילאי 18-15 – על כל ההוצאות עבור הקטין (בסיסיות ונוספות) חל דין צדקה לפי כללי המשפט העברי (כדי מחסורו של הילד), והחיוב חל על שני ההורים, כל אחד בהתאם למצבו הכלכלי.
4. גילאי 21 – 18 – החיוב במזונות נמשך בדרך כלל  עד מועד סיום השירות הצבאי (לעיתים מחייב בית המשפט במזונות ילדים גם עבור תקופת לימודי הילד באוניברסיטה)  וגובהו בתקופה זו הינו על פי רוב בשיעור של שליש מגובה המזונות המקורי.

הסף המינימלי לתשלום מזונות עומד על סכום של 1,150 ש”ח בחודש, אליו מתווספות הוצאות עבור מדור ומגורים לקטין, המשולמות באופן נפרד.

אחוז השתתפותו של האב בהוצאות עבור תשלום משכנתא או דמי שכירות על בית / דירת המגורים של ילדיו הקטינים, עולה בהתאם למספר הילדים:

עבור ילד אחד ישלם האב 30% מהוצאות הדיור, עבור שני ילדים – 40% מהוצאות הדיור ומשלושה ילדים ומעלה, ישא האב בכמחצית מעלויות הדיור של ילדיו, עד לתקרה מסוימת שיקבע בית המשפט.

גובה המזונות הכולל הינו פרופורציונאלי ליכולות ההשתכרות של ההורים ולרמת החיים אליה הורגלו הילדים בבית.

השתתפות שני ההורים בתשלומי מזונות הילדים

חובת האב במזונות ילדיו מוסדרת בחוק וגובהה נקבע בהתאם להכנסתו השוטפת של האב בצירוף מקורות הכנסה אחרים שהוא מחזיק בהם, כמו רכוש, חסכונות ופוטנציאל השתכרות.

היכולת הכלכלית של האב נלמדת על ידי בית המשפט באמצעות “טופס הרצאת פרטים בתביעת מזונות” שעל האב להגיש, ובו פירוט נכסיו והתחייבויותיו הכלכליות, בצירוף שניים-עשר תלושי משכורת משנת עבודתו האחרונה.

לפי הדין הנוהג כיום, חיוב האישה, בגילאים בהם חלה עליה השתתפות במזונות מכוח “דין צדקה”, יעשה רק במקרים שהאם נחשבת אמידה (בין אם מהכנסה שוטפת ובין ממקורות אחרים), וכאשר מצבה הפיננסי מאפשר לה לשאת בנטל מעבר לכלכלתה העצמית ולסיפוק צורכי מחייתה.

יש הטוענים, כי החוק במתכונתו הערכאית אינו עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון שהוכר כעקרון על בדין הישראלי, והחלת הדין האישי, אשר מטיל את עיקר החיוב במזונות הילדים על האב,  מביאה להפלייתם לרעה של הגברים בסוגיה זו.

קולות אלה קוראים להשתת החיוב על האם באופן שוויוני, בפרט בעידן הנוכחי, שעה שנשים מחזיקות בעמדות מפתח בעולם העבודה ומשתכרות לא אחת יותר מהגברים.

במקרים נדירים, כאשר ההורים אינם מתפרנסים דיים כדי לשלם את מזונות הילדים, פונה בית המשפט אל הסבים והסבתות ומטיל עליהם לשאת בחיוב מזונות נכדיהם.

סופיותו של פסק דין הקובע את גובה החיוב במזונות ילדים

פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט / בית הדין הרבני הינו חלוט וסופי. רק התרחשות שינוי משמעותי בנסיבות מאפשרת  פניה נוספת לערכאות בבקשה לבחון את גובה החיוב במזונות, ונלווית לה דרישה להוכחת תום לב של הצד הפונה.

כך למשל, הולדת ילדים נוספים לאב או פטירת אחד מילדיו הקטינים שעבורם הוא חב במזונות, יכולה להימצא על ידי בית המשפט כשינוי בנסיבות, המצריך עדכון גובה החיוב במזונות.

לגבי מזונות קטינים שנקבעו במסגרת הסכם גירושין כולל, אשר אושר על ידי בית משפט ותוקפו כשל פסק דין, קובעת פסיקה חדשה של בית המשפט לענייני משפחה, כי הסדר המזונות שנקבע בגדר ההסכם הינו מחייב ואין לערער אחריו אלא במקרה של שינוי נסיבות מהותי.

מכאן, תביעה נפרדת של קטינים, אשר הורשו בעבר להשיג באופן עצמאי על גובה חיוב המזונות שנקבע בהסכם הגירושין, לא תתקבל עוד מאליה.

אכיפת פסק הדין

אי תשלום מזונות על ידי האב יטופל באחת משתי דרכים:

• פניה למדור מזונות בלשכת ההוצאה לפועל והגשת בקשה לביצוע פסק הדין – לאחר שתומצא לאב אזהרה, יטופל הנושא במסגרת הפרוצדורות הנהוגות בהליכי הוצאה לפועל.

• גביית התשלום – כולו או חלקו – באמצעות המוסד לביטוח לאומי. המוסד עצמו יכול לפתוח בהליכי הוצאה לפועל כנגד האב בכדי לפרוע את חובו.