הלבנת הון – סקירה משפטית

הלבנת הון מהי? לצערנו, הפשע המאורגן על כל ענפיו ותחלואיו מעשיר את העוסקים בו בסכומים גדולים של כסף ורכוש. מטבע הדברים אותם עבריינים מתקשים להשתמש בכסף הגדול שהשיגו מהפשיעה, מחשש שהדבר יוביל להשארת עקבות לפעולות הבלתי חוקיות שבצעו. כאן מגיע הצורך להלבין הון, שמשהו מבקש “להלבין הון” הוא בעצם מבקש לבצע פעולות שיטשטשו או יעלימו לגמרי את מקור הכסף שהושג מפעולות בלתי חוקיות.

אחרי פעולת ההלבנה (או הכיבוס) בשמה הנוסף, הכסף הופך ללבן, לחוקי וניתן להשתמש ללא חשש ולכול דבר, כשבדרך כלל הכסף מיועד להעלאת רמת החיים של המחזיקים בו ולמימון פעולות בלתי חוקיות נוספות.

כיצד מלבינים הון

השיטות להלבנת הון הן רבות ומגוונות ובדרך כלל גם מאוד מתוחכמות. הרעיון פשוט, לנצל את המערכות הפיננסיות והבנקאיות בעולם לטשטוש והסוואת המקור האמיתי של האוחזים בכסף ומקורו.

כך לדוגמה ניתן לפרק סכום כסף גדול לסכומים קטנים ורבים ולהפקיד אותו במס’ חשבונות רב ברחבי העולם.

גם זיוף מסמכי רכישה, קבלות, יבוא ויצוא הן אפשרות שכיחה ואפילו דיווח של ההון כחלק מרווח עסקים חוקיים שזהו יעודם הבלעדי.

אמנת וינה – האמנה לשיתוף פעולה בין לאומי במלחמה כנגד הלבנת הון

הגלובליזציה שעברה החברה לקראת סוף המאה הקודמת איחדה את המערכות הפיננסיות והבנקאיות בין המדינות, דבר שהוביל לפיתוח שיטות הלבנה מתוחכמות יותר ויותר.

זיהוי הכסף שהתקבל מסחר בסמים, הימורים בלתי חוקיים, זנות ופשעים חמורים אחרים הפך להיות משימה כמעט בלתי אפשרית ואיימה להפוך לבעיה חמורה יותר.

גופי טרור רבים ביקשו לנצל את הכסף הרב שיש בפשיעה החמורה ואת הקלות שבה ניתן להלבין כסף שחור במטרה לממן ולארגן פעולות טרור והעמידו בסכנה מוחשית את ביטחונם של אזרחי מדינות רבות ואכן, בסוף שנות השמונים הפנימו ארה”ב, בריטניה, קנדה ומדינות רבות נוספות ובכללן מדינת ישראל בחשיבות העצומה במיגור ובמלחמה כנגד הלבנת הון.

עוד הפנימו המדינות כי הן חייבות לפתח נורמת עבודה משותפת אם ברצונם להצליח במלחמה הזו. המטרה וההבנה המשותפת הביאו את המדינות להסכים לפעול יחד תחת אמנה בין לאומית לשיתוף פעולה נגד הלבנת הון הידועה בשמה כאמנת וינה.

למרות מעורבותה ההתחלתית של מדינת ישראל באמנה, כנהוג במדינתנו הקטנה לקח זמן רב עד שהותאמו החוקים והפעולות המחויבות באמנה.

רק בתחילת המילניום הנוכחי, קצת יותר מעשור לאחר החתימה על אמנת וינה הצטרפות מדינת ישראל לאמנת וינה נשאה פרי בדמותו של החוק לאיסור הלבנת הון ובעצם הכניס את ישראל כחברה באמנה באופן רשמי.

ליחצו להתייעצות עם: עורך דין מיסים

החוק לאיסור הלבנת הון

החוק לאיסור הלבנת הון קבע כי הלבנת הון היא כל פעולה שמטרתה להסוות רכוש שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירה, או ששימש לביצוע עבירה או שאפשר ביצוע עבירה.

כמו כן אוסר החוק כול פעולה שמטרתה גם להסתיר את זהות בעלי הזכויות בו, מיקומו, ואת עשיית הפעולה בו. החוק מנחה את הגופים הפיננסים הרבים ומחייב אותם לזהות ולאמת את לקוחותיהם להחתימם על הצהרות לגבי הנהנים וכן לספק פרטים מלאים על תאגידים והאנשים מאחוריהם שמשתמשים בשירותיהם באם ידרשו לכך.

בנוסף החוק מטיל חובות דיווח שונות בכול הקשור להכנסה והוצאה של סכומי כסף רבים לתוך ומחוץ למדינה, כשהוא קובע עונשי מאסר של עד 10 שנים לעוברים על החוק (בהתאם לחומרת העבירה) המטרה ברורה, להפוך את המערכת הפיננסית לשקופה וגלויה במטרה להקשות על פעולת ההלבנה תוך כדי הרתעה עונשית כבדה למבצעים.

כאן חשוב לציין כי רוב פעולות ההלבנה המתוחכמות מבוצעות על ידי אנשי מקצוע נורמטיביים לכאורה, רואי חשבון, בנקאים, עורכי דין ודומיהם.

אין להם קשר ישיר אל הפשעים עצמם אלא הם מעין נותני שירות לגופי הפשע או הטרור, כך שעונשי המאסר הקשים בהחלט מהווים הרתעה ראויה עבורם.

הרשות שאמונה על אכיפתו של החוק היא הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. מדובר בגוף שעובד בשיתוף פעולה עם גופי אכיפה אחרים ובשיתוף פעולה בין לאומי עם גופים דומים בארצות החברות באמנה.

פועלה של הרשות היא בפעולות מודיעין, חקירות ואיסוף נתונים למניעת הלבנת הון ולאיתור הון שכבר הולבן והיא נחשבת מאחד הגופים היוקרתיים בישראל.

לסיכום, למרות פרק הזמן הרב שלקח לישראל ליישר קו עם שאר המדינות המפותחות בעולם. נכון להיום ישראל היא בין המדינות המובילות במלחמה כנגד הלבנת הון, בעיקר בשל העובדה כי הכסף השחור מהווה אמצעי המימון העיקרי לגופי טרור רבים.

החוק שחוקק בישראל בצוותה עם שיתוף הפעולה הפורה עם המדינות המובילות בעולם, מקשה את הלבנת הכסף והרכוש שמתקבל מהפשיעה העולמית. אולם חשוב להבהיר, מדינות רבות בעולם בעיקר מדינות העולם השלישי, מספקות מקלט נוח למבקשים להלבין הון והדרך למיגור התופעה ברמה עולמית עוד ארוכה.

הואשמת בהלבנת הון? פנה אל עורך דין פלילי

קיראו על עבירת שוחד