מערכת הבית המשפטיבשנות התשעים עלו לארץ למעלה ממליון עולים מארצות מזרח אירופה ועוררו סערה ציבורית עקב חוק השבות, המעגן את האזרחות הישראלית בזהות היהודית של תושבי המדינה. קראו על החוק הכתבה.
חוק השבות חוקק בשנת 1950 והוא יחיד ומיוחד בכל הדמוקרטיות המערביות, שכן הוא מקביל את מושג האזרח, שהוא חילוני מטבעו, למושג יהודי-דתי במהותו.
החוק קובע כי בהתאם להצהרת העצמאות של מדינת ישראל, כל יהודי רשאי להגיע למדינה ולקבל אזרחות ישראלית על בסיס היותו יהודי בלבד.
בשנת 1970 הורחב החוק וקבע כי משרד הפנים יעניק אזרחות מלאה גם למי שבן זוגו יהודי או שבן זוגו הוא נכדו של יהודי.
הרחבה נוספת נקבעה בשנת 1999 ובה נאמר כי בן משפחה לא יהודי אינו רשאי לקבל אזרחות, גם אם בן משפחתו הוא יהודי ואזרח ישראל.
ישנן מספר בעיות עם חוק השבות, בעיקר מפני שאין לו תקדים בשום מקום בעולם. אחת הבעיות העיקריות היא ההחלטה על מיהו יהודי.
יהודי – מושג אזרחי או דתי?
במקורו נותר החוק ללא הגדרה מיהו יהודי. ההחלטה נותרה החלטת בית משפט בבחינת “כל מקרה לגופו”, אולם ריבוי הפונים לבקשת אזרחות על בסיס חוק השבות אילצו את מדינת ישראל להמציא הגדרה מפורשת: “יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או עבר גיור ואינו משתייך לשום דת אחרת”.
הגדרה זו הקלה על בית המשפט בכמה מקרים ספציפיים, אולם הותירה את המחלוקת בעינה – מי קובע מיהו יהודי? היהדות פזורה בתפוצות למעלה מאלפיים שנה ובמקרים רבים עקבות היהדות היטשטשו לחלוטין.
עתה בית הדין הרבני עומד בפני שתי עמדות מנוגדות. בצד המחמיר עומדים הרבנים האורתודוכסיים המסרבים לקבל כל אדם על בסיס זיקה ליהדות כיהודי.
למולם עומדים הרבנים הרפורמיים, הטוענים כי היהדות נמצאת על “צוק העתים”, כלומר כעת הזמן לצרף לשורות היהדות כמה שיותר אנשים ולאחד את הלאום המפוצל ללא החמרה מיותרת.
ניצול חוק השבות
בעיה נוספת הנגזרת מחוסר הגדרה ברורה לגבי מיהו יהודי היא ניצול ציני של החוק כפי שהתבטא בעליה מברית המועצות במהלך שנות השבעים ובמהלך שנות התשעים.
אמנם רבים הוכיחו זיקה ממשית ליהדותם, ובהם בולטים אסירי ציון אשר היו מוכנים לשבת בכלא על מנת להפגין זיקה ליהדותם, אך רבים ניצלו את ההגדרה היבשה של חוק השבות לפיו סב יהודי מקנה זכות עלייה ובאו לארץ על מנת לשפר את מצבם הכלכלי בלבד.
בעיית הגיור וחוק השבות עלתה במלוא חוזקה בזמן העלייה של יהודי אתיופיה. בעוד רוב הממסד הרבני האורתודוקסי לא הכיר ביהדותם, רבה הראשי של מדינת ישראל דאז, הרב עובדיה נוסף, החליט להכיר ביהדותם המלאה של האתיופים, להעלותם לארץ ולתת להם אזרחות מלאה.
הפרדת דת ומדינה
בתוך כל הפולמוס לגבי מיהו יהודי ומי זכאי לחוק השבות נשמעים מדי פעם קולות הקוראים להפרדה מוחלטת של דת ומדינה והפיכת ישראל למדינת “כל תושביה” ללא הבדלי גזע מין ודת, כשאר אומות העולם.
נכון לשנת 2010 חוק השבות עומד בעינו ובית המשפט מתמודד עם תביעות אזרחות על בסיסו. רק ההיסטוריה תשפוט את חוק השבות כמלכד את העם היהודי או הגורם לחורבנה המדיני.
עושים ממש מישמש גדול סביב חוק השבות הזה
כל מי שרק רוצה מגיע למדינה שלנו
ובסוף מה שקורה זה שהאזרחים נפגעים השכבות החלשות